המחקר בוחן כיצד משתתפים בצוות שעבד על ביצוע סטנדרטים למורי מורים ביטאו את זהויותיהם באמצעות יצירה של תלקיטים אלקטרוניים מבוססי סטנדרטים. 14 מורי מורים השתתפו בפעילות במשך שנה. מקורות הנתונים כללו את התלקיטים האלקטרוניים, ראיונות בקבוצות מיקוד ורפלקציות אישיות. הממצאים מצביעים על חמש פנים של זהות מורה המורים: מורה, חוקר ולמדן של הוראה, משתף פעולה, לומד ומנהיג. פן ההוראה נמצא כמרכזי בתפישת הזהות. תחומי אחריות אישיים ורמות של ניסיון השפיעו על הדרך בה בטאו הנחקרים את הפנים האחרות של זהותם. (Klecka,C.L., Donovan, L., Venditti, K. J., & Short, B.)

המחקר הוא חלק מפרויקט מחקרי שעסק בפיתוח תמיכה למורי מורים חדשים (ממחי"ם) הנכנסים לעבודה בהכשרה באנגליה. מטרות המחקר היו: איסוף דוגמאות של דרכי העבודה הנהוגות במוסדות להכשרה בקליטת מורי מורים חדשים; ניתוח דרכי הקליטה להכשרה מזוויות הראיה של מדגם של מורי מורים. הממצאים מראים שהתמיכה והקליטה מתרחשות בעיקר במחלקות הכשרת המורים באוניברסיטאות, לרוב ברמת מיקרו של סגל ההוראה. לכן ניתן להבין זאת כלמידה במקום העבודה. בעוד שבמחקר נמצאו דוגמאות של התנסויות טובות של כניסה למקצוע, הוא גם מעלה חששות בדבר העקביות, האיכות והאופי של תהליך זה בהכשרת מורים. (Murray, J.)

המאמר דן בערך של צפיית עמיתים המלווה בשיחות מקצועיות לפיתוח המקצועי של מורי מורים. הכותבים מנתחים את התנסויות הלמידה שלהם, מבארים מה אתגר אותם בתהליך ובמה תפישותיהם שונות או דומות. לדעתם אמון וקשרים מקצועיים הוא המרכיב החיוני ביותר של תהליך הלמידה. המאמר מאיר את החשיבות של היבטים קוגניטיביים-רגשיים ואישיים-מקצועיים(Day & Leitch, 2001 ) של חיי מורי מורים בתמיכה בלמידתם תוך שילוב של תצפית עמיתים ושיחות מקצועיות מתמשכות. לדעת הכותבים ארבעה התחומים, הקוגניטיבי-רגשי והאישי-מקצועי צריכם להיות חלק מלמידה ומהתפתחות של מורי מורים. הנחת היסוד שלהם הן שרווחה רגשית וקשרים אישיים מרכזיים לשיפור ההוראה. הם רואים בשיחות למידה דרך מרכזית לקיום משא ומתן בין מורים על מהות ההוראה. החוקרים מראים את חשיבות השיחות שקיימו, את הערך של חקר ההבנות שלהם באמצעות פיתוח מודעות לכך וזה לזה בקהיליית עמיתים ( Schuck, S., Aubusson, P. & Buchanan, J).

המחקר המוצג הוא חלק ראשון של מחקר ארוך טווח העוסק בזהויות המקצועיות והאקדמיות של מורי-מורים מתחילים. המחקר מציג גורמים המקדמים מעבר מוצלח מבית הספר לאקדמיה וגורמים המעכבים תהליך זה. הדיון בממצאים מתייחס לתיאור התנסויות הלמידה הפורמלית והמצבית (לא פורמלית) של מורי המורים החדשים. (Harrison, J., & McKeon, F.)

מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את ה"קולות" הגלויים והסמויים שנשמעו בשלוש מכללות להכשרת מורים לאחר פרסום דו"ח דברת ואת התמודדותן עם דרישות השינוי מההיבט הארגוני. הבחירה בשלושת חקרי המקרה נבעה מהחשיבות שהחוקרות מייחסות לחקר תופעות באמצעות חשיפה של יחסי הגומלין המתקיימים בתהליכים אנושיים, ייחודיים ומקומיים מנקודת מבטם של המשתתפים. נוסף על כך, החוקרות חשבו שהתמקדות בתהליכים מקומיים עשויה להבליט סמויות גלויות שהן רלוונטיות לכלל המכללות ויכולות לשפוך אור על מורכבותם של תהליכי השינוי. ניתן לסכם את שהתרחש בשלוש המכללות ולומר שההקשר הגיאוגרפי, תרבותי-דתי והיסטורי של כל אחת מהן השפיע על התהליך שכל מכללה חוותה. עם זאת, המחקר הנוכחי מראה שדו"ח דברת היה אירוע רב-משמעות משום שהיווה מנוף לתהליכים ולהתרחשויות בכל המכללות, גם אם בסופו של דבר הוא נגנז בשל שינויים פוליטיים שהתרחשו בארץ. (עירית קופרברג, אסתר ורדי-ראט, חוה גרינספלד, אריאל חורין).

המאמר מהווה דוגמה של מחקר-עצמי שנעשה ע"י מורה-מורים מתחיל החוקר את עבודתו לאור המעבר מהוראה בבית הספר להוראה במסגרת ההכשרה. המאמר מדווח על מחקר של האתגרים בפניהם עמד מורה כיתה במעבר לתפקיד של מדריך פדגוגי לסטודנטים להוראה. המחקר עושה שימוש במחקר-עצמי איכותי כדי לזהות ולבחון את המתחים שצצו כאשר החוקר חווה את המעבר מתפקידו כמורה כיתה לעיסוק בהכשרת מורים. אתגרים בלתי צפויים ובהם בניית הזהות המקצועית כמורה מורים, התמצאות בשתי הפנים של התפקיד החדש – תמיכה והערכה וטיפול במקורות התנגדות חיצוניים המתבטאים באמונותיהם של הסטודנטים ובנורמות של מערכת בתי הספר הציבוריים. (Ritter, J.K)

מאמר מעניין שעוסק בתפקיד של מכשיר המורים כמספק מודל הוראה לסטודנטים, ומביא ממצאים של 10 חקרי מקרה שבהם הסתבר שמכשירי המורים עושים מעט מאוד הדגמה מילולית של שיקולי הדעת שלהם בהוראה, וכמעט לא עושים בכלל קישור גלוי בין הפרקטיקה שלהם בהוראה לבין "תיאוריות ציבוריות" המופיעות בספרות הפסיכולוגית, חינוכית וכדומה. מאמר מעניין ויש בו גם מנייה של העקרונות של אנדרסון ל"למידה חדשה", שעל פיהם נבחנה איכות ההוראה של מכשירי המורים (Mieke Lunenberg, Fred Korthagen, Anja Swennen).

מחקר עצמי בהכשרת מורים היא, על פי תפיסתו של פרופסור קן צייכנר, מאושיות המחקר המתהווה תוך כדי הכשרת המורים, אך למרות ההשפעה החיובית של מחקר עצמי על ההתפתחות המקצועית של מורי המורים צריך להיזהר מההפרדה שעושים בין מחקר עצמי והזרם המרכזי של מחקרי מורי מורים. במאמרו המעניין קורא Zeichner לשלב בצורה יותר אינטגראלית את קולות מורי המורים המשולבים בלמידה העצמית על מנת להפוך אותם לקהילה לומדת שהיא חלק מהותי מהמחקר המרכזי בהכשרת המורים. Zeichner מתנגד לדואליות שנוצרה בין למידה עצמית ובין החוקרים בחינוך ומציע לטפח את הלמידה העצמית כחלק מרכזי משיפור ההתנסות המקצועית של מורי המורים המשולבת במחקר חינוכי ולא בהכרח כענף מקביל או צדדי בהכשרת מורים (Zeichner, Ken)

כותב המאמר מביא רפלקציה שלו על עתיד ההכשרה במכללות ובאוניברסיטאות מנקודת מבט של מורה מורים ותיק העוסק בהכשרה באוניברסיטה, זאת בתגובה לתקפות על בתי הספר לחינוך ועל תוכניות ההכשרה. הכותב מציין ארבעה מרכיבים בדרך לשינוי ההכשרה: א. התמדות באיכות המורה בתוכניות הכשרה מסורתיות וחלופיות; ב. הרחבת מטרות ההכשרה ותפקידי המורה; ג. חיזוק תפקיד בתי הספר והקהיליות בהכשרת המורים; ד. נטילת אחריות מוסדית רצינית על ההכשרה. (Zeichner, K)