סביבות למידה עתירות טכנולוגיה
מיון:
נמצאו 1073 פריטים
פריטים מ- 1021 ל-1040
  • לינק

    האוניברסיטה הפתוחה באנגליה פותחת את כל משאבי הלמידה שלה לקהל באופן חופשי באמצעות אתר האינטרנט המחודש שפתחה. המטרה היא להפוך עד שנת 2008 את כל ה ההרצאות (5000 שעות ויותר) זמינים לקהל ולאנשי חינוך ברחבי העולם. אנשי חינוך יוכלו לעשות שימוש חופשי בחומרים ובהרצאות ולהתאימם למערכי השיעור שלהם. פרויקט ה- OpenLearn הצליח לעלות לאינטרנט בזכות תרומה משמעותית של 5.65m מיליון שטרלינג שקיבלו הבריטים מקרן אמריקאית גדולה. בשלב ראשון כולל האתר 900 שעות לימוד והרצאות בכמה וכמה תחומי דעת. התשתית הטכנולוגית להעלאת החומרים וההרצאות מבוססת על תוכנת Moodle. כל התכנים עברו הבנייה באמצעות שפת התיוג XML ולא רק במבנה HTML פשוט, דבר המאפשר איתור יעיל יותר של התכנים וסיווגם המקצועי באתר.

  • סיכום

    לא כל יוזמה של מורה או הנהלת ביה"ס עונה על תנאי הקיום של חדשנות לאורך זמן. עמידה בתנאי הסף הבאים יש בה כדי להעיד על חדשנות חינוכית בכיתה: יש נכונות ארגונית גבוהה לקלוט את החידוש. כלומר, התרבות הארגונית של ביה"ס תומכת בחידוש ומשמשת קרקע פורייה להצלחתו. יש נקודות כניסה מרובות ליישום הפרויקט החינוכי, היוזמה או החדשנות. בכל יישום משהו גם עבור המורה המתחיל, משהו עבור המורה הוותיק וכדומה. החידוש/חדשנות עונה על צורך פדגוגי כלשהו ופותר בעיה למחנך או לתלמיד או לעתים לשניהם יחד. החידוש מוסיף ערך ממשי ללמידה, לא רק ערך כמותי אלא ערך איכותי. המורה הופך להיות משתמש בטוח בעצמו, פעיל ונראה לעין. המורה מסוגל בעצמו ליישם את החידוש החינוכי/תיקשובי בכיתה ללא ליווי צמוד וולא "קביים". יש לו הביטחון ביכולתו להפעיל את הסביבה הממוחשבת החדשנית בכיתה בעצמו ללא תלות יתר בגורמים נוספים (David Jakes)

  • סיכום

    ניצנים ראשונים של שימוש באתרי תוכן שיתופיים על ידי בתי ספר יסודיים, חט"ב ותיכוניים כבר מתחילים להראות בעולם החינוכי. מומחי התקשוב החינוכי בחו"ל ממליצים על אתר הויקי של בתי הספר באזור WEST WOOD בג'ורגיה בארה"ב. ארגון התכנים והפעילויות החינוכיות באמצעות אתר ויקי שיתופי זה מדגים כיצד ניתן לארגן את המידע החינוכי בצורה יעילה, ידידותית ולקבל תמונה מהירה על פרויקטים בבתי הספר, בלוגים כיתתיים, תכנים שנלמדו בכיתות שונות. היתרון של אתר ויקי שיתופי הוא מלאכת העדכון הנעשית על ידי תלמידים, מחנכים ומורים רבים בבתי הספר השותפים לפרויקט והדואגים בעצמם לעדכן את האתר ללא תלות בעורך תוכן אחד ריכוזי. לאחרונה, נשמעות תחזיות בכנסי חינוך בינלאומיים כי ניהול פעילות מתוקשבת באמצעות כלי ויקי יחליף בהדרגה את הפעילות החינוכית המתוקשבת מבוססת הפורומים ששייכת כנראה לדור הקודם בחינוך.

  • סיכום

    האוניברסיטה הפתוחה היא אחת החלוצות הראשונות בארץ שהחלה לשלב את הוויקי בלמידה. החל מסמסטר סתיו 2006 החל מרכז שה"ם (המרכז לשילוב טכנולוגיות באוניברסיטה הפתוחה) בניסוי לבחינת יעילותה של סביבת הוויקי כסביבה לימודית שיתופית מקוונת. מחקר שליווה את אחד מקורסי הפיילוט באוניברסיטה הפתוחה שיישם את הלמידה השיתופית בסביבת וויקי מציג נתונים אופטימיים לגבי האפקטיביות של הלמידה השיתופית בסביבת וויקי. נמצא שרק 9% מהסטודנטים לא אהבו את העובדה שסטודנטים אחרים ערכו מונחים שהם הגדירו, ורק 13% חשבו שהעריכה של מונחים על ידי סטודנטים אחרים תרמה במעט לשיפור המונחים. ממצאים אלה מראים, שלא הייתה התנגדות לעריכה השיתופית באתר הקורס (חגית מישר-טל, עדנה-טל-אלחסיד)

  • מאמר מלא

    במחקר נבחנה השאלה המרכזית: "האם בלוג מעשיר את עולמו של הלומד בקורס אקדמי והאם יש לו יתרונות על כלים אינטרנטיים אחרים ללמידה. הממצאים מלמדים כי סטודנטים ראו בבלוג כלי יעיל ונוח ללימוד בעיקר מול עצמו אבל גם בהשוואה לכלים אחרים. עוד נמצא כי סטודנטים תפסו את הבלוגים ככלי טוב לשימוש לאחר הקורס בעיקר בהיבטים של ניהול ידע. מתוצאות המחקר נמצא כי כי לא קיים קשר בין הכרות קודמת של עולם הבלוגים לשימוש בבלוגים. הבלוג נתפס ככלי אינטואיטיבי וקל לשימוש גם אצל סטודנטים שלא הכירו אותו קודם לכן. לאור הממצאים הגיע המחקר למסקנה כי התשובה לשאלה הרחבה היא חיובית. בלוג נתפס ככלי המעשיר את עולמו של הלומד בקורס ונתפס ככלי טוב ונוח לשימוש בקורס (עפר לוי)

  • לינק

    חברת גוגל השיקה את Google Teacher Academy, תכנית פיילוט שבסופה מורה יכול להיות "Google Certified Teacher". הכוונה לחשוף את המורים המשתתפים בתכנית לטכנולוגיות חדשניות ולשירותים שגוגל מציעה. ההשתתפות בתכנית היא ללא תשלום ונערכת במשרדי חברת גוגל במשך יום שלם. במקביל הושק Google for Educators. אתר המרכז עבור המורים צרור כלים שחברת גוגל מציע באופן חופשי באינטרנט ויכולים לסייע ולעזור למחנכים בעבודתם השוטפת. לכל כלי צורף דף הסבר ייחודי לאנשי החינוך שיש בו הפניות נוספות והדרכה הרלבנטית להם.

  • לינק

    במציאות הנוכחית כאשר מקצועות משתנים במהירות והידע מתחדש כל הזמן אי אפשר להסתפק בשיטת הקניית הלמידה המסורתית. יש צורך באסטרטגיות אחרות לחלוטין להכשרה חינוכית וללמידה המאפשרות ללומדים להתנסות במקביל בזרימת הפעילויות וצבירת הידע המקצועי תוך כדי התנסות מעשית. מחבר המאמר הנודע, פרופסור John Seely Brown לשעבר המדען הראשי של חברת Xerox ומנהל המו"פ של מרכז החקר הידוע שלה Palo Alto Research Center (PARC). מתאר במאמר מרתק את שיטות ההוראה החדישות הנדרשות כיום להוראה במכללות ובאוניברסיטאות. המאמר, המבוסס על מצגת שהוצגה בכמה כנסי חינוך השנה, מתאר כמה וכמה מודלים מוכחים להוראה מקצועית חדשנית באוניברסיטאות האמריקאיות המובילות. (John Seely Brown)

  • סיכום

    התפיסה של (Virtual Learning Commons (VLCׁ שהונהגה באוניברסיטת מניטובה בקנדה מייצגת תפיסה חדשנית של סביבה מתוקשבת הקשורה ללמידה משולבת של סטודנטים. ה-VLC היא קהילה שיתופית חדשנית של סטודנטים החוצה גבולות של תכנים אקדמאיים מוגדרים או קורסים מתוקשבים מסוימים. הסטודנטים החברים בקהילת ה-VLC יכולים לפגוש בקהילת ה-VLC סטודנטים עמיתים עפ"י תחומי עניין או לפגוש מנחים או מרצים עפ"י תחומי עניין אחרים. הרעיון המרכזי היה לפתח אתר אינטרנט המכיר בכך שההתפתחות האישית של הסטודנט אינה צריכה להיות מנותקת מההתפתחות האקדמית שלו.

  • סיכום

    לאור ההתעוררות המחודשת כיום בהפעלת לומדים בסביבות למידה מתוקשבות במטלות ביצוע ברוח התפיסה הקונסטרוקטיביסיטית נסקרים המאמרים העיקריים המזהים את המאפיינים של מטלות אותנטיות על סמך מחקרים ותפיסות תיאורטיות תומכות. בסקירה מובאים מודלים פדגוגיים שונים לתכנון מטלות אותנטיות ופרויקטים בסביבה מתוקשבת הן לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות והן להפעלת תלמידי תיכון. כמו כן מתוארים בסקירה שורה של דגמים ודוגמאות למטלות אותנטיות בסביבות מתוקשבות בעולם ובישראל. (עמי סלנט)

  • מאמר מלא

    ההתפתחות של תחומי המחשבים בחינוך בשנים הקרובות תושפע יותר מכל מכניסת טכנולוגיות המידע מסוג WEB 2.0 לתחומי התקשוב החינוכי. טכנולוגיות ה- WEB 2.0 יחוללו שינוי בדרכי היישום של האינטרנט בכיתות הלימוד, אך המעבר כרגע כרוך בשינוי תודעתי שאינו קל לאימוץ. כולם, חוץ ממערכות החינוך, משתדלים להיות חלק ממהפכת ווב 2.0. אבל מה זה בעצם ווב 2.0? במה הוא שונה מהאינטרנט הישן (שכעת נהוג לכנותו ווב 1.0)? איזה אתרים ויישומים אפשר לכרוך תחת ההגדרה הלוהטת הזאת? במה שונה הטכנולוגיה שמניעה אותו? איך הוא משפיע על הסוציולוגיה של הרשת, וכיצד הוא מושפע ממנה? אסופה רטרוספקטיבית של מקורות מידע שהתפרסמו בשנה האחרונה בנושא, לרבות מבחר דוגמאות המדגימות את היישום האפשרי של טכנולוגיות הווב 2.0 על דפוסי העברת המחשבים והאינטרנט בחינוך הגבוה ובבתי הספר (עמי סלנט)

  • סיכום

    בראיון עמו טוען פרופ' גבי סלומון כי חוקרים רבים ברחבי העולם, מגיעים למסקנה כי אין קשר בין השקעה בטכנולוגיה לבין עלייה בהישגים הלימודיים. סלומון מצטט מספר מחקרים מאירופה, אמריקה ומזרח אסיה ומאמין כי מערכות חינוך ברחבי העולם, כולל זו הישראלית, כשלו לחלוטין בהבנת האפשרויות שבחינוך בעזרת מחשבים. לטענתו, ללא שינוי קיצוני בדרכי ההוראה, ההשקעה במחשבים לא תישא פרי, גם אם יכפילו את התקציב בתחום. המחשב והאינטרנט, לטענתו, הם כלים שמיועדים לעריכת מחקר, לא לשינון חומר.

  • תקציר

    מדוע תלמידים בבתי ספר (חט"ב ותיכון) אינם מתלהבים ללמוד גם כאשר בתי הספר שלהם מתוקשבים מהמסד ועד לטפחות? מחקר שנערך בבתי ספר באירופה ובאנגליה מגלה כי בתי ספר רווים תקשוב אינם בהכרח תורמים להרגשת חופש הבחירה של התלמידים ולחוויית הלמידה שלהם. המחקר שנערך בבתי ספר מתוקשבים בהם לומדים גילאי 12-18 מצא כי התלמידים חשים שהשליטה של המורים באינטרנט בין כתלי ביה"ס מגבילה את חופש הבחירה שלהם ואינם מעודדת יצירתיות. נמצא כי גם בבתי ספר רוויי תקשוב יש יותר מדי מגבלות על התלמידים מבחינת השימוש באינטרנט ומבחינת ההתעניינות והסקרנות. מרבית התלמידים חשים כי מוטלים עליהם מגבלות רבות מדי מבחינת השימוש באינטרנט כי הנהלת ביה"ס והמורים אינם מבינים כי חשיבות ההגמשה הנחוצה וחופש הבחירה שיש להקנות לתלמידים המשתמשים באינטרנט בבתי הספר. הרעיון של תקשוב בתי ספר הוא ביסודו נכון, אך שיטות ההוראה המסורתיות אינם מעודדות את הסקרנות של התלמידים כי המורים עדיין לא הפנימו את משמעות מרחבי התכנים הפתוחים ומרבצי המידע הגמישים הקיימים באינטרנט.

  • לינק

    במסגרת פרויקט חינוכי חדשני מחליפים בתי ספר יסודיים בקליפורניה את ספרי הלמידה המסורתיים בסביבות למידה מתוקשבות. היערכות פדגוגית וטכנולוגית זו ניזומה ע"י אחד המו"לים החינוכיים הגדולים (Pearson Scott Foresman) המציע לבתי הספר היסודיים בקליפורניה סביבות למידה מתוקשבות מבוססות מולטימדיה כתחליף לספרי הלימוד בהיסטוריה. מדובר בניסוי פדגוגי משמעותי המאושר ע"י מחלקת החינוך בקליפורניה והנערך ב-7 מחוזות החינוך הגדולים של לוס אנג'לס. הפרויקט משלב בתוכו מלבד תכנים דיגיטאליים גם כלים ממוחשבים לשיתופיות, סטנדרטים מחייבים של עצמי למידה (SCROM), סטנדרטים פדגוגיים מחייבים של מיומנויות קריאה ומדדי הערכה ברורים. הניסוי נערך בקרב תלמידי כיתות ד'-ו' והוא מתוכנן להתרחב לעוד 200 מחוזות חינוך ברחבי קליפורניה. הניסוי הפדגוגי הראשון שנערך במחוז החינוכי של LAMONT בקליפורניה כבר בשנת 2005 הוכתר בהצלחה ואפשר את הרחבת הפרויקט למאות אלפי תלמידים נוספים ברחבי קליפורניה. ההשקעה העיקרית בפיתוח התכנים הדיגיטאליים היא של המו"ל, אך גורמי הפיקוח החינוכיים והמורים בקליפורניה משקיעים לא מעט מאמצים להיערכות דידקטית תואמת שתאפשר הפעלה נכונה של התלמידים במסגרת תכנית הלימודים המתוקשבת בהיסטוריה.

  • לינק

    דוגמא מעניינת לאתר מתוקשב להוראת אנגלית כשפה זרה (ESL) בביה"ס תיכון אמריקאי. מטרת האתר היא לעודד קריאת חומרים וספרים באנגלית על ידי התלמידים הלומדים בקורס לאנגלית כשפה זרה שנייה. האתר המתוקשב, שנבנה בכלים פשוטים למדי, מאפשר ארגון שיטתי של ההוראה והלמידה. התלמידים משויכים למועדון קריאה ספרותי וירטואלי, יכולים להעלות את סיכומי הקריאה באמצעות תבניות ויכולים לנהל בלוג ובו סיכומי הקריאה וההתרשמות באנגלית. כמו כן, ניתן לפתוח לקוראים קבוצות דיון מתוקשבות העוסקות בנושאים ובסוגיות משותפות שנמצאו במהלך קריאת הספרים. האתר השימושי זכה בפרס החינוך של ניו-ג'רזי עבור התנסויות חינוכיות מועילות.

  • לינק

    אסופת קישורים של בלוגים חינוכיים משנת 2006 של מורים ומרצים שהוצגו לאחרונה כדוגמאות מייצגות של בלוגים בחינוך. בלוגים להוראת המתמטיקה, בלוג לקבוצת לומדים קטנה, בלוג לקבוצת לומדים גדולה כולל הורים, בלוג כיתתי, בלוג להתפתחות מקצועית ועוד.

  • מאמר מלא

    הרצאתו המרתקת של Stephen Downes אודות עצמי למידה והפוטנציאל שלהם תוך ניסיון להצביע כיצד התפיסות של Web 2.0 מעצבות מחדש את הבנתנו לגבי עצמי למידה ותפקידם המשתנה בסביבות למידה ממוחשבות. הביקורות הגוברות כלפי חוסר הגמישות של עצמי הלמידה טוענות כי לא ניתן להציב מחדש עצמי למידה בהקשרים חינוכיים משתנים ויש למצוא מבנה נתונים ( meta-data ) דינאמי יותר כגון RSS לשילוב בסביבות ממוחשבות . עתידם של עצמי הלמידה נראה קודר מעט לאור ההתפתחויות המהירות והדינאמיות של Web 2.0, אך מוקדם להכריז על פטירת עצמי הלמידה בחינוך כי , לדעת המחבר , ניצול נכון של סביבות למידה מתואמות אישית , עדכוני מידע מסוג RSS כסטנדרט חדש לעצמי הלמידה, עשוים, אולי להחיות אותם בסביבות למידה ממוחשבות וקורסים מתוקשבים.

  • תקציר

    תוכנות החברתיות הן יישומים פעילים של קהילות מקוונות היוצרות תוכן, כגון FLICKR, או קהילות מבוססות WIKI ובלוגים. ל"תוכנות החברתיות" יש שני מאפיינים עיקריים שהם משמעותיים למחנכים: א. הן מאפשרות תקשורת פעילה בין קבוצות ויחידים ב. הן מאפשרות צבירת תכנים ושיתופם. האנשים הפעילים בקהילות מקוונות מבוססות Social Software הופכים להיות מפיקי ידע ולא רק צרכני מידע. תוכנות חברתיות יש בהן כדי להועיל במיוחד למורים בעל גישת החקר (teacher inquiry) הזקוקים לרפלקציה עצמית של התנסויות ההוראה שלהם ולפרספקטיבות של עמיתים. שימוש אמיתי ב"תוכנות חברתיות" המחוללות תכנים והמקשרות בין פריטי תוכן (תגים) יש בו כדי להעמיק את ניהול הידע הפדגוגי ושיתופו בין מורים ומחנכים בעלי גישה חקרנית. כריסטופר ד. ססומס, מנהל המחלקה ללמידה מרחוק באוניברסיטת פלורידה (Christopher D. Sessums)

  • תקציר

    יש מעט מאד כלי הערכה ממוחשבים ותקפים המסוגלים למדוד למידה איכותית ורב-מימדית בסביבה מתוקשבת, ולכן מטרות המחקר הנוכחי הייתה לפתח כלי ממוחשב שיוכל לסייע למורים ולמרצים להעריך בצורה תקפה ואיכותית את המשובים והעמדות של הלומדים בסביבה מתוקשבת. הכלי המתוקף הנקרא OLES מסוגל להקנות מידע מעמיק ותקף לגבי עמדות ותפיסות של הלומדים במערכות למידה מרחוק. OLES ) Online Learning Environment Survey) מבוסס על שאלון הבודק את עמדות הלומדים בלמידה מתוקשבת גם בהקשרים של עניין והנאה בלמידה, כולל מדדים של אוטונומיה של הלומד, אינטראקציות ושיתוף פעולה עם עמיתים, ותמיכת המורה/המרצה. התיקוף של הכלי הממוחשב נעשה באמצעות מידע, ראיונות נתונים שהתקבלו ממדגם של 325 סטודנטים שלמדו בקורסים מתוקשבים, לרבות דפוסי התנהגות שלהם ושל המורים (Sue Trinidad, Jill Aldridge and Barry Fraser)

  • לינק

    המחבר, מורה מוביל וסגן מנהל בבית ספר יסודי באנגליה, מתאר את ניסיונו בשילוב מערכת בלוגים כסביבה לימודית ממוחשבת בכיתה ו'. המטרה הייתה לייצור למידה עצמאית ורפלקטיבית המבטאת גם את קולם של התלמידים ותחומי העניין שלהם. הסביבה הממוחשבת הלימודים הקודמת בה התנסו התלמידים ביצירת תכנים באתר אינטרנט הפכה להיות טכנית במהותה והמורה חיפש סביבה ממוחשבת יותר מאתגרת ויותר רפלקטיבית. המערכת שנבחרה היא ELGG, תוכנה חופשית (Open-source) לחינוך שמשלבת כתיבה ממוחשבת, מאגר משאבים אישי ופורטפוליו דיגיטאלי כסביבה אינטגרטיבית אחת. היתרונות של ELGG בחינוך היא יכולתה הידידותית להפוך לסביבה לימודית מותאמת אישית ומקושרת חברתית ( מבוססת קהילה מקוונת). הסקירה מתארת את כל תהליך העבודה וההטמעה של המערכת הממוחשבת בכיתה ותחומי העניין שהתפתחו בקרב התלמידים (Miles Berry)

  • לינק

    מערכות למידה מותאמות אישית (PLE) מייצגות את הדור החדש של סביבות למידה מתוקשבות המאפשרות ללומדים לשלוט ולנהל את כל מערך הלמידה שלהם והתכנים. הלומדים לא רק יכולים להתאים את התכנים ללמידתם אלא גם לנהל את כל תהליכי הלמידה באופן עצמאי.בניגוד לסביבות הלמידה המתוקשבות הקיימות הנשלטות לחלוטין על ידי המרצים או מפתחי המערכת בסביבות PLE יש ללומדים מרחב וירטואלי משלהם בו הם יכולים לא רק לאסוף תכנים לימודיים אלא גם לנהל קשרים לימודיים וחברתיים עם לומדים עמיתים. לאחרונה, פיתחו אנשי JITT הבריטים אתר מידע מתוקשב המרכז בצורה שיטתית מאמרים, כתבות וניירות עמדה אודות מערכות למידה מותאמות אישית. אתר מועיל מאד לכל המתעניינים במגמות ההתפתחות של סביבות למידה מתוקשבות בעתיד הנראה לעין.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין