מטרות המחקר היו לשקף עמדות והרגשות של סטודנטים "אחרים" בנוגע להתנסות ולהכשרה להוראה במכללה יהודית חילונית; לבחון את המאפיינים, היתרונות והחסרונות של התנסות סטודנטים “אחרים“ בקבוצת התנסות יהודית חילונית בבית ספר שותף ממלכתי יהודי; לדון בהצעות של סטודנטים “אחרים“ להכשיר להוראה סטודנטים מתרבויות שונות ולהציג מתודה מחקרית המשלבת שימוש בכתיבות ובסיפורי חיים ככלי מחקר. מהמחקר עולה שינוי בזהות המכללה היהודית-ממלכתית מבלי שהתקיים דיון מעמיק במשמעות השינוי, בעמדות הסגל כלפי הזהות החדשה, בשינויים שיש לתכנן בהתאם לזהות שהתגבשה ובדרך לשפר את איכות החינוך והחיים במדינה באמצעותה. אחת ממסקנות המחקר היא שיש לעצור את ההתעלמות מהצורך הדחוף בהגדרה ברורה של ייעוד המכללות לחינוך היהודיות-חילוניות ולהתאימן בצורה מכוונת ומובנית לייעוד. (נירית רייכל, עדנה מור)

המחקר מציג פרויקט ניסויי שנערך במכללה להכשרת מורים ע"ש קיי במסלול לחינוך מיוחד, במהלכו חנכו סטודנטיות את חברותיהן בהוראת מתמטיקה. גם הנחנכות וגם החונכות חשו שהתהליך תרם להן ולחברותיהן וסייע להן להתגבר על חששות מתחום המתמטיקה, העצים אותן וחיזק את תחושת המסוגלות העצמית שלהן להתמודד בהצלחה עם תחום הוראה זה גם בעתיד. מניתוח דבריהן עולה, כי בהשוואה למודל ההדרכה השגרתי באמצעות מדריכה פדגוגית, למודל של "חונכות על ידי חברים" יתרונות רבים ובהם: יחסי חברות וקרבה בין הנחנכות והחונכות, הלמידה המשותפת של שותפות בעלות אינטרסים דומים והתלבטויות זהות. (רמה קלויר)

דו"ח אקדמי חדש שפורסם לאחרונה בארה"ב מותח ביקורת חריפה על איכות ההכשרה של המורים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב. הדו"ח שפורסם ב2006 על ידי פרופסור Arthur Levine, נשיאה לשעבר של המכללה לחינוך ומורים אוניברסיטת קולומביה מצביע על כך שאיכות המורים המוכשרים באוניברסיטאות בארה"ב הולכת ויורדת משנה לשנה. תוכניות הלימודים להכשרת מורים במרבית המכללות והאוניברסיטאות בארה"ב מפוצלות ואינן מבוססות על תקופת הכשרה קבועה וברורה כמו בבתי ספר לרפואה או משפטים. מרבית התוכניות אין מגדירות בצורה נאותה סל מיומנויות נדרש למורה וההכשרה המעשית לקראת ההוראה בכיתה עדיין מוגבלת. הדו"ח קורא לבנות מחדש את כל מערכי התוכניות במכללות לחינוך ולהפוך אותן למוסדות מקצועיים המדגישים יותר ויותר את הצד של התנסות מעשית בהוראה. דגש צריך להינתן להכשרת מורים על פי הדרך שבה לומדים התלמידים בכיתות ויכולת פרחי ההוראה להתאים את דרכי ההוראה שלהם בהתאם. הדו"ח של פרופסור ארתור לווין עורר תגובות רבות בקרב חברי האיגוד האמריקאי להכשרת מורים (American Association of Colleges for Teacher Education) וחלק מן ההמלצות עוררו שם מחלוקת רבה.

מטרת המחקר לבדוק את האפקטיביות של שבוע עבודה מעשית והאם להמשיך ולקיים שבוע זה. המחקר התמקד בבדיקת עמדות של כל הנוגעים בדבר: ראשי מסלולים, סטודנטים, מדריכים פדגוגיים ובעלי תפקידים במכללה. ממצאי המחקר המבוססים על שאלונים וראיונות, מעידים על הסכמה גורפת בקרב הנבדקים שיש להמשיך ולקיים התנסות מרוכזת במתכונת של שבוע עבודה מעשית. ממצאי המחקר תורמים להבנת ההתנהלות של שבוע עבודה מעשית, מהות התרומות והיעדים שניתן להשיג באמצעותו. התרומה המשמעותית היא העמקת ההכרות של הסטודנט עם ההיבטים המערכתיים והמורכבות של מקצוע ההוראה, העמקת ההתנסות בהוראת תחום הדעת ושכלול של מיומנויות ההוראה, וכן חיזוק הדימוי העצמי המקצועי ובדיקה של מידת ההתאמה למקצוע ההוראה. על בסיס ממצאי המחקר גובשו מספר המלצות לפעולה והמלצות הקשורות לפריסה דיפרנציאלית של שבוע ההתנסות על פני שנות הלימוד ולהבדלים בין המסלולים. כמו כן פותח מודל המארגן נושאים אלו ואשר יכול לשמש כנקודת מוצא להבניית מטלות הוראתיות ותכנון טוב יותר של שבוע עבודה מעשית בעתיד (אלמוג, א. וארנון, ר.)

המאמר מתאר ,מצד אחד, את דרישות ההערכה לפרחי הוראה בארה"ב בהתבסס על סטנדרט מס' 2 להערכת יכולות הוראה שגובש ונקבע רשמית על ידי המועצה הארצית להסמכת מורים בארה"ב. מצד שני מתאר המאמר את ההיערכות של אוניברסיטה אמריקאית ליישום וההטמעה של סטנדרט מס' 2 להערכת מורים בתוכניות הכשרת המורים הנהוגות שם. המשמעות של הכנסת הסטנדרטים החדשים להערכת פרחי הוראה של NCATE היא חיזוק היסודות של הערכה אוטנטית של יכולות המורים המתחילים ופחות הערכה נורמטיבית שהייתה דומיננטית עד כה בהכשרת מורים בארה"ב. על מנת להתאים את ההערכה האוטנטית של יכולות המורים המתחילים היה צורך לשנות הדגשים פדגוגיים של הקורסים הקיימים בהכשרת מורים באוניברסיטה על מנת לשקף את דרישות ההערכה של ה-NCATE ההולכות ותופסות יותר ויותר מקום במוסדות הכשרת מורים בארה"ב. (Pamela A Sandoval, Stanley E Wigle, Chula Vista)

דילמות משמע בעיות בלתי-פתורות, אשר להן שני קטבים מנוגדים. מטרת המחקר המתואר היתה להבין מהן הדילמות הנוכחיות שמעסיקות מורי מורים במכללה להכשרת הוראה הן מהבחינה המקצועית והן מהבחינה האישית. אוכלוסיית המחקר כללה מורי מורים המלמדים במכללה להוראה. תחילה רואיינו 18 מורים. אח"כ הועבר שאלון ל – 52 מורים נוספים כלומר סה"כ נחקרו 70 מורי מורים. התוצאות מראות שהדילמות העיקריות שהיו למורי המורים כמכשירי פרחי הוראה הן לגבי תהליך ההכשרה של פרחי ההוראה וכן לגבי רמת הסטודנטים. הדילמות שהעלו מורי המורים בעניין ההתפתחות האישית והקידום במכללה היו בנושא ההשתתפות במחקרים וכן בנושא התגמול הכספי (מרסדס ברצ'ילון בן-אב. אריאלה טייכמן-וינברג. לאה ברץ)

מחקר זה בדק האם באמצעות פעילויות ממוקדות (תכנית התערבות) ניתן לקדם מתכשרים להוראת מתמטיקה לשליטה ברמות מתקדמות של חשיבה גיאומטרית במרחב, ולשפר את תחושותיהם בתחום דעת זה. מממצאי המחקר עולה כי בעוד שבתחילה הפגינו המתכשרים להוראה חוסר שליטה ברמות החשיבה, לאחר התכנית ניכרה התקדמות בשליטה ורובם שלטו ברמת החשיבה השלישית. המתכשרים, אשר דיווחו טרם הפעילויות על תחושות תסכול, בלבול, חוסר ידע ואי ביטחון, דיווחו בתום התהליך על הצלחה, הרגשת ביטחון ורצון להמשיך ללמוד ולהשתפר בתחום.לאור כל זאת ממליצים החוקרים לאמץ גישה זו בהתמודדות עם תכנים גיאומטריים נוספים ( צרפתי, יעל ודורית פטקין).

בשנת תשס"ג נתקבצו נציגי תשע מכללות להכשרת מורים בפורום של צוות חשיבה במכון מופ"ת, במטרה לבצע תפנית בתכניות ההכשרה שלה מורים. הנציגים היו מעורבים ויוזמות להקמת שותפויות עם בתי ספר. בתום השנה הראשונה למפגשים, הוחלט להוציא לאור ספר שיציג את הניסיון המצטבר בהקמת השותפויות, בתחזוקתן ובפיתוחן בבתי הספר הנקראים בתי ספר להתפתחות מקצועית (PDS). כל פרק בספר מספר את הסיפור הייחודי של המכללה המיוצגת בפרק. הפרק המסכם של זילברשטיין ובן-פרץ נועד למצות את היסודות המשותפים בתשעת המקרים, המעדיפים לראותם כמייצגים מערך מחקר של ריבוי מקרים שבו ניתן לחשוף דפוסי התנהגות חוזרים ויסודות משותפים המאפיינים את המקרים השונים.

המאמר מתאר את תהליכי השינוי של מדריכה פדגוגית מתודית בתחום הוראת המתמטיקה כתוצאה מהשתתפותה הפעילה בבנייה של עמיתות בין המכללה לבין בתי הספר המאמנים. העבודה של המדריכה הפדגוגית במסגרת העמיתות דרשה ממנה להגדיר מחדש את תכני עבודתה, את תהליכיה ובעיקר את המרחב שהיא מתרחשת בו. המאמר מבהיר את השינויים המבניים שחלו בתפקיד הכשרת הסטודנטיות להוראה במסגרת העמיתות ומשתף את הקוראים במסע האישי –מקצועי שעברה מחברת המאמר , המדריכה המתודית, בעבודתה בעמיתות(רגב, חיותה)