סטודנטים
מיון:
נמצאו 423 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • תקציר

    המאמר מראה את הדרך שבה אנו מבינים כיצד לפתח פעילות של קריאה עם תרגילים של קריאה לפני תחילת הפעילות וקריאה אחרי-הפעילות עבור שיעור שאורכו 100 דקות לפחות. הקורס פותח כדי לעקוב אחר מספר יעדים: 1) להבין את הנקודות ואת הפרטים העיקריים של הטקסט לקריאה; 2) לזהות אירוניה, ייחוסים תרבותיים וביטויים אידיומטיים בטקסט; 3) לעקוב אחר יחסים הגיוניים בקריאה וליצור מיפוי תוך שימוש במספר אתרים כמקורות מידע; 4) להעריך את האתר בהתאם למספר קריטריונים. התרגילים נעים מהגדרות לפיתוח אוצר מלים, מרפרוף לסריקה כדי לכסות את רוב שיטות ההוראה/למידה (Balgiu, Alina; Zechia, Dana; Patesan, Marioara, 2014).

  • תקציר

    המחבר ערך מחקר ניסויי למחצה כדי לחקור את ההשפעות של שילובים שונים של למידה שיתופית המתווכת על ידי הרשת עם/ללא ייזום של וויסות עצמי בלמידה עם/ללא משוב לגבי שילוב הסטודנטים וחיזוק המחשבות שלהם לגבי קורס משולב זה (Tsai, Chia-Wen, 2014).

  • לינק

    בהינתן המספר ההולך וגדל של שיעורים מקוונים והחיבור המבוסס בין תפיסות סטודנטים לגבי סביבות למידה לבין הישגים אקדמיים, מחקר זה בחן תפיסות של סטודנטים לגבי השקילות בין שיעורים מקוונים לבין שיעורים פרונטליים. לעומת מחקרים קודמים שבחנו תפיסות סטודנטים לגבי שקילות זו, אשר השתמשו בעיקר בשיעורים מקוונים ספציפיים כנקודת התייחסות, מחקר זה התמקד בתפיסות סטודנטים את השיעורים המקוונים באופן כללי (Platt, Carrie Anne; Raile, Amber N. W.; Yu, Nan, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה מציג את תוצאותיו של מחקר בן שלוש שנים לגבי רמת שביעות הרצון של סטודנטים לתארים מתקדמים ולתואר ראשון מהוראה מקוונת באוניברסיטה אחת. סה"כ, הסטודנטים דירגו את ההוראה המקוונת שלהם כמשביעת רצון באופן מתון, כאשר למידה בקורסים משולבים או מקוונים באופן חלקי דורגה כמשביעת רצון במעט יותר מאשר למידה בקורסים מקוונים באופן מלא (Cole, Michele T.; Shelley, Daniel J.; Swartz, Louis B., 2014).

  • תקציר

    במטרה לקבוע מהי הדרך הטובה ביותר להתחבר לסטודנטים שלהם הלומדים לתארים מתקדמים באופן מקוון, המחברים ניתחו את הפרספקטיבות של הסטודנטים לגבי הקשרים עם המנחים שלהם. מאחר והקשרים בין המנחה לבין הסטודנטים הם המפתח להתמדה של הסטודנטים הן בשיעורים מקוונים והן בשיעורים פרונטליים, המטרה של החוקרים הייתה לקבוע כיצד הסטודנטים התחברו למנחים שלהם באמצעות הטכנולוגיה שסופקה. המשתתפים הציעו את הפרספקטיבה שדפי הבית של הקורס, לוחות הדיונים והיבטים אחרים, ייצגו את המידה שבה המנחה היה "נוכח" בשיעור (Joyner, Sheila A.; Fuller, Matthew B.; Holzweiss, Peggy C.; Henderson, Susan; Young, Robert, 2014).

  • תקציר

    מחקר זה בחן את האופן שבו השימוש בשתי פלטפורמות וירטואליות ללמידה – קבוצת פייסבוק ואתר אינטרנט של קורס במערכת ניהול למידה – משפיע על תפיסות סטודנטים לגבי השתתפות ולמידה. המחקר מתבסס על התיאוריה הקונסטרוקטיבית-חברתית. נמצא כי ניתן להשתמש בפייסבוק, אף על פי שלא נוצרה במקור למטרות חינוכיות, כסביבה וירטואלית לצורך דיון ושיתוף ידע. סטודנטים דיווחו שהיו מעורבים באינטראקציה ובהשתתפות פעילה בקבוצת הפייסבוק והעריכו את תרומתה העיקרית להתנסות הלמידה האישית שלהם. רוב הסטודנטים אימצו את קבוצת הפייסבוק עבור הקורסים האקדמיים העתידיים שלהם, מבלי לוותר על אתר האינטרנט של הקורס, החיוני כמקור עיקרי לחומרי הקורס ולתמיכה בתהליכי למידה קוגניטיביים אינדיבידואליים (Kurtz, Gila, 2014).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לבחון האם תכניות הכשרה שונות למורים יוצרות הבנות שונות של מקצוע החינוך המיוחד ושל מושגי הליבה שלו.נמצא כי הסטודנטים להכשרת מורים היו צפויים יותר: (א) לראות את המושג "שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות" בפרספקטיבה רחבה, תוך מתן דגש על תחושת השייכות לקהילה, (ב) להגדיר את המושג של ליקוי למידה מפרספקטיבה קטגוריאלית, ו-(ג) לתפוס מורים לחינוך מיוחד כמורים "מומחים" לילדים בעלי צרכים מיוחדים (Cameron, David Lansing; Jortveit, Maryann, 2014).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את הפיזור של תשומת הלב הויזואלית של סטודנטים בעת קריאת עמודי אינטרנט תוך שימוש במתודולוגיה של מעקב אחר תנועת העיניים.המטרה הייתה לבחון האם מידע שהתקבל מתשומת לב דיפרנציאלית תלוי במהימנות של המקור והאם המאפיינים האינדיבידואליים של ידע קודם הספציפי לנושא ואמונות אפיסטמיות ממתנים את ההתנהגות הויזואלית במהלך הקריאה. נבחן גם ידע עובדתי לאחר הקריאה (Mason, Lucia; Pluchino, Patrik; Ariasi, Nicola, 2014).

  • תקציר

    ארבע מגמות – תארים מבוססי מוק (MOOC-based degrees), חינוך מבוסס יכולת (competency-based education), פורמליזציה של הלמידה (the formalization of learning) ורפורמה רגולטורית (regulatory reform) – מסיטות את הפרקטיקה החינוכית מעקרונות הליבה של החינוך המסורתי, ואינן מציינות תופעה ארעית אלא דווקא שינוי יסודי של הסטטוס קוו. זה אירוני שבזמן שההשכלה הגבוהה מחוברת לכאורה יותר מתמיד, קיימות מחלוקות עמוקות לגבי אופן ההוצאה לפועל הטוב ביותר של חזון הליבה (James G. Mazou?).

  • תקציר

    הוראה הפוכה (inverted teaching) שאין לבלבל ולטעות בינה לבין למידה משולבת (hybrid learning), הינה תחום חדש יחסית בחינוך שבו ההרצאה מוסטת אל מחוץ לכותלי הכיתה ועבודות הבית המסורתיות מתבצעות בכיתה. למרות שמספר מערכי הוראה הפוכה פורסמו בתחומים שונים, דיווחים שפיטים של קורסים בלימודי כימיה באוניברסיטה הם נדירים למדי. לצורך זה מוצג מערך קורס של שנה שניה בכימיה אורגנית, בו יש שתי קבוצות סטודנטים שכל אחת למדה באחת משתי שיטות: קבוצה אחת, למדה בשיטת ההרצאה המסורתית והקבוצה השנייה בשיטת ההוראה ההפוכה (Michael A. Christiansen).

  • תקציר

    כאשר הלמידה המקוונת ממשיכה למשוך תשומת לב ולשגשג כחלופה הלגיטימית להוראה בכיתה, מוסדות החינוך ומדריכים מקוונים ניצבים מול האתגר של בניית אמון הסטודנט בסביבות למידה מקוונות. המאמר הנוכחי מציג ניסיון לפנות לאתגר על ידי זיהוי הגורמים הטכניים והחברתיים שעשויים להשפיע על תפיסת הסטודנטים לגבי האמינות של קורס מקוון ושילוב של גורמים למסגרת עבודה טכנית חברתית שניתן לתקף אותה באופן אמפירי (Wang, Ye Diana, 2014).

  • סיכום

    לומדים מבוגרים מהווים חלק נכבד מאוכלוסית הסטודנטים לתואר ראשון. מחקר קודם מצביע על כך שללומדים מבוגרים יש קווים מאפיינים השונים מאלה של סטודנטים "מסורתיים". הם מביאים איתם נסיון חיים, שיקול דעת, גישה שונה כלפי סגל ההוראה, סדרי עדיפויות שונים בחלוקת הזמן שלהם בין המחויבויות המשפחתיות חברתיות לבין המחוייבות ללימודים. מנגד הם מפגינים בטחון עצמי נמוך יותר ופוגשים במחסומים שהסטודנטים "המסורתיים" אינם מתנסים בהם. מחסומים אלה התגלו לא רק באופן ספציפי במתמטיקה, אלא גם בנושאי לימוד אחרים. מכל מקום, הם הרכיבו את נושא המחקר הזה שהוא למצוא מהם הגורמים לכך (Jameson, Molly M.; Fusco, Brooke R).

  • תקציר

    ספר זה בוחן את תשלומי שכר הלימוד כמגמה הבולטת ביותר במדיניות ההשכלה הגבוהה הכוללת את המגמות הניאו-ליברליות העכשוויות בתחום המדיניות של ההשכלה. הספר בוחן את השינויים האחרונים במדיניות של תשלום שכר הלימוד במספר מדינות מערב אירופאיות, בקנדה, בארה"ב ובסין וחוקר את ההשפעות של שינויים אלה על הכניסה להשכלה הגבוהה. לספר זה יש שתי תרומות עיקריות:ראשית, הוא מספק סקירה של הרפורמות הנוכחיות מפרספקטיבה השוואתית, כולל טווח מגוון של ההקשרים הלאומיים; שנית, הוא מפרט ניתוח שיטתי של הרציונל של מדיניות התשלומים של שכר הלימוד, כלים ותוצאות במונחים של הכניסה להשכלה הגבוהה(HUBERT ERTL & CLAIRE DUPUY, 2014).

  • סיכום

    אפליקציות Web 2.0 אשר משכו את תשומת לב החוקרים כבר מההתחלה, מההיבט של חשיבותם בחינוך, היו הוויקי והבלוג. הפייסבוק נחשב כאתר רשת חברתי ההולך ומושך יותר ויותר את בני העשרה. חוקרים בחנו את תרומת הפייסבוק בחינוך ובהוראה ומצאו שהוא בונה אווירה וסביבה לניהול הוראה. במחקר זה, שאלת המחקר הראשונה היא, מהם התנאים המשפיעים על השימוש החינוכי של מורים ותלמידים ברשתות חברתיות, דוגמת הפייסבוק? והשאלה השנייה, מהן החשיבות וההמלצות למורים ולתלמידים, לשימוש ברשת חברתית, דוגמת הפייסבוק?(Wajeeh Daher).

  • תקציר

    המחבר מתאר את עבודתו כסטודנט ללימודים מתקדמים בהכשרת מורים ובהתקדמות לאורך הזמן, הוא מתאר תנועות עיקריות בהכשרת מורים, ודן במספר מהרעיונות מהמשפיעים ביותר בתחום. תוך הסתמכות על פרסומים מהתקופה, הוא מציין את ההשפעה של דמויות מסוימות בתחומי החינוך והפוליטיקה (Bullough, Robert V. , 2014).

  • תקציר

    זיהוי בעיית מחקר הוא ההיבט המאתגר ביותר בלימוד מיומנויות מחקר ברמת התארים המתקדמים. פרויקט זה של מחקר פעולה מכוון לזהות התערבות מתאימה כדי לעזור לסטודנטים לזהות בעיית מחקר במסגרת חינוכית ולעזור להם לכתוב טענה של בעיית המחקר עבור הפרויקט שלהם (Rahman, Saemah ; Yasin, Ruhizan M ; Salamuddin, Norlena ; Surat, Shahlan, 2014).

  • תקציר

    מחקר זה מספק הוכחה כמותית ואיכותנית לגבי האופן שבו הסיוע לסטודנט והאיכות של הפוסטים ההתחלתיים משפיעים על הבניית הידע השיתופית בדיונים מקוונים. המחברים מצאו שהסיוע שניתן לסטודנטים תרם רבות לתהליך. לעומת זאת, העלאת פוסטים באיכות נמוכה בשלבים מוקדמים של הדיון יכולה לסכן את התהליך (Ioannou, Andri; Demetriou, Skevi; Mama, Maria, 2014).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים חקרו את הקשר בין תדירות השימוש של הסטודנטים בטכנולוגיות לבין ההישגים האקדמיים שלהם כפי שנמדדו על ידי ציוניהם במבחני ה-GPA, ציוני ה-SAT, שעות הלימוד והציונים החזויים בקורס (Wentworth, Diane Keyser; Middleton, June H., 2014).

  • סיכום

    במאמר מוצגת סקירת מחקרים אמפיריים העוסקים בתוכניות חונכות לסטודנטים (לאו דווקא מתכשרים להוראה) לתואר ראשון במסגרות שונות. לצורך הסקירה הנוכחית נבחרו 20 מאמרים מתוכם – 6 בינלאומיים שעניינם חונכות לתלמידי תואר ראשון. תרומת הסקירה הנוכחית מצויה, לדעת הכותבת, בנקודות הבאות: (א) הרחבה של הספרות תוך התייחסות למחקרים מן השנים 2008–2012, (ב) שימוש בשיטת מיון קיימת של התערבויות מבוססות-מחקר (Jackson, 2009) במטרה להצביע על ההקפדה המחקרית, (ג) הערכת תפקיד החונך בכל מחקר ע"י שימוש בדגם מיון קיים (Nora & Crisp, 2007), (ד) התייחסות להיבטים של תוקף חברתי במחקרים, (ה) זיהוי של מרכיבי מפתח בתוכניות חונכות על בסיס המחקרים שנסקרו (Susan Gershenfeld).

  • תקציר

    במחקר זה, נשקל השימוש בטוויטר, מכשיר של המדיה החברתית, לצורך הוראה. המחברים עודדו 252 סטודנטים לתואר ראשון בחוג למינהל עסקים להשתמש בטוויטר לצורך תקשורת עם המנחה וזה עם זה במהלך קורס בן 12 שבועות. המעורבות שלהם הוערכה תוך שימוש בסקר שבחן את כמות השימוש בטוויטר ואת ההתנסויות ואת העמדות של הסטודנטים (Evans, Chris, 2014.)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין