-
לינק
עדכון של משרד החינוך מ28 לינואר 2013 לגבי מצאי מקצועות הלימוד במערכת החינוך בישראל וחלוקת האחריות למקצועות הלימוד ותחומי האחריות. "מקצועות הלימוד הנלמדים במערכת החינוך נמצאים תחת אחריותה של המזכירות הפדגוגית ועומדים בלב פעילותה. אחריות זו כוללת את מדיניות המקצוע, בניית תכנית הלימוד, קביעת תכני הלימוד, ליווי הכשרה ופיתוח של המורים המקצועיים, פיקוח ומעקב על הוראת המקצועות השונים הטמעתם ופיתוחם בשטח, בחינות הבגרות, חומרי הלימוד ועזרי ההוראה, חידושים מחקרים ופרויקטים, ייצוג המקצוע בארץ ובחו"ל" .
-
סיכום
במאמר זה מבקשים המחברים להציג את ממצאי המחקר האתנוגרפי של החינוך הפורמלי והלא פורמלי לילדים ולבני נוער בישראל שפורסמו בעשורים האחרונים בארץ ומחוצה לה. מכאן שלא כללו בסקירה זו את החינוך הגבוה ואת הכשרת המורים, שאמנם נעשו עליהם לא מעט עבודות מחקר איכותניות שונות, אך רק מעט אתנוגרפיות ( שמחה שלסקי, ברכה אלפרט, נעמה צבר-בן יהושע).
-
לינק
במשך שנים סבל המקצוע מתדמית ירודה, אולם בשנים האחרונות ניכר שיפור במעמד. יותר ויותר גברים בוחרים בהוראה, ואף חל זינוק בשיעור המורים בתיכונים שהם בעלי תואר שני. אחרי שנים של שיח ציבורי שהפך את המורה לקורבן, נראה שבשנים האחרונות דווקא עולה קרנו של המקצוע. אקדמאים ואנשי צבא רבים רוצים גם הם להיכנס לתחום, תלמידים רבים גודשים את המכללות להוראה וכותרות בנושא חינוך תופסות את השיח הציבורי הרבה יותר מבעבר. אולם תנאי השכר עדיין נותרו בעייתיים, מורים עדיין מרגישים שלא סומכים עליהם ולא בטוח שמקצוע ההוראה הפך למשאת נפשה של כל אם יהודייה עבור ילדיה.( מיכל רשף) .
-
תקציר
לא למיין, לא להסליל, לא להשוות, לא לאלץ ילדים להתחרות” – מפציר חן למפרט במערכת החינוך, ומסביר היטב מדוע החינוך למצוינות מזיק כל כך. בספרו החדש והנוקב כותב חן למפרט, פדגוג ביקורתי, על איוולת המצוינות", ומתאר את האופן שבו נהפך המושג הריק הזה (שכן כל כולו פונקציה של השוואה בין ביצועים יחסיים) לאידיאל חינוכי בפני עצמו. הוא מראה כיצד הצבת ההצלחה כערך פירושה ויתור על הסיבתיות ועל הדרך, כלומר על החינוך ( שירה סתיו ).
-
לינק
מדוח ה-OECD לשנים 2011-2010 עולה כי ישראל משקיעה 3,000 דולר פחות בכל תלמיד לשנה מממוצע הארגון, ושכר המורים נמוך מהממוצע. עם זאת, היא במקום ה-2 מבחינת שיעור הלומדים. הכיתות בישראל עדיין צפופות יותר, ההוצאה על כל תלמיד נמוכה יותר וגם מספר שעות ההוראה – כך עולה מדוח "Education at a Glance" לשנת 2013 שפרסם ארגון ה-OECD. מדובר בדוח שנתי שבוחן את מערכות החינוך ב-34 המדינות החברות בארגון וכן בכמה מדינות נוספות. הדוח, שנוגע לשנים 2011-2010, בוחן בין היתר את הקשרים בין ההשקעה בחינוך לבין רמת האבטלה, המשבר הכלכלי העולמי ועוד ( מיכל רשף) .
-
לינק
-
לינק
מהי מטרת מערכת החינוך הישראלית? כהצעה ראשונית וכללית מבקש מאמר זה לקבוע כי מערכת החינוך הישראלית שואפת לכך, שבוגריה יהיו בעלי קשר והזדהות עם החברה והתרבות, בעלי בסיס וכלים לימודיים ושיהיו בעלי סקרנות ומוטיבציה, שיאפשרו את השתלבותם באתגרי המאה ה-21. דבר זה יביא למימוש הפוטנציאל האישי של כל בוגרי מערכת החינוך ויתרום לקידום החברה והכלכלה בישראל. מאמר זה מבקש להציע בסיס לרפורמה בחינוך העל יסודי, שתקרין גם על החינוך בגילאים הצעירים יותר. הרפורמה תכלול את ארבעת המרכיבים המפורטים במאמר ( ניר ארגוב) .
-
סיכום
עצם קיומו של מינהל להכשרה ולפיתוח מקצועי של עובדי הוראה במשרד החינוך מבטא את התפיסה שהמדינה רואה את עצמה אחראית לאיכות המורים וההוראה. שלב הפיתוח המקצועי בנתיבה המקצועית של מורים (לאחר שלב ההכשרה ושלב ההתמחות והכניסה להוראה) מורכב משלושה תת-שלבים: הביסוס הראשוני, הביסוס המתקדם והמומחיות. לאור תפיסה זו נערך המינהל מבחינה ארגונית (הוא חולק לשלושה אגפים) וגיבש לעצמו שפה שלפיה, תפיסת הרצף היא מושג שגור במינהל ובשדה. רבים מהמורים נמצאים בשלב שבו המתווים יכולים להתאים להם ולתרום להתפתחותם. אך בצדם ובצד פיתוחם בעקבות ההתנסות בהם, הוא מציע לכונן נתיבי קידום יחידניים, שיותאמו באופן אישי ליחידים או לקבוצות מורים (למשל בתי ספר). מורה או קבוצת מורים שירצו להיכנס לנתיבים אלה יצטרכו לבקש זאת ולהגיש לאישור תכנית אישית/קבוצתית שתכלול את המטרות הנראות לעין של לימודיהם, את הרקע לבקשה (מדוע ברצונם ללמוד זאת, ומדוע הדבר חשוב להם ולתלמידיהם), את הדרך שהם מבקשים לעשות זאת, ואת דרך ההערכה שלדעתם תבטא את שלמדו ( שלמה בק) .
-
סיכום
בשנת תשס"ג הוחלט במשרד החינוך לאגם את כל המשאבים המיועדים להשתלמויות ולהקים את מרכזי פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה), שהם מרכזים אזוריים לתכלול (אינטגרציה) ולהפעלה של מערך התכניות לפיתוח מקצועי באזורם (חוזר מנכ"ל, 2003). כיום פועלים ברחבי הארץ 56 מרכזי פסג"ה, הכפופים למדיניות משרד החינוך והאחראים להטמעה וליישום של תהליכי הפיתוח המקצועי במחוזות משרד החינוך. כמו כן, כחלק ממדיניות המינהל להכשרה ופיתוח מקצועי לעובדי הוראה ניתן מקום מרכזי למכללות האקדמיות לחינוך ולבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות להיות גופים מפעילים של תכניות ייחודיות לפיתוח מקצועי לעובדי הוראה ( אורית אבידב-אונגר, מוטי רוזנר, אילנה רוזנברג).
-
לינק
מחקר חדש מנסה לשפוך אור על חדירת מהפכת המידע לכיתות. מהממצאים עולה כי התלמידים אוהבים ללמוד כך, היו רוצים ללמוד כך, ושזה עוד לא קורה. וגם: כמה חברים של המורים בפייסבוק למרות האיסור ומה שיעור התלמידים שאין להם פרופיל? 96% מתלמידי החטיבות והתיכונים בישראל בבתי הספר הממלכתיים נחשפים לטכנולוגיה בכיתות, אך קיימים פערים משמעותיים בין המגזר היהודי למגזר הערבי בשימוש בטכנולוגיה בכיתות. כך עולה מסקר בנושא למידה וטכנולוגיה שנערך בחטיבות הביניים וביה"ס העל יסודיים, ביוזמת ביה"ס לתקשורת של המסלול האקדמי המכללה למינהל ובמימון גוגל ישראל.
-
לינק
סיגל בן ארצי ,העורכת והמייסדת של עיתון "קו לחינוך" כתבה בתחילת דצמבר 2012 סקירה מאירת עיניים על בתי ספר פרטיים בישראל בהשוואה לבתי ספר בארה"ב . בארצות הברית מקיף החינוך הפרטי כ 12- אחוזים מהאוכלוסייה. בישראל הוא גבוה בהרבה. שכר הלימוד בישראל נמוך משמעותית משכר הלימוד בחינוך הפרטי האמריקני כיון שהמדינה מתקצבת כאן את החינוך הפרטי. ההבדל המשמעותי בין בתי הספר הציבוריים לפרטיים בארה"ב הוא גודל הכיתה. בבתי ספר פרטיים נשמר העיקרון של יחס נמוך בין מורים לתלמידים ( סיגל בן ארצי ) .
-
סיכום
דברים שפרופסור דן ענבר נשא ביום העיון "רוח האדם בחינוך "שנערך במכון מופ"ת ב 24- ביוני 2012 , במסגרת השקת הספר: "חינוך – מהות ורוח", בעריכת פרופ' ישעיהו תדמור ועמיר פריימן. עד כה החל התהליך של גיבוש ליבה חינוכית מ"למעלה" – מקובעי המדיניות החינוכית.ייתכן שצריך לפעול בכיוון ההפוך ולהתחיל מ"למטה" – מאנשי החינוך העושים במלאכה בפועל, כאשר לכל מגזר בישראל הזדמנות לנסח מנקודת מבטו את עקרונות הליבה ותכניה, והליבה תתעצב מתוך העקרונות והערכים המשותפים לכול ( דן ענבר) .
-
לינק
בארגון המורים מתגאים בקצב הצטרפות בתי הספר התיכוניים לרפורמת עוז לתמורה שהושקה בדיוק לפני שנה – אבל לא כל המורים מרוצים. בשיחה עם "כלכליסט" מחלקים מומחי הוראה בכירים ציונים למהפכה, ומביעים את חששם מהפעלת שעון הנוכחות ומרעיון הבונוסים למצטיינים שעוד לא גובש כהלכה . המומחים השונים כלל לא בטוחים שבעקבות מטרותיה של עוז לתמורה אפשר לזכותה אותה בשם רפורמה. "נכון יותר לכנותה הסכם שכר", סבור ד"ר מיכאל. "רפורמה היא מושג שמתיימר לחולל שינויים משמעותיים במדדים הפדגוגיים. עוז לתמורה לא מגיעה לזה. מבחינת התלמיד היחיד, השינוי הוא לא דרמטי ( חן פונדק).
-
תקציר
מטרתה של התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 היא להביא לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך כדי הטמעה של טכנולוגיית המידע (ICT: Information and Communication Technology). המונח 'פדגוגיה חדשנית' מציין גישת הוראה ולמידה אשר משמעותה היא שהתכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. התלמידים רוכשים לא רק ידע, אלא גם מיומנויות הרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 ("מיומנויות המאה ה-21"). במסגרת התכנית נבנות בבתי הספר תשתיות הנדרשות כדי להפוך את בתי הספר לארגונים מתוקשבים ואת צוות ההוראה לכזה אשר יודע להשתמש ביתרונות התקשוב על מנת לשפר את התהליך החינוכי ( עופר רימון) .
-
לינק
לא כל המורים מסוגלים להתמודד עם הקשיים בכיתה – אבל לא ההשעיות הן שיביאו את התוצאות אלא שינוי יסודי באחריותה של המערכת החינוכית כולה. לא כל המורים מסוגלים להתמודד עם הקשיים בכיתה – אבל לא ההשעיות הן שיביאו את התוצאות המצופות. רק שינוי יסודי באחריותה של המערכת החינוכית כולה, יוכל להביא שיפור באקלים החינוכי בבתי הספר ובכיתות. שינוי שייגע בלב החינוך ויביא את המערכת להתייחס אל הילד כאל אדם, לגלות כלפיו אכפתיות, אהבה ורצון אמיתי לעזור. שינוי שיישים את החינוך במקום שווה לפחות להישג הלימודי. יצירת אקלים חינוכי חיובי, מקבל, תומך, אוהב, תייתר את הצורך בעונשים, שלא לדבר על השעיות ( רותי סרלין ) .
-
לינק
למעלה מ 220 מיליון ש"ח מיועדים בתקציב משרד החינוך לשנת 2012 להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, כחלק מתקציב רב-שנתי של מיליארדי שקלים. משאבי עתק אלה מיועדים להצטיידות בתי הספר, להשתלמויות ולהטמעה של תכניות לימודים וסביבות מתוקשבות. מנגד, חוקרים ואנשי חינוך משקיעים מאמץ רב בפיתוח תיאוריות ופרקטיקות פדגוגיות להטמעה יעילה ואפקטיבית של התקשוב במערכת החינוך. ובתווך, נמצאת ה"קופסה השחורה" של תהליכי השינוי המיוחלים. המונח "קופסה שחורה", בהקשר לתהליכי שינוי, מתאר את נקודת המבט על מערכת כלשהי אשר רק חלק מהנתונים שלה גלוי לעין בעוד שאופן השינוי והתהליכים המהותיים המתחוללים בה – נותרים בגדר תעלומה. (ניצן אליקים, 12/2/12)
-
תקציר
מאמר זה מבוסס על הרצאה ביום עיון אשר נערך ב 15.3.2005- במכון מופ"ת.יום העיון ועסק בנושא "מחקר – הלכה למעשה: יחסי גומלין בין מחקר לשדה", וכותרת ההרצאה של פרופסור דרורה כפיר הייתה "מחקר, הערכה ומדיניות החינוך". המאמר פורסם עתה בדפוס ( 2011 ) בקובץ המאמרים החדש "הערכה כתהליך מכוון". פרופסור דרורה כפיר מבקשת לטעון כי ראוי להם למעצבי המדיניות, למנהלים למיניהם ולאנשי הביצוע בתחום החינוך להקשיב לנתונים שאנשי המחקר וההערכה משמיעים באוזניהם. על תובנותיהם של אנשי המקצוע להוות חלק, ואפילו חלק חשוב, ממערך שיקולי הדעת. ראוי לה לחברה ולשופריה לחייב את ראשי המערכת לנהוג כך, מאחר שהאחרונים אינם עושים זאת.
