-
תקציר
המחקר האוטו-אתנוגרפי הזה שוקל את יצירת הזהות המקצועית של מורי מורים לא מסורתיים, אנשים שהקריירה המקצועית שלהם אינה כוללת קריירה כמורים בבית הספר. אף על פי שישנן השפעות משותפות על ההתפתחות המקצועית בין מורי המורים המסורתיים למורי המורים הלא-מסורתיים, כגון: ביוגרפיה, הקשרים מוסדיים, ופדגוגיה אישית, ישנם הבדלים משמעותיים בתהליך כאשר השפעות אלה נחוות (Newberry, Melissa. , 2014).
-
לינק
-
לינק
מאמר זה יסביר משהו מהגיונו של החינוך הקונטמפלטיבי – מגמה חינוכית בהתהוות. המושג הרחב קונטמפלציה מצביע על תכונה הכרתית אנושית שמתבטאת בהתבוננות, הקשבה, נוכחות, ערות ומודעות. פדגוגיות קונטמפלטיביות עוסקות בהפניית מבטו של התלמיד לחוויית הידיעה החד־פעמית כפי שהיא ניתנת בתודעתו בזמן התרחשותה ( אורן אֶרְגַז).
-
סיכום
להבין זה לבצע – לעשות מהלכי חשיבה עם ידע , כתיבה היא ביצוע הבנה מסדר גבוה , מסקנה: יש לשלב כתיבה בשגרת ההוראה והלמידה. במכון ברנקו וייס פותחה פדגוגיה מבוססת כתיבה, והיא פועלת השנה בחטיבות ביניים בעשרים בתי ספר ברחבי הארץ (תל אביב, באר שבע, קריית גת, בית שמש, אשקלון, סאסא ועוד). התכנית פועלת גם בבתי ספר תיכוניים של המכון המיועדים לנוער בסיכון ( גילי טלמור דוד ).
-
לינק
-
לינק
-
לינק
מאמר זה מפתח את המטאפורה המוכרת של הוראה כביצוע לקראת הגדרה של הוראה כפעולה ביצועית, שבה הפעולות והמלים מכוונות כדי להשפיע על שינויים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים בלומדים. המחבר טוען שהוראה מורכבת מפעולות דיבור פדגוגיות שההשפעות הנצפות והבלתי נצפות שלהן על הלומדים חורגות מכוונת המחבר ומהתחזית המדעית. ניסיונות לרכך את עודף ההשפעות הללו תורמים עצמם להגדרות של האפקטיביות של המורה שנכתבו על ידי מכשירים ומוסדות מחקר המבוסס מבחינה מדעית ( Liew, Warren Mark., 2013).
-
לינק
-
לינק
-
לינק
האמונה המרכזית בהקשר שלח חינוך אתי שנמצאה במחקר היא מקומו המרכזי של הדיגום בתהליך זה. הוראה מובחנת ממקצועות אחרים בחלקו מחמת האופי האתי שלה((Warnick & Silverman, 2011. הפער, המתועד במחקרים במדינות רבות, בין העובדה שהוראה היא כזו מצד אחד לבין העדר מובחן של תשומת לב מפורשת לענייני אתיקה בתוכניות ההכרה מצד שני הוא העומד בבסיס מחקר זה. היבט נוסף המופנה למורי-המורים הוא החשיבות של ההכשרה "בצמוד לצרכים הלימודיים של המתכשרים" ולמקומן של האמונות שלהם על חינוך מוסרי כחלק מההבנה של צרכים אלה, תוך מעבר מתפיסת דיגום כפשוטו(חיקוי) לדיגום קוגניטיבי. למשל: קיום תצפיות בדיגום משמעותי של שיעור בכיתות וניתוחו ע"י פירוק היבטי הדיגום; צפייה בפעולות של מורה ועדויות לכך שתלמידים מתייחסים אליהן ומתן הסברים להתייחסויות אלה(קשר צופה-נצפה).( Sanger, M.N. & Osguthorpe, R.D ) .
-
לינק
-
לינק
-
לינק
בחודש אוקטובר 2012 יצא לאור הספר תיאוריות למידה בעריכת פרופסור David Scott מאוניברסיטת לונדון . האסופה כוללת 4 כרכים ובהם מאות מאמרים ומחקרים של מומחי חינוך לגבי כל המכלול של תיאוריות למידה . זהו מפעל מונומנטלי של הבניית ידע פדגוגי כאשר הכרך הראשון מוקדש לתיאוריות למידה בתחומי הפסיכולוגיה , הסוציולוגיה והפילוסופיה. הכרך השני מציג מודלים של למידה היכולים לשמש כאושיות פדגוגיות . הכרך השלישי מציג את הזיקה בין תיאוריות הלמידה ובין תכניות לימודים , פדגוגיה והערכה. הכרך הרביעי מוקדש לסוגיות שונות ומגוונות של יישום תיאוריות הלמידה ( David Scott) .
-
תקציר
במאמר זה נעשה ניסיון לתאר את השינויים המתחוללים בתרבות הגוף ובתרבות הפנאי ואת השפעותיהם על הנלמד בתוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ובתוכניות הלימודים הבית-ספריות במקצוע זה בישראל. ההנחה העומדת בבסיסו היא, שמדי פעם יש לבחון את תקפותם הסביבתית (ecological validity) של המקצועות הנלמדים בבתי הספר, קרי את תרומתם הייחודית להתפתחות של התלמיד בבית הספר, של משפחתו ושל הקהילה שהוא חי בה. המטרה העיקרית של המאמר היא לבחון את אופיין של תוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ושל תוכניות הלימודים הבית-ספריות בראי התמורות הטכנולוגיות והתרבותיות שחלו בחברה בישראל בעשורים האחרונים. בהתבסס על סקירת תמורות אלה ועל ניתוח השפעתן על החינוך הגופני בבתי הספר מחברי המאמר מציעים שבתוכניות להכשרת מורים לחינוך גופני ואף באלו הבית-ספריות במקצוע זה יהיו חמישה מוקדים ( לידור, ר', פייגין, נ', טלמור, ר', הררי, י' ורם, י' ) .
-
לינק
המאמר הנוכחי מספק פרספקטיבה לגבי האתגרים היומיומיים שחוותה קבוצה של מורים אקדמאים חדשים, כאשר הם אימצו גישות להוראה המרוכזות יותר בתלמיד. הממצא העיקרי היה שבאמצעות שימוש בגישות המערבות את התלמידים באופן פעיל יותר, המורים תיארו אתגרים הספציפיים לקונטקסטים המקומיים שלהם. בייחוד, שהאידיוסינקרציה של הנושא/תחום הלימודים שנלמד הייתה גורם מפתח (2012, Sadler, Ian).
-
לינק
המחבר מתייחס להרצאתה של דפנה קולר (Daphne Koller), אחת משני המייסדים של Coursera, בכנס TED. המחבר אמנם משבח את דפנה קולר ואת עמיתיה על פיתוח קורסי ה-MOOCs המקוונים הפתוחים להמון. מאחר וכל ניסיון להפוך את הידע של חלק מהמומחים המובילים בעולם לזמין לכל אחד ללא תשלום הוא מאמץ מצוין. אולם המחבר מתנגד לטענות המטעות שעלו בהרצאתה של דפנה קולר (Tony Bates, 2012).
-
תקציר
נוכח הכניסה המאסיבית של מכשירים ניידים כגון אייפדים ( iPads ) לכיתות הלימוד בארה"ב היה צפוי שיגובשו תפיסות דידקטיות ופדגוגיות כקווים מנחים להוראה באמצעות טאבלטים. בעוד מערכות החינוך האמריקאיות מתייחסות בעיקר למעטה החיצוני של יישומים ואפליקציות מתאימות ללמידה ולהוראה מתוקשבת בכיתה, הרי הישועה הגיעה דווקא ממערכות החינוך באירופה המציעות תפיסות דידקטיות יותר מגובשות כנקודת מוצא להוראה באמצעות טאבלטים. לאחרונה יצא ספר באנגלית שנכתב ע"י המומחית האוסטרית לפדגוגיה מתוקשבת , Sabrina Huber .
-
לינק
במאמר זה מתואר מודל לשילוב ידע טכנולוגי עם ידע תוכן פדגוגי, מודל שפותח לצורכי קורס לתואר שני במסגרת לימודי ה-M.Teach להכשרת פרחי הוראה. במאמר יידון מודל זה ותידון משמעותו במעבר מ-PCK-Pedagogical Content Knowledge ל-Technological Pedagogical Content Knowledge) TPACK) בכל הנוגע לתוצריו – פרחי הוראה. במודל זה משמש המרצה דגם לחיקוי (role model) בדרכי ההוראה, בדרכי ההערכה, בדרכי השימוש שלו בידע טכנולוגי ובשילוב שלושת סוגי הידע: ידע תוכן, ידע פדגוגי וידע טכנולוגי ( אביבה קליגר , ענת אוסטר-לוינץ) .
-
לינק
מאמר נפתח בהצגת שלוש האידיאולוגיות החינוכיות שהציע צבי לם. הראשונה, אידיאולוגיית הסוציאליזציה (חיברות), מבקשת להכשיר את התלמידים להשתלבות מועילה בחברה תוך מענה לצרכיה הכלכליים-תעסוקתיים ולאלו הנורמטיביים-תפקודיים. השנייה, אידיאולוגיית האקולטורציה (תירבות), עוסקת בהנחלת מטען ערכי ומצע מורשתי מבית מדרשה של אותה תרבות של החפצים ביקרה. השלישית, אידיאולוגיית האינדיווידואציה (ייחוד), היא זו המקדשת את הפרט ומפנה לו מרחב לחיפוש, לפיתוח וליצירה אישיים. על פי לם, כל פעולה חינוכית, תנועה חינוכית, הגות חינוכית, מוסד חינוכי וכיו"ב משרת ביודעין או שלא ביודעין את אחת מהאידיאולוגיות הללו (מיכאלי, ניר ).
-
לינק
פדגוגיה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין