מטרת המחקר היתה לבחון את ההשפעה של תכנית הוראה ולמידה עם מחשבים ניידים אישיים 1:1 על יישום של מיומנויות למידה ואוריינות מידעאצל תלמידים, וכן על השליטה שלהם בכלים ממוחשבים. מיומנויות אלו נדרשות מהתלמיד כחלק מהמיומנויות של המאה ה 21- . המחקר כלל 40 תלמידי כיתה ט'. מחציתם לומדים באמצעות מחשבים ניידים אישיים בכיתות 1:1 ומחציתם בכיתות ללא תקשוב. כלי המחקר כלל משימה לימודית מורכבת ומתוקשבת הדורשת יישום מיומנויות מידענות שונות כגון: איתור מידע, הערכת המידע, הבנת הנקרא, עיבוד מידע, הכנת ייצוג חזותי והצגתו בצורה אטרקטיבית וברורה. במחקר נמצא כי תלמידים אשר למדו ארבע שנים עם מחשבים ניידים אישיים, הוכיחו יכולות גבוהות יותר באופן סטטיסטי מובהק בהשוואה לתלמידי כיתה ט' שלמדו בכיתה רגילה ללא תקשוב ( אורנית ספקטור-לוי , יעל גרנות גילת ).

ביוזמת איגוד האינטרנט הושק במאו"ר (מאגר אובייקטי למידה ברשת) נושא חדש "אזרחות דיגיטלית" המכיל כ-500 קישורים לאובייקטי למידה בתחום זה שנתרמו על ידי האיגוד. האובייקטים כוללים סרטונים, מצגות, סיפורי מקרה ופעילויות. המאגר פתוח לכל, חופשי ומאפשר שיתוף משאבי למידה באופן פשוט, יעיל והדדי. מאגר מאו"ר מקושר למרלו (merlot) – מאגר חומרי למידה אמריקאי ותיק, המכיל רבבות פריטים.

במאמר נבדק השימוש בטכנולוגיה ניידת אצל מורים ותלמידים וכיצד שימוש באייפד השפיע על הלימוד וההוראה. בעזרת פיילוט שנערך בתיכון ווסטלייק אוסטין, טקסס בשנת 2011 נבדקה תכנית לימודים המלווה את השימוש במכשיר, הכשרת מורים ושיטות ליישום הטכנולוגיה במסגרת החינוכית ( Carolyn Foote).

אם חשבתם שתכנית התקשוב הלאומית בחינוך מתקבלת באהדה ע"י מורי בתי ספר , אז כנראה הייתם אופטימיים מדי . "קו לחינוך" מדווח בגיליון פברואר 2012 כי המורים חוששים מתוכנית התקשוב; משה"ח מנסה להרגיע – במסגרת תוכנית התקשוב מתקיים השנה בבתיה"ס היסודיים תהליך הצטיידות רחב היקף בכלים טכנולוגיים. מסתבר שתהליך זה, כמו גם הציפייה שהתקשוב ישולב לאלתר בהוראה ובמטלות הארגוניות והפדגוגיות בבתיה"ס, גרם לחרדה בקרב רבים מהמורים.

הרצאתו המרתקת של מומחה הלמידה המקוונת Steve Rayson שנתקיימה במלבורן אוסטרליה בחודש פברואר 2012 . סטיב רייסון בריטי הוא אחד הדמויות המובילות בתחומי פיתוח הלמידה מרחוק בעולם. ניתוח וצפי מגמות הלמידה המתוקשבת במדינות העולם בטווח השנים 2010-2015 מראה בבירור כי מדינות דרום מזרח אסיה הן המובילות בהשוואה לארה"ב ולמערב אירופה. גם ההתפתחויות התקשוב החינוכי והלמידה המתוקשבת במדינות אפריקה צפויות להיות מהירות יותר מאשר צפון אמריקה ומערב אירופה. אזור המזרח התיכון נמצא באמצע הדרך , התפתחויות הלמידה המקוונות במדינות האזור המזה"ת הן מהירות יותר בהשוואה לאירופה וארה"ב אך יחסית לאזור דרום מזרח אסיה הן עדיין שוליות ( Steve Rayson) .

במפגש השני של איגוד משתמשי Moodle בישראל ( 2012 ) השתתפו כ-60 איש וביניהם מורים, אנשי חינוך, אנשי אקדמיה, מרצים ממוסדות השכלה גבוהה, בעלי חברות תוכנה ומפתחים פרטיים. התכנית כללה הרצאות מומחים על מערכת ניהול למידה Moodle, הצגת עבודות מורים והצגת לומדות ופיתוחים של חברות מסחריות. תודה לנדב קבלרצ'יק, מומחה Moodle ומפתח תוכנה עבור הסקטור החינוכי, על הנגשת המידע .

סקירה משלימה של מקורות המידע שנוספו בשנת 2011 בפורטל מס"ע אודות טכנולוגיות ניידות ומחשבים ניידים בהוראה ובלמידה . הסקירה נועדה להציג את כל המכלול של ההתפתחויות בבתי הספר בארץ ובעולם ביריעה אחת לצד מאמרים שיש בהם חשיבה מחודשת על ההתפתחות המשמעותית של למידה ניידת בתקשוב החינוכי. כמו כן צירפנו את הסקירות הקודמות בנושא משמעותי זה בתקשוב החינוכי בארץ ובעולם.

על רקע החידוש הטכנולוגי של ספר לימוד דיגיטאלי כפי שהציגה לאחרונה חברת אפל , טוען ג'יי הורוויץ במאמרון מעניין כי "בסך הכל אנחנו זוכים לספר לימוד מהסוג שהכרנו במשך דורות. אינני טוען כאן שאין מקום חשוב בתהליך הלמידה לספרי לימוד שמרכזים את המידע ה-"דרוש" לתלמיד/לסטודנט. אבל הנצחת המקום הזה בתהליכי הוראה ולמידה בוודאי איננו מהווה חידוש או מהפכה. אם במהפכה מדובר, בצעם יש כאן הפיכת-נגד שמחזירה אותנו לדפוסי הוראה/למידה שעם חשיפת מערכות החינוך לאינטרנט לפני כ-15 שנה היה נדמה שאנחנו משתחררים מהם." ( ג'יי הורוויץ).

בביה"ס מתקיימת פעילות פדגוגית איכותית (ומעורבות הורים ) בעזרת מערכת לניהול למידה Moodle. לכל תלמיד בביה"ס אשכול באשדוד מחשב ASUS EEE על השולחן. בנוסף לשאר עזרי הלימוד הוותיקים. התלמידים לומדים בצורה עצמאית, בקבוצות, בזוגות וגם בהנחיית המורים על גבי תשתית #Moodle ומתוכה בכלי Web2 משובצים נוספים. יוצרים אנימציות, מפות גאוגרפיות, משחקים מתמטיים, מקימים דיונים והצבעות על נושאים שונים, חוקרים ( נדב קבלרציק ).

לאור עדכון כלי הפייסבוק בשנה החולפת (2011), ולאור התנסויות ופיתוח תובנות בעקבות ניהול קהילת למידה בפייסבוק, כמודל לשימוש במדיה חברתית דיגיטלית בחינוך, מציעים ד"ר אברום רותם ועידית אבני במאמר התייחסות מעודכנת ל- 2012 למכלול סוגיית שילוב הפייסבוק בחינוך בכלל ובהוראה ולמידה בפרט, הנחיות ליישום הוראה ולמידה באמצעות הפייסבוק, והתייחסות מתווכת להסדרת השימוש בפייסבוק 2012 בחינוך( א. רותם ועידית אבני) .

מאמר זה הנו חלק מסדרת מאמרים "פייסבוק 2012 בחינוך", שמפרט את השימושים, הכלים והאפליקציות שמספקים כיום שירותיי הפייסבוק לשם הוראה ולמידה. במקביל פורסם מאמר ם של ד"ר אברום רותם ועידית אבני "פייסבוק 2102 בחינוך לחשב מסלול מחדש", הדן באפשור שירותי הפייסבוק ליישום הוראה למידה באמצעות –הפייסבוק, תוך שמירת הגבולות במסגרות חינוכיות ( ד"ר א. רותם ועידית אבני) .

ההצטיידות הטכנולוגית של בתיה"ס בשנתיים האחרונות, במסגרת התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21- , כרוכה באתגרים ובבעיות לא מעטים. במאמר המתפרסם בגיליון האחרון של "קולות" – כתב העת לענייני חינוך וחברה של המכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, מועלים חלק מהם, גם כאלו שלא תמיד ניתנת להן הדעת ב"מירוץ" לתקשוב ביה"ס. את המאמר, שכותרתו "הטכנולוגיה בבתי הספר בישראל – בעיות בדרך לתקשוב מלא", חיברה ד"ר ערגה הלר.

תלמידיו של המורה לאזרחות אביב צמח מסיימים בימים אלו בימים אלו את מטלת הביצוע שלהם באזרחות. השנה הוא בחר להתנסות עם כיתת אומ"ץ בעבודה על "תלקיט עיתונות", שהתבססה, רובה ככולה, על עיתונות דיגיטלית. עבודה התנהלה על גבי בלוגיה, כסוג של פורטפוליו דיגיטלי שליווה את העבודה. אביב צמח , ללא ספק אחד המורים המתוקשבים הכי יצירתיים בארץ, יצר עבור התלמידים "שלד" של אתר על תשתית google להגשת העבודה.

מכשירים ניידים וביניהם סמרטפונים, הולכים ונכנסים לשימוש בעולם האקדמי ובעולם החינוך ולדעת ד"ר אינה בלאו ילכו ויתפסו בהדרגה את מקומם של המחשבים הנייחים והניידים כשביחס הפוך, התפיסה הפדגוגית מכוונת ללמידה שיתופית מקוונות. על רקע זה , אלה פלג, מדריכת תקשוב ורכזת אשכול במשרד החינוך, תוהה לאור נסיוניה בהטמעת התקשוב בחדרי מורים, האם השטח מוכן וערוך לכך? האם תכנית התקשוב הלאומית מותאמת לרמת הצוותים בשטח? האם זו גזירה שציבור המורים יעמוד בה? ( אלה פלג) .

סביבת למידה מתוקשבת מותאמת אישית היא גישה פדגוגית מבטיחה עבור שילוב של למידה פורמלית ולבלתי פורמלית תוך שימוש במדיה חברתית ותמיכה בלמידה עצמית מכוונת של התלמיד בהקשרים של השכלה גבוהה.

פרוייקט הורייזן ("אופק") ממפה בכל שנה את הטכנולוגיות החדישות ביותר לתחום ההוראה, למידה וניהול ידע בהשכלה הגבוהה החל משנת 2002. הפרויקט הוא פרי עבודה משותפת של ארגון NMC – New Media Consortium , קהילה בינלאומית של מומחים וחוקרים בתחום טכנולוגיות למידה, וארגון- Eli Educause Learning Initiative, שמטרתו לקדם את ההשכלה הגבוהה ע"י שימוש מושכל בטכנולוגיות ידע.. דו"ח 2012 יפורסם פורמאלית בפברואר, אך תקציר הדו"ח כבר מפורסם והוא מרתק. ד"ר גילה לוי עצמון סיכמה בבלוג המרתק שלה תקציר בעברית של דו"ח הורייזן משנת 2012 ( גילה לוי עצמון).