המחקר הנוכחי של פרופסור עפרה מייזלס וד"ר מירי שרף בחן את השפעתם של מאפיינים שונים של יחסי הורים וצעירים בישראל על תפקוד הצעירים בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון בהקשר של הסתגלות אקדמית, רגשית, התנהגותית וחברתית בביה"ס. המחקר התבסס על מדגם ארצי מייצג של בני נוער במגזר היהודי והוא הראשון מסוגו בישראל. רק 33% מבני נוער מדווחים על דפוס "הורות חם ומציב גבולות" (דפוס סמכותי) . 22% מבני הנוער דיווחו על קשר שמאופיין כ"מעורב/פולשני" – קשר שכולל רמות גבוהות יחסית של מעורבות וקרבה יחד עם ענישה פוגעת , עירור אשמה , חודרנות פסיכולוגית ועימותים . לדפוס הוותרני ולדפוס המעורב/פולשני מאפייני קושי ייחודיים . כך למשל, צעירים שחווים הורות ותרנית מראים תמונה מעורבת מבחינת תפקודם. הם אינם מתפקדים גרוע כמו צעירים שחווים הורות מעורבת ופולשנית או הורות מזניחה ופוגעת, אך רמת הבקרה הנמוכה של הוריהם נמצאה קשורה לרמה נמוכה יותר של תפקוד לימודי ולשכיחות גבוהה במיוחד של עבירות משמעת "קלות" כגון פגיעה ברכוש בית הספר וחוסר כבוד למורה.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם ניהול בלוג בנושא קשיים חברתיים של מתבגרים כגון: אי-שייכות, בדידות, קושי ליזום מפגש חברתי, חוסר בטחון ביחסים בין-אישיים) מקילה על הקושי הרגשי-חברתי של הכותבים, מגבירה את ההתנהגויות החברתיות שלהם, ומעלה את הדימוי-העצמי שלהם, בהשוואה לכותבי יומן אישי במחשב בנושא אותם קשיים חברתיים , ומנבדקי קבוצת ביקורת . הממצאים הראו כי אמנם הכותבים בבלוג השתפרו בשלושת המדדים – קושי רגשי-חברתי, התנהגות חברתית ודימוי-עצמי – לעומת נבדקי שתי הקבוצות האחרות. נראה כי לגורם הפומביות שבבלוג ישנה השפעה חיובית על הכותב מתוקף הידיעה כי רשימותיו מתפרסמות ברבים ובהקשר לאינטראקציה עם קוראים מגיבים. ממצאים אלו מספקים בסיס ליצירת כלי ייעוצי חשוב לעבודת היועץ בבית-הספר ( מירן בוניאל-נסים , עזי ברק).

מטרות המחקר היו לבחון את העמדות ואת המעורבות של צעירים בישראל ובגרמניה בספורט ואת העמדות והמעורבות שלהם בפעילויות אלימות ואגרסיביות. כמו כן רצה המחקר לבדוק אם קיים קשר בין העמדות והמעורבות של הצעירים בספורט לבין המעורבות שלהם בפעילויות אלימות. (איתן אלדד, רחל טלמור)

בעבודה זו נבדקה תפיסת המיניות של מתבגרים על פי קבוצות השתייכות ומגדר (דתיים ולא-דתיים, בנים ובנות). (ריקי גלזנר)