לא קל להיות מורה מקוון מיטבי. דרוש כאן שילוב של כישורים ומיומנויות רבות: ראשית, הכישורים הפדגוגיים להוראה, הדרושים לכל מורה ומנחה, מקוון או לא: היכולת לבנות מערך שיעור מותאם ללומדים, המעביר את הידע בצורה הנכונה, והיכולת להפעיל את הלומדים בכדי להבנות ידע. כותבת גילה לוי עצמון : "ומתוך ההתנסות שלנו בבניית יחידות לימוד מתוקשבות, התבהרו לי דרישות נוספות למורה המקוון: למורה הבונה שיעור מקוון חייבות להיות מיומנויות לא רק של מומחה תוכן, אלה גם של מפתח הוראה: בחירת האמצעים הטכנולוגיים הרלוונטיים ביותר לנושא והשימוש בהם בצורה היעילה ביותר" ( גילה לוי עצמון) .

מטרת המאמר: מאמר זה מתכוון להציג מודל המבוסס על מחקר לגבי מנהיגות ללמידה. המאמר טוען שתחום זה התקדם בצורה ניכרת ב-40 השנים שחלפו בזיהוי דרכים שבהן המנהיגות תורמת לשיפור הלמידה ולשיפור בית הספר. מוצגים ארבעה תחומים של הובלה ללמידה. המאמר מפעיל מתודולוגיה של סקירת ספרות אבל מתמקד במיוחד בהוכחה מתוך מספר מחקרים אמפיריים עכשוויים. בעוד המחבר טוען כי הייתה התקדמות, מצוינות מגבלות, בייחוד לגבי קישור בין פרקטיקת המנהיגות להקשרים שונים ( Hallinger, Philip).

לא מעט נכתב על המתרחש בשדה החינוך . על פי רוב הכותבים הם חוקרים, הוגים ובעלי עניין בתחום. טקסטים מעטים מאד הם פרי עטם של העוסקים במלאכת החינוך. בקובץ זה נאספו בעיקר טקסטים שכתבו מנהלים של בתי ספר. הנרטיבים המובאים באסופה מאפשרים לקורא ללמוד על מלאכת הניהול מנקודת מבטם של המנהלים. הדברים הועלו במקור במפגשים של קבוצות כתיבה של מנהלים שהתקיימה ביוזמת תחום מחקר ופיתוח ב"אבני ראשה" – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית. כל אחד מהמפגשים התקיים בין כותלי ביה"ס אחר, הכתיבה והדיון בה היו תהליך מתמשך במסגרתם. בתוך כך נערכו מפגשים אישיים משלמים של מנחי הקבוצה עם המנהלים הכותבים. ישראל כ"ץ , תמר גרוס ( עורכים).

לפי התוכנית החדשה של משרד החינוך , מנהלי בתי הספר יקבלו ממשרד החינוך תקציב שיאפשר להם לקבוע סדר עדיפות עצמאי לניהול בתי הספר. עיון מדוקדק בהצעת ההחלטה שאישרה הממשלה, תחת הכותרת "ניהול עצמי – העצמת הסמכויות של המנהל בבית הספר", מגלה כי היא לא שונה באופן משמעותי מתוכנית הניהול העצמי שכבר מונהגת במאות בתי ספר בישראל, ושלפיה מנהלי בתי הספר מנהלים באופן עצמאי תקציבים רחבים למדי ויש להם את היכולת, תחת רגולציה לא מחמירה, להוציא לפועל את מדיניותם. המשמעות המעשית של המדיניות החדשה היא כי מנהל בית הספר יהיה כפוף מעתה לשני גורמים – משרד החינוך (כלומר לגורמי הפיקוח החונקים אותו בלאו הכי) ולוועדת היגוי שהרכבה לא נקבע על ידו, אלא נכפה עליו על ידי המשרד. בוועדות היגוי אלה יהיו לבטח שותפים שני גורמים שיצרו עוד יותר את יכולת התמרון של המנהלים. אלה הן הרשויות המקומיות ונציגי ההורים ( אריה קיזל) .

מאמר זה מפרט מחקר איכותני תיאורי לגבי התפיסות של הלומדים/סטודנטים את האיכויות של מחנכים מקוונים יוצאי דופן. המשתתפים תיאור אינטראקציות שהיו להם עם מורים מקוונים שאותן הם רואים כאינטראקציות למופת. הניתוח התמטי חושף איכויות של מורים מקוונים למופת/לדוגמא. המאמר משווה ממצאים לגבי מצוינות בהוראה מקוונת עם ממצאים ממחקר מוקדם יותר שהתמקד במחנכים למופת/לדוגמא פנים אל פנים. קווי הדמיון והשוני בין מחנכים מקוונים למופת לבין מחנכים פנים אל פנים למופת נחקרים. מחקר זה התמקד בהבנת מחנכים מקוונים למופת במטרה לגלות באילו שיטות ואסטרטגיות הוראה השתמשו אותם מורים שמזוהים על-ידי הסטודנטים שלהם כאפקטיביים בצורה יוצאת דופן וכיצד ניתן להשוות זאת לגישות שבהן השתמשו מחנכים לדוגמא בכיתה. נראה כי ניתן להעביר אסטרטגיות רבות שבהן משתמשים מחנכים לדוגמא בכיתה לסביבת הוראה מקוונת עם תוצאות חיוביות דומות. במיוחד, יש צורך במחנכים, אם בכיתה או מקוונים, שיאתגרו ויאשרו את הערך האישי של לומדים ( Margaret Edwards, Beth Perry, Katherine Janzen) .

מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת אריזונה, מעלה כי קיים קשר בין סגנון מנהיגות היררכי של מנהלי בי"ס לבין העמקת תהליכי למידה ארגונית, ולשביעות רצון גבוה יותר של ההורים. המחקר נערך בבתי ספר במגזר הערבי . המחקר שנערך שנערך ע"י ד"ר יאיר ברזון ורימא דאאס מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה בשיתוף הפרופסור דויד ולדמן מבית הספר לניהול באוניברסיטת אריזונה, העלה ממצאים מעניינים על הקשר בין רמת המנהיגות וסוג המנהיגות לשיפור תהליכי הלמידה הארגונית ושביעות הרצון של לקוחות הארגון. המחקר התייחס לרמת המנהיגות בבתי ספר, והעלה כי ככל שרמת המנהיגות ההירארכית של מנהלים גבוהה יותר, כך מתקיים תהליך למידה ארגונית שהוא עמוק יותר ובשל כך מתקיימת שביעות רצון גבוהה יותר מצד ההורים- לקוחות הארגון.