המחקר הנוכחי בחן את תפיסת עולמם הפרופסיונאלי ואת הידע המקצועי של מתכשרים ליעוץ במהלך ההכשרה, באמצעות ניתוח אירועים משמעותיים שהועלו על ידם. ארבעים וארבע סטודנטים ליעוץ חינוכי, הלומדים לתואר שני במכללה במרכז הארץ, התבקשו לתאר בפירוט אירוע למידה משמעותי שנחרת בזיכרונם, להעריך את הידע המקצועי שרכשו באמצעות האירוע , לכתוב מה למדו על עצמם כיועצים לעתיד. למחקר הנוכחי חשיבות במישור התאורטי ובמישור הפרקטי של ההכשרה ליעוץ חינוכי. ממצאי המחקר שופכים אור על תהליך ההתפתחות של תפיסת הידע המקצועי בהכשרתם של סטודנטים ליעוץ חינוכי. הממצאים מלמדים על רכיבי הידע הייעוצי , על המודעות האישית והפרופסיונלית שמתגבשות בשלב ההכשרה במכללה ועל התרומה של מרכיבי ההכשרה לגיבוש זהות מקצועית. בנוסף לכך, ממצאי המחקר מאפשרים לפתח מאגר של תיאורי מקרים , שניתן להשתמש בו במסלול ההכשרה לייעוץ (רוזנאו, שרה. יצחק גילת ).

המחקר בוחן את המושג "הוראה-למידה מאתגרת" כפי שהוא נתפס על ידי מרצים וסטודנטים במכללה אחת לחינוך בתחומי מדעי הרוח, החברה והחינוך. מן הסקירה הספרותית עולה כי הוראה-למידה מאתגרת מזוהה לרוב עם גישות מסוימות שמטרתן לאתגר את חשיבת הלומדים ובהן למידה מאתגרת בעיות, חינוך לחשיבה ביקורתית, למידת חקר ועוד. המחקר הנוכחי מכוון להבנות ידע חדש ברמה הפדגוגית, בפרקטיקה של מרצים וסטודנטים בהכשרה מתוך זיקה לתובנות הרווחות בשיח החינוכי העכשווי. המחקר הוא איכותני-פנומנולוגי. כלי המחקר היו שאלונים פתוחים לסטודנטים, ראיונות חצי-מובנים עם מרצים וסטודנטים ותצפיות בשיעורים. מן הממצאים עולה כי המרצים מעריכים את חשיבותה של סביבת הוראה-למידה מאתגרת, אך מתקשים להשתחרר מהתפיסה המסורתית המעמידה אותם במרכז כסמכות ידע מרכזית ואת מחויבותו של הסטודנט לקלוט את המידע הנלמד. הסטודנטים מעריכים חוויות למידה משמעותיות שבהן התנסו עם מרצים מעוררי השראה, אולם בגישתם האינסטרומנטלית הם מצפים לרוב לקבל מידע יישומי הרלבנטי לעבודתם בתחומי הדעת שבהם התמחו. המחקר מחזק את הצורך באימוץ תפיסה ורעיונות מפתח, העשויים לקדם הכשרת מורים מאתגרת ואיכותית ולטפח בקרב הסטודנטים גישת למידה מעמיקה החותרת להשיג הבנה עבור עצמם ולא כלמידה להשגת הישגים אקדמיים בלבד ( פוירשטיין, מ., קרניאלי, מ.(2010).

מטרות המחקר הן לזהות את החזון הארגוני-חינוכי באשר לכיוון ולדרך שבה ראוי להכשרי מורים בישראל, ולנסח את מאפייניו המשותפים והנבדלים, כפי שהם נתפסים בשתי מכללות מובילות להכשרת מורים. אוכלוסיית המחקר כללה 371 נחקרים. כלי המחקר היו ראיונות עומק עם בעלי תפקידים בכירים ומרצים, קבוצות מיקוד עם מרצים ושאלון פתוח לסטודנטים. ממצאי המחקר העיקריים הראו כי החזון המשותף לשתי המכללות מצביע על מכללה שמתווה ומובילה חדשנות פדגוגית פורצת דרך, מכשירה מורים להיות מנהיגים חינוכיים מובילי שינוי חברתי, בעלי זהות וידע מקצועי מובחן. במונחים של מאפייני חזון אפקטיבי, חזון זה מאופיין בבהירות, במכוונות לעתיד , בהענקת השראה ואיתגור, במשימתיות ובתכליתיות. לתפיסת הנחקרים הכשרת המורים מאופיינת בשתי אסטרטגיות ליבה ייחודיות למקצוע ההוראה: הדוגמה האישית וההתנסות המעשית. מסקנה כללית מן המחקר היא כי חזון זה מציע תקווה וסיכוי להצבת אתגר ששווה להתאמץ בעבורו, ליצירת מוטיבציה ומחויבות בקרב סגלי המכללות, ולדיון וגיבוש אסטרטגיות למימושו להשגת עתיד טוב יותר ( רסיסי, נ.).

לאור דרישות מתווה הלימודים החדש הציבה מכללת לוינסקי לחינוך בתהליך ההכשרה בתואר הראשון, בכל מסלולי ההכשרה, את העיקרון של התפתחות מקצועית ולמידה לאורך החיים, תוך חקר ההתנסות . במסגרת זו, ועל פי הנחיות המתווה, נדרש כל סטודנט ל B.Ed במכללה לקורס סמסטריאלי, שנקרא "אוריינות אקדמית". בנוסף, הפעילה המכללה, כחלק מהשינויים הקוריקולריים בבית הספר לחינוך, המעניק תואר B.Ed. למידה אינטגרטיבית של מיומנויות אקדמיות בתחומי הדעת השונים. זאת, במסגרת העיקרון המוגדר במתווה הלימודים של שילוב "היבטים של שיח כתוב ודָבוּר בתהליכי הוראה ולמידה". מטרת המחקר נבחנה באמצעות שאלון שהיה ברובו סגור, והכיל מספר שאלות פתוחות. השאלון הועבר ל 147 סטודנטים להוראה בשנת תשס"ט, ול 139 סטודנטים להוראה – בשנת תש"ע. המחקר המוצג בדו"ח הנוכחי הוא מחקר המשך למחקר שנערך בתשס"ט ) .תחילה יוצגו תקצירים של עיקרי הממצאים מן המחקר הקודם, עיקרי הממצאים מן המחקר שנערך בתש"ע לסטודנטים בלבד ותקציר השוואה בין שתי קבוצות הסטודנטים. לאחר מכן, יוצגו בפירוט מחקר תש"ע והשוואה בין שני המחקרים ( עזר, חנה /מרגולין, ברוריה /שגיא, רחל).

המכללה האקדמית לחינוך, מדעים וספורט "אוהלו" בקצרין יוצאת בימים אלו בתוכנית לימודים חדשנית אשר נועדה להכשיר את פרחי ההוראה ולהתאימם לטכנולוגיה של המאה ה- 21. במסגרת הפרוייקט, לו שותפות החברות אינטל ואפל סידס, הכשירו נציגי אינטל במהלך חודשי הקיץ 15 מרצים מובילים במכללה, לחשיבה יצירתית, לשימוש בטכנולוגיות עתירות ידע ובפיתוח נתיבי למידה. בשנת הלימודים הקרובה התכנית תיושם במכללה ולאחר מכן בבתי הספר בהם פרחי ההוראה ילמדו. תחילה יעבירו המרצים את התוכנית לכל הסטודנטים במכללה, בליווי צמוד של נציגי חברת אינטל. …

מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת הפרויקט "אמנות בקהילה" על הסטודנטים המתנסים באימוני הוראה בארבעה מישורים" אמנותי, קהילתי, קבוצתי ואישי. המחקר נעשה במסגרת המכון לאמנות במכללת אורנים שבו הוכשרו סטודנטים בשנה ב' להנחות פרויקטים אמנותיים בקהילה. המושג "קהילה" מתייחס לקבוצות חוץ בית-ספריות ולקבוצות תלמידים מבתי ספר קהילתיים. כמו כן הופעלה התוכנית גם עם קבוצות מבוגרים גמלאים במתנ"ס שכונתי. מן הממצאים מסתמנת למידה משמעותית בקרב הסטודנטים במסגרת המטרות שהוצבו בארבעת המישורים: בממד האישי הודגשה הלמידה על העצמי ורכישת מיומנויות הוראה בעיקר בתהליך שלניסוי וטעייה ופחות בהדרכה יזומה. במישור הקבוצתי התמודדו הסטודנטים עם קונפליקטים בינאישיים לא מעטים שהקשו לא אחת על עבודתם עם הילדים והציבו בפניהם אתגרים רבים. במישר הקהילתי בלט בעיקר מפגש התרבויות והכרת השונה והאחר דרך הנרטיבים של הילדים ושל המבוגרים ובמישור האמנותי בלטה המוטיבציה להצטיין וליצור תוצר מוגמר ברמה גבוהה ( שושי לשם).

מכללת סמינר הקיבוצים מציעה מסלול ייחודי ומרתק להתמחות באמצעים חזותיים ופיתוחם. תכנית הלימודים מיועדת לאנשי מקצוע המעוניינים ברכישת מיומנויות לקידום רמת השימוש באמצעים חזותיים ופיתוחם, הן בסביבות ההוראה שלהם והן בסביבות ההוראה של המוסד החינוכי בו הם פועלים. במהלך הלימודים רוכשים הסטודנטים ידע תיאורטי ותובנות ביחס להיבטי השפה החזותית ומפתחים רגישות חזותית ויכולת לעשות שימוש מושכל וביקורתי בשפה זו למטרות חינוך והוראה. כמו כן, במהלך הלימודים מעמיקים הסטודנטים את היכרותם עם אפשרויות השימוש באמצעי המחשה ובעזרים חזותיים לצורכי הוראה – למידה בתחומי היצירה החזותית, משכללים מיומנויות התנסות בשימוש בהם ומתנסים ביצירה חזותית הנשענת על מחקר. ראש ומרכזת התכנית: ד"ר מלכה בן-פשט ( ד"ר בן-פשט הנה אחת המומחיות המובילות בארץ לנושאים חזותיים ולאמנויות ).

הסקירה מציגה מגוון של מחקרי בוגרים אשר נעשו במכללות להכשרת מורים בארץ. היא מתייחסת לדוחות מחקר מתחילת שנות התשעים שנשלחו ע"י המכללות למוכן מופת או שנענו לפניית החוקרות. הסקירה כוללת תמונת מצב בתחום המחקרי ומטרת לאפיין את המחקרים, לברר במה הם עוסקים, לעמוד על המשותף ועל השונה ביניהם, על הגישות המחקריות וכדומה. הסקירה נותנת תמונה כללית הדומה בחלקה הגדול לממצאי מחקרים דומים שנערכו בעולם המערבי, אולם היא אינה חודרת מספיק לעומקם של תהליכי ההכשרה ולמורכבות העשייה המקצועית של הבוגרים. אין בדוחות גם הד לוויכוח האקדמי והציבורי על הכשרת המורים ועל איכות המורים , ונראה כאילו יש נתק מסוים בין השאלות המעניינות את המוסדות לבין מה שמטריד את הציבור בתחום החינוך. החוקרות מציגות את השאלה אם יש צורך בקביעת סטנדרטים לאומיים ובקיום מחקרי מעקב מערכתיים אחידים שיאפשרו מדידה אובייקטיבית יעילה ואחידה שתתן מענה מספק לקובעי המדיניות או שעדיפים מחקרי עומק קטנים יותר שילוו את הבוגרים לאורך הדרך, יחשפו את המורכבות הרבה של עשייתם וישפכו אור על שאלות שונות ( שגריר לאה, ברק יהודית,פישל דיתה ).

הבלוג "בשביל ההוראה" של המרצה יורם אורעד המלמד את הוראת המדעים במכללת דוד ילין הוא דוגמא טובה להשבחת ההוראה באמצעות כלי web 2.0 באינטרנט. מדובר על בלוג פעיל ומעודכן היוצר עניין רב אצל הסטודנטים להוראה הלומדים בקורסי הוראת המדעים במכללת דוד ילין. מעבר להצגת עקרונות מדעיים והצגת מטלות שונות, הבלוג של יורם אורעד מעורר השראה בכך שהוא מצביע של שיטות הוראה באינטרנט שיש בהן כדי להניע תלמידים בכיתה , כגון הצגת דוגמאות של בלוגים כיתתיים בבתי ספר שונים בישראל. עוד מציג הבלוג פעילויות וניסויים שונים הראויים להערכה של הסטודנטים הלומדים בקורס.

בסמינר הקיבוצים נפתחו בשנה האחרונה שלושה מחזורים של תכניות ייחודיות להכשרת אקדמאים להוראה. תכניות אלו שונות מהמודל המסורתי של הכשרת אקדמאים להוראה במכללה מבחינת מבנה ואופי התכנית, והן הציבו אתגר לא פשוט בפני המעורבים. אולם גם התכניות הייחודיות אינן מקשה אחת; הן נבדלות זו מזו בעיקר בשל הלמידה והתובנות שצמחו בקרב העוסקים במלאכה. ניתן להתייחס, אם כך , אל שלושה דורות של תכניות. הפעלת שלוש תכניות מיוחדות בפרק זמן כה קצר אִפשרה לסגל האקדמי במכללה למידה מכל אחת מהן, הפקת לקחים ושיפור הדרגתי של התכנית הבאה ( יהודית וינברגר, סמדר דוניצה-שמידט ריבי כרמל).

במכללה האקדמית בית ברל פועלות בשנת הלימודים תש"ע שלוש תכניות ייחודיות להכשרת אקדמאים להוראה. התכניות המתוארות במאמרן של ד"ר אורית אלמוג וד"ר תילי וגנר אינן חלופיות במובן המתואר בספרות המקצועית ואינן דומות לתכניות מקוצרות ומקוצצות , כאלה הפועלות במקומות שונים בעולם ולאחרונה אף עולות על הפרק בארץ. כל בוגרי התכניות הללו סיימו או יסיימו את לימודיהם טרם כניסתם להוראה בבתי ספר (רק בתכנית המואצת לאנגלית, אשר נפתחה מאוחר, לא סיימו את כל הלימודים, אלא את רובם לפני ההשתלבות בבית הספר) . יש להדגיש שמדובר בתכניות שבחלקן אינטנסיביות יותר מבחינת משך תקופת ההכשרה, אך הן כוללות את כל רכיבי ההכשרה ואת ההיקף הנדרש על פי המתווים. השונות העיקרית שבין תכניות אלו ותכניות אחרות להכשרת אקדמאים להוראה היא במאפייני האוכלוסייה המשתתפת בתכניות אלו, באתגר שהן מציבות בפני מכשירי המורים ובסיכוי לשילוב מורים איכותיים יותר למערכת החינוך.

מאמרו המקיף והשיטתי של איימן אגבארייה על בעיות היסוד של הכשרת המורים הערביים בישראל. המאמר מתייחס לסוגיות הבאות : תמונת מצב : המדיניות להכשרת מורים ערבים, סטודנטים ערבים במכללות להוראה בחינוך העברי , היבטים משפטיים , היבטים תקציביים, לקראת מדיניות חדשה בהכשרת המורים הערביים בישראל, צעדים נדרשים ברמת משרד החינוך, צעדים נדרשים ברמת המכללות בחינוך הערבי, צעדים נדרשים ברמת המכללות בחינוך העברי (אגבארייה , איימן).