מחקר חלוץ זה ביקש למדוד את העניין של פרחי הוראה ושל מורים בפועל מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12) כלפי הוראה מקוונת כדי להשיג תובנה לגבי ההתעניינות האישית של המורים בהוראה מקוונת ומהו העניין שהם מוצאים ביחס להוראה מקוונת. התוצאות הצביעו על כך שקבוצה זו של מורים לעתיד ומורים בפועל אינה מעריכה חינוך מקוון וכי המשתתפים הסתייגו מרדיפה אחר הזדמנויות לימודיות מקוונות (Rakes, Glenda C.; Dunn, Karee E).

בשנים האחרונות גוברת המודעוּת לכך שבד בבד עם היתרונות הרבים הגלומים בשימוש ברשת האינטרנט, שימוש זה כרוך בלא מעט סיכונים עבור ילדים ובני נוער. בכמה מדינות מערביות פותחו תכניות לימודים שעניינן גלישה בטוחה ברשת. בישראל 180 סטודנטים להוראה במכללה להכשרת מורים פיתחו תכניות חינוכיות העוסקות בנושא של שימוש נבון ברשת. אותם הסטודנטים לימדו את התכניות בבתי ספר על-יסודיים, על מנת לנסות להתמודד עם מכלול הבעיות הכרוכות בהוראת הנושא. המחקר המתואר במאמר זה בודק את יחסם של הסטודנטים אל השימוש ברשת, את גישותיהם החינוכיות, את הגורמים התומכים בחינוך לשימוש נבון ברשת, את הגורמים המעכבים ואת הפתרונות לבעיות שהתגלו במהלך פיתוח התכניות והוראתן. בדיקה זו מתבססת על ניתוח תשובות הסטודנטים לשאלוני רפלקציה ועל ניתוח מערכי השיעור שלהם (רבקה ודמני, אורית צייכנר, אורלי מלמד).

במאמרון ביקורת נוקב מתייחס ג'יי הורוויץ לנושא של שילוב סמרטפונים בהשכלה הגבוהה: "דרך מאמרון קצר של טים סטאמר הגעתי לכתבה בוושינגטון פוסט שדיווחה על מחקר שהתפרסם בגליון החדש של ה-British Journal of Educational Technology. במחקר, שנערך בשנת הלימודים 2010-2011, החוקרים חילקו סמרטפונים ל-24 סטודנטים שעבורם היתה זאת הנגיעה הראשונה במכשירים כאלה. לפני השימוש הם ביקשו מהסטודנטים להעריך עד כמה המכשירים יעזרו להם בלמידה, כאשר בסיום שנת הלימודים הם חזרו על אותן השאלות כדי לבדוק עד כמה התחזית של הסטודנטים תאמה את הנסיון שהם צברו" (ג'יי הורוויץ).

המטרה של מחקר זה היא להעריך את היכולת של כלי ללמידה מקוונת (בלוג) לסייע לרפלקציה בקרב סטודנטים כחלק מלמידה של קבוצה שיתופית. המאמר מספק תובנות לגבי העמדות של הסטודנטים כלפי בלוגים ככלי ללמידה רפלקטיבית ואינטראקטיבית. בנוסף, המחקר מדגיש את ההבדלים בין העמדות של הסטודנטים המקומיים לבין העמדות של הסטודנטים הבין-לאומיים כלפי רפלקציה כחלק מלמידה שיתופית בקבוצות (Jackling, Beverley; Natoli, Riccardo; Siddique, Salina; Sciulli, Nick, 2015).

פורומים של דיונים מקוונים ככלי הוראה הופכים ליותר ויותר פופולריים בכיתות הקולג'ים. האופן שבו הם מעוצבים (ובייחוד מידת המבנה הנכפית) עשוי להשפיע על מידת המשיכה של הפעילות עבור הסטודנטים. המחקר הנוכחי ניתח תגובות לפורומים של דיונים מובנים ובלתי מובנים כדי לקבוע כיצד כל אחד מהם משפיע על מעורבות הסטודנט (Salter, Nicholas P.; Conneely, Marissa R. , 2015).

מחקר זה בחן הבדלי מגדר אפשריים בקבלה הנתפסת של סטודנטים להוראה את הטכנולוגיה בעבודתם המקצועית במסגרת המודל של קבלת טכנולוגיה (Technology Acceptance Model). הממצאים חשפו כי בעוד שלא נמצא הבדל סטטיסטי בין הקבוצות לפי מגדר לגבי השימושיות הנתפסת, עמדות כלפי טכנולוגיה וכוונה להשתמש בטכנולוגיה, הסטודנטיות להוראה השיגו תוצאות נמוכות יותר לגבי קלות השימוש הנתפסת(Timothy Teo, Xitao Fan, Jianxia Du, 2015).

הפודקאסט (Podcast), שהוא אחת מהטכנולוגיות שפותחו עבור בידור אישי או לצורך מידע, הפך לאחת הטכנולוגיות הגדלות במהירות הרבה ביותר בתחום הלמידה מרחוק במהלך השנים האחרונות. תוך שימוש במודל קבלת הטכנולוגיה (Technology Acceptance Model) ותיאוריית דיפוזיית החידושים (Diffusion of Innovations) כמודלים בסיסיים, מחקר זה בוחן את ההיבטים הטכנולוגיים, האינדיבידואליים, והחברתיים המשפיעים על אימוץ הפודקאסט בחינוך (Merhi, Mohammad I. , 2015).

עפ"י מודל "הופכים את הכיתה" התלמידים צופים בסרטונים כהכנה לשיעור ובכך עוברת האחריות ללמידה אליהם. במרכז ללימודים אקדמיים הוחלט לבחון את יישום הכיתה ההפוכה כחלק ממחקר רחב היקף שאף פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי – The European Journal of Open, Distance and E-Learning. במחקר נבחנו עמדות סטודנטים כלפי שילוב גישת הכיתה ההפוכה בקורס לתואר ראשון – "עולם הפרסום והמדיה במאה ה 21" – בבי"ס סרנת לניהול. ממצא מרכזי שעלה מתשובות הסטודנטים היה שהסטודנטים מעדיפים בבירור לצפות בסרטוני הקורס במהלך השיעורים עם המרצה ועם העמיתים ללמידה. מניתוח תשובותיהם עולה שהעדרו של מרצה המנווט את התהליך הלימודי, עונה על שאלות, מסייע בהבהרת נקודות לא ברורות הינה הסיבה המרכזית לאי העדפתם לצפייה בסרטונים מחוץ לכיתה (גילה קורץ).

המטרה של מאמר זה היא לחקור האם התפיסות של סגל ההוראה את ויקיפדיה השתנו במהלך תקופה של חמש שנים. לאחר הסקר, המשתתפים שהשאירו פרטי התקשרות רואיינו לגבי התפיסות שלהם ו/או לגבי המשימות/פרויקטים שלהם שעירבו שימוש בויקיפדיה. המחקר הראה שהתפיסות של אנשי הסגל את ויקיפדיה השתנו לטובה וחלק מאנשי הסגל יוצרים משימות מעניינות וייחודיות המערבות את ויקיפדיה או עבודה דמוית ויקיפדיה (Soules, Aline, 2015).