מורים בקריירה שנייה" מוגדרים במחקר זה כ"מורים משני (changing) קריירה" בעלי חמש שנים לפחות של התנסות המבקשים להתכשר להוראה במסלול חלופי לבעלי תואר אקדמי. השאלות: )1) מהן התפיסות הראשוניות של "משני קריירה" על הוראה ולמידה?, (2) מהם הקשרים בין מאפייני הרקע של "משני הקריירה" לבין התפיסות הראשוניות הנ"ל?, (3) כיצד מתפתחות תפיסות אלה במהלך הסמסטר הראשון ללמודים בתוכנית החלופית? ההשתמעויות להכשרת מורים הן שמכיוון שמורים משני-קריירה מוצאים עצמם בתהליך אישי עמוק של שינוי, התוכניות עבורם צריכות לזמן רפלקציה על תפיסות הוראה ולמידה, אולי בגישה ביוגרפית שיש בה התייחסות להתנסויות עבר ( Tigchelaar, A., Vermunt, J.D., & Brouwer, N) .

על המחקר- פרדיגמה כמותית, המחקר כלל מדגם בן 1,690 מורים מתחילים בשנת הלימודים 2003 – 2004 (מתוך סה"כ של 131,000 מורים מתחילים בארה"ב.) 28% המשתתפים בחרו להשתלב במסלולים חלופיים. כדי שמתכשרים במסגרות מסורתיות או חלופיות יחושו מוכנים להוראה יש צורך במיגון של קורסים פדגוגיים ובהתנסות מעשית ארוכה דיה. תוכניות הכשרה חלופית שאינן מציעות זאת פוגעות בתחושת המוכנות. לכמות הקורסים הללו ולאורכה של ההתנסות המעשית, במיוחד בהקשר של תוכניות חלופיות, יש השפעה דרמטית בהקשר זה. יכולתם של מתכשרים בתוכניות חלופיות להיכנס לעבודה ממשית תלויה גם ברמת ההדרכה והתמיכה של חונך לאורך שנת העבודה כולה ( Kee, A.N ).

בארה"ב כשליש מהמורים החדשים הם בוגרי תוכניות הכשרה/הסמכה חלופיות ו- residency alternative programs, והשאר – תוכניות מסורתיות. בין הסיבות לכן : (1) הצורך להיענות למחסור במורים עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת והניסיון לאפשר כניסה של פרטים למקצוע(Murnane & Steele, 2007); (2) ביקורת על הכשרת המורים המסורתית לטובת הכשרה מקומית שיובילו המחוזות, שתספק מורים המתאימים טוב יותר לצורכי בתי הספר (Grossman & Loeb, 2008); (3) ההערכה שמתכשרים חשים כלפי התגמולים הניתנים, במיוחד ההזדמנות לעקוף דרישות מסוימות כמו השתתפות בקורסים וחיסכון בזמן ההכשרה (Johnson & Liu, 2004). אחת הדרכים להתייחס למחלוקת בדבר ההבדלים בין מסלולים שונים אלה היא לבחון דווחים של מורים על מידת מוכנותם בשנת ההוראה הראשונה ולשאול: האם למאפייני תוכנית יש השפעה על תחושות המוכנות בקרב בוגרי המסלולים השונים? הדיון בשאלה הנדונה במאמר זה מתבסס על נתונים מהשנים 2003 – 2004 ( Kee, A.N).

אם תימשך המגמה הקיימת, עשוי בעוד מספר שנים המסלול להסבת אקדמאים להוראה להיות מסלול ההכשרה המרכזי במכללות להוראה בישראל. כך עולה מבדיקה שערך עיתון קו לחינוך במספר מכללות להוראה, לקראת פתיחת שנת הלימודים. בבדיקה נמצא, כי בכל המכללות שנדגמו חל גידול מרשים, הנע בין 40% ל 100%- , במספר הנרשמים למסלולים להסבת אקדמאים להוראה. לעומת זאת, לא חל גידול משמעותי במספר הנרשמים למסלולי ההכשרה להוראה הרגילים.

המסקנה העיקרית העולה מהמאמרים השונים בספר היא שמבחינה מדעית ומעשית אין להסתכל על כל המסלולים השונים כמקשה אחת. פרחי ההוראה מגיעים עם מטענים אישיים שונים – מאפיינים אישיותיים, רקע אקדמי, ניסיון בעבודה עם ילדים ובני נוער ומוטיבציה שונה לעסוק בהוראה. זאת ועוד: בוגרי מסלול ההכשרה פונים להוראה בבתי ספר השונים זה מזה באקלים ובסביבה הבית-ספרית. המסקנה העולה מכך היא שיש מקום לשקול בנייה של מסלולי הכשרה שונים להוראה באופן שיתאימו לרקע האישי של הלומדים בהם ולסוג בית הספר שבו הם עתידים ללמד. מדיניות כזאת תאפשר למצות את המרב והמיטב ממסלולי ההכשרה השונים. כן מתברר שמבחינה סטטיסטית, הישגי התלמידים של מורים בוגרי המסלול האלטרנטיבי אינם נופלים מאלה של תלמידים שלמדו אצל מורים בוגרי המסלול הרגיל. ממצא זה מלמדנו שיש מועמדים להוראה המסוגלים להצליח כמורים בעקבות הכשרה קצרה (וזולה) מהמסורתית, אם זו תתייחס מראש להשכלה ולניסיון שהם מביאים איתם וגם תכלול ליווי בשלב קליטתם בעבודה.

הספר הלכה, מעשה וחזון: הכשרת סטודנטים מצוינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך מלווה את תהליך התפתחותה של תכנית המצוינים במכללות האקדמיות לחינוך מאז הקמתה בתשנ"ט לאורך שמונה שנותיה הראשונות. בששת שעריו נחקרת התכנית על פניה השונות. חקר התכנית, שנעשה על ידי רבים משותפיה, נוגע במאפייניה של תכנית ייחודית זו וגם מעמיק בסוגיות מורכבות העומדות בבסיסה: האם וכיציד ניתן להכשיר סטודנטים "נבחרים" להיות מורים מצוינים ומנהיגים חינוכיים? מדוע דווקא אלה ולא אחרים יזכו להכשרה מיוחדת? מה הקשיים העומדים בפני תכנית שפניה אל טיפוח המצוינות של מורים ושל תלמידים? כיצד מתמודדות התכניות במכללות השונות עם קשיים אלה? מהם פירותיו של הטיפוח, ומהם מחיריו? (עורכים: רמה קלויר, נחום כהן, רחל עבאדי, נח גרינפלד ).

המורים החדשים בארה"ב הם בוגרי תוכניות הכשרה מסורתיות לקבלת היתר הוראה (TC). במסגרת תוכניות אלה הם משלימים את כל דרישות ההיתר לפני תחילת העבודה. בשנים האחרונות כשליש מהמורים החדשים המתקבלים להוראה למדו במסלולי הכשרה חלופיים (AC), שבמסגרתם הם החלו לעבוד לפני השלמת הלימודים הנדרשים. מורים שהתכשרו בהכשרה המסורתית סיימו את כל חובות הלימודים וההתנסות המעשית לפני שהפכו למורים מתחילים בבתי הספר ולהיפך. המתכשרים בערוצים החלופיים נדרשו ללמוד רק חלק מהתוכנית לפני שנכנסו כמורים מן המניין לבתי הספר. כדי לבדוק אם עיתוי ההכשרה קשור ליעילות ההוראה ולהשפעתה על הישגי הלומדים המחקר התמקד בשתי דרכים של שיבוץ מורים: 1) לאחר סיום ההכשרה TC)); 2)לפני סיום הלימודים ( AC ו/או TC). ככלל במחקר לא נמצאו יתרון או רווח, במונחים של הישגי תלמידים, הנובעים משיבוץ מורה שהתכשר בערוץ חלופי בכתה כשהאלטרנטיבה הייתה מורה מהערוץ המסורתי. אך לא נמצא גם נזק או הפסד ( Constantine, J., Player, D., Silva, T., Hallgren, K., Grider, M., Deke, J., & Warner. E).

על בסיס סקירה שיטתית שעשתה פרופסור דרורה כפיר לצורך כתיבת מאמר זה היא טוענת כי יש לראות בשני מסלולי ההכשרה המומלצים, המסלול המלא האקדמי והמסלול החלופי המקוצר, גישות משלימות ולאו דווקא מתחרות . לכל אחת מהן יתרונות , אך גם חולשות, וכל אחת מהן מספקות צרכים אחרים. בישראל כיום דחוף למצוא מועמדים טובים יותר להוראה , שהרי אקדמיזציה של ההכשרה להוראה , שנעשתה בלי רפורמה במעמד מקצוע ההוראה , לא הצליחה בכך. ייתכן גם כי בעתיד הנראה לעין יחסרו לנו מורים , בעיקר בחינוך היהודי הממלכתי. מאמר זה מציע לפנות אל אוכלוסיות לא מסורתיות ולהציע להן לעסוק בהוראה. ההכשרה תיעשה במסלול חלופי המתאים למעמדן ולצורכיהן , מתוך הקפדה על סטנדרטיים מקצועיים ראויים.

מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים הולכים ומתרבים בארה"ב עקב המחסור הגדל במורים שם וגם כתוצאה ממדיניות חדשה של משרד החינוך הפדראלי שם המעודד פתיחת מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים. יחד עם זאת, יש חילוקי דעות לגבי האפקטיביות של ההכשרה במסלולים אלטרנטיביים בארה"ב. יש שונות רבה בין המסלולים האלטרנטיביים להכשרת מורים והמתודולוגיה המחקרית הקיימת מתקשה להבחין בין תכונות האיכות ומרכיבי האיכות של המסלולים האלטרנטיביים להכשרת מורים בארה"ב. על רקע זה, מנסה המחקר הנוכחי לגבש תובנות מעמיקות יותר לגבי איכות המסלים האלטרנטיביים להכשרת מורים. המאמר מבוסס על ניתוח שבעה מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים בארה"ב במטרה לזהות את המאפיינים של תוכניות אפקטיביות. חקר המקרים של שבעת התוכניות התבסס על איסוף ממצאים מהתוכניות השונות, על ראיונות עומק עם המשתתפים ובעלי התפקידים ובדיקה כפולה הן במהלך הקורס והן במהלך שנת ההוראה הראשונה של המורים בוגרי הקורסים האלטרנטיביים. מתברר כי התוכניות האפקטיביות אינן מסתפקות בהעברת תכנים, העברת ידע ואסטרטגיות הוראה בלבד אלא מייחסות חשיבות רבות לסוגיות כגון הקניית יכולת תכונות מנהיגות פדגוגית וערכית בחינוך, הקניית עבודה בצוות ויכולת פיתוח חומרי למידה (Daniel C. Humphrey, Marjorie E. Wechsler & Heather J. Hough).

בעשור האחרון התפתחו בארה"ב מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים אשר לכאורה שונים מהמסלולים המסורתיים של הכשרת מורים בסוג המועמדים שהם מגייסים ובהכשרה מעשית בבתי ספר בהם אוכלוסיית תלמידים מרקע שונה ומגוון. המחקר הנוכחי, אשר התפרסם באחד מכתב העת החינוכיים הנחשבים ביותר בעולם האקדמי, ניסה להעריך את תרומת המסלולים האלטרנטיביים להכשרת מורים בארה"ב. הממצאים של המחקר, שבדק את תרומת המורים בבתי הספר, מוכיחים כי פרחי ההוראה שגויסו הגיעו פחות או יותר מאותם מאגרי מועמדים אליהם פונים המסלולים המסורתיים ולמרות תדמיתם האיכותית בתקשורת, לא הצליחו מסלולים אלו לפתח בקרב פרחי ההוראה מיומנויות פדגוגיות ויכולות דידקטיות יוצאות דופן בהשוואה למסלולים המסורתיים של הכשרת המורים ( Cohen-vogel, Lora; Smith, Thomas M).

הפריסה של התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב השתנתה מאז הן הוקמו בשנת 1984 . השינוי העיקרי בפריסה נבע מהמחסור במורים למדעים ולמתמטיקה לצד הצורך בהכשרה גוברת של מורים לחינוך המיוחד . מבט כולל ואנליטי על הרכב התכניות בארה"ב אכן מגלה כי דפוסי הפריסה של התכניות הותאמו במיוחד לחסכים אלו במורים למדעים ולמתמטיקה . ההתאמה של התכניות לצרכי השטח הייתה לא רק מבחינת משך התכנית ( רוב התכניות ביקשו לתת מענה של הכשרה שנתית בלבד) אלא בקליטת המועמדים להוראה שלא תמיד היו בהכרח ראויים בסינון ראשוני ( Dai C, Sindelar P, Denslow D, Dewey J, Rosenberg M).

כותב המאמר מביא רפלקציה שלו על עתיד ההכשרה במכללות ובאוניברסיטאות מנקודת מבט של מורה מורים ותיק העוסק בהכשרה באוניברסיטה, זאת בתגובה לתקפות על בתי הספר לחינוך ועל תוכניות ההכשרה. הכותב מציין ארבעה מרכיבים בדרך לשינוי ההכשרה: א. התמדות באיכות המורה בתוכניות הכשרה מסורתיות וחלופיות; ב. הרחבת מטרות ההכשרה ותפקידי המורה; ג. חיזוק תפקיד בתי הספר והקהיליות בהכשרת המורים; ד. נטילת אחריות מוסדית רצינית על ההכשרה. (Zeichner, K)

לאור המחסור הגובר במורים בארה"ב מונהגות שם בשנים האחרונות יותר ויותר תוכניות מואצות להכשרת מורים שנועדו להקל על המחסור במורים. תוכניות ההכשרה המואצות להכשרת מורים מבוססות על מודל רציף של קורסים הנלמדים אחד אחרי השני ולא באופן מקביל כמו במסלול ההכשרה הרגיל באוניברסיטאות. יש ביקורת רבה בארה"ב כלפי עומק הקורסים המואצים להכשרת מורים בעיקר נוכח העובדה כי לא ניתן להעמיק את הלמידה מבחינת הרפלקציה והחקר. עם זאת, המחסור העצום במורים במדינות כגון קליפורניה גרם לכך שיותר ויותר מורים מוכשרים בשיטות הכשרה מואצות. הסקירה מתארת את שיטת ההכשרה המואצת הנהוגות בארה"ב ואת אוכלוסיית הלומדים הטיפוסית שלה (Richards, Jan S)

נכון לשנת 2005 יש בארה"ב כ600 תוכניות הכשרה אלטרנטיביות להכשרת מורים. מרביתם מוצעות ע"י האוניברסיטאות, המכללות הקהילתיות (Community Colleges), מחוזות החינוך ולעתים אפילו ע"י מחלקות חינוך של המדינות השונות. כל שנה מצטרפים כ-35,000 מורים חדשים שהוכשרו בתוכניות אלטרנטיביות לכוח ההוראה בארה"ב. נוכח המחסור הגדל במורים מן השורה הולכת ומתחזקת בארה"ב המגמה של הכשרה גמישה של מורים. הפרופיל של המורים שהוכשרו בתוכניות אלטרנטיביות יש בו כדי להעיד על תופעות בלתי צפויות ואולי בעייתיות מבחינה פדגוגית ומבחינת ההישגים. החיסרון העיקרי של מרבית התוכניות האלטרנטיביות הוא העדר הנחייה וליווי פדגוגי הולמים אשר לדעת כל המומחים הפדגוגיים חיוניים לטיפוח ומניעת נשירה של מורים חדשים.מתברר כי רק 7% מן המוכשרים במסלולים האלטרנטיביים זכו להנחיה רציפה של מורים מאמנים. ההנחיה והליווי שניתנו למשתתפים בתכנית היו מצומצמים למדי והתקיימו לסירוגין אחת לכמה שבועות.

בשנים האחרונות הכשרת מורים במכללות החלה להציע יותר מסלולים חלופיים להתכשרות להוראה בבית הספר התיכון. התפתחות זו היא תוצאה של מחסור במורים, אך גם שינוי בחשיבה על הוראה כמקצוע, על למידה מקצועית ועל בית הספר כמקום ללמידה. המאמר מתאר שלושה מסלולים חלופיים ודן במאפייני הסטודנטים והדרך בה מורי המורים סיגלו את התוכניות ללומדים אלה. התוכניות החלופיות בהכשרה מממשות מאפיינים של "למידה במקום העבודה" (work-based learning), פותחות הזדמנויות חדשות לכניסה להוראה ומבטאות שינוי בתפקיד בתי-הספר כסביבה חשובה ללמידה מקצועית של מורים. (Bolhuis, S.)