המחקר הנוכחי מתמקד בחקר התנסות רב-שנתית של מורות בכיתות ד'-ו' בגישה של למידה והוראה העושה שימוש במשימות עתירות מידע בסביבת למידה עתירת טכנולוגיה. המחקר נערך במסגרת פרוייקט המתמקד בשימוש במשימות עתירות מידע שנועד לשנות את סביבת הלמידה וההוראה כך שתתאים לחיים בעידן הבתר-מודרני ולמציאות היום-יומית של חיינו. משימות עתירות מידע הן משימות הקוראות לחיפוש מידע, מאתגרות חשיבה ויצירתיות, מעודדות שימוש בפרשנות אישית וצוותית. המטרות העיקריות של המחקר הנוכחי היו לחשוף ולתאר את השינויים שחלו בהשקפות החינוכיות, בהבניית הידע ובדרכי הפעולה של שש מורות שהתנסו במשך שלוש שנים בהפעלת גישה של למידה והוראה הממוקדת במשימות עתירות מידע בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה (רבקה דמני)

המחבר משווה בין "הוראה טובה" להוראה יעילה" ביחס לבחינת איכותם של מורים. לדעתו מאחר ש"איכות" הוא מושג חמקמק, אין זה מפתיע שבדיקה של מבחני איכות המורים הקיימים היום מגלה שהם אינם הולמים. אילוצי זמן וכסף הופכים את בחינת ההוראה האיכותית לבלתי אפשרית כמעט. מורים רבים נאלצים להיבחן במבחנים שאינם מעריכים נכונה את איכות הוראתם, מה שמוביל באופן פרדוכסאלי לכך שמבחנים לבדיקת איכות המורה יובילו להורדת האיכות של אלה הבוחרים לעסוק במקצוע ולזילות מקצוע ההוראה. (Berliner. D)

הסקירה כוללת שמונה פרקים: הראשון: הגדרת מונחים מרכזיים (למשל, turnover, retention) והצגת הרקע בנושא, מתן הסיבות למחסור במורים ובחינת הסיבות, ההשפעות ושיעור הנשירה, כולל ביטוייה המשתנים בבתי ספר או באזורים מסוימים. מי עוזב? המורים הצעירים ביותר והמורים המבוגרים ביותר (Luekens al., 2004), המורים בעלי הניסיון המועט ביותר ואלה בעלי הניסיון הרב ביותר (Hanushek et al., 2004), יותר נשים מגברים (בשיעור קטן) (Ingersoll, 2001), אם כי יש מחקרים שהראו את ההפך, יותר מורים מן החינוך המיוחד ממורים מהחינוך הרגיל.השני: סקירת מחקר של גישות שונות בהכשרת מורים מסורתית וחלופית. אין הסכמה בין חוקרים בשאלת הקשר בין תוכניות הכשרת המורים לבין יעילות ההוראה שלהם. על בסיס ההנחה שמורים יעילים נשארים בהוראה יותר מאחרים, הרביעי: סקירת מחקר על תגמול מורים – משכורות, תמריצים ויתרונות/רווחים, ודיון במה שידוע על תפקיד התשלום בביצוע הוראה ובקבלת החלטות . החמישי: סקירת מחקר בשלושה היבטים של תנאי העבודה של המורה המשפיעים על עבודתו ( Johnson, S.M., Berg, J.H. & Donaldson, M.L).

הספרות המחקרית מלמדת כי תוכניות להתפתחות מקצועית המועברות תוך כדי עבודתם של המורים הם יעילות כאשר הן ארוכות טווח, ממוקדות בלמידת התלמידים וקשורות בצורה נכונה לתוכנית הלימודים. השערת המחקר של החוקרים הישראליים רונית בוגלר ואדם ניר הייתה שככל שהיקף השליטה של המורים על תהליכי ההתפתחות המקצועית שלהם רב יותר וככל שתוכניות ההתפתחות המקצועית קשורות לתרבות ההוראה בכיתה, כך גדולה יותר שביעות הרצון של המורה מתוכניות ההתפתחות המקצועית. הממצאים מוכיחים את ההשערה כי למורים חשוב כי תהליכי ההתפתחות המקצועית יהיו קשורים בצורה נכונה והולמת לצרכי ההוראה שלהם בכיתות וכי יוכלו להשפיע על כיווני ההתפתחות המקצועית בהתאם לצרכיהם והציפיות שלהם בביה"ס (Nir,-Adam-E; Bogler,-Ronit ) .

