סקירת ספרות
מיון:
נמצאו 50 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    קיים לחץ הולך וגובר על מוסדות ההשכלה הגבוהה לעבור שינוי, כאשר נראה כי ההשכלה צריכה להסתגל לדרכים העונות על הצרכים הקונספטואליים של זמננו, המשתקפים בעלייתה של הכיתה ההפוכה. המטרה של מאמר זה הייתה לספק סקירה מקיפה של המחקר הרלוונטי לגבי הופעתה של הכיתה ההפוכה והקישורים לפדגוגיה ולתוצאות החינוכיות, תוך זיהוי פערים בספרות היכולים לתרום לתכנון ולהערכה עתידיים (O'Flaherty, Jacqueline; Phillips, Craig, 2015).

  • לינק

    מאמר זה סקר באופן ביקורתי תיאוריות ששימשו לאחרונה כדי לתמוך בעבודה אמפירית לגבי עולמות וירטואליים בחינוך. בייחוד, הוא העריך באיזה אופן מנגנוני הלמידה של תיאוריות אלה ברי-יישום ללמידה המבוססת על העולם הווירטואלי. זוהו אחד-עשר תיאוריות מתוך שמונים מאמרים. ארבעה מנגנונים של למידה נמצאו כברי-יישום לעולמות הווירטואליים: שתלמידים לומדים באמצעות רפלקציה, אינטראקציות מילוליות, פעולות מנטליות, והתנסויות מתווכות (Swee-Kin Loke, 2015).

  • לינק

    סקירת ספרות זו מכוונת לנתח מחקרים קודמים שפונים ללמידה אקראית של אוצר מלים ברכישת שפה שנייה. המאמרים שנכללו בסקירת ספרות זו בוחנים את ההבנה לגבי למידה של אוצר מלים באמצעים אקראיים, את הקשר בין הקריאה לבין למידה אקראית של אוצר המלים, ואת האסטרטגיות ואת המשימות שמקדמות את הלמידה האקראית של אוצר המלים. הממצאים מראים שהלומדים של שפה שנייה מפתחים מאוד את אוצר המלים שלהם על ידי אמצעים אקראיים של חשיפה למלים בהקשרים אינפורמטיביים (Restrepo Ramos, Falcon Dario, 2015).

  • לינק

    מאמר זה מפתח מודל תיאורטי של הגורמים הקובעים את שביעות הרצון מלמידה מקוונת בהוראה ובלמידה בקרב מורים בבית ספר תיכון. זוהו שלוש קבוצות פוטנציאליות של הגורמים הקובעים את שביעות הרצון בקרב מורים בבית הספר התיכון: מאפיינים הקשורים למשתמש, מאפיינים הקשורים לארגון ומאפיינים הקשורים למערכת של למידה מקוונת. השימוש מבוסס כמשתנה מתווך בין שלוש הקבוצות הפוטנציאליות הללו של הגורמים הקובעים לבין שביעות הרצון כלפי למידה מקוונת (Mei Lick Cheok; Su Luan Wong, 2015).

  • תקציר

    פוליכרוניסיטיות (Polychronicity) היא ההעדפה או הנטייה הטבעית של הבניית זמן שיש לה השפעה על התנהגותם של אנשים. אנשים מאוד פוליכרוניסיטיים מעורבים בכל דבר, בעשותם דברים רבים בבת אחת משום שהם מבכרים את האינטראקציות ואת הקשרים האנושיים על פני פגישות ולוחות זמנים שרירותיים. מאמר זה סוקר, מסכם ומרחיב את הספרות לגבי ההמשגה של פוליכרוניסיטיות; הוא דן במגבלות של התוצאות ומציע הצעה רב-ממדית עבור מושג פוליכרוניסיטי (Capdeferro, Neus; Romero, Margarida; Barbera, Elena, 2014).

  • סיכום

    במאמר מוצגת סקירת מחקרים אמפיריים העוסקים בתוכניות חונכות לסטודנטים (לאו דווקא מתכשרים להוראה) לתואר ראשון במסגרות שונות. לצורך הסקירה הנוכחית נבחרו 20 מאמרים מתוכם – 6 בינלאומיים שעניינם חונכות לתלמידי תואר ראשון. תרומת הסקירה הנוכחית מצויה, לדעת הכותבת, בנקודות הבאות: (א) הרחבה של הספרות תוך התייחסות למחקרים מן השנים 2008–2012, (ב) שימוש בשיטת מיון קיימת של התערבויות מבוססות-מחקר (Jackson, 2009) במטרה להצביע על ההקפדה המחקרית, (ג) הערכת תפקיד החונך בכל מחקר ע"י שימוש בדגם מיון קיים (Nora & Crisp, 2007), (ד) התייחסות להיבטים של תוקף חברתי במחקרים, (ה) זיהוי של מרכיבי מפתח בתוכניות חונכות על בסיס המחקרים שנסקרו (Susan Gershenfeld).

  • תקציר

    מציאות רבודה (Augmented reality) היא מדיום חינוכי הנגיש יותר ויותר למשתמשים צעירים כמו תלמידים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים.אף על פי שמחקרים קודמים הראו כי למערכות של מציאות רבודה יש פוטנציאל לשפר את הלמידה של התלמיד, הקהילה החינוכית נותרה לא ברורה לגבי השימושיות החינוכית של המציאות הרבודה לגבי ההקשרים שבהם טכנולוגיה זו אפקטיבית יותר מאשר אמצעים לימודיים אחרים. מאמר זה פונה לנושאים אלה באמצעות ניתוח של 26 פרסומים שהשוו קודם לכן בין למידה של התלמיד באמצעות מציאות רבודה לעומת למידה באמצעות אפליקציות שאינן של מציאות רבודה (Radu, Iulian, 2014).

  • לינק

    כמעט מדי יום מופיעים בארצות הברית, ובוודאי גם במקומות אחרים בעולם, כמה פרסומים בנושא קורסי המוק. מספר הפרסומים רב כל כך, עד כי נוצרת הרגשה של צונאמי – מונח המוזכר לעיתים קרובות בהקשר לנושא זה. המספר העצום של פרסומים ומגוון הדעות והנתונים המופיעים בהם, שרבים מהם חוזרים האחד על דברי האחר ואחרים חלוקים בדעותיהם, גורמים לא אחת לאי-נוחות בקריאתם ומקשים על אנשים ללמוד מהם על היבטים שמעניינים אותם ולהסיק מסקנות – מרוב עצים… סקירה זו מבוססת על אינטגרציה של תוכן של יותר מ-200 פרסומים כאלה, בעיקר של השנה האחרונה מארצות הברית, ובאה למלא את הצורך במידע מסודר ומקיף, מאורגן ותמציתי, על ההיבטים המרכזיים של קורסי המוק. כמובן שהסקירה מבוססת גם על הידע האישי של מחברת הסקירה, על עמדותיה ועל נקודות המבט שלה בנושאים הנידונים. הסקירה מעודכנת לסוף דצמבר 2013, ויש לשער שעד למועד קריאתכם את הסקירה חלו שינויים וחידושים ( נירה חטיבה) .

  • לינק

    מארק פרנסקי (Marck Prensky), שהוא סמכות לגבי הוראה ולמידה בייחוד לגבי סיוע של טכנולוגיות המידע, מתייחס לילדים של המאה ה-21 שנולדו לאחר שנת 1980 כ"ילידים דיגיטליים". מאמר זה סוקר את הספרות של המנהיגים בתחום כדי לשפוך אור על הפרספקטיבות התיאורטיות לגבי האופן שבו הילידים הדיגיטליים לומדים וכיצד אנחנו יכולים להשתמש בידע זה כדי להקל על הלמידה של הילידים הדיגיטליים (Kivunja Charles, 2014).

  • לינק

    המאמר מציג סיכום מגמות המחקר לגבי למידה מבוססת בעיות בלמידה ( למידה מאותגרת בעיות) אלקטרונית ומקוונת. המחברים מתבוננים בשיטות הוראה מקוונות, בטכנולוגיות מקוונות בהשכלה הגבוהה, ובהנעה של הסטודנט ללמידה (Chia-Wen Tsai and Yi-Chun Chiang, 2013).

  • סיכום

    המאמר מביא סקירת מחקרים בנושא אקלים בית-ספרי שכללה מחקרים אקספרימנטליים, סטטיסטיים, סקירות ספרות ומחקרים תיאוריים. הכותבים ממליצים שהערכה/מדידה של אקלים בית-ספר תשתמש בסקרים ותצפיות מהימנים ומתוקפים המעריכים כיצד תלמים, הורים מורים וחברי קהילה אחרים תופסים את חיי בית-הספר בהיבטים של בטיחות, יחסים, הוראה ולמידה והסביבה המוסדית והנורמות שלה. סקירה זו מבהירה שרבו המחקרים לא בחונ את ההשפעות של האקלים במסגרות היררכיות ומיעוטים בחן זאת לאור זמן. הכותבים מציעים להרחיב את המחקרים הבוחנים את הנושא ממגוון זוויות ראייה ומתודות מחקר ובהן ניסויים, חקרי מקרה, מחקרים כמותיים ועוד ( Thapa, A., Cohen, J., Guffey, S. & Higgins, A ).

  • לינק

    מאמר זה מציג סקירה שיטתית של הספרות שפורסמה בנושא קורסים מקוונים MOOC בשנים 2008-2012 (Liyanagunawardena, Tharindu Rekha, Andrew Alexandar Adams, and Shirley Ann Williams, 2013)

  • סיכום

    המאמר מציג סקירה מעמיקה ומעניינת של מחקרים על משוב מעריך בהשכלה הגבוהה שהתבצעו בין השנים 2012-2000. במוקד הסקירה – משוב שסטודנטים מקבלים במהלך לימודיהם ממקורות שונים. מטרות הסקירה: א) לבחון את אופי המשוב המעריך בהשכלה הגבוהה באמצעות סקירה שיטתית של הספרות, ב) לזהות ולדון בתמות ובשיח דומיננטיים ולשקול פערים בתוך הספרות המחקרית, ג) לחקור את הרעיון של "פער המשוב" (feedback gap), ד) לדון בהשתמעויות למחקר ולמעשה עתידיים (Carol Evans).

  • לינק

    מאמר זה סוקר את הספרות הקיימת לגבי תוצאות המאמצים להכשיר מורים שמסוגלים לשתף בהצלחה מגוון רחב של משפחות וקהילות. המחקרים מציעים תובנות לגבי הגישות הפדגוגיות המגבירות את הביטחון ואת המודעות העצמית של המורים, משפרות את הידע של המחנכים לגבי משפחות מגוונות, ומגבירות את היכולת של המורים להשתמש בידע לגבי המשפחות והקהילות כדי לשפר את ההוראה (Evans, Michael P., 2013).

  • לינק

    מאמר זה בוחן את מקומן של שאלות המחקר בהוראה של שיטות מחקר. המאמר מתאר את ההזנחה של שאלות המחקר הן בטקסטים של שיטות המחקר והן בספרות האקדמית הרחבה יותר (White, P., 2013).

  • לינק

    מטרת המאמר הנוכחי היא לסקור את המחקרים שנערכו בעבר כדי לסייע למחנכים לקבל החלטות מודעות כאשר הם מסתייעים בתהליכי ניתוח הוידאו שלהם. סקירה זו כוללת 63 מחקרים שבהם המשתתפים הקליטו את עצמם מלמדים, בחנו את הביצוע שלהם בוידאו ועשו רפלקציה לגבי הביצוע שלהם (Tripp, T., & Rich, P. ,2012).

  • לינק

    מאמר זה מתמקד בשימוש בעולמות וירטואליים בחינוך. המאמר ערך סינתזה של יותר מ-100 מאמרים אקדמיים, דוחות ואתרים חינוכיים מרחבי העולם. הטקסונומיה הנגזרת ממאמרים אלה, מתארת את העבודה התיאורטית והמעשית העכשווית לגבי השימוש בעולמות וירטואליים, בייחוד בתחום החינוך (Duncan, Ishbel, Miller, Alan and Jiang, Shangyi, 2012).

  • לינק

    חונכות מאפשרת למידה של חכמה וניסיון מאחרים מנוסים. בדרך כלל החונכות נחקרת ומתבצעת במבנה של זוגות: מנחה מנוסה ומונחה חדש ((*OTOM. ניתן להניח שחונכות קבוצתית עשויה לספק חכמה וניסיון רבים יותר. סקירת מאמרים (מ-20 השנים האחרונות) בנושא זה העלתה עבודות או מאמרים לא רבים שתרמו לתיאוריה ולמחקר היבט זה של החונכות, אך בעיקר הצביעה על פערים וחוסרים בנושא. המאמר דן בחונכות באופן כללי ולאו דווקא בהתייחס למורים מתחילים ( Huizing, R.L) .

  • לינק

    מטרתו של מאמר זה היא לסקור את המחקרים שנעשו בעבר כדי לסייע למחנכים לקבל החלטות מודעות יותר כאשר הם מבססים את תהליכי הניתוח של הווידאו שלהם. סקירה זו כוללת 63 מחקרים שבהם המשתתפים הקליטו את עצמם מלמדים, בחנו את הדרך ההוראה שלהם בווידאו ועשו רפלקציה לגבי הביצוע שלהם. במאמר נידונים מספר ממדים של ניתוח וידאו שהשתנו על פני מחקרים שנעשו בעבר (Tripp, T., & Rich, P., 2012).

  • לינק

    מאמר זה סוקר את הגורמים האישיים, המוסדיים והטכנולוגיים המעודדים את השימוש של המורים בטכנולוגיה בתהליכי ההוראה והלמידה. המאמר סקר גם את הגורמים ברמת-המורה, ברמת בית הספר וברמת המערכת המונעים מהמורים להשתמש ב-ICT. חסמים אלה כוללים את העדר מיומנויות ICT בקרב המורים; העדר ביטחון אצל המורים; העדר הכשרה פדגוגית של המורה; מחסור בתוכנה חינוכית מתאימה; גישה מוגבלת ל-ICT; מבנה נוקשה של מערכות חינוכיות מסורתיות; תכנית לימודים מגבילה ועוד (Buabeng-Andoh Charles, 2012).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין