מושגים
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לתאר את הדרך שבה שתי תופעות ביולוגיות חשובות, כלומר דיפוזיה ואוסמוזה, נלמדות בכיתה. כדי להבין חלק מהקשיים שבפניהם ניצבים תלמידים אלו בהבנת מושגים מסוג זה, המחברים התאימו את המחקר שלהם לניתוח של פרקטיקות כיתתיות בהתבסס על מסגרת תיאורטית המערבת ממדים ספציפיים וכלליים של הוראת המדעים. תוצאות המחקר מראות שלא ניתן לייחס את הקשיים שבהם נתקלו התלמידים רק למאפיינים האישיים שלהם (שלב ההתפתחות של דפוס החשיבה המדעי, למידה קודמת וכו'). במקום זאת, הקשיים מופיעים כקשורים בעיקר לפרקטיקות ההוראה ולפוטנציאל שיש לפרקטיקות הללו במונחים של מתן אפשרות לתלמידים לרכוש מושגים אלה (Hasni, Abdelkrim; Dumais, Nancy; Roy, Patrick, 2016).

  • תקציר

    ילדים קטנים יכולים להשתמש ברמזים, שמבוגר מספק מידע באופן פדגוגי לתועלתם, כדי להעריך את חשיבות המידע ואת יכולת ההכללה שלו. אך על מנת להשתמש בפעולות פדגוגיות כדי לכוון את הלמידה, ילדים חייבים ללמוד לנווט אינטראקציות פדגוגיות מתמשכות, כשהם מזהים אילו פעולות ספציפיות בטווח של הֶקְשֵׁר כולל משמעותן למעשה פדגוגית (Butler, Lucas P.; Markman, Ellen M.. , 2016).

  • תקציר

    במאמר זה, המחבר חוקר את הקשר בין הוראה ולמידה. בעוד שבייחוד בשפה האנגלית הקשר בין הוראה לבין למידה הפך לאינטימי עד שלעתים מסתכלים עליו כאילו הביטוי 'הוראה ולמידה' הוא מלה אחת, המחבר טוען כי חשוב לשמור על הוראה ולמידה בנפרד זו מזו, וגם מספק מספר טיעונים עבור ההצעה שייתכן שהלמידה אינה האפשרות היחידה שההוראה צריכה לכוון אליה. המחבר חוקר רעיון זה באמצעות דיון בקשר שבין הוראה לבין למידה, הן מבחינה מושגית והן ברמה אקזיסטנציאליסטית. הוא דן במגבלות של שפת הלמידה כשפה חינוכית, מציין עבודה פוליטית שנעשית דרך השפה של הלמידה, ומעלה שאלות אפיסטמולוגיות ואקזיסטנציאליסטיות לגבי זהותו של הלומד, בייחוד ביחס לשאלה מה זה אומר להיות בעולם במונחים של למידה כהבנה וכהענקת משמעות (Biesta, Gert, 2015).

  • תקציר

    בתכנית GK-12, שפיתחה הקרן הלאומית למדעים, סטודנטים לתואר שני במדעי הים הוכשרו ללמד תלמידים בחטיבת הביניים ובבית ספר תיכון מושגים ממוקדי מדע באמצעות שיעורים שהתבססו על המחקר שלהם עצמם. הערכה של רמת החקר בכיתה נקבעה על ידי שימוש בסולם מ-0 עד 4, לפי מספר הפעולות המתמקדות בתלמיד. אשר לשיעורים מבוססי המחקר של הסטודנטים, 80 אחוזים מהתלמידים הפגינו הישגים לימודיים משמעותיים מבחינה סטטיסטית ופרקטית. הסטודנטים השפיעו באופן חיובי על הכיתה, וניתן לראות בהם שגרירים טובים של המדע (Gilman, Sharon Larimer, Hitt, Austin M., & Gilman, Craig).

  • תקציר

    מחקר זה נועד לבחון את ההשקפות של מורים למדע וטכנולוגיה כלפי איורי מושגים (concept cartoons) המשולבים בלמידה מבוססת בעיות. בהקשר זה, השקפות המורים לפני ואחרי לימוד והרצת פרויקט ניסיוני. הנתונים נאספו באמצעות שיטות וכלי מדידה איכותניים. המשתתפים במחקר היו מורי מדע וטכנולוגיה מתשעה בתי ספר יסודיים בעיר איזמיר בתורכיה, בשנה האקדמית 2011-12 (Balim, Ali Gunay. Turkoguz, Suat. Ormanci, Ummuhan. Kacar, Sevinc. Evrekli, Ertug. Ozcan, Erkan).

  • מאמר מלא

    ד"ר צבי בקרמן, חוקר ומרצה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, סבור שהמושג "זהות", כמו מושגים רבים אחרים הנוגעים לעולמו הפנימי של האדם, הוא בדיה לא מועילה ולא צודקת: "האליטות בודות ישויות נסתרות, לוקחות עליהן בעלות וזוכות ביתרון חברתי-מעמדי" (יורם הרפז).

  • לינק

    במאמר זה, Himmele ו- Himmele דנים בשימוש בטכניקות לעידוד ההשתתפות של התלמידים, המספקות למורים הוכחה להשתתפות פעילה ולמעורבות קוגניטיבית של כל התלמידים בו זמנית (Himmele, William and Himmele, P?rsida, 2012) .

  • לינק

    מאמר זה בוחן את היתרונות של חקר-רשת בסיוע להבנה מעמיקה של התלמידים את המושגים המדעיים תוך שימוש בארבעה עקרונות של למידה שנאספו משני דוחות של המועצה הלאומית למחקר (Subramaniam, Karthigeyan, 2012).

  • לינק

    מאמר זה מנסה לפרק את הבעיה של הגדרת המסגרת הקונספטואלית הרחבה עבור יישומים של טכנולוגיות דיגיטליות במסגרות חינוכיות ובמסגרות הכשרה, וגם לבחון את המכשולים הטבועים ביישום שלהן. המחברים מזהים חלק מהפערים העיקריים במחקר, והם דנים בחלק מהאתגרים שיש ביישום של למידה מתוקשבת (Sarah Guri-Rosenblit, & Bego?a Gros., 2011).

  • לינק

    הבהרה של הבדלים בין כמה מושגים חשובים בתחומי המידע הדיגיטאלי והמידענות. השיטה של ניהול תוכן (CMS ) , מבוססת על תבניות אחידות לניהול התכנים והעלתם לאינטרנט. השיטה לארגון התכנים מבוססת על תבניות קבועות להזנת התכנים והעלתם לאינטרנט. שיטה זו הנפוצה כיום מהירה ויעילה יותר מאשר שיטות דחיפת המידע של Web 1.0, אך בניגוד לה אינה מאפשרת התאמה שונה וייחודית של תצורת המידע . שני המושגים הנ"ל מייצגים גישה ריכוזית ומתן סמכות לטיפול בתכנים . לעומת זאת המושג Web 2.0 מאפשר בעקרון לכל אחד ליצור תוכן ולהפיצו בערוצי מידע שונים באינטרנט, גם ללא סמכות ריכוזית וגם ללא הרשאה. המושג רשתות חברתיות (Social Media) שנעשה נפוץ לאחרונה קרוב , אמנם, ל Web 2.0 , אך הדגש הוא על אנשים והקשר שלהם ופחות על תכנים. הדגש העיקרי כאן הוא על בניית קהילה מתוקשבת ועל טיפוח ערוצי הקשר בין החברים.

  • לינק

    הערך של ווֵבּ 2.0 בוויקיפדיה עבר לאחרונה הרחבה אקדמית על ידי דורון טילמן בעקבות עבודה אקדמית שכתב. כדאי לשמור קישור או הפנייה לסקירה המעמיקה הרלבנטית להוראת הנושא בקורסים מתוקשבים בחינוך וגם ניהול המידע והלמידה המתוקשבת . ווֵבּ 2.0 באנגלית web 2.0 הוא מונח המתייחס לדור השני של שירותים באינטרנט. בעוד הדור הראשון של האינטרנט התמקד באתרי אינטרנט המציגים תכנים שנוצרו על ידי מנהלי האתר, הדור השני הוא אתרים המספקים פלטפורמה טכנולוגית ליצירה ושיתוף של תכנים גם על ידי הגולשים עצמם.

  • לינק

    מפת מושגים היא צורה גראפית להציג מידע. השיטה כצורת ייצוג של מידע פותחה בשנות השמונים על ידי Joseph Novak ונמצאת בשימוש כיום בכל התחומים. לשימוש במפת מושגים מספר יתרונות על שיטה היררכית רגילה של תצוגת נושאים: 1.מפת מושגים משתמשת באותה צורת הבניית ידע כמו המוח שלנו – רשת של מושגים ורעיונות וקשרים ביניהם. מפת מושגים למעשה דומה גם באופיה לרשת האינטרנט והקישורים שבין האתרים והדפים. במבט אחד אפשר לקבל מושג טוב לגבי נקודות המפתח. 3.אפשר לראות את סוג הקשרים שבין המושגים ונקודות המפתח. 4. מפת מושגים מפתחת ראיה מערכתית וכוללנית. 5. מפת מושגים מפתחת רמת הבנה מעמיקה של הנלמד מכיוון שמאתרת מהר מאד חסרים וחורים בידע ובהבנה.

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את השפעת השימוש במפה מושגית של טקסט (ממ"ט) כאמצעי להקניית מושגים של שפת החשיבה, כפי שתבוא לידי ביטוי ביכולות של מיפוי טקסטים, ברמת ההבנה של טקסטים עיוניים, באיכות הכתיבה של חיבורים והכנת עבודות חקר. פעילויות הלמידה באמצעות מיפוי ושפת חשיבה, מסייעות להטמעתן במבנה הקוגניטיבי של הלומד. הטמעה זו מאפשרת ללומד להיעזר בהן כ"ייצוגים סטנדרטיים" בביצוע מטלות חדשות. השימוש ההדדי במיפוי ובשפת החשיבה מעמיק את הבנת הטקסט, מקנה מימד של עומק נוסף למיפוי, ומשפר את איכות השימוש במושגים של שפת החשיבה. לכן השימוש בייצוגים גראפיים חיצוניים במשולב עם אונטולוגיה מתאימה של שפת החשיבה, עשוי לסייע לשיפור האיכות של שפת החשיבה (נורית נתן, אלי קוזמינסקי).

  • לינק

    מילון ממוחשב של מונחים מקצועיים לתחומי הערכה חינוכית בכלל והערכת מורים בפרט. המילון המקצועי פותח ע"י אוניברסיטת מישיגן Evaluation Center at Western Michigan University

  • לינק

    מורים שהשתתפו בקורס שנתי להוראת המדעים שיפרו באופן מובהק את הידע שלהם ואת ההבנה במדעים ובהוראת המדעים. התברר, שהתפתחות הידע המקצועי של המורים הושפעה במיוחד מהחשיפה לדרך תפיסתם של תלמידיהם את המושגים המדעיים. (נעמי וקס)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין