ניר עבודה זה מתייחס לדואליות שבין תיאוריה למעשה בהכשרת מורים ובעשייתם המקצועית של מורים ושואל האם מחקר פעולה יכול להוות עבורנו, כמכשירי מורים, כלי לתמיכה באינטגרציה שבין תיאוריה ומעשה. כמו כן, הוא מעלה שלושה נושאים לדיון ולבחינה: (1) ההגדרה והמטרות של מחקר פעולה בהכשרת מורים, באספקט "המחקר" ובאספקט "הפעולה" (2) הנחות היסוד של קבוצת הלומדים-החוקרים לגבי מחקר פעולה, תוך עיון בהנחותיהם של קאר וקמיס (Carr & Kemmis, 1983) והנושא השלישי : התנאים למעורבות מעצימה של פרחי הוראה ושל מורים מתחילים במחקר פעולה (לאה קוזמינסקי ) .

המאמר מתאר מחקרי פעולה המתקיימים במכללות להכשרת מורים בארץ בשיתוף עם בתי ספר, וממליץ לתמוך במחקר זה כנתיב התפתחות חשוב של מורים לשיפור מעמדם המקצועי וכמקדם את תרומת המחקר החינוכי למקצוע ולידע ההוראה. (ברכה אלפרט, דרורה כפיר)

השאלה שבכותרת נידונה בנייר זה על בסיס מחקר איכותי שעסק ב"ידע פרקטי אישי" של מורים. במערך המחקר היו שני מרכיבים עיקריים: חשיפת הידע הגלוי באמצעות תצפיות פתוחות שנתוניהן נותחו ע"פ קטגוריות emic ועובדו באופן כמותי, וחשיפת הידע הסמוי, באמצעות ראיונות אתנוגרפיים שנתוניהן נותחו ועובדו רק באופן איכותי. שני המרכיבים רלוונטיים למחקרי פעולה אלא שבניגוד להם המחקר האיכותי נועד להבין את התופעה ולא לשנות אותה. השאלה היא: האם עיבוד כמותי שמיושם במחקר פעולה חייב אף הוא להתבסס בלעדית על חשיבה של הפרדיגמה האיכותית או שזהו מערך שיכול להישען בו זמנית גם על חשיבה פוזיטיביסטית? (ניצה שפרירי)

מחקר זה מנתח את השימוש במחקר-פעולה שיתופי כאמצעי להתמקצעות מורים בבית-הספר והוא מוצג בשלושה היבטים (רמות) של חקירה. ההיבט הראשון, המתעד, מציע מודל לעבודת צוות במסגרת מחקר-פעולה שיתופי המתבסס על נסיון שנצבר במהלך שלוש שנות הפעלתו בצוותים שונים. ההיבט השני מנתח ומעריך באופן איכותי את ההזדמנות להתמקצעות וללימוד באמצעות ניתוח ביקורתי של אפיזודות מדיוני הקבוצות החוקרות וההיבט השלישי מנתח את מעורבות המנחה בהנחית הדיונים. שאלות המחקר: כיצד מחקר-פעולה תורם להתפתחות המיקצועית של המורה בבית הספר? ב. מהם התנאים הנדרשים לביצוע וכיצד ניתן להפעיל את מחקר-הפעולה השיתופי בבית-הספר התיכון? מסקנות: מחקר-פעולה שיתופי מקנה הזדמנות מובנית לתהליך של התפתחות מיקצועית, אך מידת השפעתה תלויה במעורבותו ובאישיותו של המשתתף (רויטל היימן).

מהם הסטנדרטים לשיפוט של מחקרי פעולה שמשתמשים בהם, ומי קובע אותם? האם להתייחס לקריטריונים המוצעים על ידי החוקר, לערב את המתבוננים הביקורתיים, להעמיד ועדה לקביעת סטנדרטים? האם אנשי אקדמיה בלבד צריכים לקבוע את הקריטריונים לתקפותו או לאי- תקפותו של המחקר, או של מערך המחקר? וכן, מה מקומו של החוקר במחקר פעולה בהערכת מחקרו? המאמר מציג את הקריטריונים של אליוט להערכת מחקרי פעולה ומנגד את הקריטריונים של מקניף. (רפי הכהן, איתי זימר).

חקר מוקיר הינו מתודולוגיה חדישה להובלת שינוי וצמיחה בארגונים. המשתתפים בתהליך חוקרים את המצבים בהם הארגון היה במיטבו ומגלים את העוצמות הטמונות בהם ובארגון ואת גורמי המפתח להצלחתו. הם בונים ומגדירים יחד את השאיפות לעתיד בנושא הנחקר ויוצרים "תמונת עתיד" מאתגרת משותפת. הגישה יוצרת אנרגיות גבוהות המעודדות פעולה ובונה את דרכי המימוש של העתיד הנשאף. בשנים האחרונות הולך וגדל היישום של מתודולוגיית "חקר מוקיר" (Appreciative Inquiry ) גם בחינוך כאמצעי לצמיחה אופטימית של בתי ספר, מערכות חינוך, מסלולי הכשרה באוניברסיטה וכו'. לאור משקל הגדל של מתודולוגיית "חקר מוקיר" (Appreciative Inquiry) בתחומי שיטות המחקר וההערכה , מצאנו לנכון לרכז אסופת מקורות מידע בנושא , כולל מבחר מאמרים על היישום בחינוך .

במסמך זה, המחברים מציגים מדריך מעשי המלמד איך בתי ספר עוסקים במחקר עצמי, שאמור להוביל לשינוי. המאמר מוצג בדרך מעשית, שמסוגלת להוביל לביצוע בשטח. (Henry Colin, Stephen Kemmis )