מהי מצוינות חינוכית? בשאלה זו מתלבטים אלפי מחנכים ברחבי העולם, והתשובות שנותנים לה במקומות שונים משקפות, לעתים קרובות, אתוסים תרבותיים יותר מאשר מדד בינלאומי כלשהו. האם הכנה טובה לחיים יכולה להיחשב לחינוך מיטבי? האם רכישת ערכים מעל לכל הישג היא פסגת החינוך? האם כדאי ללמד כיצד לענות היטב על מבחנים, כמו "פיזה" או מבחני הבגרות? במאמר זה נבחנות ארבע גישות חינוכיות הנהוגות בארבע ארצות שונות, כולן ממוקמות גבוה בהרבה מישראל במבחנים הבינלאומיים. לכל ארץ מאפיינים תרבותיים, ממשליים וחברתיים אחרים, שאפשרו לגישה החינוכית הספציפית לפרוח בה. לפיכך, בדיון המתבקש לגבי מידת הרלוונטיות של כל גישה למערכת החינוך הישראלית יש להביא בחשבון את התנאים הדמוגראפיים והתרבותיים של כל מדינה נדונה ( אלחנן בר-לב ).

הכנס בנושא "החינוך בישראל: בין שתי תפיסות פדגוגיות מנוגדות" התקיים באוניברסיטת תל אביב, ב-24 ביוני 2012. הוא עסק במערכת החינוך של ישראל וכיווני התפתחותה, על רקע כיווני התפתחות של מערכות חינוך בעולם. בפתיחת הכנס נשא דברים פרופ' דני שכטמן מהטכניון, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011,. סיכום עיקרי הכנס ותובנות מדברי המרצים והחוקרים שהשתתפו.

אחד האתגרים הגדולים של הרפורמה, אם לא הגדול שבהם, הוא אתגר האמון. אי אפשר לחוקק אמון. יש הסבורים שהתפקיד המרכזי שממלא האמון ביחסי הממשלה והמורים בפינלנד פירושו שלמדינות אחרות יהיה קשה ללמוד מפינלנד, בייחוד אם רואים באמון תנאי מקדים לרפורמות מוסדיות עמוקות מן הסוג הגלום בפיתוחו של בית הספר המקיף. אבל לעניין היחסים בין המורים ובין כלל הציבור, הניסיון הפיני מראה גם שאמון הוא תוצר של החלטות מדיניוּת לא פחות מאשר של תרבות נתונה.

פינלנד מובילה שנים בדירוג של מערכת החינוך הגלובלית. אולם למרות הצלחותיה בתחום הוחלט לאמץ שם תכנית חינוכית אשר נהגתה בישראל. מדובר בתכניתו של פרופסור ראובן פוירשטיין, פסיכולוג קוגנטיבי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, מייסד המרכז הבינלאומי לקידום כושר הלמידה וחתן פרס ישראל למדעי החברה. התכנית של פרופסור פוירשטיין עוסקת בהנחלת יכולות קוגניטיביות ולימודיות

פרופ' רוני אבירם, ראש המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון מסביר מדוע הצליחה פינלנד לבצע שינוי כה דרמטי במערכת החינוך שלה. הוא מסביר שהפינים לא העתיקו מודלים אופנתיים מן העולם אלא הפעילו חשיבה עצמאית משלהם בעניין זה. הפינים גם אינם סוגדים לסטנדרטים ולמבחנים הבינלאומיים בעיניים מפוכחות אלא חושבים בעצמם על החינוך הרצוי. הפינים גם לא התמכרו למספר גדול מאד של פרויקטים. כמו כן, הם חותרים ליעדים ארוכי טווח ולא קצרי טווח ויעדים אלה הם איכותיים במהותם. בנוסף, הפינים אינם מנסחים מטרות ערטילאיות אלא מטרות ברורות המתורגמות לתהליכים מעשיים.לדעת פרופ' אבירם אי אפשר לממש חלק קטן מן המציאות הפינית. צריך לפעול בכיוון של שינוי מערכתי ואסטרטגי.

כיצד הפכה פינלנד למעצמה עולמית בתחום החינוך? מיקי רוזנטל והצלם דודו בוקר נסעו לבדוק איך מדינה שחצי מהשנה נמצאת בחושך הצליחה להשתקם מבחינת החינוך בתוך שנים ספורות. כיצד התחולל השינוי בפינלנד – ראיונות עם אנשי חינוך בפינלנד וביקור בבתי ספר בפינלנד. תכנית המקור של ערוץ 10 ( 27 לדצמבר 2011 באמצעות אתר נענע 10) .

סיכום הרצאתו המרתקת של פרופסור עמי וולנסקי בכנס מכון מופ"ת על מגמות השינוי בחינוך הציבורי בעולם וישראל. שני גלים בולטים בהיסטוריה של החינוך הציבורי: הגל ה-1 (דיואי, פרובל, מונטסורי, ויגודסקי ופיאז'ה), הגל ה-2 : תפיסת ה- essential או הסטנדרטים בחינוך. עתה אנו רואים ניצנים של התפתחות הגל- ה3 בחינוך הציבורי בעולם , בעיקר נוכח הצלחת מערכת החינוך בפינלנד. בהרצאה הוצגו מאפיינים עיקריים של הגל השלישי כפי שמתבטאים במערכת החינוך הפינית ובחשיבה החינוכית שם ובחלקה האחרון הוצגו ההתפתחויות במערכת החינוך בישראל מול המגמות של הגל- ה3 בחינוך הציבורי .

הספר מתאר את ההתפתחות של בתי הספר הפיניים, את התרבות שאפשרה להם להתפתח, ואת החשיבה שמאחורי כל צעד חינוכי.Pasi Sahlberg כתב ספר המראה כיצד פינלנד ביססה מערכת חינוך בעלת ביצועים גבוהים על ידי אימוץ מדיניות המנוגדת למדיניות של מרבית מערכות החינוך המערביות. הוא מכנה זאת ה-GERM – ראשי תיבות של the Global Education Reform Movement, התנועה העולמית לרפורמה בחינוך. מדוע המורים הפיניים משקיעים פחות זמן בהוראה בכיתה עם תוצאות טובות יותר שנמדדו באופן אובייקטיבי? זאת משום שפינלנד בחרה בחוכמה לא לכפות משטר של בחינה מתוקננת על בתי הספר שלה ( Pasi Sahlberg).

המחקר והניסיון החינוכי מציעים שאלמנט אחד של המערכת הפינית מנצח את כל האלמנטים האחרים: מורים ומנהיגים מצויניים. מאמר זה מתבונן באופן שבו פינלנד מפתחת מצוינות כזו בכוח ההוראה שלה. עד שנות הששים של המאה העשרים, רמת ההישגיות החינוכית בפינלנד נותרה נמוכה יחסית: רק אחד מכל עשרה מבוגרים פינים השלים יותר מתשע שנות לימוד של חינוך בסיסי, והשגת תואר מהאוניברסיטה לא הייתה נפוצה.כיום, לפי סקרי דעת קהל בקרב בוגרי בתי הספר התיכוניים, נמצא כי הוראה נתפסת כמקצוע הנערץ ביותר בקרב הצעירים בפינלנד. להפוך למורה בבית הספר היסודי בפינלנד הוא תהליך תחרותי מאוד. אלמנט חשוב אחר בהכשרת המורים הפינית המבוססת על מחקר הוא הכשרה מעשית בבתי הספר. במהלך תכנית בת חמש שנים, המועמדים מתקדמים מפרקטיקת הוראה בסיסית, לפרקטיקה מתקדמת, ואז לפרקטיקה הסופית ( Pasi Sahlberg).

רבות נכתב על ההצלחה של מערכת החינוך בפינלנד, אך מאמרו הקצר של פרופסור עמי וולנסקי מצליח לחדש לנו בנושא ולהוסיף כמה תובנות. אחת מהן והחשובה: "בעולם פועלות שתי אסטרטגיות הפוכות לקידום החינוך. האחת, זו המכתיבה תוכנית לימודים אחידה, רואה בתחרות בין תלמידים ומוסדות חינוך אמצעי לשיפור הישגים, עושה שימוש במבחנים השוואתיים לדירוג תלמידים ומוסדות ולפיכך אף מתייגת אותם". " אסטרטגיה שנייה, הפוכה, ניתן למצוא בפינלנד. היא ביטלה את הפיקוח על מוסדות החינוך, והעבירה תקציבי מדינה ורשויות מקומיות לסמכות בתי הספר. בית הספר מופקד על פיתוח תוכנית לימודי החובה, השתכללותה והתחדשותה. לכל תלמיד תוכנית התקדמות אישית, והמבחנים משמשים ככלי בידי המורים לתכנון האמצעים הנדרשים להתקדמות. 30% מהתלמידים זוכים בסיוע ותמיכה נוספים.

מנכ"ל משרד החינוך של פינלנד בחמש השנים האחרונות והממונה על מדיניות ההוראה בבתי הספר ובאוניברסיטאות, מתמצת את סוד ההצלחה של התלמידים הפינים במילה אחת: שוויון. כך, לדבריו, הפכה פינלנד ממדינה שבשנות השבעים עוד נחשבה נחשלת, ורק ב־1995 הצליחה להיכנס לאיחוד האירופי, למקום הראשון בשלושת מבחני פיזה הראשונים של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) . לפני 40 שנה הבינה הממשלה בפינלנד שאין קרן חיסכון בעלת תשואה גבוהה יותר משאר ההשקעה בחינוך, והחליטה להשקיע באופן פעיל ונחוש את כל מרצה ורבים ממשאביה כדי לשנות מן היסוד את מערכת החינוך. בשנת 1970 נכנסה לתוקף הרפורמה בחינוך במדינה, חרף התנגדויות חריפות מצד ארגוני הימין וגורמים בממסד החינוכי ובאקדמיה. במסגרת הרפורמה הוטל חוק חינוך חובה עד גיל 15, ובוטלו ההפרדות בין בתי ספר עיוניים לבתי ספר מקצועיים – שהמשיכו להתקיים, אולם התלמידים יכלו לבחור אם הם מעוניינים ללמוד בהם ( רומס, ארז) .

המאמר משווה בין בתי הספר באנגליה לבתי הספר בפינלנד. פינלנד היא המדינה שנמצאת בראש טבלאות ההשוואה הבינלאומיות של מערכות החינוך של העולם המפותח במשך כמעט כל העשור שחלף. הדירוג הגבוה של פינלנד מבוסס על הביצוע של תלמידיה במבחני PISA (Programme for International Student Assessment) במשך 15 שנים במקצועות קריאה, מתמטיקה ומדעים. בבתי הספר בפינלנד אין מדים, אין תשלום שכר לימוד ואין טבלאות השוואה בין בתי הספר. אולם מערכת החינוך בפינלנד מגיעה לראש הדירוגים העולמיים. המורים בפינלנד אינם חוששים מפני פיקוח או בדיקות באיזה מיקום מדורגים בתי הספר שלהם בטבלאות השוואה מול בתי הספר האחרים מבחינת הישגים. פשוט אין טבלאות השוואה בין בתי ספר או פיקוח ובדיקות ( Richard Garner).