מילת מפתח: מורים מתמחים
מיון:
נמצאו 24 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    המאמר מוקדש לאופן בו מורים מתחילים מדווחים על התפתחותם כמנהלי כיתה ובחינת האמצעים המסייעים לשיפור מתודות ניהול כיתה. המחקר מעלה שגורמי ההשפעה העיקריים לשיפור יכולות ניהול כיתה הם תכניות הכשרה, תמיכת אנשי צוות בית הספר וניסיונם של המורים המתחילים. התועלת הגדולה ביותר נבעה מצפיית אנשי צוות בית הספר בשיעורים והדרכת המורים המתחילים תוך ציון מתודות חלופיות לניהול כיתה. כמו כן, מורים דווחו שלמידה מטעויותיהם דרך תהליך של ניסוי וטעייה סייעה להם רבות. באמצעות אימוץ כלים אלו, מורים מתחילים יכולים לשפר את האופן בו הם מנהלים כיתה בשלב מוקדם של תהליך ההתמקצעות.

  • סיכום

    המחברים בחנו האם תקשורת א-סינכרונית המתווכת על ידי מחשב משפיעה על היעילות של המורה במהלך הפרקטיקום.התוצאות ציינו שמכשיר זה לא היה אפקטיבי בהגברת היעילות של המורה כמו שהניחו מחקרים רבים. מחקר זה חשף את החשיבות של מורים מנוסים ושל חונכים בעת אימוץ של מכשירי תקשורת א-סינכרונית המתווכת על-ידי מחשב (En-Chong Liaw, 2017).

  • סיכום

    מאמר זה מוקדש לשאלת יכולות השיפוט המקצועי של מורים מתחילים. בעקבות המחקר, נמצא שכישורי שיפוט מקצועי של מורים השתפרו במהלך עבודה מעשית בהוראה במידה רבה יותר מאשר במהלך לימודי קורס שנועד לשפר יכולות אלו. בעקבות הממצאים, שואלים מחברי המאמר האם תכניות הכשרת מורים אכן מכינים את המורים העתידיים להשתמש בשיפוט מקצועי כראוי.

  • סיכום

    המכללה האקדמית בית ברל הייתה מהראשונות שפיתחו תכניות הכשרה חלופיות לצד תכניות מסורתיות. במאמר זה מתמקדות המחברות בתיאור דגם ההכשרה המעשית של תכנית חותם. חותם היא תכנית השואפת לצמצם פערים חברתיים על ידי הכשרת צעירים איכותיים להיות מורים ומנהיגים בפריפריה החברתית והגאוגרפית במערכת החינוך בישראל. המועמדים המתקבלים לתכנית מתחייבים לשנתיים של הוראה במערכת החינוך ומתוך הנתונים שנאספו עד כה, שיעור הנשארים כמורים במערכת, מעבר לתקופת המחויבות, עומד על כ-80% (אורית אלמוג ואילנה מילשטיין).

  • סיכום

    מחקר זה בדק את תפיסתם של המורים המתמחים בכל הנוגע לכלי החדש להערכת מורים 2010 . כלי זה, שנבנה בשיתוף משרד החינוך וראמ"ה, בנוי כמחוון וכולל תיאורים התנהגותיים בארבעה מדדי – על: תפיסת תפקיד ואתיקה מקצועית, תחום הדעת, תהליכים לימודיים וחינוכיים ושותפות בקהילה. הערכתו של המורה נקבעת על פי רמת ביצועו בכל אחד מארבעת ממדי – העל הנ"ל, לפי שלוש רמות ביצוע שונות ( סוזי לויאן . שרה זמיר) .

  • סיכום

    המטרה של המחקר הנוכחי היא לתאר את אוריינות ההערכה של מורים מתחילים ולבחון את הקשר בין אוריינות ההערכה לבין שלושה משתנים של בהכשרת מורים הרלוונטיים לתחום זה.התוצאות חשפו אוריינות הערכה עלובה בקרב המורים החדשים, שבממוצע סיפקו תשובות נכונות ל-47% בלבד משאלות המבחן, מה שמראה על כישלון לעמוד בסטנדרטים המצופים. המשתתפים דיווחו על רכישת ידע מועט לגבי נושאים של הערכה במהלך ההכשרה, למרות העובדה שהסילבוסים שנותחו כללו נושאים אלה (Fadia Nasser-Abu Alhija and Adi Levy-Verd, 2013).

  • סיכום

    המחבר תוהה מה הופך את תכניות החונכות וההתמחות לאפקטיביות עבור מורים חדשים? המחבר טוען כי אין זה חשוב שלמערכות או לבתי הספר יש תכניות חונכות והתמחות, אלא חשוב כיצד תכניות אלה פועלות (Ben Jensen, 2013).

  • סיכום

    המאמר כולל ניתוח של 10 סיפורי מתמחים שנכתבו במסגרת התחרות הראשונה לכתיבת סיפורים המתקיימת מזה כמה שנים באגף למתמחים ולמורים מתחילים של משרד החינוך. הסיפורים משקפים אינטראקציות חברתיות מורכבות המתקיימות במסגרות פדגוגיות בבתי ספר יסודיים. הם מבטאים שלושה ממדים שיש ביניהם קשרי גומלין: סיפור של אירועים אמיתיים או דמיוניים, המללה של אירועים אלה באמצעות שימוש בשפה ספרותית ייחודית ליצירת אחדות ועקביות , ויצירת סיפור שעשוי לגעת ברגשות שונים ולהפגיש את הקוראים עם התנסויות אמינות (Orland-Barak, L. & Maskit, D ).

  • סיכום

    האתר החדש של אגף סטאג' בהוראה (משרד החינוך) מאפשר הערכה מסכמת על עבודתם של מתמחים בהוראה מתבצעת על ידי ועדות הערכה בית ספריות בראשות מפקח (חוזר מנכ"ל תש"ע 1ב'). הערכה זו היא הקובעת האם המתמחה יוכל לקבל רישיון לעיסוק בהוראה ולהשתלב במערכת החינוך, כמורה חדש. תוצאות ועדת ההערכה מוקלדות במערכת הממוחשבת בכלי ההערכה שפותח באגף ההתמחות והותאם להמלצות 'ועדת משכית', שעסקה בעיבוי תהליכי הערכת מתמחים בהוראה.

  • סיכום

    שנת ההתמחות מספקת למתמחה מסגרת שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד להעריך את תהליכי ההוראה שלו תוך כדי התנסותו בתנאי אמת. כלי המסייע לו בכך הוא היומן הרפלקטיבי. העבודה הנוכחית מתבססת על ניתוח של יומנים רפלקטיביים ועל ניתוח הנושאים העולים מן התיעוד העצמי של המתמחים, הנוגע לתהליכי ההוראה שלהם. בזיקה למטרת מחקר זו נבחנו שאלות המחקר האלה: אילו נושאי עניין או תחומם בולטים בתיעוד העצמי של המשתתפים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה? מהי הזיקה בין נושאי העניין והתחומים שהעלו המתמחים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה לבין תחומי ההערכה המסכמת המופיעים בטופסי ההערכה המסכמת של משרד החינוך? הידע הטמון בממצאים אלה עשוי לסייע למכשירי מורים לטפל בשיטתיות בנושאים שמתמחים נתקלו בהם בבעיות במהלך עבודתם, לייעל את תהליך הכניסה לבית הספר באמצעות מתן משוב ועזרה, לתגבר את המערך המסייע של מתמחים בפרט ושל מורים מתחילים בכלל, לצמצם בכל אלה את אפקט "הלם הכניסה", ולהפחית את הנשירה מהמקצוע (משכית, דיצה ואלקה יפה).

  • סיכום

    מאמר זה עוסק בהיבטים התאורטיים של תפיסת החונכות למתמחים בהוראה כתפקיד מורכב ורווי מתחים. לתפיסה מקצועית זו השלכות לגבי תהליך ההכשרה, תהליך ההתמחות ומערכת החינוך. בישראל מתקיימים זה כבר כמה שנים קורסים לחונכים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות כחלק מהתפיסה שלהכשרה לתפקיד החונכות זיקה לתהליכי למידה אקדמיים. כמו כן, ביסודות הנלמדים בתפקידי החונכות אצור ידע שנצבר על קשיים של מורים מתחילים, והלימוד מבוסס על ההנחה שתהליך הלמידה הוא קונסטרוקטיבי. במאמר זה מתייחסת הכותבת לארבעה תחומים עיקריים שעל החונכים להתמודד עמם: תחום התוכן הפדגוגי (כגון חוסר שליטה בתחום הידע הדיסציפלינרי ובעיות בהוראה בכיתה הטרוגנית), תחום הלומדים ומאפייניהם (דוגמת קשיים בניהול הכיתה ובארגונה, בטיפול בבעיות משמעת ובהקניית הרגלי למידה ושגרות עבודה אצל תלמידים), התחום המערכתי-ארגוני (כגון פער בין ציפיות המתמחים מן המערכת לבין מה שהם מקבלים ממנה בפועל וקשיי הסתגלות שונים) והתחום האישיותי (העמימות שחשים מתמחים לגבי זהותם המקצועית שטרם גובשה, המביאה למתחים ולאי נחת). ( שץ-אופנהיימר, אורנה ) .

  • סיכום

    סדרת הקבצים היוצאת לאור זו השנה השישית היא אחד המפעלים החשובים במערכת הכשרת המורים לחשיפת לבטי המורים המתחילים ודרכי התמודדותם בבתי הספר. צוות העורכות , ד"ר אורנה שץ-אופנהיימר ושרה זילברשטרום אספו בשנים האחרונות מאות סיפורים אוטנטיים , המאפשרים להציץ אל מאחורי דלת הכיתה ולשמוע את קולותיהם של המתמחים, כפי שהם חווים את המציאות. הסיפורים בחוברת זו נכתבו בידי מתמחים בהוראה, בוגרי המכללות האקדמאיות לחינוך ובוגרי המחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות מכל המגזרים: מהחינוך הממלכתי , מהחינוך הממלכתי-דתי ומהחינוך הערבי. הנרטיבים בספר חושפים את מכלול הנושאים שהמורה החדש מתמודד עמם, בהם התייחסות לזהותו המקצועית המתגבשת , לתפיסותיו, לאמונותיו, למאווייו, לפועלו ולדרכי ההתמודדות שלו.

  • סיכום

    בהתמחות בת שנה בהוראת המדעים בשלושה בתי ספר תיכון שונים כחלק מתוכנית הכנה להוראה באוניברסיטה גדולה בארה"ב.במחקר תועדו יחסים דינמיים המתפתחת בין המתמחים, המורים המאמנים, המורים, מורי מורים ובתי הספר. מטרות המחקר היו לתאר את השינויים שחלו במתמחים לאורך שנת הסטאז כמורה למדע וכן כדי לקבוע את השפעות היחסיות של היבטים שונים של האקולוגיה על מתמחים. הנתונים כוללים רשימת מ- 311 שעות של תצפית משתתפת, 38 ראיונות עם מתמחים, מורים מאמנים ומורי מורים, ו 190 מסמכים כולל משימות של קורסים, הערכות, ויומנים רפלקטיביים.מחקר זה מאשש את הממצאים העקביים של הספרות על החשיבות של שיתוף הפעולה של המורה בפיתוח שיטות עבודה בין המורה לתלמיד.

  • סיכום

    מטרת המאמר היא לתאר תכנית הכשרה לחונכי סטאז' באמנויות, הפועלת במכללת סמינר הקיבוצים בשבע השנים האחרונות , ומאפשרת עיצוב מודל קליטה משופר של מורים חדשים במערכת החינוך. תכנית הכשרה זו מתקיימת בגיבויו של גף הסטאז' במשרד החינוך – במימון ובתכנים – ומיושמת ביוזמתה של המפמ"ר למחול, נורית רון, בשיתוף עם ראש בית הספר לאמנויות המחול דאז, תרצה ספיר. החידוש בתכנית הוא במודל אשר בבסיסו הגישה המערכתית (Andreae, 1996) גישה זו, הלקוחה מתחום המדעים ,מדגישה את השאיפה לאיזון דינמי (הומיאוסטזיס) בין כל מרכיבי מערכת כלשהי. איזון זה , שיידון בהמשך המאמר, מביא בחשבון כל מרכיב במערכת באופן שווה ומחייב תקשורת יעילה ובונה בין כל הגורמים. המאמר מתאר את הגישה המערכתית בהקשר של קליטת מורים חדשים בבתי הספר ,ולכן מתייחס לכל אחד ממרכיבי המערכת: ליווי המתמחים, הכשרת החונכים ובתי הספר – כקולטי מתמחים, המיישמים את החזון ואת המטרות של מערכת החינוך ( נירה על-דור).

  • סיכום

    מחקר זה מתמקד בהערכת המתמחה במהלך שנת ההתמחות ומטרתו לבחון את עמדותיהם של המעורבים בשנת ההתמחות ביחס לשאלות האלה: מה הם מקורות המידע המתאימים ביותר להערכת המתמחה , ומי הם השותפים המועדפים בהערכה? הממצאים מצביעים על כך שחברי הצוות הגרעיני , הכוללים את המורה החונכת, המנהל והמתמחה עצמו, הם אלו שצריכים להעריך את המתמחה. כמו כן נמצא כי גם התלמידים נתפסו כשותפים להערכה.ההשלכות של ממצאי מחקר זה יכולות להצמיח ידע תיאורטי חדש להבניית תהליך הערכת המתמחה, וידע פרקטי חדש, הנובע מההמלצות האופרטיביות של מחקר זה. העיקריות שבהן כוללות המלצה להתמקד בהערכה מעצבת במהלך השנה כולה על ידי הצוות הגרעיני בבית הספר, ובעיקר על-ידי המורה החונכת. מומלץ לשתף את המתמחה בתהליך ההערכה באמצעות פורטפוליו.

  • סיכום

    הרציונל שבבסיס המחקר של היומנים הרפלקטיביים נשען על ההנחה, ששנת ההתמחות מספקת למורה המתחיל מסגרת לימודית, שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד בעצמו תוך כדי התנסות בתנאי אמת את המהויות המעוגנות בעולם ההוראה. מטרות המחקר היו לחשוף את הנושאים המטרידים מתמחים, כפי שהם עולים מהתיעוד העצמי שלהם, ולבדוק כיצד ההוראה נתפסת בעיניהם. אוכלוסיית המחקר כללה 50 מתמחים להוראה שהשתתפו בסדנת התמחות אחת לשבוע. המחקר התבסס על ניתוח יומנים אישיים פתוחים של מתמחים, שנכתבו במהלך שנת ההתמחות, כחלק בלתי נפרד מדרישות הקורס. ביומנים אלו מתוארים אירועים נבחרים שהם חווים במהלך שנת עבודתם הראשונה. בניתוח תוכן, שבוצע בעיקרו בהתאם לשלב הקידוד הפתוח, בלטה כבר בקריאה הראשונה של היומנים החזרה על נושאים אחדים הקרובים ללבם של המתמחים. במאמר מובאים הממצאים העיקריים העולים מניתוח היומנים בשילוב עם דיון בהשתמעויות העולות מהנושאים המעסיקים את המתמחים. מצוטט מדגם חלקי ממכלול הנושאים שהעלו המתמחים, והוא נבחר על פי מידת שכיחותו ביומנים. הנושאים מוצגים בארבע קטגוריות: יומנו של מתמחה – הכתיבה הרפלקטיבית ותרומתה; להיכנס להתמחות – חששות וקשיים; להיות למתמחה – היבטים מעולם ההתמחות; שנת ההתמחות:סיפור אישי של התפתחות מקצועית ( דיצה משכית , אלקה יפה).

  • סיכום

    במעשה המרכבה של בניית צוות בכלל וזה החינוכי בפרט, קיימים אספקטים שבעזרתם מתגבשים פרטים לכלל צוות, המציב לעצמו מטרות ויעדים וחותר להשגתם. אספקטים אלה מצויים בתחומי התשתית עצמה, הזרועה בגורמים חברתיים, קוגניטיביים ורגשיים, באמצעות שפה משותפת הן של הלשון הדבורה, או אף בזו המשתקפת באמצעות אמונות ומושגים משותפים. כל אלה מייצרים "גאוות יחידה", שיש בה כדי למנף את העשייה כולה.כך קורה בצוות הסטאז' של מכללת 'תלפיות' חולון, הנפגש אחת לשישה שבועות לישיבה שתוצאותיה הן: העמקת הידע ומיומנויות ההדרכה ; גיבוש הצוות והבאתו לאותה 'גאוות יחידה. הפגישה מתחלקת לשני חלקים מרכזיים: קבלת החלטות הקשורות בסדרים ובפרוצדורות, הדרכה על הדרכה – סופרוויז'ן – הזמן הנכבד המוקדש לחלק זה וההתייחסות אליו מעידים נאמנה על חשיבותו הרבה בעיני הצוות. הכיצד? מבחינתנו, זה "השאור שבעיסה". הוא המתסיס ומלבה את אש היצירתיות והעשייה שבעבודתנו, גורם לנו להיות מודעים לכל צעד שאנו מתכננים או עושים."( רבקה רינסקי ) .

  • סיכום

    הספר מסכם בצורה מקיפה ושיטתית את המחקרים השונים על הנחיית מורים חדשים במהלך ההתמחות המקצועית שלהם בבית הספר. מתוארות תוכניות הליווי במהלך ההתמחות המעשית מורים מתחילים בארה"ב והשלכותיהם על איכות המורים, יעילות ההוראה והתפתחות המורים . פרקי הספר מגבשים סינתזה של מחקרים שנערכו על ליווי מורים חדשים והנחייתם במהלך השנים האחרונות.

  • סיכום

    מאמר זה מתמקד בשלב הכניסה להוראה, הנקרא בארץ "ההתמחות בהוראה" ( סטאג') . המונח "התמחות" הוא שם כולל לתוכניות תמיכה , הנחיה וסיוע למורים מתחילים. מטרת המאמר היא לבחון את נושא ההתמחות בהוראה ממגוון היבטים ולהציג את עמדת הכותבות בנושאים הקשורים בו. תחילה מוצגת תכנית התמחות בהוראה הנהוגה כיום בישראל . לאחר מכן מוצגים ההיבטים התיאורטיים של נושא ההתמחות בהוראה. נבחנת הספרות המקצועית בנושא זה ומתואר היישום של היבטים אלו בעולם. בסיום המאמר מציגות המחברות את המודל שהן מציעות למבנה התמחות בהוראה , מתוך השוואתו למודל הקיים כיום בישראל ( קארי סמית. רבקה רייכנברג ).

  • סיכום

    בניו-זילנד מחפשים דרכים חדשות להכשיר מורים כרכזי מחשבים ליישומי מחשב בביה"ס. אחת השיטות שנוסתה שם בהצלחה היא הדרכת מורים באמצעות למידה פעילה מבוססת אירועים (Scenario-Based Learning). נקודת המוצא של עורכי הניסוי היא שלמידה והוראה הם ביסודם תהליכים מורכבים למדי ומורי המורים חייבים לקחת זאת בחשבון בעת העברת הידע למורים ובעת תכנון ההתנסויות. על מורי המורים לדמות כמה שיותר את התנאים המורכבים השוררים בביה"ס והמשפיעים על התהליכים. כמענה לצורך זה מציעים המחברים לפתח את שיטת ההדרכה המבוססת על שילוב בין ניתוח-אירועים ׁScenario- Based Learning ובין משחק תפקידים. מאגר ההדרכה מבוסס חקר המקרים כולל כ- שמונה אירועים שונים הלקוחים מחיי ביה"ס ברמות מורכבות שונות (Mark Brown)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין