ניין הגימנסיה בקופנהגן, שעוצב על ידי 3XN, הוא בהחלט ייצוג מרשים אמנות מודרנית גם מבפנים וגם מבחוץ. בשנת 2007 בית הספר נבחר לבניין הטוב ביותר בסקנדינביה. זהו בית הספר הראשון שנפתח בדנמרק ברפורמה החינוכית הלאומית. תלמידי בית הספר הם ילדים בגיל ההתבגרות, מכיתות י' ועד יב' . הכיתות בבית הספר לא מופרדות על ידי קירות – כמעט כל הכיתות לומדות בחדר אחד ענק. בכל רחבי בית הספר יש אינטרנט אלחוטי, כך שהתלמידים יכולים לתקשר לא רק פנים אל פנים, אלא גם באינטרנט. הקהילה של התלמידים מוגדרת ע"י הקהילות הקיימות, ונוצרת בחלל שביניהן ( עמי סלנט).

ההתפתחויות הטכנולוגיות ובראשן האינטרנט פותחות עולם חדש של אפשרויות בפני המורה בבית הספר ומאפשרות לו להשתמש במגוון כלים מתקדמים לשם שיפור חווית הלמידה ויצירת דיאלוג פורה עם התלמידים. בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ערך ביום ראשון, 26 ביוני, כנס סיום להשתלמות המורים הייחודית "המורה והתלמיד בכיתה דיאלוגית", שנמשכה על פני שנה וליוותה את המורים ביצירת יחידות לימוד העושות שימוש בכלים טכנולוגיים. רם תמיר, מורה למדעים ולביולוגיה בתיכון זינמן בדימונה, הציג בכנס פיתוח חדש הרותם את הטלפונים הסלולאריים החכמים לטובת הכיתה. האפליקציה, המכונה Socrative, מאפשרת למורה ליצור שאלונים עליהם התלמידים יכולים לענות ישירות דרך המכשירים הסלולאריים, כאשר תוצאות השאלונים מוצגות מיידית על הלוח. פרויקט אחר במסגרת "הכיתה הדיאלוגית" שכבר יצא לפועל הוא לימודי מתמטיקה באמצעות אתר היוטיוב בפרויקט שנערך בביה"ס עמק חרוד .

בית הספר High Tech High נוסד בארה"ב מתוך דאגה לנוכח העובדה שתלמידים מעטים בלבד לומדים את מקצועות הליבה הקשים כגון: מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. את המייסדים הדריכה גם ההבנה שאם ברצונם לעורר בתלמידים מוטיבציה ואף להלהיב אותם להתמיד בקורסים המאתגרים האלה כדי להיות מוכנים היטב למכללה או לאוניברסיטה, עליהם להגיע אליהם בשלב מוקדם במסכת החינוך שלהם (גן-י״ב). כיום התרחבה רשת בתי הספר HTH ל 22- בתי ספר צ'ארטר המציעים הזדמנויות למידה מבוססת-פרויקטים לתלמידים בכיתות k-12 , המעודדת אינטראקציה בין תלמידים, מקשרת בין לימודיים טכניים ואקדמיים ומתמקדת בפרסונליזציה ובקישור של הלמידה לעולם האמיתי ( דזירה פז, עמי סלנט) .

תפקידן של פעילויות מתוקשבות מבוססות-רשת בתיווך האינטראקציה עם הסטודנט והמעורבות של הסטודנט בארבע כיתות של הכשרת מוריםמחקר זה בחן את תפקידו של שילוב פעילויות מתוקשבות בשביעות רצון כללית מהקורס ובהתנסויות בלמידה האינטראקטיבית בקורס להכשרת מורים מסורתי המתוגבר באמצעות הרשת. הניתוח הראה שלרוב הסטודנטים היו השקפות חיוביות לגבי ניסיונות הלמידה האלה: סביבת למידה גמישה המרוכזת בסטודנט, אינטראקציות בין הסטודנטים, והקשר בין פעילויות מבוססות-רשת ללמידה פנים אל פנים (Qiuyun Lin).

מאמר זה מגדיר ובוחן שלושה דורות של פדגוגיית חינוך מרחוק/למידה מתוקשבת. בשונה מסיווגים מוקדמים יותר של למידה מתוקשבת שהתבססו על הטכנולוגיה שבה השתמשו, ניתוח זה מתמקד בפדגוגיה שמגדירה את ניסיונות הלמידה שעטפו את תכנון הלמידה. שלושה דורות של פדגוגיה קוגניטיבית-ביהביוריסטית, פדגוגיה קונסטרוקטיבית חברתית ופדגוגיה קונקטיביסטית נבחנים תוך שימוש במודל החקירה המוכר (Garrison, Anderson, & Archer, 2000) עם מיקוד שלו בנוכחות חברתית, נוכחות קוגניטיבית ונוכחות של הוראה. המאמר מסכם שחינוך מתוקשב באיכות גבוהה מפיק תועלת מכל שלושת הדורות כפי שנקבע על-ידי תוכן הלמידה, ההקשר והציפיות מהלמידה ( Anderson, Terry ;Dron, Jon).

בבית הספר הניסויי מבואות הנגב מטמיעים מזה מספר שנים, בתנועות חתירה מאומצות, "פדגוגיה אחרת". הייחודיות של בית הספר מצויה בשילוב הספציפי של שלושה מרכיבים מרכזיים : חיבור הלומד לעצמו ולסביבתו, הגדרת המכוונות ללמידה איכותית כציר מרכזי באינטראקציה הבית ספרית, ושינוי בתפקיד המורה. השפה הבית ספרית היא מה שמחבר את כל חוטי השתי והערב למארג בית ספרי ייחודי. בבית הספר מבואות הנגב שומעים "אותנטית". בית ספר הניסויי מבואות הנגב שינה הגדרות של מערכת למידה והקצאת שעות מקצועות השונים, הנהוגות ברב בתי הספר כיום, במטרה ליישם פדגוגיה הנותנת חווית למידה טובה ומעמיקה לתלמיד, ומשמעות מרעננת ומחזקת לעבודת המורה. בית הספר מחבר את התלמיד לעצמו ולסביבתו מהמעגל הקרוב ביותר (אני, משפחתי, היישוב שלי) ועד למעגל הרחב ביותר (אזור, מדינה ועולם). חיבור התלמיד למעגלי השייכות השונים שלו בא לידי ביטוי בלמידה ובדיונים ערכיים המובילים לפעילות ולעשייה של ממש. אחת החוליות המשמעותיות בחיבור שיוצר בית הספר אצל התלמיד לעצמו ולסביבתו היא הלמידה החוץ כיתתית והחוץ בית ספרית (הסיורים היומיים, טיולים שנתיים ועוד..) בהם טמון פוטנציאל פדגוגי-חינוכי ברור. בית הספר הגדיר את המכוונות ללמידה כציר מרכזי לכלל האינטראקציות שהוא מזמן ומקיים בבית הספר ( נעמי כהן לה-גנק ).

ככל שעולם החינוך הולך ומתקדם לעבר למידה מקוונת ומתוקשבת , עולה הצורך בעיצוב מחדש ובהגדרה מחודשת של תפקיד המורה המקוון . לא מדובר בהגדרות תפקיד של רשויות חינוך אלא בתפיסת עולם פדגוגית המבקשת לאתגר את הלומדים. לאחרונה אנו רואים יותר ויותר ניסיונות להגדיר מחדש את מאפייני התפקוד של המורה שיילמד בסביבה מקוונת . אחת התפיסות שהוצעה לאחרונה גובשה והוצעה ע"י חוקרים מיפן ומאוסטרליה המעורבים במשך שנים בפיתוח סביבות הוראה ולמידה מתוקשבות. במאמר הם מציעים מודל להוראה מתוקשבת תוך התבססות על התפיסה של מרחב הוראה מועצם (המעניק למורה העצמה מקצועית ואישית) למורים ומרחב למידה מועצם וגמיש לתלמידים ( המעניק לתלמידים אפשרות להתפתח ולצמוח מבחינה קוגניטיבית). במודל המוצע ניתן משקל למאפיינים של שיח מקוון בכיתה ודיאלוג לצד רפלקציה ויצירת סקרנות אצל התלמידים בסביבה המקוונת ובמקביל גם בקרב המורה המקוון . המודל המוצע מתייחס בעיקרו למסגרות למידה של בתי ספר , אך ניתן עקרונית למימוש גם בחינוך הגבוה (Insung Jung . Colin Latchem ) .

הרפורמה הפדגוגית, החשובה להתאמת הרלוונטיות של מערכת החינוך הישראלית למאה ה 21- , מתנהלת באיטיות ובהיקף מצומצם. תלמידים, ב 26- תיכונים ברחבי הארץ, משתתפים בשנת הלימודים הנוכחית בתוכנית ניסוי שמובילה המזכירות הפדגוגית. במסגרת התוכנית ממירים התלמידים אחת מבחינות החובה לבגרות, ברמת שתי יחידות לימוד, בעבודת חקר. תחומי הדעת שבהם מתקיים הניסוי הם; אזרחות, ספרות והיסטוריה בחינוך הממלכתי והיסטוריה בחינוך הממלכתי דתי. הערכת התלמידים המשתתפים בתוכנית בתעודת הבגרות מתבססת במחציתה על בחינות פנימיות במקצוע ובמחציתה – על תהליך הלמידה, כפי שהוא מתועד בתלקיט של התלמיד )פורטפוליו( ועל התוצר – עבודת חקר קבוצתית או אישית. העבודה הכתובה מוערכת גם על ידי מעריך חיצוני. הניסוי מתקיים במסגרת מדיניות משרד החינוך להטמעת החינוך לחשיבה במערכת, המכונה גם "האופק הפדגוגי".

כבר כתבנו בעבר על הפורומים הכיתתיים בביה"ס "אמיר" בפתח תקווה, אך עתה רצינו להציג מקרוב את הפורום המתוקשב הכיתתי פורום "הלילכים מדברים" אותו מנחה ומנהלת המורה והמחנכת ענת עזרא. הפורום המקוון מלווה את תלמידי כיתה ה' בביה"ס "אמיר" בצורה רציפה ועקבית לכל אורך שנת הלימודים. הפורום המקוון הפעיל והתוסס משמש לפעילויות הבאות: לפרסום תכנית שבועית ללמידה לתלמידים, לכתיבת חוויות חיוביות משמחות לצד קשיים בהם התלמידים נתקלים ומעוניינים לשתף את הכיתה, מסירת הודעות שוטפות כגון: החלמה מהירה, תכנון מפגשים אחה"צ, תכנון מסיבות וכדומה, ניהול רב שיח סביב משימות מתוקשבות בתחומי דעת מגוונים. פרסום תוצרי ביניים, שאילת שאלות, בקשות ומשובים. ניתוח הפעילויות והדיאלוגים בפורום המתוקשב "הלילכים מדברים" מצביע על רמת רב-שיח כיתתי גבוהה לאורך כל השנה.

עקרונות התקשוב החינוכי של בית הספר "הריאלי" בחיפה. המחברים, העובדים כמנחי מחשב בביה"ס הריאלי בחיפה, מתארים סביבת למידה מתוקשבת מורכבת אך ברורה ושיטתית : רתימת הכלים הטכנולוגיים בביה"ס לטובת רציונל פדגוגי. התוצר המתבקש הוא למידה העושה שימוש באפשרויות הטכנולוגיות לשם יצירת רצפים, שיתוף בידע, בתוצרים ובחשיבה ותיעודם, נגישות שיפוטית לעולם הידע המתהווה בלי הפסק ובעקבות זאת – עיצוב תפיסת ידע מורכבת. יש כיום כל מיני מסגרות לפיתוח מקצועי של מורים in-service, רובן חיצוניות לבית הספר. נוסף על כך משרד החינוך, המבקש לסגל את המורים לרפורמה תורנית כזאת או אחרת, "מנחית" על המורים מדריכים. רק בתי ספר מעטים מחזיקים מנחים פדגוגיים in-house שמהווים חלק בלתי נפרד מסגל ההוראה ועובדים עם המורים באופן אישי וקבוצתי. לשם כך יש צורך בתקציב ובעיקר במודעות עמוקה לחשיבות הרבה של הפיתוח המקצועי-חינוכי של המורים ( גלעד שפירא, עירית אהרון ).