המחקר מנסה לבדוק מאפיינים של תיאוריות, אמונות, גישות מקצועיות וידע מקצועי הנמצא בבסיס של תהליכי ההערכה אצל מורים מנוסים ואצל מורים מתחילים. המחקר מדגים ניסיונות לטפח אצל מורים ופרחי הוראה מודעות לעמדות אישיות, ולידע המקצועי הגלוי והסמוי שנמצא בבסיס שיקוליהם בתהליך של הערכת תלמידים ולאחריות הנובעת מכך. (פנינה פרנקל)

מחקר זה התמקד בתפיסותיהם של המורים את המושג של התקווה, בקשר בין רמת התקווה של המורה לבין ההכרה בתרומתה להסתגלות, בחשיבות הקנייתה של תקווה לתלמידים בכלל ולתלמידים עם קשיים בפרט ובביטוי האופרטיבי של הקניית המושג לתלמידים בתהליך ההוראה. אותרו 40 מורים למתבגרים שבמשך עבודתם במערכת החינוך הזדמן להם בכתתם לחנך ילד נזקק: חולה במחלה כרונית או ילד שאופיין בקשיים לימודיים או רגשיים. הנתונים נאספו במפגשים אישיים עם המורים. נאספו נתונים על רמת התקווה שלהם, על הכרתם בתרומתה של התקווה להסתגלות ועל אופן הקנייתה לתלמידים (איקי ארד)

התפתחות מקצועית של מורים חיונית לשיפור בתי הספר. המאמר ממפה את תחום המחקר בנושא זה. הוא מספק סקירת –על של מה שנלמד בשדה על תוכניות התפתחות מקצועית אפקטיביות והשפעתן על למידת המורה. המאמר גם מציע כמה אסטרטגיות וכיוונים חשובים להרחבת הידע שלנו על תחומים חדשים של שאלות שעדיין לא נחקרו. (Borko, Hilda)

המחקר מבקש לעמוד על תפיסותיהם של אנשים מבוגרים, המעידים על כך, שהשפעתו של מורה מסוים עליהם הייתה בעלת משמעות מיוחדת, ולבחון את טיבה של ההשפעה הזאת עליהם. השערת המחקר היא כי השפעתו של "המורה המשפיע" חורגת מרובדי הקניית ידע, מושגים ומיומנויות למידה ונוגעת ברובדי עומק של התלמיד, שבהם הוא מתלבט בשאלות-יסוד ומעצב את קיומו. בשונה ממחקרים קודמים שבדקו את "המורה האידיאלי" מחקר זה פנה לאנשים מבוגרים ומבקש לעמוד על תפיסתם כעבור שנים, בפרספקטיבה של זמן, את ה"מורה המשפיע" שהיה להם בילדותם או בנעוריהם. תשובות הנחקרים מעידות על כך, ש"המורה המשפיע" בעיניהם, אכן משפיע על ממדי עומק בקיום האדם. מסתמן כי "המורה המשפיע" משפיע על התלמיד בשני תחומי-על: בממדים של הומאניות ובממדים של אינטלקטואליות (ישעיהו תדמור).

מאמר קצר שנכתב ע"י צוות תקשוב פדגוגי אירופאי ממנו ניתן ללמוד על הקשיים בדרך ליישום פורוטפוליו ממוחשב בהוראה (e-portfolio ). יותר ויותר מדינות באיחוד האירופאי משלבות פרויקטים של למידה מתוקשבת המבוססים על פרוטפוליו ממוחשב , אך המורים מתקשים להסתגל לדרך ההוראה ולדרך החשיבה של הוראה באמצעות פורטפוליו ממוחשב. המורים עצמם מעולם לא הוכשרו ללמוד וללמד באמצעות פורטפוליו ממוחשב ולכן הוחלט באיחוד האירופאי ליישם את פרוייקט Comenius project בשנת 2005 על מנת לחשוף אותם לתהליכים הטכנולוגיים הקשורים לניהול פורטפוליו ממוחשב. המיומנויות הטכנולוגיות מתוקשבות של ניהול למידה מבוסס פורטפוליו ממוחשב אכן נרכשו על ידי המורים , אך המרכיב הפדגוגי המהותי של הוראה ולמידה באמצעות פורטפוליו ממוחשב לא הופנם על ידי המורים שלמדו בסדנה המתוארת. ההכרה כי פורטפוליו ממוחשב אינו רק כלי להערכה אלא גם אסטרטגיית הוראה בפני עצמה עדיין לא הופנם על ידי המורים (Ruben Jans, Val?re Awouters).