-
לינק
החינוך הוא אחד התחומים הציבוריים , שבמהלך העשור האחרון חל שינוי קיצוני בקווי המדיניות המרכזיים , שננקטו ביחס אליו. המדיניות , אשר הדגישה את העצמת בית הספר והמורים , שהתפתחה במחצית הראשונה של שנות ה90 ונמשכה, במידה זו או אחרת, לכל אורך שנות התשעים, עברה מהפך בראשית שנות ה2000 . במהלך חמש השנים הראשונות של העשור הנוכחי הפכה מדיניות החינוך בישראל למדיניות השמה דגש על "סטנדרטים חינוכיים" והישגים לימודיים של התלמידים . במאמר הנוכחי מעמת פרופסור אברהם יוגב את שני קווי המדיניות המרכזיים הללו תוך בחינת הדינאמיקה של התפתחותם ומשמעותם לגבי מדיניות החינוך בישראל: המרכיבים המרכזיים של כל מדיניות , השחקנים שהיו מעורבים בפיתוחם ותוצאות המדיניות לגבי מערכת החינוך. נקודת המוצא לדיון היא , ששני קווי המדיניות מבטאים אידיאולוגיות חברתיות –פוליטיות כלליות. אלו , בתורן , מכתיבות התייחסות פדגוגית מסוג מסוים כלפי מערכת החינוך , בבחינת "מה לא בסדר במערכת החינוך ומה צריך לתקן בה" . התייחסות פדגוגית זו היא העומדת בבסיס קווי המדיניות המרכזי בו נוקטת המערכת, על עירוב השותפים השונים למדיניות, והתוצאות של המדיניות שננקטה.
-
לינק
כניסת מורים מתחילים למקצוע ההוראה מלווה בקשיים לא מעטים. הרציניים שבהם הם המעבר מן ההכשרה אל שנת העבודה הראשונה ומניעת נשירה של מורים מתחילים. הכותבים מגדירים מורים מתחילים כמורים באחת משלוש שנות ההוראה הראשונות שאין להם עוד קשר עם מוסדות ההכשרה. תקופת התחלה זו מתוארת במחקר כ "הלם המציאות","הלם המעבר" או "התחלה מכאיבה". לתחושות אלה של המורים כמה הסברים. המחקר ומחקרים אחרים גם מראים שבתי ספר זקוקים להבטיח שהמורים המתחילים הנקלטים אצלם יחושו שהם נתמכים ומוערכים. הדבר יושג אם תהיינה הנחיות מחייבות כמו הפחתת עומס העבודה ועבודה של חונך מיומן שקיבל הכשרה מתאימה לתפקיד. יש לבחון גם מה ניתן ללמוד על תוכניות קליטה והתפתחות מקצועית במונחים של פיתוח מחויבות של המשתתפים למקצוע ההוראה, ובהקשר של פיתוח רשתות וירטואליות ואחרות שאליהן ראוי שהמורה המתחיל ישתייך ולבדוק עד כמה הדבר עשוי לעזור צמצום ממדי הנשירה מהמקצוע ( McIntyre, J., Hobson, A.J., & Mitchell, N. (2009).
-
לינק
המאמר סוקר שלוש תוכניות לקליטת מורים מתחילים שפותחו בראשית העשור האחרון ושונו במהלכו במטרה לזהות את עקרונות המדיניות והשפעתם על דרכי הקליטה, ולברר מה ניתן ללמוד על הקשר בין מדיניות קליטה לבין ה פרקטיקה. ניתוח התוכניות התבסס על שתי מערכות של נתונים שנאספו בשנים 1999 – 2001: 1) האופי והאיכות של תוכניות שהוצעו למורים מתחילים כולל איכות החונכות, 2) אופי ההתנסויות של המורים המתחילים. בכל תוכנית גובש אשכול של 6 מורים מתחילים שבהם צפו החוקרים במשך כ-20 שעות הוראה, תועדו שיחות חונכות במהלך שנתיים וכן נערכו ראיונות בראשית השנה ובסופה ( Carver, C ) .
-
לינק
הרצאתה של פרופסור תמר אריאב במסגרת כנס בית ברל לחברה ולחינוך שהתקיים במכללה האקדמית בית ברל, 2-3- ליוני 2009. במדינה כמו שלנו יש לחינוך הציבורי חשיבות ממדרגה ראשונה. ישנם משתנים אחרים, שאינם תלויים במורים, ואשר משפיעים על הישגים לימודיים. הכוח לטפל במשתנים אלה הוא בידי המדינה והיא תעשה זאת רק אם תחליט שהחינוך הציבורי חשוב, ושהמורים הם בני טיפוחיה ולא שק החבטות שלה. פרופסור תמר אריאב סבורה כי ניצני ההתמוטטות של החינוך הציבורי כבר גורמים נזק חברתי-כלכלי שעלול לפגוע גם ביכולת הקיום של המדינה לאורך זמן. יש לשמור על החינוך הציבורי — מהגיל הרך ועד לתואר האקדמי — מפני "אוצריזציה" ניאוליברלית, חקיקה אינטרסנטית והחלטות ממשלה שנשמעות תקינות פוליטית אך בפועל פוגעות באיכות החינוך.
-
לינק
המאמר מתאר חמש "וריאציות" אינדיקאטיביות של מחקרי פעולה שמבטאות, כל אחת, דרך של התאמת מחקרי פעולה למאפיינים תרבותיים ופוליטיים מקומיים, ועדיין כולם מחקרי פעולה שיש בהם שילוב של "מחקר" ושל "פעולה". הניתוח הסוקר מצביע על סיגול של דגמים שלטניים של מחקר פעולה למטרות שונות במגוון רחב של תרבויות והקשרים פוליטיים כולל מקרים שבהם מחקר הפעולה אתגר כוחות נאו-שמרניים שהשפיעו על חברות ותחומים שונים ובהם גם החינוך. ניתן לראות מחקרי פועלה כמתודולוגיה חשובה להכנסה/חיזוק של רפורמה בחינוך דווקא בגלל עקרון הליבה של שילוב פעולה עם מחקר המאתגר את שגרות הסטאטוס קוו תוך התאמת להקשרי בתוך הגלובלי ( Somekh, B., Zeichner, K).
-
לינק
מסמך זה הוכן לבקשת משרד החינוך האמריקאי ע"י מועצת המחקר הלאומית בארה"ב. בקשת משרד החינוך האמריקאי המקורית משנת 2009 הייתה כדלקמן : לגבש את ממצאי המחקרים שנכתבו עד כה על הכשרת מורים לקריאה ( לשון) , מתמטיקה ומדעים. המגוון הרב של תוכניות הכשרת המורים בארה"ב המתנהלות בסבך של תוכניות חובה ותוכניות רשות במכללות ובאוניברסיטאות מחייב פיתוח מערכת ארצית מהימנה של בקרת איכות של תוכניות אלו ולצידה מערכת הערכה המסוגלת למדוד מבחינה מחקרית את איכות התוכניות והשלכותיהן מבחינת המועמדים להוראה. לאור חסכי המידע הקיימים והפערים בין העובדות ממליצה הועדה למשרד החינוך האמריקאי לנקוט ביוזמה חדשה להערכת כל מכלול הליכי האישורים וההסמכה של תוכניות הכשרת המורים בארה"ב. מערכת איסוף נתונים כזו צריכה לאפשר איסוף מידע על תכונות המועמדים להוראה , מאפייני תוכניות הכשרת המורים, מאפייני בתי הספר בהם מלמדים המורים המתחילים . במערכת מורכבת כזו יש למדוד ולהעריך מחוונים שונים מעבר לתוצאות בחינות הישגים נורמטיביות ומעבר לסוג ההכשרה של המורים. חשוב מבחינת משרד החינוך האמריקאי לקבל תמונה נכונה על סוגי ההתנסויות שעברו המועמדים להוראה וגם על סביבת ההוראה ומאפייניה בביה"ס.
-
לינק
הערכה היא חלק בלתי נפרד מתהליכי הוראה-למידה. המיצ"ב הוא כלי הערכה חיצוני רחב היקף השייך לתחום של הערכת לומדים, ונועד לשמש כלי להערכה מעצבת: "לתת לבתי הספר כלי לתכנון, לשינוי, לקידום ולשיפור עבודת בית הספר". במחקר נבדקו תפיסותיהם של מנהלים ושל מורים את מטרות המיצ"ב בהשוואה להצהרות של משרד החינוך. לשם כך נערכו ראיונות פתוחים עם 30 מנהלים ועם 92 מורים. מהממצאים עולה שלדעת המנהלים והמורים, בדיקת הישגי התלמידים היא המטרה העיקרית של המיצ"ב, והם לא רואים במטרת המיצ"ב כלי עבודה, כפי שמשרד החינוך מצהיר. גם אופי תפקידים בבית הספר משפיע על תפיסת המיצ"ב כהערכה מעצבת או שיפוטית. מנהלים רואים במיצ"ב בעיקר כלי להערכה מעצבת, בעוד מורים תופסים אותו בעיקר כהערכה שיפוטית. בקבוצת המורים- אלה הממלאים תפקידי ניהול רואים במיצ"ב גם כלי להערכה מעצבת, בעוד מורים שאינם בתפקידי ניהול רואים בו כלי שיפוטי. מורים המלמדים את מקצועות המיצ"ב מודעים יותר למטרותיו ממורים המלמדים מקצועות שאינם נבדקים במיצ"ב ( קליגר, אביבה).
-
לינק
מטרת המאמר לסייע לאנשי מקצוע מתחומי החינוך, הייעוץ והפסיכולוגיה לבנות תוכניות חינוכיות יעילות למניעת אלימות של ילדים במערכת החינוך. בתחילת המאמר מסביר הפסיכולוג ד"ר חיים עמית בקצרה את ההנחות הבסיסיות של מאמר זה, המופיעות בשם ההרצאה: מנהיגות חינוכית למניעת אלימות. לאחר מכן הוא מתאר את שלושת המאפיינים המשותפים לתוכניות חינוכיות יעילות למניעת אלימות, כפי שמצא אותן אותם בסקירת תוכניות עיקריות כאלה, בארץ ובעולם. עוד במאמר : המודל של פרופסור דן אולוויס (Dan Olweus) מנורווגיה, מרכיבי הצבת גבולות תקיפה, מאפיין משותף שני: הקניית מיומנויות חברתיות, בוני השלום" (Peace Builders), , מרכיבי הקניית מיומנויות חברתיות, מאפיין משותף שלישי: שותפות חינוכית רחבה, מסלול FAST – משפחות ובתי ספר ביחד, (Families snd schools together), מאפייני שותפות חינוכית רחבה ועוד.
-
לינק
מבחנים בין-לאומיים, הבודקים את הישגי התלמידים במדינות שונות במסגרת מחקרים השוואתיים, זוכים לפופולריות רבה במיוחד בעשור האחרון. מבחנים אלה מובילים לנטייה של מדינות רבות להעריך את איכות מערכת החינוך לפי המיקום היחסי של תלמידיהן בדירוג ההישגים הבין-לאומי, בין היתר בשל התפיסה הרווחת המקשרת בין דירוג זה ובין כלכלת העבודה הגלובלית. בהתבסס על נתוני מבחן PISA 2002 מבקש המחקר הנוכחי להראות כי ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחן זה הם במידה רבה צפויים מראש. נמצא כי הישגיהם הממוצעים של התלמידים משקפים כמעט במדויק את הציון המנובא להם לפי מאפייניה הכלכליים והדמוגרפיים של המדינה. לפיכך נטען כאן כי הוויכוח הציבורי בישראל סביב הישגי התלמידים במבחנים הבין-לאומיים חורג מכל פרופורציה. טענה נוספת מתייחסת למדיניות החינוך, הבאה לידי ביטוי בדוח הסופי של ועדת דברת (מדינת ישראל, 2005), שגזרה הצעות לרפורמה חינוכית מתפיסת הגלובליזציה בחינוך. מדיניות זו, המתמקדת בקביעת סטנדרטים ליעדים של הישגים לימודיים במטרה לשפר את מיקום התלמידים בדירוג הבין-לאומי, גורמת למאבקים מיותרים בין משרד החינוך לארגוני המורים. לבסוף, נטען כי ההתמקדות בריבוד הבין-לאומי של ההישגים הלימודיים מסיטה את תשומת הלב הציבורית מהבנת הריבוד הפנים-מדינתי של הישגים אלה( אברהם יוגב, עדית ליבנה ויריב פניגר) .
-
סיכום
זהו דוח מחקר-סקר המציג ממצאי מחקר וסקירת מחקרים על התפתחות מקצועית של מורים. במחקר נבדקה התייחסות ותפיסת מורים את ההתנסות המקצועית המוצעת להם וזו – הרצויה בעיניהם, גם בהשוואה לנעשה בארצות אחרות בעולם (ארצות ה-OECD). הכותבים עשו שימוש בנתונים של סקר שנעשה בשנים 2003 -2004 ובחנו את תמונת ההזדמנויות והתמיכות להתפתחות מקצועית ברמה פדרלית והמדינתית בארה"ב (בכל המדינות בארה"ב). מדובר במדגם של יותר מ-130,000 מורים בבתי ספר ציבוריים ופרטיים במדינה. הכותבים גם בחנו ממצאים על תפיסות מורים (בארבע מדינות בארה"ב) את ההתפתחות המקצועית שלהם בהשוואה לסטנדרטים של התפתחות מקצועית שנבדקו ב-2008-2007. הסקירה כוללת מגוון מאמרים מהעולם העוסקים בתחום (Wei, R. C., Darling-Hammond, L., Andree, A., Richardson, N., Orphanos, S).
-
לינק
סוג מערכות הערכה הנקראות מבחני רישוי למורים מיועד למורים מתחילים ומטרתם לקבוע מי יקבל רישיון הוראה. מבחני רישוי משרתים את הדרישה שכל מי שמועמד להיכנס בשערי ביה"ס וללמד תלמידים יעמוד בהצלחה בסטנדרטים שקבעה המדינה. מבחינה זו המבחנים הם חלק ממנגנון הבקרה אשר נועד לעצב את כוח ההוראה של המדינה. נייר העמדה שלהלן שנכתב ע"י ד"ר צפורה ליבמן עוסק במבחנים אלה ומורכב מארבעה חלקים. החלק הראשון בוחן את נושא מבחני הרישוי במדינות שונות בעולם: מהן הדרישות לרישוי, האם משתמשים במבחנים ומי קובע את הסטנדרטים. החלק השני מתמקד בשאלה מיהו מורה אפקטיבי, בחלק השלישי מובאות דעות בעד ונגד מבחני רישוי, ובחלק הרביעי והאחרון מוצגת עמדתה של הכותבת.
-
סיכום
הויכוח הנמשך בעולם החינוך בעולם על שיעורי הבית נותן את אותותיו גם על המדיניות הפדגוגית של בתי ספר ומחוזות חינוך בעולם . לאחרונה יותר ויותר בתי ספר מגבשים מדיניות חדשה להכנת שיעורי בית , מדיניות נועזת במידה מסוימת המוותרת על התפיסה המסורתית של שיעורי בית. כך לדוגמא, ביה"ס יסודי בסקוטלנד גיבש מדיניות חדשה שמשמעותה יצירת אתגרים להתמודדות של התלמיד בבית במקום מטלות תרגול רגילות . התלמידים נדרשים לחקור דברים וליצור תוצרים מקוריים שיעורו בהם עניין וסקרנות , לדוגמא במסגרת שיעורי היסטוריה וטבע התלמידים נדרשים לחקור את אורח החיים הויקטוריאני ולמצוא ממצאים ועדויות לכך שהבתים בתקופה הויקטוריאנית פגעו בבריאות. התלמידים נדרשים להתארגן בצוותי עבודה ולהיפגש בספריה הציבורית לצורך הכנה ואיסוף של הממצאים והרקע לכך בספרי עיון. פעילות החקר והכנת התוצרים נקראת אתגרים והמילה שיעורי בית כבר לא בשימוש בביה"ס. במהלך השנה נדרשים התלמידים להתמודד עם 6 אתגרים , חלקם בעבודת צוות וחלקם באופן יחידני .
-
סיכום
המאמר מציג חקר מקרה העוסק בהשפעות הסוציולוגיות של שתי תוכניות מדיניות חינוכית באוסטרליה – פדרלית ומדינתית – על דרכי ההתפתחות המקצועית של מורים. אוכלוסיית המחקר כללה מורים ומנהלים שעבדו באשכול של שישה בתי ספר בקהיליה כפרית. המסגרת המושגית מתבססת על המושג "שדות" של בורדייה, ועל הרחבות חדשות של תיאוריה זו, ומראה כיצד מתחים בין גישות מדיניות ניהוליות לבין גישות דמוקרטיות להתפתחות מקצועית מקבלות ביטוי במעשה ההוראה היומיומי. הבנת ההשפעה של מתחים של מדיניות על הפרקטיקה חשובה לתכנון וליישום של התערבויות פוליטיות בדרכים נכונות. (Hardy, I.)
-
סיכום
מגזין "טיים" האמריקני הגדיר את אלפי קון (Kohn) "המבקר הרהוט ביותר של החינוך המבוסס על מבחנים וציונים". קון, בן 54, הוא מחברם של 12 ספרים על חינוך במשפחה ובבתי הספר, שהפכו לרבי מכר ותורגמו לשפות רבות. הוא מרצה מבוקש, ועמדותיו, המתגרות בקונצנזוס הפדגוגי האמריקני השמרני, באות לידי ביטוי בספריו. קון נקרא ונשמע ברחבי ארצות הברית, אך אינו עושה רושם גדול על מערכת החינוך האמריקנית. הרפורמה הגדולה של העשור האחרון – "אף ילד לא נשאר מאחור" ("No Child Left Behind") – שבוש יזם ואובמה ממשיך, הומצאה נגד כל הרעיונות שהוא מפתח ומפיץ במשך שלושה עשורים. בשנה האחרונה הוא הוריד כפפות וקורא למורים ולהורים להתאגד ולמרוד – להפסיק לשתף פעולה עם מערכת החינוך שמזיקה לילדים. לפי קון, תכנית הרפורמה, שמטרתה שב- 2014 כל בתי הספר בארצות הברית ישיגו תוצאות מושלמות במבחנים, לא עובדת ולא יכולה לעבוד. הבעיה, טוען קון, היא הגישה הכללית של מגבשי המדיניות, אשר מנסה להפוך את בתי הספר למסגרות בסגנון תאגידי באמצעות מבחנים ( דקל, יעלי).
-
לינק
מוזר למצוא בשוודיה הגדולה והסוציאל-דמוקרטית את מהפכת השוק החופשי, אך זה בדיוק מה שמתרחש בבתי הספר במדינה. רפורמות שנכנסו לתוקף ב-94' מאפשרות לכל מי שעומד בסטנדרטים בסיסיים לפתוח בית ספר חדש, לקלוט תלמידים ולקבל תקציבים ציבוריים. כלי העבודה העיקרי הוא אתר האינטרנט של הרשת (פורטל מידע) המכיל את כל תוכנית הלימודים. הצעירים נעזרים במדריך ומקדישים 15 דקות בשבוע כדי לסקור את התקדמותם בשבוע שעבר, ולהציב יעדים וזמנים לפעמים הבאות. המשימות כוללות שיעורים והרצאות, אך חלק גדול מהלימוד נעשה באופן עצמאי או בקבוצות קטנות. הפורטל מאפשר לכל תלמיד לעבוד ברמה המתאימה לו, בהתאם ליתרונותיו וחולשותיו. כל נושא לימוד מחולק ל-35 צעדים. תלמידים המגיעים לצעד ה-25 עוברים בהצלחה את השיעור. אלה שמגיעים לצעד ה-30 או ה-35 זוכים בציון טוב מאוד או מצוין, בהתאמה. המורים מעדכנים ומוסיפים חומר לימוד חדש לאתר האינטרנט במהלך החופשות. החופשה השנתית שמקבלים המורים מסתכמת בשבעה שבועות בלבד, בדומה לזאת שניתנת לעובד המשרד הממוצע בשוודיה.
-
לינק
הסקירה המועילה שנכתבה על ידי צוות האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך מציגה עקרונות מנחים למדיניות בית-ספרית בנושא שיעורי בית לצד כלי עזר שיש בו כדי לתרום להפקת התועלת הרצויה משיעורי בית בבית הספר היסודי. הטבלה המובאת בסקירה עשויה לשמש מודל עקרוני יעיל לעריכת מיפוי להכנת שיעורי בית. באמצעות מודל זה ניתן לבנות את הפרופיל של כל תלמיד באשר לדרך שבה הוא מעדיף להכין שיעורי בית ובהתייחס להנעה שלו להכין שיעורי בית. כמו כן מציעה הסקירה מתווה עקרוני לחלוקת האחריות בבית הספר בנושא שיעורי בית. אלו הם יסודות של מתווה מדיניות נכונה והוגנת הן מבחינת הנהלת בית הספר , הן מבחינת המורים והן מבחינת ההורים והתלמידים .
-
לינק
האתגר הוא האם היוזמות לקדם חדשנות צוללות עמוק אל מעבר לרמה הגלויה ומשנות את הפילוסופיה המסורתית בחינוך במדינה זו. אקלים פרפורמטיבי לא יוכל לקדם זאת, ועשוי אף להחמיר את האחידות והשמרנות. זהו אקלים המהווה אנטי-תזה לקידום שוויון בחינוך. הנטייה הקיימת בקרב מנהלי בתי הספר למימוש האוטונומיה שלהם מתבטאת בהשקעה בתחומים המבטיחים הישגים גבוהים כמו משיכת תלמידים מוכשרים לבית הספר או העדפת תלמידים מסביבות עשירות שיגיעו להישגים אקדמיים טובים. יש סכנה שבית הספר יהיה מעוניין יותר בשיפורים טקטיים שמביאם לשיפור קצר טווח ( Tan, C ).
-
תקציר
מעורבות יתר של הממשלה הבריטית בקביעת הסטנדרטים החינוכיים של בתי הספר היסודיים באנגליה פגעה בהתקדמות האיכותית של בתי הספר, קובע מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קיימברידג'. משרד החינוך הבריטי ביקש לקדם את ההישגים בחשבון ובשפה בבתי הספר היסודיים, הצליח ליצור אוירה של הישגים ולמידה המוכתבת ע"י בחינות הישגים, אך באופן כללי פגע בשיטות ההוראה של המורים בבתי הספר היסודיים ובאיכות הלמידה של תחומי דעת שאינם קשורים לחשבון ולשפות. גם בנוגע לרמת הלמידה בחשבון ובשפות לא בטוחים עורכי המחקר כי אכן הוקנו מיומנויות למידה איכותיות. הלחצים המופעלים ע"י משרד החינוך הבריטי מאז 1990 על בתי הספר היסודיים לקדם בצורה נורמטיבית את הישגי התלמידים פגעו בהקניית תחומי דעת איכותיים והפכו את תכנית הלימודים לתכנית צרה שאין בה עומק.
-
לינק
מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את ה"קולות" הגלויים והסמויים שנשמעו בשלוש מכללות להכשרת מורים לאחר פרסום דו"ח דברת ואת התמודדותן עם דרישות השינוי מההיבט הארגוני. הבחירה בשלושת חקרי המקרה נבעה מהחשיבות שהחוקרות מייחסות לחקר תופעות באמצעות חשיפה של יחסי הגומלין המתקיימים בתהליכים אנושיים, ייחודיים ומקומיים מנקודת מבטם של המשתתפים. נוסף על כך, החוקרות חשבו שהתמקדות בתהליכים מקומיים עשויה להבליט סמויות גלויות שהן רלוונטיות לכלל המכללות ויכולות לשפוך אור על מורכבותם של תהליכי השינוי. ניתן לסכם את שהתרחש בשלוש המכללות ולומר שההקשר הגיאוגרפי, תרבותי-דתי והיסטורי של כל אחת מהן השפיע על התהליך שכל מכללה חוותה. עם זאת, המחקר הנוכחי מראה שדו"ח דברת היה אירוע רב-משמעות משום שהיווה מנוף לתהליכים ולהתרחשויות בכל המכללות, גם אם בסופו של דבר הוא נגנז בשל שינויים פוליטיים שהתרחשו בארץ. (עירית קופרברג, אסתר ורדי-ראט, חוה גרינספלד, אריאל חורין).
-
לינק
כיצד רואים כלכלנים מנוסים מחוץ למערכת הממשלתית את הניסיונות לכפות על המורים ובתי הספר רפורמה חינוכית בעידן השוק החופשי? רשימה מעניינת וביקורתית של הכלכלנית המוערכת תמר בן יוסף. תוך התייחסות לרפורמות כלכליות קודמות כגון קרנות הפנסיה יש לכותבת ספק לגבי האפקטיביות של הרפורמות החינוכיות המוצעות וההשלכות האפשריות הבלתי נודעות שלהן. הכותבת גם מבקרת את המדיניות הפדגוגית החדשה החותרת לשלב פרקי לימוד על שוק ההון והבורסה בבתי הספר (תמר בן יוסף)
מדיניות בחינוך
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין