סקרים
מיון:
נמצאו 41 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    ג'יי הורוויץ מתייחס בבלוג שלו למחקר/סקר על העמדות של בני נוער בישראל כלפי השימוש בתקשוב בבתי הספר. הדוח נכתב לאחרונה על ידי ד"ר יובל דרור, סער גרשון, וד"ר אינה בלאו. התלמידים שבסקר ענו על שאלות רבות, כך שכל קורא יכול למצוא בו נקודות שונות שנראות לו החשובות או המשמעותיות במיוחד. .ג'יי הורוויץ מבקש להבליט כמה נקודות הראויות להתייחסות שאולי אינן נראות לעין בעיון רופף בדוח.

  • לינק

    מחקר חדש מנסה לשפוך אור על חדירת מהפכת המידע לכיתות. מהממצאים עולה כי התלמידים אוהבים ללמוד כך, היו רוצים ללמוד כך, ושזה עוד לא קורה. וגם: כמה חברים של המורים בפייסבוק למרות האיסור ומה שיעור התלמידים שאין להם פרופיל? 96% מתלמידי החטיבות והתיכונים בישראל בבתי הספר הממלכתיים נחשפים לטכנולוגיה בכיתות, אך קיימים פערים משמעותיים בין המגזר היהודי למגזר הערבי בשימוש בטכנולוגיה בכיתות. כך עולה מסקר בנושא למידה וטכנולוגיה שנערך בחטיבות הביניים וביה"ס העל יסודיים, ביוזמת ביה"ס לתקשורת של המסלול האקדמי המכללה למינהל ובמימון גוגל ישראל.

  • לינק

    מאמר זה מבקש לשתף את הקוראים בתוצאות מחקר שנערך לאחרונה ובו נשאלו יותר מ-1000 בוגרי קולג'ים לדעתם לגבי חשיבות היצירתיות בחינוך. לפי "יצירתיות וחינוך: מדוע זה משנה" ( Creativity and Education: Why it Matters), מחקר שהופק על ידי מכון המחקר Edelman Berland, 88% מאנשי המקצוע האמריקאים שענו על הסקר, מאמינים שיצירתיות צריכה להיבנות לתוך תכנית הלימודים הסטנדרטית(Jon Perera, 2012).

  • לינק

    מאמר זה מציג ניתוח של המאפיינים החברתיים, החינוכיים והכלכליים המקושרים לשימוש באינטרנט למטרות חינוכיות. הנתונים נאספו מסקרים שנתיים שנערכו בקרב 47,001 מבוגרים בבריטניה בין השנים 2002 עד 2010.תוצאות הניתוחים מראות כי אף על-פי שהייתה עלייה ניכרת הן בגישה לאינטרנט והן בשימוש שלא למטרות חינוכיות באינטרנט במהלך תקופה זו, הייתה באופן יחסי צמיחה קטנה בשימוש באינטרנט למטרות חינוכיות (White, P., & Selwyn, N., 2012).

  • לינק

    בארה"ב שם מיישמים, בחלק מהמדינות, את סקרי התלמידים בבתי ספר מזה כמה שנים למדו רבות על בעיות יסוד ואילוצים שמקבלי ההחלטות בתחומי החינוך לא היו מודעים אליהם . לדוגמא, 37% מתלמידי כיתות ד' , שהשתתפו במדגם של סקרי התלמידים בארה"ב, טענו כי תכנית הלימודים בחשבון אותה הם לומדים היא קלה מדי ואינה מאתגרת אותם בכלל. עוד נמצא, כי רבים מהתלמידים אינם מאותגרים במקצועות לימוד שונים ולכן רמת מעורבותם הלימודית נמוכה. המלצת המאמר היא להמשיך ולפתח את המתודולוגיה של סקרי תלמידים בארה"ב אשר הוכיחו את עצמם כאמצעי יעיל ביותר לקבלת תמונת מצב על תכניות הלימודים ושיטות ההוראה בבתי הספר ( Ulrich Boser, Lindsay Rosenthal ).

  • לינק

    התלמידים מגבשים סגנונות למידה אישיים בסיוע כלים טכנולוגיים חדישים. לעומת זאת, בתיה"ס עדיין אינם משתמשים במודלים ללמידה אישית, ומודל ההוראה השולט הוא של "חליפה במידה אחת לכולם". כך נמצא בסקר נרחב, שנערך לאחרונה בארצות הברית על ידי קבוצת "פרויקט מחר Project Tomorrow . דו"ח ראשון על ממצאי הסקר פורסם באפריל 2012 . פרויקט מחר הוא ארגון אמריקני, ללא מטרות רווח, בתחום החינוך. בראש הארגון, שנוסד לפני 16 שנים, עומדים בכירים בארגונים כלכליים וטכנולוגיים גדולים, אנשי חינוך ואקדמיה. הארגון פועל לקידום לימודי המדעים, המתמטיקה והטכנולוגיה במערכת החינוך האמריקנית.הטכנולוגיה בבתיה"ס ומחוצה להם.

  • לינק

    סקר עמדות בקרב תלמידים בכיתות יא-יב שבחן את עמדותיהם לגבי הסיבות בגינם אין שימוש אפקטיבי במחשב ובאינטרנט בבית ספרם וכיצד יכל בית הספר לשפר ולהקל עליהם להשתמש במחשב לצרכים לימודיים. בנוסף הסקר בדק כיצד משתמשים התלמידים באינטרנט להכנת שיעורים ולאילו פעילויות אחרות הם משתמשים בו. מעניין ביותר ש 47% מהתלמידים חושבים כי ה"מורים בבית הספר אינם מעודדים שימוש במחשב ובאינטרנט ואינם מטילים עליהם עבודות המצריכות שימוש בטכנולוגיה".

  • לינק

    סדרת סקרים על הרגלי הקריאה של הישראלים מגלים תגובה מעודדת: האינטרנט אינו בהכרח אויב הקריאה. במובנים מסוימים, ההיפך הוא הנכוןממחקרי הקריאה שנערכו במשך יותר מארבעים שנה עולה שקריאת ספרים ממשיכה להיות התנהגות תרבותית מרכזית והיא לא תוחלף בכל פעילות אחרת בעתיד הנראה לעין. על סף העשור השני של המאה הנוכחית, ציבור הקוראים ספר מדי פעם כולל כ-90% מהאוכלוסייהרוב רובם של הקוראים מדווחים על קריאה בספרים מודפסים, אך כבר היום, כאשר הטכנולוגיה עוד בחיתוליה, מדווחים 2% על קריאה לעיתים קרובות מספרים אלקטרוניים. המסורת הארוכה של אוריינות וקריאה בהיסטוריה היהודית העניקה לישראלים תשתית איתנה של אוריינות מסורתית. נראה כי קיים קשר בין השליטה באוריינות המסורתית לבין רכישת האוריינות הדיגיטאלית. כן נמצא כי הגלישה באינטרנט מעוררת ומעודדת סקרנות לקריאה בספרים. תופעות אלה יכולות להסביר את הקשר החיובי שבין שימוש כבד באינטרנט לקריאה פעילה בספרים ( הלל נוסק וחנה אדוני ).

  • לינק

    ממה נובע הביקוש המשמעותי לבתי ספר פרטיים בישראל ? האם מעליית רמת החיים בארץ או מהאכזבה ממערכת החינוך. נתוני הסקר שפורסמו בעיתון, "קו לחינוך " על הביקוש הגובר לבתי ספר פרטיים בישראלים מעידים על מגמה חדשה בחברה הישראלית שאינה מבשרת טובות ויכולה להוביל בעתיד לפערים חריפים בחברה הישראלית. בסקר שערך מכון ירושלים לחקר השווקים , השתתפו כאלף נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במגזר היהודי בישראל. 53% ממשתתפי הסקר סברו כי איכות החינוך בבתי הספר הציבוריים הידרדרה מאד בשנים האחרונות. רק 12% סברו כי מערכת החינוך השתפרה . מהסקר עולה, כי ככל שההורים צעירים יותר כך עמדתם כלפי מערכת הציבורית שלילית יותר , ואחוז גבוה יותר מהם שולח את ילדיו לבתי ספר פרטיים. עוד נמצא בסקר כי בניגוד לסברה הרווחת, תומכים גם הורים לא מבוססים בחינוך הפרטי. בסקר נמצא , אמנם, כי הכנסתם הממוצעת של ההורים שתמכו בחינוך הפרטי גבוהה מזו של ההורים שהתנגדו לו, אך לא במידה מובהקת.

  • לינק

    ינאי זגורי , מפתח הדרכה ממליץ בבלוג שלו על כלי מתוקשב שיכול להביא תועלת לאנשי חינוך . "הכלי הוא מערכת בניית סקרים ומבדקים. הוא מבוסס על ממשק פשוט ומהיר, נדרש מספר דקות להבין כיצד הכלי עובד. את המבדקים שתבנו בעזרת כלי זה ניתן לשמור ולהפיץ על גבי הרשת, לאפשר ללומדים שלכם להיכנס למבדק בעזרת סיסמה או באופן חופשי ואף לקבל נתונים סטטיסטים רבים על ביצועי הלומדים. ברוב תוכנות הכלי תוכלו להשתמש בחינם. בקיצור… שווה לנסות )"

  • לינק

    ההתפתחות המהירה של הרשת החברתית או שירות המיקרובלוגים טוויטר באינטרנט פירושה כי מעל 300,000 איש מצטרפים כל יום כעוקבים ונעקבים לשירות . נוכח התרחבות אדירה זו אין האקדמיה בעולם ובישראל יכולה להשאר שוות נפש. לאחרונה פורסם סקר גדול על טוויטר בהשכלה הגבוהה בארה"ב: מעל 35% מסגל ההוראה עושה שימוש בטוויטר. 17% מעולם לא נגעו בטוויטר, מסתמנת מגמת עלייה בשנה הקרובה, מי שלא נכנס לטוויטר זה בעיקר בגלל עומס מידע, ככלי להוראה בכיתה ותקשורת עם סטודנטים – לא מוצלח, ככלי להתעדכנות בחדשות בזמן אמת ומקור מידע – מוצלח מאד . הסקר התפרסם בארה"ב במסגרת סדרת סקרי ה- faculty focus הנערכים כל שנה ונחשבים כאמינים מאד. בסקר השתתפו 1400 מרצים חוקרים, מדריכים ובעלי תפקיד באוניברסיטאות בארה"ב. .

  • לינק

    במדריך הנוכחי מסבירות ד"ר גילה קורץ ונעמי פורת מהמרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה ( שהפך לאחד מפורצי הדרך בתחום התקשוב החינוכי בישראל ) כיצד ניתן לכתוב שאלון/סקר מקוון הכולל שאלות פתוחות וסגורות, לאסוף את הנתונים בצורה קלה ומרוכזת לניתוח באמצעות גוגל דוקס. גוגל דוקס הנו שירות כתיבה וניהול מסמכים מקוון. הוא מאפשר צפייה במסמכים מכל מחשב. כמו כן, ניתן לכתוב מסמך משותף . מדריך העזר יכול להביא תועלת רבה למרצים ולמורים המשלבים ומטמיעים בצורה פעילה את התקשוב החינוכי בכיתה או בקורס. ( גילה קורץ , נעמי פורת).

  • לינק

    כדי שבית הספר כארגון יפעיל תהליכים אינטנסיביים לשיפור מתמיד כדרך-חיים, עליו לערוך אבחון מערכתי כתנאי חיוני לבניית תכנית פעולה ולמיסוד של מנגנוני שיפור. תנאי ראשוני הוא שיתוף המורים בכל שלבי התהליך כדי להבטיח את מחויבותם לבצוע תכנית השיפורים שתיגזר מתוך ממצאי הסקר. במהלך הצגתו של המשוב הוא אמור לגרות את המורים להוסיף מידע משלהם. לכן יש להציגו כנקודת מוצא לתכנון עבודת מורים, ולא כנקודת סיום. כותב המאמר , ד"ר אבי צפרוני מדגיש את חשיבות יצירת אקלים של אמון בין כל בעלי העניין בבית הספר המתמצה במסר שהמטרה היא לשפר ולייעל ולא לחפש אשמים.

  • לינק

    זו השנה השלישית ( 2009 ) בה מפרסמת ג'יין הארט את ממצאי הסקר שלה לגבי יישומים מקוונים מובילים בלמידה מתוקשבת. בסקר השיטתי השתתפו השנה 137 מומחים ואנשי מקצוע מכל תחומי ההוראה המקוונת ועל סמך הדירוג שלהם נקבעו היישומים המקוונים השימושיים ביותר להוראה מתוקשבת וללמידה מתוקשבת. המעניין הוא שבראש מצעד היישומים מככב השנה היישום המקוון של טוויטר אשר לדעת אנשי החינוך המתוקשב הוא המשמעותי ביותר כרגע ללמידה מקוונת כיום, ואילו יישום יעיל לניהול קורסים מקוונים כגון MOODLE הגיע רק למקום ה18 ברשימת היישומים הנבחרים. בצמרת היישומים המקוונים נמצאים היישום RSS של " רסיסי מידע" או צוברי מידע להתעדכנות באמצעות Google Reader וגם תוכנת כתיבת הבלוגים (Wordpress). גם חשיבות מאגרי הוידאו של YouTube עלתה משמעותית והגיעה למקום ה-5 ברשימה בהשוואה למקום ה18 בשנת 2008.

  • לינק

    במציאות הסטנדרטית והנורמטיבית של מבחני הערכה לאומיים ובינלאומיים כגון המיצ"ב או PISA בולטת לטובה היוזמה הקנדית האחרונה לחקור ולהעריך את תהליכי הלמידה בבתי הספר בגישה פחות סטנדרטית ויותר אמיתית. סדרת הסקרים בבתי הספר שהחלו בהם השנה גורמי החינוך בקנדה נקראת What did you do in school today? והיא נועדה לבדוק את המעורבות הלימודית (student engagement) של התלמידים הקנדיים בתהליכי למידה ולא בהכרח את ההישגים הלימודיים שלהם. גורמי החינוך בקנדה סבורים שהערכת המעורבות הלימודית (student engagement) ואבחונה משמעותיים מאד בתהליך החינוך ועל כן הם ביקשו לערוך סקר שנתי הבודק את המעורבות הלימודית בשני חתכים עיקריים מנקודת הראות של התלמידים והסביבה הלימודית ההוליסטית: א. מעורבות ועניין בפעילות למידה (intellectual engagement) ב. תחושת השתייכות בביה"ס ובכיתה.

  • תקציר

    אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין על השימושים השונים שניתן לעשות בסקרים מקוונים בכיתת לימוד. כותבת אסתי : " הקלות הזו של איסוף הנתונים ועיבודם הביאה אותי לחשוב על השימושים השונים שניתן לעשות ביכולת הזאת במהלך הלמידה. ניתן לפתוח שיעור באמצעות סקר קטן , הבודק את הידע הקודם של התלמידים. מאחר והתוצאות מתקבלות מייד, ניתן לכוון את הלמידה בצורה ממוקדת יותר לידע שאינו קיים ולהעמיק דווקא בו. סקר מטרים כזה ניתן לעשות גם במהלך קריאה של יצירה בספרות או פרק בתנ"ך ולבדוק הבנה ראשונית אצל התלמידים. בשיעורי מדעים ניתן לבקש מתלמידים לשער השערות, להצביע עליהן בסקר ולראות מהי ההשערה הרווחת ביותר בין תלמידי הכיתה. ניתן לערוך בחירות שונות באמצעות מערכת זו. לא רק למועצת תלמידים, אלא גם להצביע בעד רעיון מסוים, וכמובן לנמק את הבחירה. בנוסף, מערכת זו מאפשרת גם לחבר מבחנים רבי ברירה ולתת למחשב לבדוק אותם אוטומטית."

  • לינק

    100 יישומי המחשב האישיים המשמעותיים ביותר ללמידה והדרכה. הרשימה גובשה בעקבות סקר שהועבר בין 155 מומחים ללמידה מתוקשבת ומידע מתוקשב. על סמך הסקרים התקופתיים שהועברו בין אנשי המקצוע בתחומים הרלבנטיים דורגו הכלים הממוחשבים החשובים ביותר ללמידה והדרכה. ניתן גם לראות מיון על פי סוגי הכלים הממוחשבים. ניתן לראות את רשימת המרואיינים המלאה והדירוג שלהם. המעניין הוא שמעבד התמלילים WORD ירד למקום ה21 ואילו קוראי ה-RSS עלו למקום גבוה ברשימה, עובדה המלמדת כי הפצת מידע ועדכוני מידע נחשבים כיום כחשובים יותר בחינוך ובהדרכה בהשוואה לעיבוד תמלילים. כלי החיפוש, כגון מנוע החיפוש של גוגל, נותרו במקום גבוה ברשימה.

  • לינק

    Surveylyzer היא תוכנה ישראלית המשמשת כלי עזר ממוחשב לניהול סקרים ושאלונים. ניתן ליצור שאלון מקוון במספר צעדים מקוון כאשר התוכנה מעבדת את התוצאות בצורה גראפית. ניתן להגדיר שאלונים בעלי מספר שאלות ומסוגים שונים. ניתן לתפעל היבטים רבים בשאלון. דו"ח התוצאות כולל חישובים סטטיסטים כפי שמקובל בפרסומים אקדמאים, ומכיל הן סטטיסטיקה תיאורית והן סטטיסטיקה הסקתית. השירות (בחינם) כרגע פעיל בשפה האנגלית, אולם ניתן להזין שאלונים בעברית.

  • לינק

    סקר בינלאומי מעניין ממנו ניתן ללמוד כיצד משרדי חינוך וממשלות במדינות שונות נערכים באופן מערכתי להעמיק את השימוש באינטרנט ובמערכות למידה מתוקשבות עבור תלמידים, מורים ובתי ספר. ניתן ללמוד על התפתחויות מערכתיות בתחומי התקשוב החינוכי ועל פרויקטים חדשניים במדינות הבאות: בריטניה, אוסטרליה, אונטריו, קנדה, קוויובק, קנדה, סין, הונג קונג, איראן, יפאן, ניו-זילנד, סינגפור, תורכיה, טנזניה וארה"ב. ישראל אינה ברשימת המדינות הנסקרות ואחרי קריאת הסקר וההתפתחויות במדינות השונות אפשר אולי להבין מדוע.

  • מאמר מלא

    המחקר נועד למפות את ההוראה המקוונת באוניברסיטאות בישראל וזאת על מנת לתת תמונה עדכנית ומדויקת על מפת התקשוב במוסדות ההשכלה הגבוהה. המיפוי נעשה על פי שורה של קריטריונים שמספקים לא רק מידע כמותי אודות מספר קורסים, מספר סטודנטים רשומים וכן הלאה אלא גם אינפורמציה תוכנית ומהותית יותר לגבי רמת השימוש בטכנולוגיות התקשוב, צורת ההיערכות הארגונית של כל מוסד, רמת הסטנדרטיזציה בתוך ובין מוסדות ועוד (גולן, חנן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין