פורומים
מיון:
נמצאו 68 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    כבר כתבנו בעבר על הפורומים הכיתתיים בביה"ס "אמיר" בפתח תקווה, אך עתה רצינו להציג מקרוב את הפורום המתוקשב הכיתתי פורום "הלילכים מדברים" אותו מנחה ומנהלת המורה והמחנכת ענת עזרא. הפורום המקוון מלווה את תלמידי כיתה ה' בביה"ס "אמיר" בצורה רציפה ועקבית לכל אורך שנת הלימודים. הפורום המקוון הפעיל והתוסס משמש לפעילויות הבאות: לפרסום תכנית שבועית ללמידה לתלמידים, לכתיבת חוויות חיוביות משמחות לצד קשיים בהם התלמידים נתקלים ומעוניינים לשתף את הכיתה, מסירת הודעות שוטפות כגון: החלמה מהירה, תכנון מפגשים אחה"צ, תכנון מסיבות וכדומה, ניהול רב שיח סביב משימות מתוקשבות בתחומי דעת מגוונים. פרסום תוצרי ביניים, שאילת שאלות, בקשות ומשובים. ניתוח הפעילויות והדיאלוגים בפורום המתוקשב "הלילכים מדברים" מצביע על רמת רב-שיח כיתתי גבוהה לאורך כל השנה.

  • לינק

    רוב הסדנאות לסטאג' בארץ מתקיימות במבנה של קורס רגיל, וחלקן בפורמט מקוון עם מינימום פגישות פנים אל פנים. הסדנאות נחשבות למרכיב משמעותי בתהליך הכניסה להוראה, אך יחד עם זאת, עצם החובה להגיע למכללה מקשה על המורים הטירונים בתקופה קשה ולחוצה זו, ושיחה גלויה ופתוחה איננה תמיד הדרך המתאימה לכולם להתבטא. במהלך שנתיים נעשה ניסיון לשלב בסדנא פורום מקוון א-סינכרוני כמרכיב שווה לפגישות פנים אל פנים, דבר המאפשר למורים הטירונים להגיע פחות למכללה ובמקביל לקבל תמיכת עמיתים באופן שוטף ללא צורך לחכות לפגישות השבועיות. המחקר הנוכחי בוחן את תרומתו של הפורום למורים בשנת עבודתם הראשונה ככלי המאפשר ומעודד תקשורת קבוצתית ( אורלי סלע).

  • לינק

    כבר כתבנו בעבר על מערכת הפורומים הכיתתיים המתוקשבים של ביה"ס "אמיר" בפ"ת התורמת רבות לזיקה בין התלמידים והמורים. היום רצינו להפנות תשומת לב לפעילות המתוקשבת של המורה ענת עזרא המלמדת באופן פעיל ורציף באמצעות הפורום הכיתתי המתוקשב לתלמידיה בכיתה ד' . הפורום הכיתתי של המורה ענת עזרא משמש לא רק להפעלה יומיומית שוטפת של התלמידים , אלא גם כמרחב לתמיכה והעשרת התלמידים. התלמידים מקבלים בפורום תכנית עבודה שבועית אותה הם מורידים באמצעות קובץ WORD ופועלים על פי תכנון ההוראה והלמידה השבועיים. בפורום הכיתתי ניתן לראות את דיווחי התלמידים על התקדמות העבודות שלהם , המצגות והמשימות המתוקשבת. פורום כיתתי זה , מעבר להצלחתו כמערכת מטפחת למידה ומניעה תלמידים לעבודות ולפרויקטים , יוצר גם גיבוש חברתי של תלמידי הכיתה .

  • לינק

    הנטייה הטבעית של התלמידים מאז קדמת דנא היא לא לרשום באופן מסודר את מטלות שיעורי הבית הנדרשות מהם. אין לכך קשר ליכולותיהם , אלא תוצאה של ירידת הריכוז הקוגניטיבי לקראת סוף השיעור בכיתה. על מנת לסייע למורים יש מורים המתעדים בפורום הכיתה המתוקשב את כל מטלות שיעורי הבית הנדרשות מהתלמידים. כאשר התלמידים מגיעים הביתה ומקדישים תשומת לב לשיעורי הבית הם יכולים להתחבר לפורום הכיתתי באינטרנט ולראות בדיוק מה הוטל עליהם לעשות בשיעורי הבית. המורה עדן בביה"ס "המגן "בהוד השרון מנצלת את תכונות הפורום הכיתתי על מנת לתעד בסוף כל יום לימודים בדיוק את מטלות שיעורי הבית. אפשר גם לראות בכך דף קשר מתוקשב עם התלמידים כי ישנם גם תזכורות והודעות נוספות.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי נעשה בהשראת מחקרים עכשוויים הבודקים ידע מקצועי כחלק מתהליכי פיתוח מקצועי של מורים לאורך זמן. מטרת המחקר לבדוק את הקשר בין תהליכי בנית ידע בקרב סטודנטים להוראה ומורים בפועל במהלך דיון אינטראקטיבי מקוון בפתרון בעיות מקצועיות לבין המיצוב החברתי שלהם. נתוני המחקר נאספו בקבוצות דיון א-סינכרוניות שליוו קורסים במכללה להכשרת מורים. מתוצאות המחקר עלתה רמה גבוהה של עקביות פנימית בין הממדים של מודל אח"מ להערכת רמת ידע מקצועי והמודל תוקף. נמצא שמורות מנוסות (תואר שני) באים עם רמות ידע גבוהות יותר ויש להם יותר ידע בכל שלבי האינטראקציה . גם המיצוב הרגשי-חברתי נמצא בולט יותר בקבוצות המורות המנוסות . יחד עם זאת, המשתתפות התמקדו בבעיה וכמות ביטויי המיצוב הרגשי –חברתי ירדה במהלך התפתחות השיחה. לא נמצאו מתאמים מובהקים בקשר בין רמת הידע לבין מיצוב רגשי-חברתי בשיח המקוון ( צביה לוטן . עירית קופרברג ).

  • לינק

    בעיית התמיכה הרגשית בCMC : שיחה פנים אל פנים מאפשרת תחושת קירבה. מחוות גופניות וקשרי ראייה נתפסים כתומכים בקשר ביו אישי. באמצעים הדיגיטאליים, הקשר הבין אישי מתבצע ללא מגע או קשר עין. קיים קושי לבטא רגש בטכנולוגיה הדיגיטאלית. שאלת המחקר: האם המחשה פיזית של תהליכים חברתיים מופשטים עוזרת לניהול רגשות? האם המחשה זו עוזרת ללמידה מתוקשבת? המחקר נעשה עם מתלמדים בקורס שמטרתו חוויה ולמידה של תהליכי התמודדותו של מנהל/מנחה בצוות עבודה "וירטואלי". בתחילת הקורס ובהמשכו חווים המתלמדים בצורה מתוכננת , התמודדות עם אי-וודאות , בניית צוות , ניהול צוות. תהליכים אלו מלווים בתחושות רגשיות ברמה אישית ובדינאמיקה ברמה קבוצתית ( אלון הסגל, אורית צייכנר) .

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון כיצד למידה מקוונת אסינכרונית מבוססת שיח מקוון משפיעה על התובנה של פרחי הוראה בתחומי האוריינות . ממצאי המחקר מוכיחים כי יצירת שיח מקוון מוביל לדיאלוג מקוון המסייע רבות לפרחי הוראה לפתח ידע נרחב ומבוסס יותר בתחומי אוריינות כתיבה וקריאה. הדיונים המקוונים בפורומים ובקבוצות דיון מתוקשבות תמכו באופן מובהק בפרחי ההוראה מבחינת רכישת התכנים ובסיס הידע הפדגוגי לשליטה טובה יותר בתחומי האוריינות. המחקר נערך בקרב פרחי הוראה הלומדים באוניברסיטה אמריקאית ( Courtney, A. & King, F).

  • לינק

    המאמר מתאר ניסוי מתוקשב לעידוד קריאה שנערך בארה"ב בקרב תלמידי כיתות ה' . הלמידה של התלמידים סביב הטקסטים התבססה על מערכת של קהילות מתוקשבות/פורומים ממוחשבים אשר באמצעותם הם העירו והגיבו לטקסטים שנדרשו לקרוא. השילוב של סביבה מתוקשבת לתגובות התלמידים עור אצלם עניין רב יותר בטקסטים אשר הם נדרשו לקרוא. הערות התלמידים בפורמים המתוקשבים סביב הקריאה היו קוגניטיביות, פרשנויות וגם מעצבות. הפעילות המתוקשבת המשותפת של למידת עמיתים סביב קריאת טקסטים שינתה את מערכת היחסים בין תלמידים ומורים בסביבה האוריינית ויצרה סביבה מעודדת לתלמידים הנוטלים חלק בתהליך הקריאה המתוקשב (Larson, Lotta C ) .

  • סיכום

    בית ספר אמיר בפ"ת הוא אחד מבתי הספר הייחודיים שהשכילו לגשר בין תחומי הלמידה בבית הספר והבית באמצעות האינטרנט . בהרצאתה המרתקת ביום העיון של מכון מופ"ת והאגף לחינוך יסודי על "בדק בית בשיעורי בית" הציגה הגב' ענת עזרא , מצוות ביה"ס "אמיר" בפ"ת את ההפעלה המקוונת חוצה-הגבולות בין ביה"ס ובין הבית . לאורך שנים טופחה תרבות בית ספרית מערכתית המבוססת על העצמת מורות באמצעות פיתוח והפעלת סביבות טכנולוגיות עדכניות. המורות בביה"ס "אמיר" מפתחות מודלים שונים של משימות מתוקשבות כאשר הדגש הוא על משימות המטפחות מיומנויות מידעניות. לצורך כך לכל כיתה וכל מורה יש פורום כיתתי משלה המנוהל על ידה ושייך לכיתה בלבד. הפורום הממוחשב משמש כחוט השדרה לטיפוח הקשר בין התלמיד לבין המטלות המקוונות שהוא מכין בבית ומעלה לפורום.

  • סיכום

    החוקרות בנו קבוצת חונכות לגיל הרך כדי לפתח פורום של תמיכה למתחילים בוגרי תוכניות התואר השני וכדי ליצור תהליך של חקר והערכה של ההכשרה שקיבלו המשתתפים להוראה. השנה האקדמית הראשונה ניהלו החוקרות פגישות תחקיר חודשיות שהוקלטו ושוקלטו. פגישות אלה נשאו אופי של חשיבה רפלקטיבית על הדינאמיקות של הקבוצה, על נושאים שהועלו ועל דרכי ההשתתפות של החוקרות עצמן בהתנסות. התעתיקים קודדו ונותחו כדי לגלות נתיבים מקבילים בין התהליך שעברה הקבוצה על דרכי התמודדות עם אתגרים מקצועיים בתמיכה בילדים ובמשפחות לבין התהליך שעברו החוקרות בתמיכה במורים חדשים ובשיפור הפרקטיקה שלהן כמכשירות מורים. (Puig, V. I. & Recchia, L. R.)

  • לינק

    המחקר מנסה להעריך את ההליכים של הוראה מתוקשבת המבוססת על חקר-מקרים בכמה אוניברסיטאות בארה"ב בהם קיימים מסלולים של הכשרת מורים. ההוראה המתוקשבת מבוססת חקר המקרים התבססה על שימוש מושכל בפורומים מתוקשבים ועל דיונים מונחים שיזמו המרצים באמצעות הפורומים על מנת להציג את המקרים בפני פרחי ההוראה ועל מנת לדון בהם. נבדקו מודלים שונים של דיונים מתוקשבים על מנת להעריך את הוראת חקר המקרים לסטודנטים להוראה בפורום מונחה, פורום חופשי ומערכת צ'אט סינכרונית. (Mitchem, K., Fitzgerald, G., Hollingsead, C., Koury, K., Miller, K. & Tsai, H)

  • תקציר

    המאמר מציג מסגרת חשיבתית וכלי מחקר איכותני בפורמט של מחוון אשר נעשה בו שימוש לצרכי ניתוח תוכן של קבוצות דיון לימודיות. כלי המחקר שפותח, התבסס על אינטגרציה של שלושת התחומים המהותיים בתהליכי הלמידה – הוראה בקבוצות הדיון, שזוהו בספרות המחקרית. מבנה קבוצות הדיון, נוכחיות המשתתפים ותהליכי הנחיה. במהלך המחקר נבחנו והושוו רמות איכות הדיון באמצעות ניתוחי תוכן של טקסטים מילויים בקבוצת דיון שנבחרו מששה קורסים מתוקשבים שפעלו באוניברסיטה הפתוחה. שאלת המחקר המרכזית – האם ניתן יהיה להבחין באמצעות המחוון ברמות שונות של איכות דיון בקבוצות דיון שונות. הממצאים המרכזיים איששו את שאלת המחקר (נועה באומן, עינת איגר)

  • לינק

    ממצא עקבי למדי הוא ששיעור ההשתתפות של תלמידות בכיתה נמוך משיעור ההשתתפות של תלמידים. ממצא זה יוחס למה שכונה "אקלים קריר" – שם כולל להתנהגויות מורים או עמיתים לכיתה שתוצאותיהן הימנעות של תלמידות מלהשתתף בכיתה. האם "האקלים הקריר" עובר מכיתה שבה נפגשים פנים-אל-פנים אל כיתה מקוּונת? כדי להשיב על השאלה, שלחנו תצפיתן לארבעה מפגשי הנחיה של מנחים שונים באותו הקורס. התצפיתן רשם את מספר הפעמים שכל אחד מהמשתתפים באותו מפגש קיבל את רשות הדיבור. כך ידענו מה היה יחס הבסיס בין סטודנטים לסטודנטיות באותם מפגשים, ויכולנו להשוות אותו ל"יחס הדיבור": כמה פעמים דיברו סטודנטים, וכמה פעמים דיברו סטודנטיות. אם נמצא שיחס הבסיס שווה ל"יחס הדיבור" – לא נוכל לטעון שמין מסוים "שולט" בכיתה. באופן לא מפתיע מצאנו שאין שוויון בין שני היחסים: אף שהתלמידים הגברים היו מיעוט במפגשי ההנחיה (יחס של 1: 3), "יחס הדיבור" היה שווה (1: 1), כלומר, תלמידים משתתפים יותר מתלמידות (אבנר כספי, ערן חיות, קלי ספורטה).

  • מאמר מלא

    בכינוסSLOAN האחרון בנובמבר 2006 בארה"ב שהוקדש ללמידה מתוקשבת אסינכרונית הוצגו כמה עבודות מחקר מעניינות. אחד המחקרים זכה לתהודה בכינוס היה מחקר של הדוקטורנט Jim Watersמאוניברסיטת דרקסל אשר חקר את דפוסי המעורבות של לומדים בקהילה מתוקשבת. Waters מצא כי שאלת שאלות בפורום המתוקשב מגבירה באופן משמעותי את המעורבות של הלומדים בפורום המתוקשב כל עוד השאלות הן רחבות ומאתגרות הפותחות דיון ולא שאלות ממוקדות ועובדתיות. עוד נמצא כי האינטראקציה בין הלומדים מגיעה לשיאה בראשית הדיון המתקיים בפורום ודועכת במהירות ולכן על המרצה לדאוג ליצירת מתח לכל אורך הדיון ולא רק בראשיתו. עם זאת אין להסתפק רק במשובים של המרצה אלא חייבים להרגיל את הסטודנטים עוד בתחילת הקורס לשאול שאלות את עמיתיהם ולא רק את המרצה.

  • לינק

    עם התרחבות השימוש בעולם (אך עדיין לא בישראל) בכלי ויקי בבתי ספר ובמכללות מצאנו לנכון להביא סקירה טובה שהתפרסמה לאחרונה באתר של קורס כלכלה ביקורתית על היתרונות של הויקי לעומת פורומים ממוחשבים. אחד הטיעונים המרכזיים בסקירה הקצרה: פורומים גורמים לפיצול הדיון לתת נושאים, שבכל אחד מהם לא מתבצע דיון מעמיק (מה שתורם בעצמו להתלהמות). בויקי זאת לא בעיה, היות ובכל ערך ניתן לקיים דיון עצמאי, ולאחר מכן לחזור לנושא המקורי.

  • לינק

    מאמר זה דן בזיקה שבין תמיכת מנחה בקורס וירטואלי ובין חשיבה מטאקוגנטיבית של הלומדים בסביבת למידה וירטואלית. במאמר מתואר ומנותח קורס ייחודי בנושא דמוקרטיה ורב-תרבותיות אשר נלמד במסגרת תוכנית לימודי תעודת הוראה למורים באחת האוניברסיטאות בישראל. הממצאים מעידים על קשר חיובי מובהק בין תמיכות מרצה וחשיבה מטאקוגניטיבית של הסטודנטים. חשיבות הממצאים עולה במיוחד לגבי בהכשרת מורים, שכן מצופה שהסטודנטים יסתייעו בחשיבה המטאקוגנטיבית שרכשו בקורס בתפקודם כמורים בכיתותיהם ויהוו בעצמם מנחים המעודדים תהליכי חשיבה מטאקוגנטיבית במהלך ההוראה בכלל, והוראה מרחוק בפרט (ענת קלעי, רוני ריינגולד, ריקי רימור)

  • סיכום

    לאור החשיבות של שילוב נקודות מפגש סינכרוניות בקורס מתוקשב נערך בכמה אוניברסיטאות בטקסס ניסוי חדשני המבוסס על ניהול קורסים מתוקשבים באופן אסינכרוני עם טכנולוגיה של ערוצי קול באינטרנט (voice over IP). הניסוי הטכנולוגי התבסס על שילוב של מערכת Skype skype.com, המאפשרת תקשורת אודיו איכותית בין כמה וכמה מחשבים מחוברים באמצעות האינטרנט. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק באיזה מידה השימוש המשולב בתוכנת סקייפ בקורס אסינכרוני משפר את האינטראקציה בין קבוצות הלומדים ובאיזה מידה משפר השימוש בערוץ קול זה את ההנחיה והאינטראקציה של המרצה בקורס המתוקשב. נמצא כי התקשורת הקולית מבוססת SKYPE היא מבחינתם אפקטיבית יותר כי הם יותר ממוקדים ויותר מודעים לנושאי החקר המועלים במהלך האינטראקציה. הנושאים בהם דנו הלומדים התגבשו טוב יותר ונעשו יותר בהירים בעקבות שיחות הסקייפ ( Cheng-Chang (Sam) Pan and Michael Sullivan)

  • לינק

    שבין שיעור וסוג ההשתתפות לבין ההישגים של הסטודנטים. ההשערה הייתה שבזמן שאין לסטודנטים אפשרות להיפגש עם המרצה, תהיה לפעילות בקבוצת הדיון ערך רב. נמצא כי פעילות בקבוצת דיון לקראת מבחן עשויה לעזור דווקא לתלמידים שבדרך כלל הישגיהם אינם גבוהים. מראיונות עם הסטודנטים עולה שהעובדה שקבוצת הדיון התנהלה בהנחיית המרצה תרמה להבנה מעמיקה יותר של החומר הנלמד ולהגברת הביטחון העצמי לקראת המבחן (שטימברג יעל, יהודית רם, עמרם אשל)

  • לינק

    פורומים מתוקשבים סינכרוניים וא-סינכרוניים מהווים כלי עבודה ולמידה מהותיים, המאפשרים "מעגל התפתחות הידע" – ברמה האישית, הצוותית, והארגונית. יש צורך בהכשרה ממוקדת, השמה דגש על ידע ומיומנויות נדרשים, בכדי לעשות שימוש נכון ומובנה בכלי עבודה אלו, אשר בדרך כלל השימוש בהם אינטואיטיבי ופחות מתוכנן ומובנה. במאמר להלן, יוצג קורס מתוקשב ייחודי שמטרתו הייתה הכשרת חברי סגל בכיר לשילוב פורומים מתוקשבים, בעבודת הצוותים אותם הם מובילים. בהבניית הקורס שולבו בצורה מתוכננת מפגשים פנים אל פנים, קבוצות דיון א-סינכרוניות מובנות, ובמקביל שיח סינכרוני של משתתפי קבוצת הדיון בחדרי צ'אט ייעודיים שהוגדרו עבור כל קבוצה. תהליך ההכשרה היה מובנה ממספר מוקדים מרכזיים: א. למידה תיאורטית ויישומית בנושא פורומים, קבוצות דיון וצ'אטים. ב. התנסות של כל אחד ממשתתפי הקורס בהנחיית קבוצת דיון, ממוקדת תוכן משימה ותוצר, תוך דגש על הפגנת נוכחות חברתית, נוכחות הוראתית – תכנית ונוכחות רפלקטיבית. ג. התנסות בשיח סינכרוני ובניהולו, תוך שימוש בקבוצת הדיון הא- סינכרונית לתכנון והתארגנות לקראתו.ד. תהליכים רפלקטיביים מובנים לצורך המשגת התובנות מההתנסות ומהלמידה על תהליכי הנחיה בפורומים, על השוואה בין ערוצי דיון, ועל תפקידי המנחה. ה. הבניה יישומית של מערך עבודה – הדרכה עתידי המשלב בצורה מושכלת פורומים מתוקשבים. התהליכים שהתרחשו במהלך הלמידה בקורס, מדגימים את התפתחות ההתמקצעות של המשתתפים כמנחי פרומים ואת הדיאלוג השיתופי והרפלקטיבי בין המשתתפים ביחס לתפקודם כמנחים וכמשתתפים בפורומים מתוקשבים (נועה באומן, עינת איגר)

  • לינק

    מטרת המחקר לבדוק האם יש קשר בין חשיבה מטאקוגניטיבית, פעילות ועמדות של סטודנטים במכללה כלפי למידה בפורום מתוקשב. 29 סטודנטים לתקשורת וקולנוע במכללה השתתפו בפורום כחלק מחובות הקורס המתוקשב. נערך ניתוח תוכן של הודעות הסטודנטים בפורום עפ"י שלושת המימדים המטאקוגניטיבים של פלאבל: אישיות, משימה ואסטרטגיה. פעילות הסטודנטים נמדדה לפי מספר ההודעות ששלח כל סטודנט לפורום במהלך הקורס. התוצאות מצביעות על הבדלים מובהקים בכל אחד מממדי המטאקוגניציה: אישיות, משימה ואסטרטגיה, בין סטודנטים בעלי עמדות חיוביות כלפי למידה בפורום לבעלי עמדות שליליות. כמו כן נמצאו הבדלים מטאקוגניטיבים מובהקים בין סטודנטים שהשתתפותם בפורום גבוהה לבין סטודנטים שרמת פעילותם נמוכה. בבדיקת הקשר בין חשיבה מטאקוגניטיבית, פעילות בפורום ועמדות כלפי פורום מקוון, נמצא קשר חיובי מובהק בין שלושתם: סטודנטים בעלי עמדות חיוביות יותר שרמת פעילותם בפורום רבה יותר הם גם בעלי חשיבה מטאקוגניטיבית ברמה גבוהה יותר (ריקי רימור, רבקה ודמני, ענית רוזנר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין