מנחים
מיון:
נמצאו 25 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    הספרות המחקרית מראה שבכוחו של חונך המלווה את המורה המתחיל בשנים הראשונות בהוראה להפחית את סיכוייו לנשור ולסייע מבחינה אישית, רגשית, חברתית, מקצועית, ניהולית ופדגוגית. לא בכדי, תוכניות קליטה, ליווי והנחיית מורים מתחילים בבתי ספר הן בגדר הכרח. אבל, לרוב, המנחים שמוצבים בתפקיד לא מקבלים הכשרה פורמלית בבית הספר או במוסד אקדמי. על רקע זה, התכנסה באוניברסיטת ויומינג ועדה שכללה 18 מורים, מנהלים ומרצים להוראה, כולם מנוסים בהנחיית מורים מתחילים. הוועדה דנה בקשיים הצפויים למורים המתחילים ולמנחים וגיבשה את מסמך ההמלצות הנוכחי.

  • סיכום

    על רקע מגוון רחב של מסגרות תיאורטיות שנוצרו בעשורים האחרונים בהקשר להנחיה ולהערכה של מתמחים להוראה, מחקר זה שואף להבנות ולהציג מסגרת אחידה. לשם כך, בוצעה מטא-סינתזה איכותנית של 82 מחקרים שבחנו הנחיה והערכה של סטודנטים להוראה. פיתוח מסגרת קוהרנטית בתחומי הנחיה והערכה של מועמדים יכול לסייע למרצים להוראה להסתמך על מידע עדכני, לפתח שפה משותפת, לחוש מיקוד וביטחון ולמקסם את יכולות המתמחים.

  • תקציר

    חניכה היא מתודה המשמשת לחינוך מקצועי ובעת קבלת עובדים חדשים לעבודה. פעולת החניכה מבוססת על החלפת ידע וניסיון בין מנחה ומונחה ומעודדת העמקת מחשבות וידע. מאמר זה מבקש לבחון כיצד חניכה יכולה לשמש ככלי פדגוגי לשילוב תאוריה ופרקטיקה במסגרת ההשכלה הגבוהה ולהראות שחניכה תורמת רבות לסטודנטים המונחים. נמצא שהשפעות החניכה קיימות גם לאחר סיום לימודי המונחים ופנייתם לחיים מקצועיים.

  • לינק

    המטרה של מחקר זה היא לבחון את השימוש של מנחים במדיה חברתית במסגרות לימודיות. נחקרו העדפות הוראה שונות של מנחים, מנקודת מבט פדגוגית, בסיוע של ערכת מדיה חברתית. התוצאות הראו שהמנחים בעיקר העדיפו ללמד את הנושא שלהם ברמות היישום וההבנה. הם השתמשו לעתים קרובות בחומרים מבוססי-טקסט ועיצבו את הקורסים שלהם כמבוססי-בעיה או במודל של פרזנטציה (Selcan Kilis, Yasemin Gulbahar, Christian Rapp, 2016).

  • לינק

    מיהו הטיוטור – מנחה עמיתים? מה מאפיין את תפקידו? ומה מייחד אותו מכל תפקידי ההנחיה וההדרכה המוכרים במקצועות האקדמיים השונים? ספר זה יעסוק בשאלות אלה תוך כדי הצגת מגוון מודלים של הנחיה טיוטוריאלית הפועלים בבית הספר ללימודי התמחות מקצועית, וינסה לעמוד על תרומתה של הנחיה ייחודית זו להתפתחותם המקצועית-אקדמית של סגל המרצים מהמכללות לחינוך. כל פרקי הספר הם פרי מחקריהם של אנשי סגל בית הספר. על יסוד מגוון מתודולוגיות מחקריות הם מסרטטים את תפיסת התפקיד של הטיוטור-מנחה מנקודת מבט כפולה: הן של המתמחים-המרצים הלומדים הן של הטיוטורים-המנחים. הספר נועד להעשיר ולהרחיב את הידע בתחום ההנחיה בכלל ובתחום הנחיית עמיתים בפרט. מעגל רחב של אנשי חינוך ואחרים העוסקים בהנחיה עשוי למצוא בו עניין כמו גם כלי עזר שמיש ומועיל (רבקה רייכנברג, רחל שגיא ומרים מבורך).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברים בחנו את התפיסות של הסטודנט ושל המנחה לגבי מתן משוב כתוב ולגבי מתן משוב בווידאו בקורסים המשלבים טכנולוגיה המחברים בין הוראה מקוונת להוראה פנים אל פנים עבור סטודנטים להוראה. לא נמצא הבדל מובהק בתפיסות לגבי העברת המשוב ולגבי איכותו בין הסטודנטים שקיבלו משוב בווידאו לבין אלה שקיבלו משוב כתוב. הראיונות שנערכו עם המנחה ועם הסטודנטים בסוף הסמסטר חשפו מספר הבדלים בשיטות המשוב של המנחה כאשר הם תקשרו באמצעות טקסט בהשוואה לווידאו. באופן כללי, הסטודנטים והמנחים מצאו שהמאפיינים של המשוב הכתוב אפשרו להם קבלת משוב מאורגן ויעיל יותר, בעוד המאפיינים של הווידאו עודדו תקשורת תומכת ושיחתית יותר (Borup, Jered ; West, Richard E ; Thomas, Rebecca, 2015).

  • לינק

    מאמר זה מתאר תהליך בן 14 שלבים עבור שימוש בהערכות הסטודנטים לגבי הוראה כדי לשפר את ההוראה. התהליך החדש כולל בחינה של הערכות הסטודנט בהקשר של מטרות המנחה, הערכות סטודנטים של אותו הקורס שהושלמו בזמנים שונים, והערכות של קורסים דומים שאותם לימדו מנחים אחרים. התהליך כולל שלבים כדי לסייע למקסם את ההנעה של המנחה כמו גם כדי לסייע לזהות מטרות טובות לשיפור (Malouff, John M.; Reid, Jackie; Wilkes, Janelle; Emmerton, Ashley J. , 2015).

  • תקציר

    מחקר זה השתמש הן במדידות כמותיות סטנדרטיות והן בשיטות סילום איכותניות מבוססות כדי לזהות את עמדות הסטודנטים כלפי מאפייני בניית יחסי-קרבה של מנחים ואת ההעדפות שלהם לגבי הפרקטיקות לבניית יחסי-קרבה של המנחים בסביבות למידה מקוונות. הממצאים הצביעו על העדפה חזקה למאפיינים ופרקטיקות מבוססי-מנחה על פני מאפיינים ופרקטיקות מבוססי-פדגוגיה(Wright, Robert; Jones, Greg; D'Alba, Adriana, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה מתאר את הפעילויות ואת ההשפעות של פעילויות אלה על החיבור בין התיאוריה לבין הפרקטיקה, כמו גם המלצות של בעלי העניין העיקריים הנוגעים לפעילויות בקורסים "ספרות של הוראה ולמידה 2" "והוראה ולמידה של מתמטיקה" בתכנית להכשרת מורים לבית הספר היסודי באוניברסיטת וושינגטון שבסיאטל. פעילויות אלה מספקות לפרחי ההוראה הבנה של הידע לגבי שיטות ההוראה, כיצד לנהל שיטות הוראה בכיתות אמיתיות, כיצד לבצע רפלקציות לגבי הפרקטיקה שלהם, וכיצד לשפר את ההוראה שלהם (Unver, Gulsen, 2014).

  • תקציר

    במטרה לקבוע מהי הדרך הטובה ביותר להתחבר לסטודנטים שלהם הלומדים לתארים מתקדמים באופן מקוון, המחברים ניתחו את הפרספקטיבות של הסטודנטים לגבי הקשרים עם המנחים שלהם. מאחר והקשרים בין המנחה לבין הסטודנטים הם המפתח להתמדה של הסטודנטים הן בשיעורים מקוונים והן בשיעורים פרונטליים, המטרה של החוקרים הייתה לקבוע כיצד הסטודנטים התחברו למנחים שלהם באמצעות הטכנולוגיה שסופקה. המשתתפים הציעו את הפרספקטיבה שדפי הבית של הקורס, לוחות הדיונים והיבטים אחרים, ייצגו את המידה שבה המנחה היה "נוכח" בשיעור (Joyner, Sheila A.; Fuller, Matthew B.; Holzweiss, Peggy C.; Henderson, Susan; Young, Robert, 2014).

  • תקציר

    שימוש בפודקאסטים (podcasts) בסביבות למידה מקוונת הפך לנפוץ בהשכלה הגבוהה. המחקר בחן כיצד מרצים השתמשו בפודקאסטים כדי להעביר חומרים חינוכיים והתנסויות חינוכיות באמצעות פודקאסטים בקורסים מקוונים(Supanakorn-Davila, Supawan; Bolliger, Doris U. , 2014).

  • תקציר

    מחשוב ענן הוא סטנדרד חדש המבטיח פריסה משופרת של משאבי תוכנה וחומרה בזמן הקצר ביותר האפשרי ובמחיר הסביר ביותר. מחשוב ענן מתאים במיוחד לפריסה של סוגים שונים של מערכות למידה מקוונות. המחקר הנוכחי מציע שניתן לשלב בין העקרונות הבסיסיים הן של מחשוב ענן והן של רישות חברתי כדי להפיק מערכת העברה חדשה של למידה מקוונת שמסירה רבים מצווארי הבקבוק הנמצאים במערכות הישנות יותר (Al-Shammari, Eiman Tamah, 2014).

  • תקציר

    במחקר זה, נשקל השימוש בטוויטר, מכשיר של המדיה החברתית, לצורך הוראה. המחברים עודדו 252 סטודנטים לתואר ראשון בחוג למינהל עסקים להשתמש בטוויטר לצורך תקשורת עם המנחה וזה עם זה במהלך קורס בן 12 שבועות. המעורבות שלהם הוערכה תוך שימוש בסקר שבחן את כמות השימוש בטוויטר ואת ההתנסויות ואת העמדות של הסטודנטים (Evans, Chris, 2014.)

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לזהות מדוע המנחים מאמצים כיתות וירטואליות סינכרוניות וכיצד הם משתמשים בהן. סקר אלקטרוני ביקש ממנחים ממוסדות שונים לתאר את ההתנסות שלהם באימוץ כיתה וירטואלית סינכרונית בקורס מקוון או בקורס משולב. בתיאור סיבותיהם לאימוץ הטכנולוגיה, המשיבים ציינו לעתים קרובות את הזמינות של המשאב המוסדי, הגברת הנוכחות החברתית, הגברת הלמידה של הסטודנטים והזמינות של הטכנולוגיה (Martin, Florence; Parker, Michele A. , 2014).

  • לינק

    המחברים טוענים כי מנטורינג מקוון (חונכות מקוונת ) עשוי לסייע לשפר את העניין המועט שמגלות בנות בלימודי מדעים ואת השתתפותן בלימודים אלה. כדי לבחון הנחה זו, הוערכה תכנית מנטורינג אישית בת שנה עבור תלמידות מכינה בגילאי 11 עד 18 שנים. החניכה והמנטורית מתקשרות זו עם זו ועם המשתתפות האחרות בתכנית באמצעות שליחת דואר אלקטרוני, ניהול רב-שיח מקוון (chat) ופורומים. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, המשתתפים בקבוצת הניסוי הראו רמות גדולות יותר של התפתחויות רצויות לטווח זמן קצר ולטווח זמן ארוך (toeger, Heidrun; Duan, Xiaoju; Schirner, Sigrun; Greindl, Teresa; Ziegler, Albert, 2013).

  • לינק

    מאמר זה ניסה לברר קשר אפשרי בין מספר המנחים הסטודנטים (1, 2, ו-3 מנחים), האינטראקציות המקוונות, והחשיבה הביקורתית של מחנכים לכיתות k-12 שנרשמו לקורס מקוון שנלמד מהגישה הקונסטרוקטיבית.הניתוח הראה שהתקיים דיון רב יותר כאשר אף סטודנט לא הנחה מאשר כאשר שלושה סטודנטים הנחו קבוצה (Joan Thormann, Samuel Gable, Patricia Seferlis Fidalgo, George Blakeslee, 2013).

  • לינק

    מטרתו של מחקר זה הייתה לחקור את החוויות של מנחי התקשוב החינוכי העובדים בבתי הספר התיכוניים באוסטרליה כדי לספק מידע לגבי תפקידו של מנחה לתקשוב חינוכי. שבעה בתי ספר תיכוניים באזור המזרחי החיצוני של מלבורן באוסטרליה היו מעורבים בפרויקט תקשוב חינוכי שנמשך שלוש שנים (Skues, J. L., & Cunningham, E. G. , 2013).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את ההשפעות ואת התפקידים של המנטור המקוון עם תהליך של חונכות מקוונת בסביבות למידה שיתופיות הנתמכות על ידי מחשב בקהילות של מורים במהלך הקריירה (Helga Dorner, 2013)

  • סיכום

    המאמר מתמקד במודל של קיום קורסי התנסות פרופסיונלית לסטודנטים להוראה. מטרת המודל הייתה לסייע בפיתוח גישה רפלקטיבית בקרב הסטודנטים, תוך בניית הידע הפרופסיונאלי שלהם בבתי הספר ובקמפוס. כדי להשיג זאת הקורסים תוכננו לבנייה של "קהיליית מעשה"(communities of practice). לאחר הערכה של הקורס באמצעות מעקב אחרי הסטודנטים, נבחנו ההישגים והאתגרים לקראת המשך פיתוח תחושה של קהילייה מקצועית. המודל של הקורס הוא התנסות בחטיבה עליונה הנתמכת על ידי מרכיב טיוטוריאלי במכללה. (Sim Cheryl)

  • לינק

    תיאור תהליך השינוי במערך ההנחייה והתמיכה בקורס פסיכולוגיה פיזיולוגית באוניברסיטה הפתוחה . המודל החדש כלל חלוקה לקבוצות דיון ספציפיות לכל פרק, כאשר לניהול כל קבוצת דיון צוותו שני מנחים מובילים המומחים לנושאי הפרק. על המנחים היה לענות על שאלות הסטודנטים הנוגעות לחומר הקורס ובנוסף לעורר דיון מפרה בחומרים עדכניים בתחום שבו עסק הפרק. פתיחת קבוצות הדיון נעשתה באופן מדורג על פי התקדמות תהליך הלמידה בכיתות האם .באופן מעשי, בכל שבועיים וחצי נכנסה לפעילות קבוצת דיון חדשה עם מנחים מובילים חדשים ובמקביל נסגרה קבוצת הדיון הקודמת לה, כך שלכל מנחה היו שבועיים וחצי שבהם היה עליו להשקיע בדיון. המנחים האחרים, שלא שובצו להוביל את קבוצת הדיון הספציפית, השתתפו מיוזמתם בדיון וסייעו למנחים המובילים( דורון , רביד ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין