סביבות למידה מתוקשבות
מיון:
נמצאו 1377 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    דוח הורייזון 2017: מהדורת החינוך הגבוה מתאר ממצאים שנתיים מפרויקט הורייזון, פרויקט מחקר מתמשך שתוכנן לזהות ולתאר טכנולוגיות חדשות העשויות להשפיע על למידה וחקירה יצירתית בחינוך. שש מגמות עיקריות, שישה אתגרים משמעותיים ושש התפתחויות חשובות בטכנולוגיה החינוכית ממוקמים ישירות בהקשר של השפעתם הצפויה על משימות הליבה של האוניברסיטאות והמכללות. שלושה החלקים העיקריים של דוח זה יוצרים מדריך עזר בהיר לתכנון טכנולוגי עבור מחנכים, מנהיגים בחינוך הגבוה, מנהלים, קובעי מדיניות ואנשי טכנולוגיה. המחברים מקווים שמחקר זה יסייע לתרום לבחירות שהמוסדות מקבלים לגבי טכנולוגיה בכדי לשפר, לתמוך, או להרחיב את ההוראה, הלמידה, והחקירה היצירתית בחינוך הגבוה ברחבי העולם (NMC).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הרשת החינוכית חברתית אדמודו (Edmodo) – "פונקציות מרכזיות: הקצאת משימות (כולל קביעת מועדי הגשה ואפשרות הגשה באיחור) ופעילויות (חידונים ומבדקים שנבנו במערכת), מעקב אחר התקדמות ומתן ציונים; עבודה בקבוצות; ניהול דיונים; ספריית תכנים; ניהול יומן; פלטפורמה משחקית – חלוקת תגים לתלמידים על ביצוע משימות וכד'; אפשרות להתחברות ממכשירים ניידים – IOS | אנדרואיד | Microsoft; הרשמת תלמיד / הורה באמצעות קוד שסופק על ידי המורה" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    גוגל סייטס (Google Sites) הוא אחד המוצרים השימושיים לחינוך. בין אם מדובר באתרים פנימיים של צוותי מקצוע בבתי ספר, אתרי מקצוע שכבתיים או אתרים שתלמידים בונים כתשתית טכנולוגית לפורטפוליו דיגיטלי מגוון, עכשיו, בפלטפורמה החדשה זה קל יותר, מהיר, ופשוט… הפלטפורמה החדשה של גוגל גוגל סייטס נבנתה מחדש ע"י צוות פיתוח של גוגל לפני חצי שנה ועברה מתיחת פנים משמעותית. צוות הפיתוח של גוגל ממשיך לעבוד על שיפור הפלטפורמה ובחודשים הקרובים יפותחו עוד תבניות מוכנות לגוגל גוגל סייטס (עמי סלנט).

  • תקציר

    המחקר בחן את השימושיות של בלוגים לצורך הערכת ביצועים בעל-פה של לומדי אנגלית כשפה זרה וחקר את תגובותיהם כלפי שימוש בבלוגים ככלי למידה והערכה לביצועים בדיבור באנגלית. חמישים ואחד סטודנטים בקולג' השתתפו בפרויקט בלוגים לאורך סמסטר, וכל אחד מהם העלה חמישה פריטי שמע לבלוג האישי שלו. התוצאות מלמדות שהציונים בבלוגים של הדיבור שימשו כמנבא משמעותי עבור ביצועי הסטודנטים בהצגה בעל-פה. יתר על כן, יותר ממחצית מהמשתתפים התייחסו להתנסותם בבלוגים כחיובית (Hung, Shao-Ting Alan; Huang, Heng-Tsung Danny, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה מספק סקירה ביקורתית מעודכנת של ספרות המחקר לגבי פייסבוק כסביבת למידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה בהתבסס על מאמרים שפורסמו בשנים 2012 עד 2015. המחקר מאמץ סיווג משופר של הקטגוריות שזוהו במחקר קודם, שהדגישו שלוש תכונות מזמינוּת (affordances) עיקריות של פייסבוק – ערבוב מידע ומשאבי למידה, הכלאה של מומחיות והרחבת הֶקשר הלמידה. המטרה היא לחקור באיזו מידה מחקרים המשתמשים בפייסבוק כסביבת למידה ניצלו תכונות אלה. ספרות המחקר נותחה גם בהתאם לשלושה סוגי שימוש חינוכי בפייסבוק – שימוש פורמלי במסגרות למידה פורמליות, שימוש בלתי פורמלי במסגרות למידה פורמליות ושימוש במסגרות למידה בלתי פורמליות – כדי להדגיש אם וכיצד תכונות המזמינוּת של פייסבוק נוצלו במסגרות למידה אלה (Manca, S.; Ranieri, M., 2016).

  • תקציר

    השימוש במסך שני יכול להגביר עיבוד מידע ואת ההוצאה לפועל של משימות חיפוש במשך זמן נתון. במחקר זה, המחברים בחנו את השינוי בתשומת הלב של הלומד בין שני מסכים ומשימות משניות מבוקרות בסביבה של ריבוי משימות במדיה ואת השפעתה על תהליך הלמידה. בפרט, הם ניתחו כיצד ניתן לחקור אפקטים של למידה קוגניטיבית ורגשית בהתאם לתפקיד של סביבה זו. נערך ניסוי בין נבדקי עם 69 משתתפים (שימוש סימולטני לעומת שימוש עוקב במסך שני במונחים של משימות משניות פתוחות לעומת סגורות). הממצאים הראו שהיה שוני גדול יותר באפקטים של למידה רגשית מאשר באפקטים של למידה קוגניטיבית אצל משתתפים שהשתמשו במסך שני ( Shin, Dong-Hee; An, Hyeri; Kim, Jang Hyun, 2016).

  • תקציר

    במהלך העשור האחרון, מספר התכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 בבתי הספר עלה בהתמדה. למרות הצמיחה של תכניות אלה, קיימת הסכמה מועטה לגבי תרומתן לתוצרי למידה משופרים. מאמר זה סוקר 65 מאמרי מחקר ו-31 עבודות דוקטורט אשר ראו אור מינואר 2001 עד מאי 2015 על מנת לבחון את השפעתן של תכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 על הוראה ולמידה החל בגן הילדים ועד סוף בית הספר התיכון (Binbin Zheng, Mark Warschauer, Chin-Hsi Lin and Chi Chang, 2016).

  • תקציר

    קיים צורך הולך וגובר במורים מקוונים מוסמכים כדי ללמד את האוכלוסייה המתרחבת של התלמידים המקוונים מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12). על מנת לענות על צורך זה, יש לספק למורים הזדמנויות למידה לרכישת סוגים ספציפיים של ידע ושל מיומנויות הנחוצים כדי ללמד באופן מקוון. בסקירה שיטתית זו של הספרות, המחברים עושים שימוש במסגרת המושגית של "ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי" (TPACK) כדי לקבץ את סוגי הידע והמיומנויות הדרושים כדי ללמד באופן מקוון וכדי לבחון הן את המידה שבה תכניות קיימות מתייחסות לאלמנטים אלה, הן את המידה שבה אלמנטים אלה מבוססים על מחקר אמפירי (Moore-Adams, Brianne L.; Jones, W. Monty; Cohen, Jonathan, 2016).

  • תקציר

    טכנולוגיות דיגיטליות מציעות הזדמנויות יוצאות מן הכלל לפיתוח סביבות למידה מקוונות אישיות וגמישות המסוגלות לספק שירותים באיכות גבוהה. ההצלחה של סביבות למידה מקוונות אלה מקושרת ליכולתן לעורר חוויות סובייקטיביות של נוכחות, שדרכן לומדים מקוונים מרגישים שהם "ממוקמים" באופן אינדיבידואלי בתוך סביבה חינוכית בעלת אופי אנושי, אמיתית. המחברים בנו מודל משולב שממקם תהליכים קוגניטיביים (השליטה הנתפסת של לומד מקוון, תשומת לב ממוקדת, דמיון מנטלי) ורגש בליבה של תצורת הנוכחות, ומתייחס לתפקיד המתווך של מגדר (Rodriguez-Ardura, Inma; Meseguer-Artola, Antoni, 2016).

  • לינק

    סקירה מועילה של לימור ליבוביץ המתמקדת בהרצאת טד של סאל‏ קהאן (Sal Khan), שהקים את אקדמיית קהאן ‏(Khan Academy‏): "…[ההרצאה] קוראת לחשוב על תהליך החינוך כתהליך אישי בו כל לומד משיג שליטה מלאה בתוכן ומסוגל לחשוב על עצמו במונחים של הצלחה, ללמוד באופן עצמאי ולהיות יזם, יצירתי וחדשן בחברת הידע" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    המאמר מתמקד בקורס פרטי מקוון ממועט משתתפים (Small Private Online Course – SPOC), צורה של קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive Open Online Course – MOOC). הנושאים שנזכרים במאמר כוללים את חשיבותו של קורס המוּק ללמידה שיתופית, החשיבות של ניהול למידה וניהול הכיתה ההפוכה (flipped classroom). נזכרים גם חשיבותם של חידושים טכנולוגיים בפיתוח חינוכי וניהולם של קורסים מקוונים פתוחים (SAUNDERSON, ROY, 2016).

  • תקציר

    הקליטה הגלובלית המהירה של טכנולוגיה ניידת משתקפת בבתי ספר חלוציים בניו זילנד. מורים בכיתות שבהן כל התלמידים משתמשים במכשירים ניידים נשאלו לגבי תדירות השימוש שלהם בפעילויות שונות של למידה ניידת והתבקשו לתאר את ההזדמנויות הפדגוגיות החדשות שהיא מציעה. נבחנו הגישות הפדגוגיות של המורים ללמידה ניידת ומידת השינוי שלהן. מחקר זה מוצא שהשימוש העיקרי בטכנולוגיה ניידת הוא עבור הגברת למידה באמצעות פעילויות משימה וגישה למידע; אולם, הפקת תוכן חדשני גם היא נפוצה. ההזדמנויות לשינוי פדגוגי שמציעה למידה שיתופית מופיעות כמוגשמות באופן חלקי, אך הפוטנציאל ללמידה ממוצבת (situative learning) העושה שימוש במומחים ובהקשרים אותנטיים נראה כלא מוגשם ברובו (Lindsay, Lucie, 2016).

  • לינק

    תוך התעכבות על נושא איכותם של קורסים מקוונים, פתוחים ורבי–משתתפים – או קורסי מוּק (Massive Open Online Course – MOOC) – המאמר מציג כמה רפלקציות לגבי שאלות מקדימות: האם עלינו להעריך קורסי מוּק באופן שונה מלמידה מקוונת (e-learning)? מה בנוגע להבדל בין הבטחת האיכות של קורסי מוּק לבין הגברת האיכות שלהם? מהם הפרמטרים שבהם ישתמשו האוניברסיטאות על מנת להעניק הכרה (קרדיט) רשמית לקורסי מוּק? המאמר מנתח את הספרות המדעית שפורסמה העוסקת במחקרים המשמעותיים ביותר בנוגע לאיכות קורסי מוּק ובייחוד אלה שהוקדשו להגברת האיכות (Ghislandi, Patrizia, 2016).

  • לינק

    טכנולוגיות מידע ותקשורת, שהן הרכיב העיקרי של הלמידה המקוונת, מאפשרות אמצעים חלופיים של גישה לחומרי למידה מבוססי רשת המרכיבים את תוכן הלמידה המקוונת. אולם, חומרים אלה יכולים לסייע לספק התנסות חינוכית טובה רק אם הם מתוכננים בקפידה, דבר הנכון במיוחד עבור אנשים בעלי קשיים בלמידה מטקסטים או בעלי לקויות למידה אחרות (כגון דיסלקציה). המכשול העיקרי ללמידה עבור אנשים אלה נובע בדרך כלל מן הצורה שבה מסופקים חומרי הלמידה מבוססי הרשת. תוך שימוש בהנחיות מהספרות הרלוונטית, מאמר זה מספק רשימת תיוג המעריכה את הדרגה שבה חומרי למידה מבוססי רשת לוקחים בחשבון את הצרכים של אנשים בעלי מוגבלויות, בייחוד אלה הסובלים מדיסלקציה (Radovan, Marko; Perdih, Mojca, 2016).

  • לינק

    לא ניתן להגביל את אתגרי הלמידה בתוך חברת הידע לממד הטכנולוגי. למידה וחינוך משולבים בהקשרים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים. פדגוגיות משקפות תנאי חברתי זה. כתוצאה מכך, עלינו למקם את הפרקטיקות הפדגוגיות בדיון רחב יותר לגבי מקומן במערכת הגלובלית של ייצור הידע (Ricaurte, Paola, 2016).

  • לינק

    סקירה מעניינת של ד"ר יפה אהרוני אודות דוח הורייזון 2016: "Horizon Report הוא פרויקט מחקר איכותני, פרי יוזמה משותפת של NMC ו-ELI והוא עוסק במגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח המלא מתפרסם מאז 2002 מדי שנה. The NMC Horizon Report: 2016 Higher Education Edition מתאר 6 מגמות, 6 אתגרים משמעותיים ו-6 התפתחויות טכנולוגיות חשובות שישפיעו ויעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש וארבע-חמש שנים" (יפה אהרוני).

  • לינק

    במאמר שלהלן הכותבים מציעים להחיל על מחשבי בית הספר הגדרות אחדות שיסייעו למורים במשימה הסבוכה: ניהול שיעור בכיתת מחשבים. הצעותיהם נוסו בבית הספר הניסויי ממ"ד כפר אדומים וזכו להצלחה מרבית. הן מבטיחות למורים את השקט הדרוש לניהול למידה בכיתת מחשבים ועוזרות להם להתפנות לעיקר: לעסוק בתוכן ובתהליכי הלמידה ולא לכלות את זמנם על תפעול טכני וענייני משמעת (יוחאי עופרן ופינחס ברויער).

  • לינק

    לאחרונה ערך עיתון "הגרדיאן" ראיון מעניין עם פרופסור סוגטה מיטרה. אוניברסיטת לונדון הכתירה אותו לאחרונה כאיש אשכולות, בזכות 30 שנות פעילותו במגוון רחב של תחומי לימוד. הוא זוכה פרס ועידת TED לשנת 2013. כיום פרופסור מיטרה הוא חוקר בכיר ומרצה בכיר לטכנולגיות תקשוב בחינוך ב-Newcastle University. לדעתו של פרופסור מיטרה המודל הקיים של העברת הידע בבתי הספר יימצה עצמו בסופו של דבר ויידרש שינוי. תפקיד המורה אינו להעביר ידע אלא לעודד, לדרבן וליצור דיונים בעלי עניין בכיתה בנושאים לימודיים תוך כדי העשרתם (עמי סלנט).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הסטארט-אפ מתודיקס: "מערכת העושה שימוש באלגוריתם לבדיקה וניתוח יכולות התלמידים במתמטיקה בזמן אמת, תוך התייחסות לכל אחד מהשלבים בפתרון התלמיד. תכונות ופונקציות עיקריות: יצירת כיתה; יצירת דפי עבודה באמצעות אשף היצירה, הכולל גם מקלדת מתמטית; כל תלמיד מקבל משוב מיידי ומפורט על כל דרך הפתרון שלו; המורה מקבל דיווח מיפוי המפרט את היכולות של כל תלמיד ושל הכיתה ככלל, כך שהוא יכול לסייע לתלמיד/כיתה בהתאם לצורך (אפרת מעטוף).

  • תקציר

    בעוד שישנן עדויות לפופולריות ההולכת וגדלה של אייפדים ומחשבי-לוח אישיים אחרים בחינוך החל בגן הילדים ועד סוף בית הספר התיכון, פחות מובן האופן שבו מורים משתמשים במכשירים אלה במסגרת ההוראה שלהם. מחקר זה בוחן את רמת הנוחות, ותפיסות כלפי השימוש באייפד בקרב 342 מורים ואת השינויים שהתרחשו במהלך שנת ההטמעה. תוך שימוש במערך של שיטות מעורבות, מחקר זה מצא הבדלים משמעותיים ברמת הנוחות בהתאם לשנות ההוראה וסוג בית הספר (Liu, Min; Navarrete, Cesar C.; Scordino, Robert; Kang, Jina; Ko, Yujung; Lim, Mihyun, 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין