מגזר ערבי
מיון:
נמצאו 50 פריטים
פריטים מ- 41 ל-50
  • לינק

    מחקר זה בוחן את הקשר בין תכונות ומאפיינים תרבותיים של סטודנטיות ערביות, פרחי הוראה , לבין תפיסת תכונות המורה הטוב. במחקר השתתפו 122 סטודנטיות ערביות הלומדות במסלול הגיל במכללת סכנין . ממצאיו עולה שהסטודנטיות מתחלקות לשתי קבוצות: האחת מצדדת בתכונות ובמאפיינים תרבותיים מסורתיים והאחרת מצדדת בתכונות ובמאפיינים תרבותיים מודרניים. הממצאים מלמדים כי תכונות ומאפיינים תרבותיים מסבירים את ההבדלים בנוגע לתפיסת תכונות המורה הטוב. יתרה מזו : מן הממצאים עולה שסטודנטיות בעלות מאפיינים תרבותיים מודרניים מדרגות גבוה את תכונות המורה הטוב בסדר הבא: מורה אשר מפתח יכולות קוגניטיביות בקרב תלמידים , מתקשר היטב עם התלמידים , יוצר אוירה נינוחה בכיתה ושומר עליה, בקיא ושולט בידע יותר מאשר הסטודנטיות בעלות התכונות והמאפיינים התרבותיים המסורתיים. זאת ועוד : נמצא שסטודנטיות בעלות מאפיינים תרבותיים מודרניים הגדירו מורה טוב כמורה המלמד בשתי רמות : ברמה הפרטנית ( מורה מול תלמיד) וברמה הקולקטיבית ( מורה מול כיתה). ( יאסר , עואד, ח'אולה זועבי. מחמוד חליל.) .

  • לינק

    בניגוד למקצועות רבים, בהם צריך ללמוד, להבין ולשנן את ה"חומר", הרי מקצוע הפסיכולוגיה דורש, כבר בשלבים הראשונים של למידתו, הבנה במישור הרגשי כמו גם השכלי, הטמעה, קריאת תיגר על דברים שמקובל להניחם כנכונים, ויכולת יישום. בהוראת פסיכולוגיה במכללה ערבית להוראה, עומדות על הפרק כל אותן בעיות הקיימות במכללה היהודית, ובנוסף להן בעיות רבות המיוחדות למכללות במגזר הערבי. במאמר זה מדגימה הד"ר חנה דויד כיצד ניתן להפוך שיעור שנושאו: "זיגמונד פרויד" לאירוע חווייתי, שובר התנגדות, המאפשר לסטודנטיות להתפתח מבחינה רגשית, להגמיש את עמדותיהן ביחס למספר נושאים, ולהבין תופעות מתוך פרספקטיבה רחבה יותר.

  • לינק

    מאמרו המקיף והשיטתי של איימן אגבארייה על בעיות היסוד של הכשרת המורים הערביים בישראל. המאמר מתייחס לסוגיות הבאות : תמונת מצב : המדיניות להכשרת מורים ערבים, סטודנטים ערבים במכללות להוראה בחינוך העברי , היבטים משפטיים , היבטים תקציביים, לקראת מדיניות חדשה בהכשרת המורים הערביים בישראל, צעדים נדרשים ברמת משרד החינוך, צעדים נדרשים ברמת המכללות בחינוך הערבי, צעדים נדרשים ברמת המכללות בחינוך העברי (אגבארייה , איימן).

  • לינק

    ד"ר מוחמד עיסוואי , ראש המכללה האקדמית לחינוך אלקאסמי בבקה אל גרבייה , הצליח בפרק זמן של פחות מעשרים שנה להפוך מוסד חינוכי קטן ושמרני למוסד אקדמי גדול ופתוח שמכשיר בעזרת שיטות מתקדמות וציוד משוכלל (ספרייה מעודכנת, מעבדות , מחשבים, תחנת רדיו) אלפי מורים בתחומים מגוונים , מקדם ומתסיס את הקהילה שבה הוא פועל והופך את עצמו , בצעדים קטנים ומדודים, לבסיסה של האוניברסיטה הערבית הראשונה בישראל. הראיון עם ד"ר עיסוואי "בהד-החינוך" מלמד על חדשנות חינוכית ורצון להוביל שינוי ע"י הסגל של המכללה האקדמית אלקאסמי. הכשרת המורים במכללה מבקשת לעמת את הסטודנטים עם עצמם , עם הערכים שגדלו עליהם. עימות כזה באמצעות נוקבות מערער את האיזון של הסטודנטים ויוצר מתח מצמיח בין ערכי הבית והחברה, בין ערכי המסורת לערכי ההכשרה המקצועיים וההומניסטיים. כדי שעימות כזה ייצור אנרגיות חיוביות נחוצה אווירה פתוחה ודמוקרטית מורים המודעים למתח הערכי שהחברה הערבית נתונה בו ולגודל השליחות המוטלת עליהם. אם תהליך ההכשרה הצליח, בתודעת הסטודנטים מתפתח סולם ערכים חדש , מאוזן ודינמי.

  • לינק

    במסמך מוצגים נתונים על פערים בין המגדרים בהישגים במבחני הבגרות, במבחני המיצ"ב ובמבחנים בין-לאומיים, ונסקרים בקצרה כמה הסברים אפשריים לפערים אלה. יש פער בשיעור הזכאות לבגרות בין הבנים לבנות, לטובת הבנות, הן במגזר היהודי והן במגזר הלא-יהודי; הפער לטובת הבנות במגזר הלא-יהודי גדול בהרבה מהפער המקביל במגזר היהודי. גם בשיעור העמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות יש פער לטובת הבנות, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. הפער בין הבנות לבנים במגזר הערבי גדול יותר, והוא במגמת עלייה בשבע השנים האחרונות. במבחני המיצ"ב האחרונים שפורסמו עליהם נתונים מפורטים היו הישגי הבנות בקרב דוברי הערבית גבוהים מהישגי הבנים באופן עקבי בכל שכבות הגיל ובכל מקצועות המיצ"ב, לרבות מתמטיקה. הפערים בהישגים לטובת הבנות בקרב דוברי הערבית היו גדולים מהפערים המקבילים בקרב דוברי העברית( יובל וורגן).

  • לינק

    במאמר זה מתבססת הכותבת על חלק מממצאיו של מחקר שערכה לאחרונה, ומטרתו הייתה ללמוד את חווייתה של המורה המתחילה, מחנכת כיתה א' בחברה הערבית בישראל. המחקר הוא איכותני. במסגרתו היא ראיינה שמונה מורות מתחילות, מחנכות כיתה א', עם סיומה של שנת ההוראה הראשונה שלהן. במחקר הנוכחי התלמידים הופיעו בחוויותיהן של המורות כמקור לקושי ( Scherf, 2008 ) השלב ההתפתחותי שנמצאים בו תלמידי כיתה א ' (לימוד ראשית הקריאה והכתיבה) , ההבדלים האינדיווידואליים, מוכנותם של התלמידים לכיתה א', חסך במסגרות בלתי פורמליות עבור התלמידים וכן, נוסף על כל הנאמר, תשתיות פיזיות לקויות של בית הספר – כל אלה הם הקשיים שהמורות נתקלו בהם. מורות שעברו לדרום נתקלו בקשיים נוספים, שמקורם בשוני התרבותי השפה ויחסי הקרבה בין תלמידי הכיתה ובהקשר הפוליטי ילדי הפזורה.

  • לינק

    המחקר הנוכחי שנערך ע"י חוקרות ישראליות (נירית רייכל ושרה ארנון, מכללת אוהלו) ופורסם בכתב עת בינלאומי בדק את ההבדלים וקווי הדמיון בתפיסת המורה הטוב בקרב אוכלוסיות שונות תוך התמקדות בשני היבטים: מגדר ואתניות. המרואיינים נבחרו מהקבוצות הבאות בחברה הישראלית: גברים ממוצא יהודי, נשים ממוצא יהודי, גברים ממוצא ערבי ונשים ממוצא ערבי. שאלת המחקר היתה: האם הזהות האתנו-תרבותית מסבירה את ההבדלים בתפיסת המורה הטוב. הממצאים מלמדים כי מרכיבי הזהות האתנו-תרבותיים מסבירים את ההבדלים לגבי תפיסת המורה הטוב. בעוד הגישה של המרואיינים הערביים ביטאה תפיסה ברורה ומגובשת לגבי דמות המורה הטוב, הרי בקרב המרואיינים היהודיים התפיסה הייתה הרבה יותר הטרגונית. מבחינת המגזר היהודי האינטראקציה של המורה עם התלמידים היא המרכיב החשוב של המורה הטוב בעוד המגזר הערבי ייחס יותר חשיבות לדמותו האתית ערכית של המורה Nirit Reichel, Sara Arnon) ).

  • לינק

    המחקר המוצג במאמר בדק את הקשר בין מדדי יעילות ארגונית בבתי ספר לבין ההתקדמות בהישגי תלמידים מתחילת שנה ועד סופה, בשלושה נושאים : תחומי למידה בסיסיים ( מוטוריקה גסה , תפיסה חזותית , התפתחות לשונית ואחרים), הבנת הנקרא ומתמטיקה . במחקר השתתפו שמונה בתי ספר לחינוך מיוחד , ארבעה במגזר היהודי וארבעה במגזר הערבי, ונבדקו גם ההבדלים בין שני המגזרים . מן הממצאים עולה כי : א. ככל שהמורים תפסו את ממדי היעילות של בית הספר כגבוהים יותר, כך הייתה התקדמות התלמידים רבה יותר בתחומי הלמידה הבסיסיים ובהבנת הנקרא. ב. המורים בבתי הספר במגזר היהודי העידו על מידה רבה יותר של יעילות מזו שהעידו עליה המורים במגזר הערבי. ג. ההבדל בין המגזרים במדדי היעילות היה נמוך בהרבה מן ההבדל בהתקדמות התלמידים : במגזר הערבי הייתה התקדמות נמוכה במידה ניכרת מזו שהייתה במגזר היהודי (סאאיד ,בשארה. חנה שחר).

  • לינק

    זהו מחקר חלוץ, הבוחן את המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בחברה הערבית בישראל. מטרתו לזהות את המניעים והגורמים העיקריים המכוונים את הסטודנטים הערביים בבחירה בהוראה כמקצוע. השערת המחקר היתה, שמניעים אלה יכולים לספק מידע על אישיותם ותכונותיהם של הפונים להוראה, ולשרטט פרופיל אופייני שלהם. אוכלוסיית המחקר מנתה 280 סטודנטים בשנה א' מכל המסלולים והמגמות במכללות האקדמיות הערביות. נמצא כי המניעים הפנימיים לבחירה בהוראה כמקצוע, ובראשם התפתחות אינטלקטואלית, יצירתיות, תחושת הנאה, סיפוק ומחויבות חברתית – נתפסו כמניעים מכריעים באופן בולט יותר לעומת מניעי סטטוס חברתי- כלכלי. נמצא גם, כי המלצת ההורים ושכנוע קרוב משפחה, הם שני הגורמים המכריעים ביותר בתהליך בחירת ההוראה כמקצוע (ראיד זידאן, סלמאן עליאן, זהבה תורן)

  • סיכום

    תיאורית ה-mind הינה היבט מרכזי בחשיבה ובהבנה החברתית המתפתחת בגיל הגן. הרצף ההתפתחותי של ילדים בתחום זה נבדק במחקר הנוכחי באמצעות מטלות ניסוי ובסיפורי ילדים. בנוסף, בדק המחקר את יכולתן של גננות וסטודנטיות להוראה לזהות את הרצף ההתפתחותי המתרחש בתקופת הגן. הממצאים מצביעים על החשיבות של בדיקת יכולת זו באמצעות סיפורי ילדים הנגישים לסטודנטיות וגננות ועל תשתית הקיימת אצלן לזהות היבטים חשובים בהתפתחות ההבנה החברתית של ילדים. החוקרות מציעות להעמיק את הידע של סטודנטיות וגננות בתחום ולטפח את יכולתן לקיים שיח בעקבות סיפור המתייחס באופן מעמיק למניעי ההתנהגות של הדמיות ולאינטראקציות ביניהן (לינה בולוס, מרגלית זיו)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין