שולחן העבודה הממוחשב ( SMART Table ) הוא כיום מוקד הפיתוח של הרבה חברות מחשבים ובתי תוכנה בעולם . "שולחן העבודה הממוחשב" הם מרכז יצירה אישי או קבוצתי המאפשר לילדים ליצור , לגלות עולמות ( השולחנות הממוחשבים מחוברים לאינטרנט בתקשורת אלחוטית) . ניסויים ראשונים בבתי ספר ובגני ילדים מצאו כי המימשק של תצוגת השולחן הוא אינטואיטיבי להפעלה והילדים נמשכים לשחק בו ולגלות סקרנות כל הזמן .

ההחלטה של מועצת המחקר הקנדית הלאומית לתמוך בפרוייקט המו"פ החדשני של סביבת למידה מתואמת אישית ( PLE) היא לא רק החלטה מעניינת מבחינת פיתוח סביבות למידה מתוקשבות אלא גם הכרה בחזונו של סטיפן דאונס (Stephen Downes) מקנדה אשר מציע כבר כמה שנים תפיסה אלטרנטיבית וחדשנית לפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים ולתלמידים. התמיכה של מועצת המחקר הלאומית בקנדה ברעיון החדשני של Stephen Downes (מהפכן חינוכי ידוע בתחומי התקשוב החינוכי) היא לא רק כספית אלא גם מעשית. סטיפן דאונס מונה כמנהל הפרויקט החדשני הנחשב כפרוייקט חדשני בתחומי החינוך המתוקשב. הרעיון הוא ליצור למידה הקשרית של הלומד מבלי לכפות עליו תבניות מחייבות אלא לספק כלים לעידוד הסקרנות. הלומד יכול לגבש ולפרוס את הרשת שלו המקשרת בין משאבי למידה, עמיתים ומקורות מידע . סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. עפ"י תפיסת ה-PLE מערכות הלמידה הממוחשבות הקיימות באינטרנט משקפות דור מיושן של הוראה ולמידה, הן מסורבלות וכבדות ואינן מעודדות יצירתיות והתלהבות אצל התלמידים.

מאמר ביקורתי של קבוצת חוקרי חינוך משבדיה המציג בצורה אנליטית את מכלול הנושאים של למידה מקוונת באוניברסיטאות ובמכללות כיום. המאמר בוחן את המודלים התיאורטיים הקיימים בלמידה מקוונת , את המגמות העיקריות בפיתוח הלמידה מקוונת (e-learning state of art ) , את אסטרטגיות ההוראה העיקריות ואת מידת הניצול האופטימאלית של טכנולוגיות הלמידה המקוונות. אין ספק כי יש התקדמות ביישום הלמידה המקוונת באוניברסיטאות ובמכללות , אך המצב רחוק מלהיות משביע רצון מנקודת המבט של ניצול הטכנולוגיות ושיטות ההוראה הרצויות . חלו, אמנם, שינויים בלמידה המקוונת , אך מידת השימוש על ידי המרצים עדיין מוגבלת ובמקרים לא מעטים לא הושגה עדיין יעילות בניצול הטכנולוגיות החדישות לקידום למידה מעמיקה ומאתגרת יותר. נדרשת רמת מחויבות גבוהה יותר לפיתוח אסטרטגיות הוראה מקוונות ושימוש פדגוגי מעמיק בלמידה המקוונת מעבר לשימוש הטכני המקובל כיום בחינוך הגבוה (Evelyn Kigozi Kahiigi, Love Ekenberg).

אלן לווין כותב בבלוג המעניין שלו כי הציפיות הגבוהות שהיו לנו לאנשי חינוך ולאנשי הפצת מידע לגבי הבלוגים הקוליים – פודקאסטים היו כנראה אופטימיים מדי ובניגוד להם, מתברר עתה כי הטכנולוגיה של פודקאסטים אינה תופסת ואפילו גורמת לאכזבה. במסגרת הציפיות היו הערכות שמרצים באוניברסיטאות ובמכללות יאפשרו לשדר את ההרצאות שלהם כפודקאסטים. כיום ברור, שפודקאסטים היא טכנולוגיה שמצליחה לעניין רק קבוצות שוליות בחינוך או בטכנולוגיה, גם בגלל העובדה שמשתמשים מעדיפים יותר לקרוא טקסט או לצפות בקטעי וידאו ולא בהכרח להאזין להרצאות או לקטעי קריינות. גורם נוסף להעדר השימוש הוא העובדה שקשה לאחזר קטעי קול באינטרנט ולכן אפשרויות החיפוש הן מוגבלות.

כמוסד מו"פ חינוכי חדשני זוכה Futurelab שמקום מושבו באנגליה להתעניינות ויוקרה רבה בעולם. זהו מכון מחקר חדשני לפיתוח גישות חדשניות ומשאבי למידה דיגיטאליים בתחומי החינוך שעובד בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך הבריטי וחוגי התעשייה הבריטיים ומנסה להתוות דרכים חדשות וגישות לשילוב התקשוב וטכנולוגיות הלמידה בבתי הספר. הם מעודדים פרויקטי מחקר ופיתוח של פרויקטים עתידיים לטובת תלמידים ובתי ספר. באתר שלהם ניתן למצוא מבחר של סקירות ספרות טובות על נושאים חשובים כגון הערכה מתוקשבת של תהליכי למידה דיגיטאליים או עקרונות של משחקי מחשב בלמידה.

התכנית האינטגרטיבית החדשה של הקנדים לאוריינות מידע ותקשוב לתלמידי כיתות ח' היא מלאכת מחשבת של תכנון לימודים לשילוב האינטרנט בהוראה. תכנית החובה שהונהגה ב-2006 בבתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים בקנדה מייצגת נאמנה את התפיסה של השבחת מיומנויות קוגניטיביות. אתר האינטרנט של התכנית האינטגרטיבית יש בו כדי להדגים את מרכיבי התכנית, המיומנויות הנדרשות, רמות הפעילות ועקרונות ההערכה. התכנית האינטגרטיבית עדיין בניסוי ובהרצה של השנה הראשונה ובעקבות זאת מתכננים אנשי משרד החינוך הקנדי להכניס בה שינויים נדרשים כתוצאה מלקחים בשטח. למעשה, מדובר על סוג של תכנית לימודים צומחת ומתפתחת.

סקירת הספר החדש על אוריינות מידע בחינוך, סיכום הכינוס האקדמי שנערך באנגליה, Staffordshire University בחודש מאי 2006. הספר החדש מהווה אסופה של המאמרים והמחקרים שהוצגו במהלך הכינוס באנגליה, לרבות הרחבות של ההרצאות המקוריות, כגון אוריינות מידע ופדגוגיה חדשה, לוחות ממוחשבים בכיתה ושאלה המוטיבציה של תלמידים לפתוח מיומנויות של אוריינות המידע (Jones et al.), סוגיות של הקשר בין אוריינות מידע וחיפוש במנועי חיפוש. הספר מצליח להצביע על כיווני המחקר העיקריים כיום בתחום חקר אוריינות המידע בחינוך.

החזון של משרד החינוך האמריקאי לביה"ס גמיש יותר הנקרא School 2.00 לא נותר על הנייר. לאחרונה כבר הוקם באופן מעשי ביה"ס חדש ברוח School 2.00 בעיר פילדלפיה. ביה"ס החדש נקרא Science Leadership Academy ויש לו חזון אחר ליצירת תהליכי למידה וסביבות למידה. החזון הוא של יצירת למידת חקר בתחומי המדעים תוך שיתוף פעולה בין לומדים, יצירה, חקר ורפלקציה. כמעט לכל התלמידים יש מחשבים ניידים צמודים. המורים מקדמים באופן פעיל סביבה של הכוונה עצמית ללמידה על מנת ליצור מוטיבציה בקרב התלמידים בני ה- 15 וה-14 הלומדים בביה"ס זה. כל תוכניות הלימודים ומשאבי הלמידה הועלו לאתר האינטרנט ברוח תפיסות ה-WEB 2.0, כלומר, יצירת סביבה לימודית מתוקשבת המתואמת ללומדים באינטרנט והמאפשרת כתיבה ותיעוד דיגיטאלי מלא באינטרנט (כגון בלוגים). מעבר לכך, ביה"ס שם לו למטרה לטפח דיאלוג דו-כיווני בין התלמידים והמורים תוך מתן אוטונומיה רבה יותר לתלמידים ליזום ולהעלות סוגיות ונושאי עניין.

במסגרת פרויקט חינוכי חדשני מחליפים בתי ספר יסודיים בקליפורניה את ספרי הלמידה המסורתיים בסביבות למידה מתוקשבות. היערכות פדגוגית וטכנולוגית זו ניזומה ע"י אחד המו"לים החינוכיים הגדולים (Pearson Scott Foresman) המציע לבתי הספר היסודיים בקליפורניה סביבות למידה מתוקשבות מבוססות מולטימדיה כתחליף לספרי הלימוד בהיסטוריה. מדובר בניסוי פדגוגי משמעותי המאושר ע"י מחלקת החינוך בקליפורניה והנערך ב-7 מחוזות החינוך הגדולים של לוס אנג'לס. הפרויקט משלב בתוכו מלבד תכנים דיגיטאליים גם כלים ממוחשבים לשיתופיות, סטנדרטים מחייבים של עצמי למידה (SCROM), סטנדרטים פדגוגיים מחייבים של מיומנויות קריאה ומדדי הערכה ברורים. הניסוי נערך בקרב תלמידי כיתות ד'-ו' והוא מתוכנן להתרחב לעוד 200 מחוזות חינוך ברחבי קליפורניה. הניסוי הפדגוגי הראשון שנערך במחוז החינוכי של LAMONT בקליפורניה כבר בשנת 2005 הוכתר בהצלחה ואפשר את הרחבת הפרויקט למאות אלפי תלמידים נוספים ברחבי קליפורניה. ההשקעה העיקרית בפיתוח התכנים הדיגיטאליים היא של המו"ל, אך גורמי הפיקוח החינוכיים והמורים בקליפורניה משקיעים לא מעט מאמצים להיערכות דידקטית תואמת שתאפשר הפעלה נכונה של התלמידים במסגרת תכנית הלימודים המתוקשבת בהיסטוריה.

סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. הרעיונות החדשים הנרקמים כיום לגבי סביבות למידה ממוחשבות מסוג PLE מצדדים יותר מכל בתוכן שיתופי בסביבת הלמידה הממוחשבת אותו מעדכנים הן הלומדים והן המורה/מרצה. מדובר על פעילות דינאמית יותר של הלומדים היכולים להתבטא בחופשיות בסביבת הלמידה המשולבת. תפיסת ה-PLE מנסה ליצור מימשק לסביבה לימודית דיגיטאלית הממזגת בצורה מעניינת תחומי עניין אישיים ותחומי ידע מקצועיים, לרבות תהליכי למידה פורמאליים עם תהליכי למידה לא פורמאליים. (עמי סלנט)

מחקר חלוץ שנערך באוסטרליה בדק את ההשלכות של אימוץ מחשבים ניידים בכיתה על מורים ומחנכים. המחקר הנוכחי בדק ניסוי חינוכי נרחב למדי אשר במהלכו צוידו מורים במחשבים ניידים ב-61 בתי ספר באוסטרליה. מעל 1500 מורים צוידו במחשבים ניידים, חלקם בבתי ספר תיכוניים, ומרביתם בבתי ספר יסודיים ובתי ספר של החינוך המיוחד. ממצאי המחקר מלמדים כי רמת העניין של המורים בהוראה עלתה באופן משמעותי ונוצרה תרבות ארגונית חדשה בבתי הספר שמאפיינת ברמת נכונות גבוהה יותר של המורים לקחת על עצמם אחריות, לשפר את ההוראה ולקדם את ביה"ס. ממצאים ראשוניים מצביעים גם על הכנסת שיטות הוראה פדגוגיות חדשניות יותר לכיתות בעקבות השימוש במחשבים הניידים.