הדוח מציג תמונה עולמית משווה על-פי נתונים מ-2007 ו-2008 השנה הדוח לא כלל הצגה של הישגים לימודיים (מבחנים בינלאומיים חדשיםהרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה) ערכה, בעזרת כלכלנית החינוך פרופ' רות קלינוב, ניתוח של המדדים המשמעותיים בדוח בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD, לארה"ב, למדינות שהתמ"ג שלהן דומה לזה של ישראל (ניו-זילנד, קוריאה וספרד), ולמדינות המצטיינות בשירותיהן החברתיים (אוסטרליה, קנדה, דנמרק ופינלנד). ממצאי דוח 2010 דומים, אפוא, לממצאי הדו"ח משנה שעברה. שתי תופעות בולטות בשדה החינוך העולמי בדוח: גידול מרשים בשיעורי ההשתתפות בכל שלבי החינוך, כולל בהשכלה גבוהה, וגידול בהשקעה הריאלית לתלמיד. ההשקעה הממוצעת פר תלמיד בישראל במונחי כוח קנייה קבוע עלתה בין 1995 ל-2007 אך במקצת (8%), בעוד שממוצע ה-OECD עלה בתקופה זו ב-42%.

נתוני מערכת החינוך שפורסמו ע"י משרד החינוך לשנת הלימודים תשע"א מלמדים על גידול משמעותי של תלמידים בגני החובה ( עובדה המלמדת על שנתון לומדים גדול שיגיע לבתי הספר היסודיים בשנים הקרובות) , ועל ירידה קלה בהיקף תלמידי חטיבות הביניים. סה"כ תלמידים במערכת החינוך לשנת הלימודים תשע"א 1, 523, 345 , גידול של 1.026 % משנת הלימודים תש"ע. המשמעות של הנתונים היא שבשנים הקרובים יהיה צורך להרחיב את מספר המורים בכיתות היסוד בבתי הספר היסודיים לאור השנתון הגדול הצפוי להגיע בקרוב.

ההשקעה הכספית של ישראל בחינוך היא מהגבוהות בהשוואה למדינות המערב המפותחות עם זאת, בחישוב ההוצאה לחינוך פר תלמיד ישראל נופלת מהמדינות המפותחות, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2006. בישראל שיעור ההוצאה על חינוך הוא 7.8% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי), במדינות ה-OECD ההוצאה הממוצעת על חינוך עומדת על כ-6.1% מהתמ"ג. ההוצאה גבוהה יותר גם מזו שבארה"ב (7.4%) קוריאה ודנמרק (7.3%), ונמוך רק מההוצאה באיסלנד (8%). ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את הוצאות הממשלה והרשויות המקומיות לגנים, בתי הספר היסודיים והעל יסודיים, מוסדות ההשכלה הגבוהה ומוסדות הלימוד המקצועיים וכן את הוצאות הציבור – ההורים וכספים אחרים שהתקבלו במערכת ממקורות פרטיים. את מרבית ההוצאה משקיעה ישראל במוסדות החינוך היסודי, העל יסודי ובמכינות הקדם אקדמיות (4.4% מהתמ"ג בהשוואה ל-3.7% במדינות ה-OECD). במוסדות ההשכלה הגבוהה, ההוצאה נמוכה במעט מזו שבמדינות המערב (1.9% בישראל לעומת 2.0% במדינות ה-OECD).

במסמך מוצגים נתונים על פערים בין המגדרים בהישגים במבחני הבגרות, במבחני המיצ"ב ובמבחנים בין-לאומיים, ונסקרים בקצרה כמה הסברים אפשריים לפערים אלה. יש פער בשיעור הזכאות לבגרות בין הבנים לבנות, לטובת הבנות, הן במגזר היהודי והן במגזר הלא-יהודי; הפער לטובת הבנות במגזר הלא-יהודי גדול בהרבה מהפער המקביל במגזר היהודי. גם בשיעור העמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות יש פער לטובת הבנות, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. הפער בין הבנות לבנים במגזר הערבי גדול יותר, והוא במגמת עלייה בשבע השנים האחרונות. במבחני המיצ"ב האחרונים שפורסמו עליהם נתונים מפורטים היו הישגי הבנות בקרב דוברי הערבית גבוהים מהישגי הבנים באופן עקבי בכל שכבות הגיל ובכל מקצועות המיצ"ב, לרבות מתמטיקה. הפערים בהישגים לטובת הבנות בקרב דוברי הערבית היו גדולים מהפערים המקבילים בקרב דוברי העברית( יובל וורגן).

מורה בעל 15 שנות ותק בחינוך היסודי בישראל, מרוויח את השכר הנמוך ביותר מבין כ-35 המדינות המפותחות, כך עולה מדו"ח רחב היקף, בשם "מבט על החינוך 2007", שפרסם ארגון ה-OECD, בשנת 2008. הדו"ח משווה נתונים מהמדינות החברות בארגון, במגוון גדול של נושאים הקשורים במערכת החינוך. עיתון "קו לחינוך" ריכז באתר שלו באינטרנט כמה מהממצאים המרכזיים של הדו"ח.

מוצגים במסמך זה שהוכן על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת מידע ונתונים כלליים על מערכת החינוך בישראל. המסמך מתמקד במערכת החינוך הפורמאלית שבאחריות משרד החינוך. ראשי הפרקים: מבנה מערכת החינוך; חקיקה מרכזית בתחום החינוך; נתונים כלליים – מוסדות חינוך, כיתות ותלמידים; עובדי הוראה; תשתיות פיזיות במערכת החינוך; תקציב החינוך; הישגי התלמידים במערכת החינוך ועוד .

ממצאים מעניינים מסקר "החינוך בישראל – השוואה בין-לאומית" שפרסמה בדצמבר 2008 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . עוד עולה מהפרסום כי לאדם שלא סיים בית ספר יסודי סיכוי של פי 2.5 להיות מובטל מאדם בעל השכלה תיכונית וגבוהה . לאחרונה הוציאה הלמ"ס לאור את הפרסום "החינוך בישראל – השוואה בין לאומית 2004." המטרה בפרסום זה היא להציג תמונת מצב של החינוך בישראל על היבטיה השונים. לצורך זה מופיעים בפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינדיקאטורים של מערכת החינוך בישראל, תוך השוואה עם אלה של מדינות החברות בארגון ה-OECD.

מהדורת 2004 של המסמך "מבט לחינוך: סמני OECD" מאפשר למדינות לראות את עצמן לאור ביצועיהן של מדינות אחרות. המהדורה מספקת מגוון עשיר, בר-השוואה ועדכני של אינדיקטורים לביצועיהן של מערכות חינוך במדינות מפותחות. האינדקטורים מייצגים קונצנזוס של מומחים לגבי השוואת מדדי החינוך במדינות מתקדמות. ישראל עדיין אינה נמנת פורמלית על מדינות הOECD, אך אמורה להתקבל לארגון הOECD בשנים הקרובות.