-
לינק
בעשור האחרון מסתמנת ירידה במספר חטיבות הביניים, כשמספר בתי הספר העל יסודיים השש שנתיים (ז'-יב') נמצא בעלייה מתמדת."בין החולשות הבולטות של חטיבת הביניים מצוי היעדר יחס אישי לתלמיד, בעיות התנהגות וחוסר מוטיבציה הקשורות לגיל ההתבגרות, ובעיות של הרגלי למידה לקויים", כותב פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת ת"א, ממחברי הדו"ח המקיף שהוגש לכנסת בנושא חטיבות הביניים ושאלת מקומן במערכת החינוך. התברר ש-40 שנים לאחר החיטוב בארץ, המורים של חטיבות הביניים, לא מאמינים במודל", אומר פרופ' אופלטקה. בעוד שבבית הספר היסודי המחנכת רואה את התלמיד שעות רבות ומהווה דמות משמעותית עבורו, בחטיבות הביניים התלמיד פוגש מורים מקצועיים רבים הנכנסים ויוצאים מהכיתה ושעות המחנכת בכיתה מעטות. המורים ציינו שמצב זה יוצר אצל התלמידים תחושה שמתייחסים אליהם כאל מספר. בנוסף, הם חשים ניכור והיעדר תמיכה בשלב משמעותי בו הם משנים מסגרות חברתיות וצריכים להסתגל מחדש לבית ספר השונה מהותית מזה שהכירו.
-
לינק
נתונים מעודכנים באתר משרד החינוך מחודש ספטמבר 2011 : הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב במגזר החינוך הממלכתי : 0.35- , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב במגזר ממלכתי דתי: 0.90 , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב בחינוך עצמאי, מעיין ומוכר אחר : 3.76 , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב תלמודי תורה: 1.41 .משמעויות : מבחינת תכנון הכשרת המורים לשנים הקרובות נראה שיהיה צורך להרחיב את הכשרת המורים לחינוך החרדי . אם מדברים על מעבר המכללות לו"תת בשנים הקרובות , הרי הכשרת המורים החרדיים ( או נכון יותר המורות החרדיות ) תלך ותתרחב ובוודאי לא תעבור לות"ת .
-
לינק
מורה רנה אמרה שאנחנו יכולים: המסע שעשינו תלמידי ואני בשנות החמישים בדרך לישראל – רנה שפירא. מורה שהיתה לפרופסור לסוציולוגיה חוזרת אל חוויות וסיפורים משנות ההוראה שלה במעברות. כרמל, 314 עמ'. זהו סיפורו של מפגש שראשיתו בשנות החמישים בישראל המתהוה, בגליל, בעמק ובירושלים, והמשכו בשנות האלפיים בתל אביב. המפגש הוא בין המחברת, המורה רנה, שכמורה צעירה יצאה ללמד במעברות, לבין תלמידיה, שהיו אז עולים מארצות מוצא שונות. פסיפס סיפורים אישיים מכמירי לב, שיחות אישיות וקבוצתיות, מסמכים ומכתבים, הנעים בין קרבה של שותפים לתקופה בראשיתית וריחוק של מי שמתבוננים בדברים ממרחק הזמן. הסיפור סוחף את הקורא אתו לתוך עולמם וחייהם של הדוברים. הספר נוגע בנושאים חשובים למערכת החינוך ולחברה הישראלית בכללותה: פלורליזם, כור היתוך, דימוי מגדרי, דרכי חינוך, תנועות נוער, סובלנות הדרה, אלימות, קבלת האחר ואימוצו והשתלבות בחברה הישראלית.
מערכת החינוך הישראלית
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין