מגזר ערבי
מיון:
נמצאו 50 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • סיכום

    מורה אחד בחטיבת ביניים אחת באום אל־פחם החליט ללמד אחרת. המנהל נתן גיבוי, והכיתה התחילה לשאול שאלות רגישות . בשיעורי דת בכיתה ז' בחטיבת הביניים "אלגזאלי" באום אל־פחם התלמידים שואלים את השאלות הרגישות ביותר על היחסים בין האסלאם לחיים המודרניים, בוחנים אפשרויות שונות ומתפלספים. לא בטוח שאבו חאמד מוחמד בן מוחמד אלגזאלי עצמו (1058–1111), מחשובי התאולוגים הערביים ומי שהתנגד לפילוסופיה (ספרו נקרא "מפלת הפילוסופים") ותמך בנבואה, היה מרוצה מ"קהילת החשיבה" שקמה בבית הספר הנקרא על שמו ( איתי גודר) .

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לאסוף מידע על בוגרי המכון הערבי האקדמי לחינוך במכללה האקדמית בית ברל כדי ללמוד על תהליך שילובם של הבוגרים בשדה החינוך ועל הערכתם את תכנית ההכשרה ולבדוק את מידת שביעות הרצון מתכנית ההכשרה ברב בוגרים אלה בחמישה מחזורי לימוד 2006-2011. אוכלוסיית המחקר כללה מדגם של 188 בוגרים, 92% מהם בוגרות , שהשיבו על שאלון. בשאלון הופיעו שאלות סגורות ושאלות פתוחות. השאלות התבססו על עמדות הבוגרים כלפי השתלבותם בהוראה ועל עמדותיהם והמלצותיהם לגבי תכנית ההכשרה במכון ( קוסאי חאג' יחיא סאמי מחאג'נה ).

  • לינק

    מאמר זה בוחן את אופיין של הדילמות של מורים מאמנים משלוש קבוצות לאומיות שונות (יהודי, דרוזי וערבי), שבהן הם נתקלים בעבודתם בבתי ספר ערביים ישראליים, כיצד הם מנהלים דילמות אלה בפועל וכיצד האופי של דילמות מסוימות עשויות להתקשר לאסטרטגיות הניהול שלהם(Lily Orland-Barak; Roseanne Kheir-Farraj; Ayelet Becher, 2013).

  • סיכום

    כאחת משופטות תחרות הסיפורים, קראה המחברת את כל הסיפורים בשמונה השנים האחרונות. לאחר קריאת כל הסיפורים שהתקבלו לתחרות מהמגזר הערבי, נחשפה בפני המחברת תופעה חברתית-חינוכית שהייתה ייחודית, שחזרה על עצמה בכמה וכמה סיפורים. מורים וגננות בני המגזר הערבי, כתבו על מצבם בשנת ההוראה כאשר ירדו דרומה לחבל ארץ רחוק שהווית החיים בו התבררה כשונה מהווית חייהם. מתוך כ-15 סיפורים שעסקו בתופעה, היא בחרה שמונה סיפורים, המשמשים בסיס למאמר זה ( שץ אופנהיימר, אורנה) .

  • לינק

    הכשרת המורים במגזר הערבי מתקיימת בעיקר במכללות ובמסלולים נפרדים למגזר זה. בין החידושים הבולטים : פתיחה של ארבעה תכניות לימודים לתואר מוסמך בחינוך, ניהול וארגון מערכות חינוך , הוראה ולמידה , חינוך מדעי וחינוך לשוני ( שרית יעקב ) .

  • לינק

    למידה באמצעות עיצוב היא מציאות חדשה שבה עוברים הלומדים שינוי בפרקטיקה וגם שינוי הכרתי בתפיסת הזהות, ומעבר מחוויה של לומדים לחוויה של מעצבים. בפוסטר הזה אנו מתארים ניסוי עיצובי במסגרת קורס משחקים ולמידה, ב חקרו ילדים מכיתה ח' בעיר נצרת את המורשת, ההיסטוריה והארכיאולוגיה של העיר העתיקה, ועיצבו משחק מבוסס מקום. הלמידה התנהלה תוך כדי מפגש, שיח, חקר ואינטראקציה מתמדת עם האנשים בסביבה. במישור המטה-קוגניטיבי פעלו הלומדים כשותפים בתהליך עיצוב ופיתוח משחק בעל נרטיב מתאים שתפקידו להדגיש את הייחודיות של העיר נצרת ואת תחושת השייכות של בני הנוער לעירם ( נאדרה סאלח, גאדה בשארה , ישי מור ).

  • לינק

    שנת ההוראה הראשונה נחשבת כשלב חשוב ומשמעותי בהתפתחותו המקצועית של המורה. המחקר מתמקד בקשיים של המורה הערבי המתחיל בבתי הספר הערביים. המסגרת התאורטית מסתמכת על הניתוח של סיימון וינמאן (Simon Veenman) המציע דירוג היררכי של עשרים וארבעה קשיים הניצבים בפני המורה המתחיל בהתאם לסדר חשיבותם. המחקר מתייחס לשמונת הקשיים הנפוצים ביותר ( עליאן, סלמאן, ראיד, זידאן).

  • תקציר

    המחקר עוסק בסיפורן האישי, המקצועי והחברתי של שתי מנהלות של בתי ספר תיכון ערביים בישראל. שתי המנהלות הן מוסלמיות, בסביבות גיל ה-40, נשואות ואימהות לילדים. שתיהן בעלות תואר שני בייעוץ חינוכי, ובשנת הניהול הרביעית שלהן. המחקר נערך באמצעות ראיון עומק ונותח בשיטת "המדריך למקשיב" (The listening guide) המבחינה בין קריאות שונות של אותו הריאיון ( עראר, ח'אלד, תמר, שפירא).

  • סיכום

    נמצא כי תחושת המסוגלות העצמית של נשים במגדר הערבי ( מורות) אכן נמוכה יותר משל גברים ( מורים) מבחינת היכולת להשפיע על הארגון הבית ספרי. אולם לא נמצאו הבדלים בין נשים לגברים במדד החדשנות. מבחינת הפעילות הציבורית, נשים הביעו נטייה מועטה יותר למעורבות בפעילות חינוכית, חברתית ופוליטית מעבר לתחום בית הספר. התרבות אליה הן משתייכות נתפסת בעיני הנשים כמסורתית יותר וכפחות ליברלית ושוויונית מאשר תופסים אותה גברים ( שפירא, תמר, רחל, הרץ-לזרוביץ, לימור, שפר).

  • לינק

    במאמר תיבחן השפעתה של תופעת הדיגלוסיה (פער בין השפה הדבורה לכתובה) על רכישת מיומנויות מתמטיות בקרב ילדים דוברי השפה הערבית, לאור ההשפעה שנמצאה לדיגלוסיה על רכישת קריאה. יוצגו ראיות מחקריות מן הספרות להשפעת כיווניות הקריאה על עיבוד המספר, ולקושי המיוחד של ילדים עם דיסקלקוליה בתפיסת כיווניות. לאור זאת, תוצג ההשערה שילדים דוברי ערבית המתקשים בחשבון נתקלים בבעיה חמורה במיוחד לאור ההבדל בנוסף בכיווניות מספרים בין השפה הכתובה לשפה הדבורה. ילדים אלו זקוקים לתיווך ולהתערבות על מנת להתגבר על קשייהם ( רפיק אברהים).

  • לינק

    מדינת ישראל מתאפיינת במרקם חברתי-תרבותי ייחודי ביותר. ההטרוגניות החברתית והתרבותית הביאה ליצירתם של חמישה שסעים מרכזיים בחברה הישראלית, שסעים אשר משפיעים על בני הנוער בישראל: השסע הלאומי, השסע האתני, השסע הדתי, השסע המעמדי והשסע הפוליטי. מבין כל אלו, שסע הלאומי הוא השסע המרכזי בחברה הישראלית. שסע זה מעצב את מערכת היחסים בין האוכלוסייה הערבית לבין האוכלוסייה היהודית בישראל. מאמר זה יכול אפוא להיחשב למחקר חלוצי. מטרתו היא לתאר ולהבין את דרך תפיסתם של תלמידי כיתות י"ב ערבים בישראל – מוסלמים, נוצרים ודרוזים – את זהותם, את מידת הזדהותם עם המדינה, את התרבות היהודית ואת מידת השתלבותם בחברה הישראלית. שאלות המחקר: שאלת המחקר המרכזית הייתה כדלקמן: איך התלמידים הערבים תופסים את השתלבותם בחברה הישראלית ובתרבות היהודית?(אבו-עסבה, חאלד, ג'יוסי וורוד ונעמה צבר-בן יהושע ).

  • לינק

    תיאור המקרה שלפנינו עוסק בשני ימי זיכרון לאומיים: יום הזיכרון הישראלי ויום הנכבה הפלסטיני כפי שהם מצוינים בבית-ספר דו-לשוני בישראל, "צומח". יום הזיכרון הוא אחד הימים המורכבים ביותר בבית הספר, והוא מגלם בתוכו את שיאו של העימות הלאומי בין שתי הקבוצות. מטרתה של עבודה זו לזהות היבטים של זהות לאומית הבאים לידי ביטוי במהלך הימים האלה ולבחון אם המפגש בין קבוצות הלאום בבית הספר מחריף את הקונפליקט ואת הפערים בזהות, או יוצר זהות דיאלוגית מורכבת יותר. בית הספר מעניק מקום לנרטיבים של שתי הקבוצות ולזהות הלאומית של שתי הקבוצות. על אף הקונפליקט בין הנרטיבים, יש תחושה של שותפות והיא מובילה לתקווה לחיי דו-קיום במדינת ישראל. אולם נראה שהקרבה מושגת על ידי הימנעות של הצד היהודי מדיאלוג משמעותי עם הצד הפלסטיני על הזהות הלאומית. לאור זאת עולה השאלה עד כמה, אפילו במסגרות כמו בית-ספר דו-לשוני, אפשר לקיים דיאלוג מסוג זה ( חביב-ברק, איילה, צבי בקרמן ויורם בילו).

  • לינק

    מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת אריזונה, מעלה כי קיים קשר בין סגנון מנהיגות היררכי של מנהלי בי"ס לבין העמקת תהליכי למידה ארגונית, ולשביעות רצון גבוה יותר של ההורים. המחקר נערך בבתי ספר במגזר הערבי . המחקר שנערך שנערך ע"י ד"ר יאיר ברזון ורימא דאאס מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה בשיתוף הפרופסור דויד ולדמן מבית הספר לניהול באוניברסיטת אריזונה, העלה ממצאים מעניינים על הקשר בין רמת המנהיגות וסוג המנהיגות לשיפור תהליכי הלמידה הארגונית ושביעות הרצון של לקוחות הארגון. המחקר התייחס לרמת המנהיגות בבתי ספר, והעלה כי ככל שרמת המנהיגות ההירארכית של מנהלים גבוהה יותר, כך מתקיים תהליך למידה ארגונית שהוא עמוק יותר ובשל כך מתקיימת שביעות רצון גבוהה יותר מצד ההורים- לקוחות הארגון.

  • לינק

    מחקר רחב היקף שערכו ד"ר ברוריה שדל וד"ר יובב עשת מהמחלקה לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי. המחקר בחן את היבטי הפרט והמשפחה בהקשר לתפקידי ההורים והמורים לגבי שיעורי בית בשתי תרבויות נפרדות: היהודית והערבית ואת מעורבותם וציפיותיהם ההדדיות,. שליש מהתלמידים היהודים מקדישים בין חצי שעה ל 45 דקות להכנת שיעורי הבית לעומת מחצית מהתלמידים הערביים. 58% מהתלמידים יהודים משלימים את הכנת כל שיעורי הבית לעומת 78% מהתלמידים הערבים. נמצא כי במגזר הערבי נושא שיעורי הבית תופס מקום מרכזי וחשוב יותר מזה שבמגזר היהודי הן מצד התלמידים, ההורים והמורים. בנוסף נמצא גם כי מעורבות ההורים בשיעורי בית בבתי ספר יהודים וערבים אינה מקושרת למאפייני הרקע של המשפחות כמו: מין הילד, מבנה משפחתי (שני הורים או הורה יחיד) ומידת ההשכלה של ההורים. "הורים לבנים אינם מקדישים יותר זמן לעזרה בשיעורים מאשר הורים לבנות וכי גם הורים בעלי השכלה נמוכה עוזרים לילדיהם בשיעורי הבית לא פחות מהורים בעלי השכלה גבוהה יותר או שבמשפחות חד הוריות הילדים מקבלים אותה תמיכה מהוריהם", מציינים החוקרים.

  • לינק

    תוצאות מחקר בנושא "עמדות מורים ערבים משתלמים כלפי טכנולוגיות מידע ושילובן בתהליך ההוראה". את המחקר ערך וליד אחמד, ממכללת אלקאסאמי. החוקר מפרט את הקשיים הפיזיים המונעים כיום שילוב מיטבי של תקשוב במערכת החינוך במגזר הערבי. אחד הקשיים הוא התיישנות החומרה ומערכות ההפעלה בבתיה"ס. החוקר מציין, כי במגזר הערבי קיים מחסור ביזמים מקומיים הפועלים לשדרוג המחשוב הקיים בבתיה"ס. כתוצאה מכך, בכ 21%- מבתיה"ס המחשבים כלל אינם שמישים. 14% מבתיה"ס כלל אינם מחוברים לאינטרנט, למרות שניתן למצוא ברשת מכלול של תכנים בערבית, ולספק באמצעותם סביבת למידה עתירת ידע לתלמידים. עוד קושי נובע מהמחסור באתרי אינטרנט בערבית המתאימים לתכני תוכניות הלימודים, ובמיוחד באתרים חינוכיים ישראלים המתורגמים לערבית.

  • לינק

    האם וכיצד מצליחים בתי ספר ממלכתיים יהודים וערבים בישראל ללמד ספרות המעניקה לתלמידות ולתלמידים תחושה של שייכות אשר ביכולתה להטביע את חותמה על אישיותם ולסייע בגיבוש זהותם? שאלה זו נבחנה במחקר חדש תחת הכותרת מימוש הזכות לחינוך מותאם באמצעות תכניות הלימודים בספרות לחטיבה העליונה בחינוך הממלכתי היהודי והערבי . את המחקר ערכו פרופ' שולמית אלמוג מהפקולטה למשפטים וראש המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה, ד"ר נוהאד עלי מרצה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית גליל מערבי והדוקטורנטית לטם פרי-חזן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. השלושה בחנו שאלה זו דרך הפריזמה של יסוד המותאמות בזכות לחינוך. לדבריהם, מותאמות (adaptability) היא אחד מיסודותיה של הזכות לחינוך במשפט הבינלאומי. משמעותו של יסוד זה היא הזכות לקבל חינוך מותאם לצרכיהם של התלמידות והתלמידים, לאור הרקע החברתי והתרבותי בו הם חיים.

  • תקציר

    השפעת החדרת תכנית הלימודים החדשה בפיסיקה על הטמעתה במערכת החינוך הערבית בישראל נבדקה במחקר הנוכחי. ההשתלמויות במגזר הערבי נתפסו כבלתי מספקות, במיוחד בהשוואה לאלה הנערכות במגזר היהודי. נמתחה עליהן ביקורת נוקבת מצד המורים משתתפי המחקר הנוכחי. כמו כן לדעתם של מורים אלה מעמדם של המדרכים המחוזיים נדחק הצידה ונתפס על ידי אתר האינטרנט של מורי הפיסיקה. התזה המוצעת בעקבות תופעה זו היא שהאתר ממלא תפקיד דומיננטי של סוכן שינוי שניתן לכנותו "סוכן שינוי וירטואלי". הועלה לפיכך הצורך בשינוי מהותי בתפקידם המסורתי של המדריכים המחוזיים. מוצעת גישה אלטרנטיבית שתאפשר להם לחדש את מעמדם הדומיננטי כסוכני שינוי הפועלים בשיתוף הרמוני עם "סוכן השינוי הוירטואלי" ( ראפע ספדי).

  • לינק

    המאמר מציג ממצאי מחקר דו-שנתי שנערך בבתי ספר בדווים בנגב. מטרת המחקר הייתה לבדוק את תרומת מרכיבי תכנית הסטז' העיקריים- החונך וסדנת הסטז'- למתמחים בהוראה בשנתם הראשונה, תוך כדי השוואה בין קבוצות מורים: מורים מקומיים (ערבים בדווים מהנגב) לעומת צפוניים (ערבים שבמקור הם מערים ומיישובים בצפון הארץ ובמרכז) , מורים לעומת מורות, מורים המלמדים ביישובים מוכרים לעומת כאלה המלמדים ביישובים לא מוכרים. נמצאו הבדלים מובהקים בהערכת תרומת הסטז' בשלושת התחומים לפי מקום מגורי המורה והמגדר שלו, אך לא נמצא הבדל בין הערכות המתמחים המקומיים לצפוניים ביישובים המוכרים והלא-מוכרים. מניתוח האינטראקציה בין המרכיבים ובין המתמחים עלה , שתרומתם של המרכיבים גבוהה יותר במישור המקצועי אצל המקומיים, אך אין הבדלי הערכה בין המקומיים לצפוניים במישור הרגשי. למתמחים יש הערכה רבה כלפי החונך, אך המקומיים מעריכים אותו יותר מהצפונים (רוידה אבו ראס ).

  • לינק

    ד"ר אריה קיזל כותב בבלוג המרתק שלו על מחקר חדש בתחום ספרי לימוד בהיסטוריה בערבית בישראל. ד"ר חנה שמש (רש) כתבה עבודה מאירת עיניים תחת הכותרת עיצוב הזיכרון בספרי לימוד בהיסטוריה לבתי הספר הערביים במדינת ישראל 1948 – 2008 (בהדרכת פרופ' אלי פודה וד"ר דן פורת, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2009). לדבריה, כתיבת ספרי הלימוד בערבית התפתחה לאור הגישות החדשות להוראת היסטוריה במגזר היהודי גם בתחום עיצוב הספרים וגם בתוכנם: מספרי לימוד מודפסים בכתב אחיד ורציף לעימוד מאיר עיניים וחלוקה ברורה לפרקים ופרקי משנה. מכתיבה פשטנית כרונולוגית לכתיבה אקדמית מעוררת ויכוח ושאלות. מעיסוק בהיסטוריה פוליטית יהודית וציונית להרחבה בנושאי היסטוריה כללית ותולדות הערבים והאסלאם. בתחום ההיסטוריה, קובעת החוקרת, ניתן לומר שפרקים בקורות עם ישראל שולבו בספרי הלימוד בערבית ואילו פרקים מקבילים בתולדות העמים הערבים וההיסטוריה של פלסטין הערבית חסרו או שנכתבו על פי נקודת המבט היהודית-ציונית.

  • לינק

    אחת הפעילויות החשובות המתקיימת בין הורים לילדים צעירים היא קריאת ספרים. על פי הידוע לנו, עד כה לא נתפרסמה עבודה שבחנה לעומק פעילות קריאת ספר על ידי הורים לילדם בגיל הגן בחברה דוברת ערבית. מחקר מסוג זה מעניין במיוחד בשל מצבה הדיגלוסי של השפה הערבית. נשאלת השאלה, כיצד הורים דוברי ערבית מתווכים את השפה הכתובה לילדם? אילו דפוסי קריאה הם מקיימים? וכן האם איכות התיווך של ההורה תורמת לטיפוח אוריינות הילד? המחקר הנוכחי התמקד בשאלות אלה. במחקר השתתפו 109 ילדי גן-חובה מהמגזר הערבי ואמהות הילדים. רמת ניצני אוריינות הילד נבדקה בגן הילדים, ושנה לאחר מכן נבחנה רמת שפתם הדבורה ורמת קריאתם בכיתה א'. במפגש שנערך בבית, האמהות קראו ספר לילד והאינטראקציה צולמה במצלמת וידיאו. בנוסף, נערך ראיון עם האם ונאסף מידע דמוגראפי ומידע על הסביבה האוריינית במשפחה. ממצאי המחקר הראו שבפעילות הקריאה לילד האמהות השתמשו בהרבה פרפרזות ופחות בתיווך שהינו מעבר ל"כאן ועכשיו". האמהות עשו ניסיונות מועטים בלבד לגשר עבור הילד בין השפה הכתובה לשפה הדבורה בעת קריאת הספר והתנהגות זאת לא היוותה גורם שתרם לרמת אוריינות הילד בגן ובכיתה א'. השלכות ממצאי המחקר הוצגו בכינוס 2010 ( (ספיה חסונה ערפאת ועפרה קורת, דורית ארם, פנינה קליין ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין