מוסיקה
מיון:
נמצאו 6 פריטים
פריטים מ- 1 ל-6
  • סיכום

    המנצח ליאונרד ברנשטיין קיים בשנים 1958 עד 1972 בניו יורק סדרת קונצרטים לילדים שבה ניסה להשיב על השאלה על מה מדברת המוסיקה. הוא שלל כמה חלופות, ולבסוף טען כי המוסיקה אינה מספרת סיפור, מציירת תמונה או מתארת רגש. לדבריו, למוסיקה יש משמעות משלה – ועל המאזינים מוטל לגלותה. ברנשטיין הקדים דור שלם של חוקרים בחינוך המוסיקלי הרואים ביכולתם של תלמידים להרהר ולדבר על החוויה המוסיקלית שלהם כלי חשוב בהתפתחותם המוסיקלית.

  • לינק

    עמדה נפוצה בקרב מומחים גורסת כי נטיות מוסיקליות הן תוצר של אינטראקציות מצטברות בין נטיות מורשות וגורמים סביבתיים המעודדים אותן. עם זאת, אין מידע מספיק בשאלה מהן הדרכים הטובות ביותר לעודד באופן שיטתי את הנטייה המוסיקלית בחינוך הקדם בית-ספרי. לפיכך, היה הכרח לבחון את הגישה המסורתית לפעילות מוסיקלית בהשוואה לגישה המודרנית של תוכנית מעוררת (stimulative). המחקר נערך באמצעות שימוש במבחן גורדון למדדים בסיסיים של הבנה מוסיקלית – Gordon's Primary Measures of Music Audiation test. השפעה משמעותית על פיתוח של נטיות מוסיקלית בסיסיות הושגה באמצעות פעילויות בתוכנית המעוררת של חינוך מוסיקלי, בשעה שפעילויות של תוכנית הלימודים המסורתית לא הראו השפעה מספקת בתחום זה. בכך, אושרה ההיפותזה לפיה ייווצר הבדל מובהק סטטיסטית ביכולת ההבחנה השמיעתית והקצבית בין ילדים שהשתתפו בתוכניות השונות.

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מתייחס לאפשרות של שמיעת מוסיקה ע"י תלמידים תוך כדי עבודה על מטלות בכיתה. " המכשירים הדיגיטאליים שיגיעו לכיתה בידי התלמידים היום. אלה באמת אישיים. והמוסיקה שתנוגן דרכם, ותגיע לאוזני כל אחד באופן אישי, ולפי טעמו, היא רק ההתחלה של העיצוב האישי של הלמידה שהוא (אפשר לקוות) בלתי-נמנע".

  • לינק

    התפתחות מקצועית בקהיליות מורים עשויה להיות עשירה ויעילה כשהיא מכבדת את המומחיות של חבריה. אין הכוונה לבטל את תפקיד בעלי הסמכות והוותיקים. אולם, עידון חוכמת המעשה של המשתתפים ומציאת דרכים לקדם תובנות יכולות להוות משאבי למידה חשובים. הדגם השיתופי המוצע יכול להוות אמצעי למורים לשוחח על מה ש"מצליח" בעבודתם ובתהליך זה להיות מעורבים בדיון רפלקטיבי עם עמיתים על גישותיהם. זהו דגם העומד בניגוד לדגמי ההתפתחות המקצועית השכיחים של הצגת/העברת/מסירת מידע ע"י מומחים למשתתפים. עם זאת, כאמור, התפתחות מקצועית יעילה אינה חילופי רעיונות מקרית ע"י מורים. היא דורשת תשומת לב למאפיינים רבים שהוצגו במפורט במאמר זה ( Stanley, A.M) .

  • לינק

    מחקר זה בא להעריך את השפעתה של תכנית חדשנית במוזיקה המיועדת לזרז ולקדם התפתחות קוגניטיבית וכישורים חברתיים אצל ילדים בסיכון בגילאי בית הספר העממי. בהתמקד בשאלה באיזה אופן יכול חינוך מוזיקלי לתרום לפיתוח כישורי למידה כלליים. אוכלוסיית הניסוי הם ילדים בגילאי 12-6 ממועדוניות היום של האגודה לקידום החינוך ביפו. הממצאים תומכים במרבית השערות המחקר ומראים שכאשר מוזיקה נלמדת בגישה פעילה המעודדת התייחסות למבנים מוזיקליים קוהרנטיים, ומאפשרת לתלמיד לבטא את הבנותיו האינטואיטיביות והמוּדעות בדרכים מגוונות ונגישות, היא הופכת לקונטקסט לימודי המשפר ומחדד יכולות חשיבה ומטפח שימוש בפונקציות קוגניטיביות כלליות. ואכן בתהליך ההערכה נמצא שילדים מקבוצת הניסוי הצליחו יותר מחבריהם בקבוצת הביקורת בפתרון בעיות שדרשו כישורי חשיבה. ממצאים אלה תורמים לשדה המחקר בהציעם שכישורי למידה בסיסיים יכולים לשמש מנגנונים המקשרים בין חינוך מוזיקלי ובין השתנות קוגניטיבית ושסביבות מתווכות מוזיקליות יכולות לשמש קונטקסט יעיל במיוחד להפקת תוצאות רצויות אלו. המערך הכיתתי האינטראקטיבי מציע לתלמידים הזדמנויות רבות להביע את חששותיהם, את רגשותיהם ואת הבנותיהם באשר למוזיקה שלמדו (עדינה פורטוביץ, אסנת ליכטנשטיין, לודה יוגורוב, ואוה ברנד).

  • לינק

    מטרת המחקר היא להציג ולבדוק אמצעי עזר ללימוד קריאה באופן יעיל יותר מהמצוי, באמצעות לימוד קריאת מוסיקה בגן המהווה תשתית ללימוד קריאת לשון. המחקר מתייחס לשלושה מקורות לקשיים ברכישת הקריאה: א. קשיים הנובעים מכתב השפה הספציפית; ב.קשיים הנובעים מהיותו של כתב השפה סמל משני; ג.קשיים הנובעים מהפער בין השפה הדבורה לכתובה. חידושי המחקר הם בתיאוריה – זווית ראייה אחרת לקשיי קריאה ולטיפול בהם, בניית כלי חדש – שיטת תווים רכים כתשתית קריאה ראשונה, ביישום- חלוקת לימוד הקריאה לשני שלבים: שלב התשתית במוסיקה בגן ושלב הקריאה המילולית בכיתה א' ( יהודית כרמון (אבן-זוהר).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין