מחקר זה עוסק בעקרונות שצריכים להנחות א מעצב המטלה השיתופית המקוונת בעת התכנון, הפיתוח והעיצוב של המטלה ובעת הגדרתה ללומד, וכן בדרכים להפעלתה ובמקומו של המנחה במהלכה. התהליכים והכללים המתוארים כאן מבוססים על הניסיון שנרכש באוניברסיטה הפתוחה בשילוב פעילויות שיתופיות מקוונות בלמידה מרחוק. במאמר זה נפרשה המורכבות של הפיתוח וההפעלה של מטלה שיתופית מקוונת. אם לרגע היה נדמה שלמידה שיתופית כרוכה בהעברת האחריות ללמידה ללומדים, ושלכן היא משחררת בפועל את מעצב המטלה ואת המנחה מאחריות על התהליך, הרי שכל הנאמר לעיל מבהיר עד כמה מרכזי ומהותי תפקידם של אלו- לפני, במהלך, ובתום המטלה. תכנון קפדני של המטלה השיתופית וניהולה המוצלח, תוך מתן מרחב תמרון ועצמאות ללומדים בהבניית הידע, מהווים גורמי מפתח ביצירת התנאים המתאימים להפעלה אפקטיבית ומוצלחת של תהליכי למידה שיתופיים מקוונים( מישר-טל, חגית).

מוקד המחקר: באמצעות שלושה חקר מקרים, מאמר זה (1) חוקר מהי המדיניות הנוכחית של בתי ספר בזיכיון בארה"ב השולטת בבתי ספר וירטואליים הפועלים כבתי ספר בזיכיון ו-(2) מתאר את הפרקטיקות בבתי ספר אלה העשויות להאיר את צורכי המדיניות העתידיים. במיוחד, הממצאים מדגישים כיצד בתי ספר וירטואליים הפועלים כבתי ספר בזיכיון בארה"ב מציגים את המדיניות הקיימת של בתי הספר בזיכיון כבעייתית לגבי תחומים הקשורים לגורמים הנותנים אישורים ולמשילות, למדיניות לגבי מורים, ולהישגיות של התלמידים ( June Ahn ).

אחד המאפיינים של מורים בבתי ספר יסודיים המפעילים מערכות תקשוב מבוססות MOODLE וכלים מתוקשבים אחרים היא המעורבות שלהם בדחיפת המודול של מרחב לימוד מתוקשב כיתתי. מדובר על מורים בעלי מוטיבציה רבה לנצל את תכונות הכלים המתוקשבים ולהעשיר את חווית הלמידה של תלמידיהם. ( ראו דיווח קודם). היוזמה היא על פי רוב של המורים עצמם ללא קשר לתכנית התקשוב הלאומית הארצית עליה מכריזים יותר בעיתונות . לאחרונה ביקרנו באינטרנט במרחב הלימוד המתוקשב שהקימה המורה והמחנכת נועה בבית הספר היסודי רמת החייל בתל אביב. ניתן לראות כי מרחב לימוד כיתתי זה מתעדכן ומועשר כל הזמן בחומרי למידה , חומרי רקע וקישורים רלבנטיים לתכנון הלמידה בכיתה ב'. כמו כן , ניתן לראות בצד שמאל את התקדמות התלמידים מבחינת הגשת המשימות.

המאמר מתאר את הוויכוח הניטש בארה"ב בין התומכים בלמידה באמצעות קורסים מקוונים למתנגדים לכך. לפי הערכה אחת, למעלה ממיליון תלמידים בארה"ב מגן עד כיתה י"ב, לומדים קורסים מקוונים באינטרנט. התומכים בקורסים מקוונים טוענים שקורסים כאלה מאפשרים לבתי הספר להציע לא רק קורסי השלמה (makeup course), תחום ההולך וגדל במהירות, אלא גם תפריט עשיר יותר של קורסי בחירה וקורסי הכנה לקולג' (Advanced Placement classes), כאשר אין מספיק תלמידים כדי לפתוח כיתה. אבל המבקרים טוענים כי ההשכלה המקוונת מונעת למעשה על-ידי הרצון להוציא פחות כסף על בניינים ומורים, במיוחד כאשר משברי התקציב המקומיים והארציים מאלצים קיצוצים כבדים בהשכלה. המבקרים מציינים שלא קיים מחקר מבוסס המראה כי ניתן להשוות את הקורסים המקוונים ברמת K-12 ללמידה פנים אל פנים (Trip Gabriel).

מערך השיעור לקורס בלמידה מרחוק (מורים ומנהלי בתי ספר העוברים השתלמות שנתית של הוראה מקוונת) מציג מאפיינים שונים של מטלת הלמידה המקוונת והתבניות שלה. בסקירה ניתן לקרוא על סוגים של מטלות מקוונות, דגמים של דפי הפעלה אינטגרטיביים מתוקשבים, גישות שונות בספרות המקצועית להערכת פעילויות מתוקשבות (קריטריונים שונים) . ביקור וירטואלי במטלות מקוונות שפיתחו מורים בבתי ספר בישראל. מאגרי מידע ייעודיים לאיתור הפעלות מתוקשבות ללמידה פעילה ועוד ( עמי סלנט) .

כמות ההפעלות המקוונות באינטרנט הולכת וגדלה , אך לא תמיד איכותם של המטלות המקוונות שכתבו מורים עבור הכיתה והתלמידים היא ברמה נאותה . כלומר , המטלות אינן מאתגרות ואינן עונות על דרישות סף כגון איסוף מידע או אינטראקציה.בטבלת העזר הזו אשר הכינה הילי חכם ניתן לראות חלוקה מתודית של קריטריונים אפשריים להערכת מטלות מקוונות בחינוך. החלוקה העקרונית היא עפ"י שלושה מכלולים ( אשר לעתים יש חפיפה ביניהם) . מדובר על טבלת עזר למערך שיעור על מטלות מקוונות מה-4 לאפריל 2011 .

לשם היכרות ולמידה, מובאת בזאת סקירה של חוקים ותקנות העוסקים בגלישה בטוחה ובפגיעה מקוונת במערכות החינוך במדינות בארה"ב. לכל מדינה, מובאים עיקרי הדברים בעברית + הפניה למקור החוק (שהוא באנגלית כמובן . במאמר מובאות תובנות מהמידע הרב הטמון בחוקי המדינות (ארה"ב), אסופת תקצירי החוקים, על פי מדינות, כולל הפניה לחוק עצמו כפי שמופיע ברשת. לשם השלמת התמונה, אנו מפנים את תשומת לבהקוראים לחוזרי מנכ"ל בנושא בישראל נכון למרץ 2011 ( אברום רותם, עידית אבני) .

הדיווחים של המורה רותי בן-ישי חושפים כיתות אמיתיות המשלבות מחשבים ניידים, עם כישלונות לצד הישגים, ולא מעט תסכולים. ולכן ההצלחות עוד יותר מרשימות. "הרגלתי את התלמידים כי במקצועות שלי – המחברת מתנהלת במחשב בלבד. "פנו אלי כבר מספר תלמידים, חלקם טובים מאוד, ואמרו כי לתחושתם, הם קולטים טוב יוותר כאשר הם כותבים ולא מקלידים. הם ביקשו לחזור ולעבוד במחברת. כמובן שהרשיתי. . ". "אני מגלה כי לא כולם עדיין יודעים לארגן את החומר שלהם במחשב, ליצור קבצים, "לשלוף" במהירות חומר ששמרו – אם שמרו, וגם זו מיומנות חשובה ביותר להקנות להם." "דווקא בכיתות ו', אותם אני מלמדת השנה היסטוריה, אני מקפידה מאוד להרגיל אותם לעבוד מדי שיעור בו זמנית, עם הספר והמחברת הוירטואליים, ולשמחתי הם מתרגלים ועובדים כך היטב" .

במחקר נבדק האם סטודנטים שלמדו בסביבת למידה מקוונת השתמשו באותם מיומנויות וסגנונות למידה בהשוואה לסטודנטים שלמדו בסביבת למידה מסורתית, המרוכזת בלומד? בהשוואה בין סטודנטים בקורס מקוון לסטודנטים שנרשמו לקורס פנים-אל-פנים שבו יש התרכזות בלומד, החוקר מצא שהסטודנטים בקורס המקוון יצרו מיומנויות חדשות, התאימו את המיומנויות המסורתיות ו/או אימצו רבות מאותן מיומנויות כאשר נזקקו להן. ההמלצות לגבי אסטרטגיה למידה מועילה מופנות לתכנון קורס עתידי של למידה מקוונת ( Sabieh, C).

לא ירחק היום בו יגיע כל תלמיד עם מחשב-לוח ("iPad") לכיתה, והלמידה שלו תתרחש ב"כיתה הדיגיטאלית" בממשק מחשב-הלוח. אמצעי זה יזמן לתלמיד ולמורה לא רק מימוש פרדיגמת הוראה-למידה השונה מהכיתה המסורתית על כל גווניה, אלא חוויית למידה שמעוגנת במציאות תרבותית דיגיטאלית אותנטית, תוך יישום אמצעים, כלים, שפה ונורמות שהם חלק מחיי התלמידים. הכיתה הדיגיטאלית מצויה במחשב-הלוח האישי,נמצאת עם התלמיד בכל מקום וזמן ומנוהלת על ידי מורה המנהיג ומנווט את הלמידה. במאמר זה מראים עידית אבני וד"ר אברום רותם את מאפייני הלמידה במחשב-לוח ומראים בהמשך שאת הזדמנויות ואיכויות ההוראה- למידה בליווי מחשב-לוח בידי כל לומד ומלמד, לא ניתן יהיה לממש משמעותית בכתה דיגיטאלית, ללא ביסוס אמון ואתיקה כתנאי להתנהלות למידה שכזו ( עידית אבני, דר' אברום רותם).

המורה והמחנכת רותי בן-ישי המלמדת בכיתה עם מחשבים ניידים לכל תלמיד מעלה כמה תובנות מנקודת מבט חיצונית למערכת החינוך. המאמרון מבוסס על התובנות של גיא, נווט קרב בחיל האוויר שבא לבקר את הכיתה שבה רותי בן-ישי מלמדת עם מחשבים ניידים. מאחר וגיא אינו "מורה" מן המערכת, דווקא רשמיו ומחשבותיו הן מקור חשוב ללמידה אודות ייחודו של התהליך. כמה תובנות חשובות: זמן שיעור של 45 דקות – הוא בעייתי. למעשה הזמן המוקדש ללמידה הוא מאוד קצר, ומקשה על קיום "תהליך לימודי" מעמיק. עדיף לאפשר לתלמידים חיפוש עצמאי של מקורות מידע על פני הפניה לאתר מסוים , כי אז הסקרנות והמוטיבציה של התלמידים גדלה. חשוב ללמד את הילדים לכתוב אי-מייל, במסגרת פרויקט חקר להיכרות עם פעילותם של גופים וארגונים שונים. התלמידים שיודעים לשלוח SMS קצר אינם יודעים לנסח תכתובות בדואר אלקטרוני.

יתרון הפורום המתוקשב כמרחב למידה כיתתי הוא שכל תלמיד יכול להשתתף בשיעור ( גם הביישנים יותר..). הפורום יכול לחזק גם את ההבעה בכתב ( יש לתלמידים שגיאות כתיב רבות…). הפורום המתוקשב הכיתתי הפועל בהנחיית המורה הוא כלי למידה, מקום לחילופי רעיונות , מקום אשר תומך בלמידה ומהווה מסגרת נוספת ללמידה בכיתה , הוא יכול בהחלט להיות גם חלק מחיי התרבות והחברה של הכיתה אבל לא רק . בסקירה מוצגים דוגמאות של מרחבי למידה כיתתיים בהם הפורום המתוקשב הוא מרכיב מרכזי באינטראקציה בין התלמידים ובין המורה. הסקירה , שהיא מערך שיעור ללמידה מרחוק, מבוססת על סיקור יוזמות של מורים בבתי ספר יסודיים המפעילים בצורה רציפה ותומכת פורומים מתוקשבים פעילים בכיתה ( עמי סלנט) .

הסקירה המקיפה, שהוכנה, במקור לקורס מתוקשב בלמידה מרחוק ( פדגוגיה אחרת של כלים מתוקשבים) , כוללת ייצוגים של מרחבי למידה כיתתיים פעילים בבתי ספר בארץ. בתחילת הסקירה מוצגים ארבעת העקרונות שצריכים להיות מיוצגים בפעילות של מרכז למידה מתוקשב. כאשר מתבוננים על פעילות מרחבי הלמידה המתוקשבים בבתי הספר בישראל אפשר למצוא בכל אחד מהם ייצוג של חלק או יותר מהעקרונות הנ"ל. המשתלמים בקורס נדרשו לעבור על חלק ממרחבי הלמידה המתוקשבים ולבחון את פעילותם מול ארבעת העקרונות. התעורר ויכוח בין המורים המשתלמים , האם עקרון של אינטראקציה במרחב הלמידה מתוקשב (הקשר המתוקשב בין המורה לתלמידיו כגון מענה בפורום הכיתתי, עדכונים שוטפים של המורה בלוח הודעות כיתתי) חשוב יותר מאשר תכני לימוד שאותם העלו המורים לאתר. המסקנה, בביה"ס היסודי יש לאינטראקציה בין המורה והתלמידים במרחב הלימוד חשיבות רבה יותר מאשר חומרי הלמידה במרחב הלמידה, אך בביה"ס תיכון וגם בחט"ב לצורת הצגת חומרי הלמידה במרחב הלמידה יש לכאורה חשיבות גדולה יותר. יחד עם זאת , גם בבתי ספר תיכוניים מצפים התלמידים למשוב ולקשר שוטף עם המורים באינטרנט ( עמי סלנט) .

השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בכיתה היא סוגיה משמעותית עבור מורים כאשר הם נמצאים תחת לחץ הולך וגובר ללמד בדרכים המתווכות מבחינה טכנולוגית. "ההזדמנות הדיגיטלית" (digital turn) הזו בחינוך טופחה על-ידי מהפכת החינוך הדיגיטלי של הממשלה האוסטרלית הפדרלית, המייצגת התחייבות של מיליארדי דולרים להשמת מחשבים בבתי הספר ויישום של פרקטיקה פדגוגית טכנולוגית. מאמר זה מתמקד בהתמזגות בין התהליך הכלכלי הגלובלי, מהפכת החינוך הדיגיטלי והשיח של הילידים הדיגיטליים; ומתאר את הדרך שבה השימוש של התלמידים בטכנולוגיות הדיגיטליות היא בעיקרה יצירת זהות. המחברת בוחנת את המדיניות של "מהפכת החינוך הדיגיטלי" ואת השיח הקשור אליה כדי לשרטט חלק מההשלכות החינוכיות ( Buchanan, Rachel ).

מחקר זה מבקש לבחון את אופני השימוש של בתי הספר ב"קהילות גלים" ובאופן ספציפי, מתמקד בנקודת מבטם של המורים ובדרכים שבהם מורים מפרשים את הכלים השיתופיים. אוכלוסיית המחקר כללה 562 קהילות של כיתות מבתי ספר יסודיים מכל רחבי הארץ. בנוסף נערך ניתוח תוכן של המשימות שיצרו 32 מורים באמצעות כלי הקהילה. ממצאי המחקר חושפים פער בין רמת השימוש של התלמידים בקהילות לבין רמת השימוש של המורים. התלמידים הקדימו לאמץ את הקהילות ולרתום אותם לצרכיהם ואילו המורים מיעטו לעשות זאת. בחינת המשימות שיצרו המורים חושפת קשת רחבה של שימושים בקהילות. התמונה העולה מהנתונים היא שהמורים בראש ובראשונה רותמים את כלי הקהילה לטובת צרכים ופעילויות שגרתיים ומוכרים ולאחר מכן מתחילים בהדרגה לבחון שימושים חדשניים בקהילות ומתנסים בדגמי פעילות חדשים כגון יצירת משימות בלוג או וויקי שיתופיות ( שרית ברזלי, יהודית בטאט , אורית ברוזה ).