מחקר עצמי
מיון:
נמצאו 34 פריטים
פריטים מ- 21 ל-34
  • סיכום

    המאמר מתאר פרויקט של התפתחות מקצועית למורי מורים בניו-זילנד, שבחן תהליכי התפתחות מקצועית של מורי מורים. הוא התקיים במסגרת המרכז להתפתחות חינוכית (CED) כחלק מאוניברסיטת מאסי. לשימוש בגישת המחקר מבוסס-החקר בלמידה מקצועית של מורי מורים נמצאו הישגים לא מועטים בפרויקט המתואר. נמצאו בו גם קשיים הדורשים תשומת לב וטיפול. עם זאת יש בהתנסות המתוארת כדי להוסיף לגוף הידע הצומח המתייחס להתפתחות מקצועית של מורי מורים. (McGee, A., & Lawrence, A)

  • סיכום

    המאמר מתמודד עם ההתעלמות של המחקר הקיים היום, בעיקר בשדה המחקר-העצמי של הוראה והכשרת מורים, ממקומו של שוואב ומשנתו בהקשר זה. במאמר החוקרת עוקבת אחר מסעה האישי בהכרת תרומותיו של שוואב שסלל דרך לשיטת מחקר זו ואף התנסה בה בצורה מסוימת, בכך שהפך את ההוראה האישית שלו למושא מחקריו. לדעת הכותבת סלל שוואב באופן פרקטי ותיאורטי שביל למחקר העצמי של ההוראה וההכשרה הרבה לפני שקו מחקר זה הפך להיות תחום כה מוכר ומקובל (Craig, C.J.)

  • תקציר

    המאמר הנוכחי שהוא פרק בקובץ המאמרים החדש של פרופסור Cheryl , J. Craig מציג את עיקרי התכנית החדשנית של אוניברסיטת college cork באירלנד לביסוס תהליך חקר של סטודנטים להוראה באמצעות תכנית פורטפוליו רפלקטיבית. המאמר מציג את המסגרת המושגית של ההכשרה מבוססת החקר העצמי של הסטודנטים, תמיכת מורי המורים שנדרשה בעקבות השינוי בתכנית בשנת 2002 . כמו כן , מציג המאמר את תהליך הגיבוש וההתפתחות של דגם הוראה זה שיושם באמצעות פיתוח פורטפוליו וחקר עצמי של הסטודנטים להוראה כתהליך רפלקטיבי. האתגר העיקרי ביישום התכנית לא היה בהכרח עמדות הסטודנטים להוראה אלא השינוי הנדרש בחשיבה ובהיערכות הפדגוגית של מורים המורים והמרצים (Lyons , Nona ).

  • סיכום

    המאמר מדווח על המאמצים שהכותבת עשתה כמכשירת מורים לשפר את הבנת תהליך ההתכשרות להוראה. המאמר מתאר כיצד הידע שמפתחים מורי מורים על דרכי עבודתם מתאפיין לרוב במורכבות ובאי-בהירות. הבנת מהותו של ידע זה עשויה לסייע להם להתמודד עם מתחים במסגרת עבודתם. המאמר בוחן אחד ממתחים אלה – בין הערכת חשיבות ההתנסות (valuing) לבין הבנייתה מחדש- ובודק כיצד המשגת ידע במונח "מתחים" עשויה לקדם הבנות של מורי מורים את עבודתם ולתרום לבסיס הידע המקצועי בהכשרת מורים. המאמר מהווה דוגמה למחקר עצמי של מורה-מורים (Berry. A)

  • סיכום

    המאמר מהווה דוגמה של מחקר-עצמי שנעשה ע"י מורה-מורים מתחיל החוקר את עבודתו לאור המעבר מהוראה בבית הספר להוראה במסגרת ההכשרה. המאמר מדווח על מחקר של האתגרים בפניהם עמד מורה כיתה במעבר לתפקיד של מדריך פדגוגי לסטודנטים להוראה. המחקר עושה שימוש במחקר-עצמי איכותי כדי לזהות ולבחון את המתחים שצצו כאשר החוקר חווה את המעבר מתפקידו כמורה כיתה לעיסוק בהכשרת מורים. אתגרים בלתי צפויים ובהם בניית הזהות המקצועית כמורה מורים, התמצאות בשתי הפנים של התפקיד החדש – תמיכה והערכה וטיפול במקורות התנגדות חיצוניים המתבטאים באמונותיהם של הסטודנטים ובנורמות של מערכת בתי הספר הציבוריים. (Ritter, J.K)

  • סיכום

    המאמר בוחן את השאלה של חיזוק מעמדו של המחקר-העצמי בהכשרת מורים. למרות ההכרה בהשפעה החיובית של המחקר העצמי על התפתחות מקצועית של מורי מורים, המאמר קורא ליצירת קשר הדוק יותר של המחקרים העצמיים הלו במסגרת הזרם המרכזי של מחקר ההכשרה. זאת כדי שהקולות של מורי המורים ישולבו עם קולות החוקרים האחרים. המאמר דוחה את התפישה הרואה את המחקר כתורם להבנה תיאורטית גדולה יותר או כתורם לשיפור המעשה וטוען שמחקר עצמי צריך לנסות לעבוד על שתי המטרות בו-זמנית. (Zeichner, K)

  • סיכום

    הסימפוזיון, שהונחה על ידי צביה לוטן, דן בסוגיה של מימוש הפוטנציאל הלימודי בקהילת לומדים, הפעילה ברשת ובמפגשי פנים אל פנים לאורך שנים. הדיון התבסס על מחקרים עצמיים של חברי הקהילה – צוות חשיבה במכון מופ"ת "מדריך פדגוגי בעידן של תקשוב". הצוות מאופיין בשונות רבה הקיימת בין חבריו לצד לכידות גבוהה, ובמוטיבציה ובפעילות אינטנסיבית לצד תגמול חיצוני סמלי. המחקרים העצמיים של חברי הצוות מתארים מהיבטים שונים את השילוב המיוחד שיצר הצוות בין פעילותו המקצועית לבין פעילותו החברתית–רגשית, תחילה על בסיס תיאוריות מתחום התמחותם ובהמשך מתוך עיגון הממצאים בתיאורית-העל Activity Theory – ומודל Activity System של אנגסטרום.

  • סיכום

    המאמר בוחן את האופי והמהות של המחקר-העצמי בהכשרת מורים, כיצד יש לנהל אותו ולדווח עליו. למרות שהמונח מעצם טיבו מתייחס לגישה יחידנית ואישית למחקר, המציאות היא שמחקרים כאלה מתחזקים כאשר הם נשענים על זוויות ראיה וסיטואציות חלופיות, כך שנתונים, רעיונות ותשומות חשובות מובילים את המחקר אל מעבר לעצמי. מעבר כזה חשוב גם לנוכח המטרה המרכזית של חשיפה של הבנות עמוקות יותר של הקשר בין הוראה על הוראה לבין למידה על הוראה. חשוב לפתח הבנות אלה בדרכים המקדמות ארטיקולציה של פדגוגיה של הכשרת מורים. (Loughran, J.)

  • לינק

    המחקר מתאר תהליך למידה של שישה מורי יסודי שהשתתפו בתוכנית התפתחות מקצועית לאורך שישה חודשים בהוראת המדעים. התוכנית נבנתה כמסגרת של התפתחות מקצועית שמטרתה לעזור למורים ללמוד על דרכים חדשות להוראת התחום. הנחה הייתה השתלמות המסתפקת בהצגת תוכנית לימודים או מקורות שונים אינה מספיקה לכדי שנות את ההוראה של המורים, במיוחד בנושא שיש בו הרבה חוסר ביטחון. היבט מרכזי במחקר עצמי הוא החשיבות של תמיכה חברתית להכנסת שינוי והוא מופיע בשני דגמי הלמידה שיצרו המורות שבמחקר. המודל המשותף שלהן מחזק את הצירוף של גורמים המעורבים בלמידת מורים ובהם רפלקציה אישית, משוב של תלמידים, עמיתים להוראה, קבוצות של מורים, שותף אקדמי, מקורות מחוזיים וידע אישי קודם. מחקר עצמי עשוי לעזור למורים להבין טוב יותר את עצמם כלומדים וכך להבין ולנהל את התהליכים הדינמיים של למידתם כדי להתפתח מקצועית, לשפר את איכות ההוראה ואת איכות הלמידה של תלמידיהם Austin, T., & Senese, J. C. (2004).

  • מאמר מלא

    מחקר עצמי בהכשרת מורים היא, על פי תפיסתו של פרופסור קן צייכנר, מאושיות המחקר המתהווה תוך כדי הכשרת המורים, אך למרות ההשפעה החיובית של מחקר עצמי על ההתפתחות המקצועית של מורי המורים צריך להיזהר מההפרדה שעושים בין מחקר עצמי והזרם המרכזי של מחקרי מורי מורים. במאמרו המעניין קורא Zeichner לשלב בצורה יותר אינטגראלית את קולות מורי המורים המשולבים בלמידה העצמית על מנת להפוך אותם לקהילה לומדת שהיא חלק מהותי מהמחקר המרכזי בהכשרת המורים. Zeichner מתנגד לדואליות שנוצרה בין למידה עצמית ובין החוקרים בחינוך ומציע לטפח את הלמידה העצמית כחלק מרכזי משיפור ההתנסות המקצועית של מורי המורים המשולבת במחקר חינוכי ולא בהכרח כענף מקביל או צדדי בהכשרת מורים (Zeichner, Ken)

  • סיכום

    בעשור האחרון מורי מורים התחילו לחקור באופן שיטתי תהליכים הקשורים למאמציהם לשפר את דרכי ההכשרה. מחקר-עצמי זה שנעשה ע"י מורי-מורים תרם תרומה גדולה להתפתחות המקצועית של המורים. אולם למורי מורים רבים חסרים משאבי זמן וידע לערוך מחקרים כאלה. לאור זאת כותבי המאמר ניסו להציע אסטרטגיות מחקר אחרות כדי לתמוך בהתפתחות המקצועית של מורי מורים. את שלושה המחקרים המוצגים במאמר ניתן לתאר כמחקר עם מורי מורים. לסיכום, ובהתבסס על רפלקציה על שלושה המחקרים, מוצגים חמישה מאפיינים של מחקר יעיל עם מורי מורים. (Luneberg, M., Willemse, M.)

  • סיכום

    המאמר משתמש במחקר-עצמי כדי לנתח את ההתפתחות של גישה גנרטיבית מבוססת-מחקר לאימון סטודנטים להוראה בשותפות בין בית ספר לבין אוניברסיטה. המחקר בודק גם את התרומה של הגישה הנחקרת להגדרה מחודשת של דרכי הכשרת מורים. המאמר מתמקד בערכים האונתולוגיים ובלמידה משותפת של הכותבים שעבדו בשיתוף פעולה עם מאמנים בדרך דמוקרטית. השימוש בוידיאו לתיעוד ההוראה והלמידה המצבית של מורים מאמנים ושל סטודנטים להוראה נחקר גם כן וכך גם התכונות והתנאים שעזרו להביא לשינוי ביחסי הכוחות בין השותפים שהיו מעורבים בדיאלוג הרפלקטיבי ובחקר. המאמר מתייחס לנושאים של חיזוק וביסוס דרכי עבודה כאלה וכן לתרומה של סיפורי חקר מורים לידע המקצועי של מורי מורים, מורים ומתכשרים. (Whitehead, J., Fitzgerald, B)

  • סיכום

    המאמר מדווח על מחקר של שני מורי מורים מתחילים שעברו מתפקיד של מורי כיתה לתפקיד של מדריכים פדגוגיים (university-based teacher educator) במהלך לימודיהם לדוקטורט באוניברסיטה. המחקר נעשה בשילוב של מתודולוגיה איכותית שכללה חקר מקרה ומחקר-עצמי (self-study), זאת כדי לחקור מאפיינים של ההקשר המוסדי שבפניו עמדו הנחקרים, את בסיסי הידע שלהם בתהליכי קבלת ההחלטות ואת שילוב הזהויות המקצועיות שלהם כמורי כיתה וכמורי-מורים. (Dinkelman, T. Margolis, J., & Sikkenga, K)

  • לינק

    המאמר מתאר שתי דוגמאות של מחקר עצמי סביב המושג "חבר ביקורתי" שנערך בעבודה משותפת של שני מורי מורים. שני המורים מלמדים אוכלוסיות מתכשרים שונות, בהקשרים שונים ולאור מטרות שונות. במסגרת המחקר הם לימדו מתכשרים להוראה וליוו זה את זה כחברים ביקורתיים. אחת הבעיות במחקר עצמי היא הצורך לקיים הערכה העצמית של הפרקטיקה. כדי לקיים ביקורת וחשיבה מחודשת אמיתיים, וגם כדי לקבל תמיכה וגישה בונה, יש צורך בחבר ביקורתי (חבר ביקורתי צריך להיות ביקורתי ככל האפשר תוך של הבנת רמת הנוחות של החבר המלווה על ידו. החבר הביקורתי משמעותי ביותר במחקר-עצמי שהוא מטיבו "מסוכן" ובעל פוטנציאל של איום,. הן המורה והן החבר תומכים ומאתגרים זה את זה כדי להבטיח שזוויות ראייה רלוונטיות יועלו ויידונו (Schuck, S., & Russell, T ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין