מפתחי תוכנה מובילים בעולם מתגייסים בעת האחרונה לפתח מערכות מידע ידידותיות ברוח ה-WEB 2.0 לטובת קהילות חינוך ומורים. דגם מידעני נכון ומוצלח של מרכז משאבים ממוחשב שנבנה ברוח תפיסות ה-WEB.2 . מדובר על מרכז משאבים חינוכי באינטרנט העונה על צרכי המורים, הלומדים וההורים בקהילה חינוכית. ניתן להעלות חומרים חינוכיים בקלות למרכז המשאבים , לראות את החומרים החינוכיים שהועלו עפ"י קטגוריות נושאים או מילות מפתח. זהו מאגר חינוכי חופשי של מורים ומחנכים בקנדה ובארה"ב הצובר מידע על הפעלות חינוכיות ומאפשר העלאה והורדה של הפעלות ומצגות על פי נושאים ומערכי שיעור. ייחודיות המערכת היא בפשטות המישק הממוחשב ובאיתור הידידותי של החומרים ובניית מרכז המשאבים הממוחשב סביב קהילה מקוונת חינוכית. מרכז המשאבים ממשיך להתפתח מבחינה טכנולוגית תוך ניסיון לתת מענה טכנולוגי משולב וגם פשוט וידידותי למורים , לומדים והורים.

הונג קונג היא אחת מהמדינות המתקדמות בעולם מבחינת יישומי המחשב בחינוך. לאחר התלבטות לגבי דרכי למידה באינטרנט הוחלט שם להתחיל ביישום שיטת הוראה מידענית הנקראת Issue-enquiry Approach המפעילה תלמידים וסטודנטים בדרך פעילה. בשיטת למידה זו מוצגת בפני הלומדים סוגיה נתונה או בעיה אמיתית כלשהי והם נדרשים להיעזר במנועי חיפוש ובמאגרי מידע על מנת לאתר ממצאים שיובילו לפתרון הבעיה. הלומדים נדרשים לאסוף מידע ולמקד את החיפוש שלהם בתחומי הבעיה הנתונה. הם נדרשים לגבש את הממצאים שאספו לידי הצעת פתרון. הלומדים נדרשים לנקוט עמדה בדיון ולהגן בויכוח שמתעורר על הצעת הפתרון שלהם. הלומדים אינם חייבים להגיע לקונסנזוס בדיון, אך הם צריכים בצורה שיטתית למקד את הצעת הפתרון שלהם על סמך הממצאים שאיתרו וסיננו במנועי החיפוש. בתהליך האיסוף והסינון נדרשים הלומדים להבחין בין עובדות ודעות ולמצוא גם גישות אלטרנטיבות לסוגיה שהוצגה בפניהם ולהעריך אותן.

מדוע תלמידים בבתי ספר (חט"ב ותיכון) אינם מתלהבים ללמוד גם כאשר בתי הספר שלהם מתוקשבים מהמסד ועד לטפחות? מחקר שנערך בבתי ספר באירופה ובאנגליה מגלה כי בתי ספר רווים תקשוב אינם בהכרח תורמים להרגשת חופש הבחירה של התלמידים ולחוויית הלמידה שלהם. המחקר שנערך בבתי ספר מתוקשבים בהם לומדים גילאי 12-18 מצא כי התלמידים חשים שהשליטה של המורים באינטרנט בין כתלי ביה"ס מגבילה את חופש הבחירה שלהם ואינם מעודדת יצירתיות. נמצא כי גם בבתי ספר רוויי תקשוב יש יותר מדי מגבלות על התלמידים מבחינת השימוש באינטרנט ומבחינת ההתעניינות והסקרנות. מרבית התלמידים חשים כי מוטלים עליהם מגבלות רבות מדי מבחינת השימוש באינטרנט כי הנהלת ביה"ס והמורים אינם מבינים כי חשיבות ההגמשה הנחוצה וחופש הבחירה שיש להקנות לתלמידים המשתמשים באינטרנט בבתי הספר. הרעיון של תקשוב בתי ספר הוא ביסודו נכון, אך שיטות ההוראה המסורתיות אינם מעודדות את הסקרנות של התלמידים כי המורים עדיין לא הפנימו את משמעות מרחבי התכנים הפתוחים ומרבצי המידע הגמישים הקיימים באינטרנט.

מאגר מידע ייחודי ומעולה על התפתחויות בתחומי התקשוב החינוכי במדינות העולם. סקירות מעמיקות המתארות את מצב היישום של מחשבים בחינוך ותקשוב חינוכי במדינות שונות בעולם. מדובר במאגר חקר מקרים ההולך ונבנה כל הזמן. כרגע קיימות במאגר סקירות מעמיקות על מצב יישום התקשוב החינוכי במדינות הבאות: ברזיל, קנדה, סין, איטליה, קנייה, דרום קוריאה וארה"ב. במקביל הזמינו עורכי המאגר סקירות נוספות על המדינות הבאות: טייוואן, מקסיקו, ניו-זילנד והודו. הסקירות עתירות בנתונים סטטיסטיים והן כוללות תמונות ותיאור מצב גם ברמת המחוז החינוכי וביה"ס (Michael Orey , Tel Amiel, Jo McClendon)

מול המגמות הפוסט-מודרניות של פיתוח סביבות למידה מתוקשבות מותאמות אישית (PLE) מתפתחות במקביל גם מערכות למידה מתוקשבות מתקדמות המייצגות גישה אחרת יותר שמרנית, אך עדיין מתקדמת מאד מבחינה טכנולוגית ופדגוגית. מדובר על סביבות למידה ממוחשבות שנועדו להגביר את האינטראקציה המקוונת עם הלומדים אך גם לאפשר למורים ולמרצים כלים יעילים לבקרה ממוחשבת של התקדמות הלמידה. אחת מסביבות הלמידה הממוחשבות החדשניות המייצגת את כיוון הפיתוח הזה היא מערכת DART בארה"ב. מערכת DART הנמצאת עדיין בפיתוח נועדה לאפשר לבתי ספר, מוסדות חינוך ומכללות לנטר בצורה ממוחשבת את ההתקדמות של תלמידים בתכנית הלימודים עפ"י סטנדרטים או יעדים לימודיים. ככל הנראה, סביבות הלמידה הממוחשבות העתידיות יהיו גמישות יותר, אך לא יוותרו לחלוטין על הערכה חינוכית מבוססת סטנדרטים חינוכיים. מערכת DART נועדה, ביסודו של דבר, למזג את התכונות של למידה מנוהלת מחשב עם היתרונות של סביבות למידה מותאמות אישית.

החלטתה של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה להעביר בנובמבר 2005 את כל מערכת ניהול הלמידה המתוקשבת שלה לתוכנת הקוד הפתוח Moodle מעוררת עניין רב בעולם התקשוב החינוכי וזוכה לכותרות באתרי האינטרנט החינוכיים ברחבי העולם. לפני כמה חודשים החליטו גם בטכניון בחיפה להעביר את כל מערך הלמידה מרחוק למערכת Moodle והדבר מעיד על היתרונות של מערכת זו לניהול קורסים מתוקשבים באינטרנט. Moodle היא מערכת לניהול למידה הכוללת כלים לבנייה, עיצוב, ארגון וניהול של קורסים. פותחה ע"י Martin Dougiamas. המערכת מאפשרת בנייה של קורסים ברמות תיקשוב שונות. מבוססת על תוכנת קוד פתוח. המערכת תומכת תמיכה ב- 50 שפות כולל עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. קהיליית משתמשים הכוללת מגוון מוסדות אקדמיים ב- 114 מדינות. עקרונות גישת ההוראה הקונסטרוקטיבסטית היוו עקרונות מנחים לפתוח המערכת.

בלוגים לעתים סופגים ביקורת על היותם פטפוטי-סרק אגוצנטרים של אנשים שיש להם פחות מדי מה להגיד ויותר מדי זמן פנוי לעשות זאת. אך יש ביניהם גם פנינים – כולל אתרים רבים שנכתבו על ידי ילדים ותלמידים. כדאי לקרוא את הכתבה, היא נמצאת באתר האינטרנט של ה-BBC והיא עוסקת בשימוש של ילדים צעירים בבלוגים. (Turnbull Giles)

בשנה האחרונה חל מהפך לטובה ביישומי הלמידה מרחוק באותם אוניברסיטאות ומכללות בעולם המשתמשות במערכת הלמידה מרחוק מסוג WebCT. השינוי לטובה התאפשר בזכות גרסה חדשה של המערכת הידועה בשם 3.00 WebCT Vista. המערכת החדשנית מציעה אפשרויות גמישות יותר של הורדת מודולים שלמים ונפרדים של יחידות לימוד מתוקשבות למחשב האישי, תבניות קליטה מותאמות לקורסים שונים ומגוונים, יכולת הוליסטית למעקב אחר על השתתפות הלומד בפורומים מתוקשבים, נתוני הערכה סטטיסטיים עפ"י שאלות ומטלות, כלים משופרים לניהול תוכן על ידי המרצים ולניהול מטלות של הלומדים. ההערכה נכתבה ע"י צוות הלמידה מרחוק של האוניברסיטה הפתוחה בקנדה ( Barbara Morningstar Jeremy Schubert Kristine Thibeault )