סטודנטים
מיון:
נמצאו 420 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    המחקר המתואר נועד לחשוף את הרגשות האקדמיים של סטודנטיות באשר לתהליך למידה בסביבה עתירת דוגמאות, וזאת על מנת לקדם את הידע התאורטי והפרקטי על אודות תפקידיהם של רגשות בלמידה אקדמית באמצעות דוגמאות. לשם כך נבחן בשנים תש"ע-תשע"ג קורס אקדמי המתקיים במכללה לחינוך; במחקר השתתפו 70 סטודנטיות העוסקות במגוון מקצועות החינוך. במהלך הקורס התבקשו הסטודנטיות לסכם טקסט אקדמי על אודות תאוריית למידה ולהציגו באופן מילולי או גרפי אשר ישקף את הבנתן אותו: תחילה היה עליהן להכין גרסה ראשונית, ולאחר מכן לשכלל אותה על בסיס עיון במאגר דוגמאות – תוצרי עבודתן של סטודנטיות בשנים קודמות. ניתוח התוכן והניתוח הלשוני של הממצאים חשפו פסיפס של רגשות אקדמיים באשר ללמידה ממאגר דוגמאות. נמצא שרגשות אלה מעצבים שישה טיפוסים רגשיים אקדמיים של משתמשים במאגר דוגמאות (חוה גרינספלד, אפרת נבו).

  • לינק

    בשנת 2007 האוניברסיטה של טקסס ביקשה לבחון איזה כלי לזיהוי העתקות בעבודות של סטודנטים כדאי לה לרכוש. סוזן שורן (Schorn), מרצה באוניברסיטה ערכה בדיקה ממצה. היא בדקה את הכלי הנפוץ ביותר, Turnitin, וכלי נוסף, SafeAssign (שבסופו של דבר הוחלט עליו) וגם עריכת חיפוש בגוגל על קטעי טקסט נבחרים מתוך עבודות הסטודנט. המסקנה של שורן היתה ברורה – הכלים הייעודיים היו פחות יעילים מאשר החיפוש על קטעי טקסט דרך גוגל. לפני שבוע Inside Higher-Ed פרסמה כתבה שמדווחת שהשנה שורן ערכה בדיקה חוזרת … והגיעה לאותה המסקנה (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על סקירת ספרות לגבי המושג "ילידים דיגיטליים" (Digital Natives) והמונחים הקשורים אליו. באופן ספציפי יותר, המאמר מדווח על הרעיון של דור הומוגני של משתמשים מיומנים ופוריים בטכנולוגיה הדיגיטלית אשר נולדו בין השנים 1980 ל-1994. על בסיס הממצאים, נראה כי אין הגדרה מקובלת של "יליד דיגיטלי". המושג משתנה בקרב אנשים, חברות, אזורים ואומות, וכן במהלך הזמן (Eliana Esther Gallardo-Echenique, Luis Marques-Molias, Mark Bullen, Jan-Willem Strijbos, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן חקר מקרה לגבי שימוש בבלוגים קולקטיביים של סטודנטים, ששימשו כחלק ממודול שהוערך באופן פורמלי במוסד להשכלה גבוהה. חקר המקרה שימש כדי לחקור את האופן שבו ניתן לראות כי ההוראה והלמידה משתנות דרך מודל למידה קונקטיביסטי של שימוש בבלוג (Garcia, Elaine; Elbeltagi, Ibrahim; Brown, Mel; Dungay, Kerry, 2015).

  • לינק

    מאמר זה מתאר את היישום של גישת כיתה הפוכה בידי שני מרצים המלמדים קורסים שונים לתארים מתקדמים באוניברסיטה אוסטרלית. במהלך תקופה של שנתיים, שני המרצים עברו מהתמקדות ראשונית בטכנולוגיה ובארגון להתמקדות בפדגוגיה, תוך שהם רואים עצמם כמעצבים מחדש של למידה. מבחינה טכנולוגית, הצורך בזמן לבחור וללמוד לעבוד עם תוכנה מתאימה הופיע כנושא מרכזי. מבחינה ארגונית, הצורך בזמן לתכנן ולזהות ציפיות מרצים מסטודנטים הופיע כנושא מרכזי. מבחינה פדגוגית, התרחש שינוי לקראת פדגוגיה של האזנה מצד מהמרצים, ולקראת למידה פעילה ומעורבת יותר מצד הסטודנטים (Howitt, Christine; Pegrum, Mark, 2015).

  • לינק

    המחברים טוענים שכאשר אוכלוסיות הסטודנטים משתנות במהירות, אמצעים גדולים ועקיפים של למידת סטודנטים לא יעמדו יותר בעצמם כהסבר מקיף; במקום זאת, המחברים פונים ליסודות פילוסופיים ואפיסטמולוגיים של חקירה איכותנית כדרך אחת לחשוב אודות תפיסת המורכבות במסגרת התנסויות הלמידה של סטודנטים. גישות איכותניות להערכה עשויות לספק אפשרויות חדשות עבור הידע שלנו עצמנו ביחס להערכה, וגם לספק מרחב שבו אנו לומדים יותר לגבי למידה (Newhart, Daniel W., 2015).

  • לינק

    בספר חשיבה יצירתית בהוראת מדעי הטבע תמצאו תובנות להוראת נושאים מדעיים באופן יצירתי. הספר נשען על ארבעים שנות ניסיון של המחבר בהוראה ובמחקר בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ובהוראה במערכת החינוך על שלל מסגרותיה, ילדי הגן, תלמידי בית הספר, סטודנטים ופרחי הוראה. מטרת הספר היא לעודד ולטפח חשיבה לא שגרתית – המכונה לעתים "חשיבה מחוץ לקופסה", "חשיבה יצירתית" או "חשיבה מסדר גבוה" – בהוראת נושאים מדעיים. הספר נועד לשכלל את הכישורים ואת היכולת של מורים, מרצים, סטודנטים למדעים, תלמידים ואוהבי טבע, לחשוב ביצירתיות כשהם לומדים, מלמדים או מתבוננים בטבע (אליעזר זמסקי).

  • תקציר

    מאמר זה מכוון לסקור, באופן ממוקד התפתחותית, מספר חומרים אותנטיים שמורים יכולים להשתמש בהם בכיתה ולדון במגוון המקורות שתלמידים יכולים לפנות אליהם לשימוש פרטני. מאמר זה יספק דוגמאות מעשיות של טקסטים מקוונים שהותאמו לרמה של התלמידים ומגוון של פעילויות הנגזרות מהתאמה זו, ולפיכך מתאימות מבחינת פעילויות הקריאה, הכתיבה, הדיבור או אוצר המלים (Constantin, Andreea – Raluca , 2015).

  • לינק

    במחקר זה, השתמשו המחברים במחקר אורך כדי למדוד את מעורבות הסטודנט בקורס משולב של טכנולוגיה חינוכית, תוך איסוף נתונים הן מדיווח עצמי והן מתצפיות. המחברים חקרו כיצד המעורבות השתנתה על פני הזמן, הן ברמת הקורס והן בין הסטודנטים, כדי לזהות דפוסים והשפעות של מעורבות הסטודנט בקורס משולב. המחברים מצאו כי בהירות ההוראה והרלבנטיות של הפעילויות השפיעו על שביעות הרצון של הסטודנט יותר מאשר אמצעי ההוראה. דפוסי המעורבות של הסטודנט אשר נצפו ברישומי היומן חשפו כי חקירה של כלי למידה וצפייה מראש במטלות ובפעילויות הלמידה הקרובות עשויים להוות אינדיקטורים שימושיים להתנסות בלמידה מוצלחת (Curtis R Henrie, Robert Bodily, Kristine C Manwaring, Charles R Graham, 2015).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים דנים במחקר ובפילוסופיה שמאחורי למידה תוך שירות בקהילה כטכניקה פדגוגית ניסויית. הם מתארים מודל אחד של שילוב למידה תוך שירות בקהילה בכיתה גדולה במכללה, ומשתפים בממצאים לגבי תוצאות סטודנטים על פני שישה תחומים של התפתחות סטודנטים. הממצאים כוללים השלכות עבור פרקטיקה המקושרות להתנסות קודמת בשירות בקהילה של סטודנטים, למגדר הסטודנטים, ולשירות בקהילה כדרישה בקורס (Pedersen, Paula J.; Meyer, Jenice M.; Hargrave, Michelle, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה מנסה לחזות ולהשוות בין הגורמים המשפיעים על קבלת YouTub בקרב מרצים וסטודנטים באוניברסיטה בשתי תרבויות שונות מאוד, יפן וארה"ב, תוך יישום התיאוריה המאוחדת לקבלה ושימוש בטכנולוגיה (Unified Theory of Acceptance and Use of Technology (UTAUT).חמש מאות ששים ותשעה סטודנטים ו-56 מרצים מאוניברסיטאות יפניות ואמריקאיות ענו על סקר כדי להעריך את ההשפעה של גורמים הקשורים ל"התיאוריה המאוחדת לקבלה ושימוש בטכנולוגיה" על הקבלה של YouTube בשתי המדינות (Jung, Insung; Lee, Yekyung , 2015).

  • תקציר

    אסטרטגיית למידה יעילה דורשת מיומנויות למידה אישיות מפותחות כדי להגביר את הצלחתם והתמדתם של סטודנטים ברמת הקולג'. במסגרת מיומנויות למידה אישיות אלה, סטודנטים שונים פיתחו הרגלים וסביבות למידה שונים (דפוסי למידה). עם זאת, דפוסי הלמידה של אנשים שהגיעו להצלחה אקדמית יוצאת דופן מראים לעתים קרובות דפוס או לוח זמנים מתוכננים היטב. מאמר זה מעריך את הספרות אשר פורסמה בעבר לגבי השונוּת בדפוסי הלמידה בקרב תלמידי קולג' לתואר ראשון ולתארים מתקדמים, עם המלצה על זמני למידה ומיקומים מועדפים מסטודנטים בעלי יכולות גבוהות באמת (Lei, Simon A. , 2015).

  • תקציר

    קריאה נרחבת היא קריאה ככל האפשר, להנאה עצמית, בדרגת קושי שבה ניתן לקרוא באופן חלק ומהיר. מאמר זה חוקר את ההשפעה של קריאה מספרים אלקטרוניים, באמצעות שימוש במספר אפליקציות לקריאה שניתן להורידן למכשירים האלקטרוניים של הסטודנטים, בניגוד לקריאת ספר בהקשר של לומדי אנגלית כשפה שנייה. המאמר מכוון לספק תשובות לגבי האופן שבו קריאת ספרים אלקטרוניים משפיעה על קצב הקריאה של הסטודנטים, על הבנת הנקרא שלהם, ועל עמדותיהם לגבי קריאה (Akbar, Rahima S; Taqi, Hanan A; Dashti, Abdulmohsin A; Sadeq, Taiba M, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את השימוש במילון אלקטרוני בידי סטודנטים הלומדים שפה באוניברסיטה אוסטרלית. המחקר שם דגש מיוחד על הערכת התפיסות של הסטודנט לגבי היבטים מטיבים של היומנים האלקטרוניים כפי שנשפטו על ידי הלומדים עצמם בנסיבות שבהן הם מסוגלים לפעול באופן עצמאי.מאחר ותועלות אלה מתוארות לעתים קרובות במונחים של פונקציונליות ושמושיות, מונחים ספציפיים אלה מוגדרים ומוצגים בסקירת הספרות, ולאחר מכן הם משמשים כדי לסייע לבנות ולתאר את התוצאות (Levy, Mike ; Steel, Caroline , 2015).

  • לינק

    במעבדת מחשבים שאיפשרה גישה חופשית תועדו יומנים מפורטים לגבי השימוש של סטודנטים במחשבים במהלך למידה עצמאית. כל יומן כלל רצף כרונולוגי של משימות המייצגות את היישום או את אתר האינטרנט שהוצג בחלון הפעיל בתחנת העבודה. מחקר זה מאשר שהסטודנטים צפויים להחליף משימות באופן קבוע, להשתתף במשימות מסיחות דעת, ולבצע מספר משימות בו-זמנית במהלך לימוד עצמאי (Terry Judd, 2015).

  • תקציר

    מחבר המאמר פיתח קורס הכשרה שנמשך שני סמסטרים כדי לספק תיאוריות ומחקר לגבי מדיטציית קשיבות (Mindfulness Meditation), הכשרה בטכניקות של יישום עצמי, והוראה של הטכניקות הללו את הילדים בכיתה. ניתוח איכותני של היומנים של הסטודנטים הניב שלושה נושאי לבה הקשורים להכשרה המודעת של הסטודנטים: תהליך, התנסויות ותוצאות. לרוב הסטודנטים הייתה חסרה התנסות קודמת במדיטציה והם דיווחו על קשיים כאשר התהליך החל. הופיעו שינויים בהתנסויות, לעתים לאחר נקודת מפנה, יחד עם שינוי בקשר למחשבות, תוך קבלתן באופן רחום יותר. התוצאות כללו מודעות טובה יותר למחשבות, לרגשות, ולהתנהגויות, הפחתה נתפסת במתח, ואיכות שינה טובה יותר (Tarrasch, Ricardo, 2015).

  • תקציר

    קיים לחץ הולך וגובר על מוסדות ההשכלה הגבוהה לעבור שינוי, כאשר נראה כי ההשכלה צריכה להסתגל לדרכים העונות על הצרכים הקונספטואליים של זמננו, המשתקפים בעלייתה של הכיתה ההפוכה. המטרה של מאמר זה הייתה לספק סקירה מקיפה של המחקר הרלוונטי לגבי הופעתה של הכיתה ההפוכה והקישורים לפדגוגיה ולתוצאות החינוכיות, תוך זיהוי פערים בספרות היכולים לתרום לתכנון ולהערכה עתידיים (O'Flaherty, Jacqueline; Phillips, Craig, 2015).

  • תקציר

    הדור הנוכחי של הלומדים כונה בשם 'ילידים דיגיטליים' ברפלקציה לנוחות ולבקיאות שלהם בטכנולוגיה דיגיטלית. אף על פי כן, נשאלת השאלה עד כמה הסטודנטים מוכנים לסביבות למידה מקוונות באוניברסיטה. מחקר זה בוחן את התפיסות של הסטודנטים ושל סגל ההוראה לגבי רמת המוכנות של הסטודנטים לסביבת למידה מקוונת באוניברסיטה אשר תווכה בידי מערכת לניהול למידה (Parkes, Mitchell; Stein, Sarah; Reading, Christine, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה מספק ניתוח של תיאוריית הפעילות (Activity Theory) של שתי פעילויות למידה אינטראקטיביות המונעות על ידי הסטודנט כדי לחקור את ההנחות שקבוצות מעין אלה יכולות ללמוד באופן אפקטיבי בהיעדרו של המורה. ניתוח מעין זה ממשיג משימות למידה כאובייקטים מובנים המניעים פעילות פדגוגית ( Westberry, Nicola; Franken, Margaret, 2015).

  • תקציר

    בתכנית GK-12, שפיתחה הקרן הלאומית למדעים, סטודנטים לתואר שני במדעי הים הוכשרו ללמד תלמידים בחטיבת הביניים ובבית ספר תיכון מושגים ממוקדי מדע באמצעות שיעורים שהתבססו על המחקר שלהם עצמם. הערכה של רמת החקר בכיתה נקבעה על ידי שימוש בסולם מ-0 עד 4, לפי מספר הפעולות המתמקדות בתלמיד. אשר לשיעורים מבוססי המחקר של הסטודנטים, 80 אחוזים מהתלמידים הפגינו הישגים לימודיים משמעותיים מבחינה סטטיסטית ופרקטית. הסטודנטים השפיעו באופן חיובי על הכיתה, וניתן לראות בהם שגרירים טובים של המדע (Gilman, Sharon Larimer, Hitt, Austin M., & Gilman, Craig).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין