עד כה המחקרים שעסקו בהשוואה בין מאמץ הוראה והשקעת זמן בהוראה פנים אל פנים בהשוואה להוראה מקוונת היו בלתי עקביים. המחקר הנוכחי שנערך באוניברסיטה אמריקאית ניסה לערוך במהלך השנים 2007-2008 השוואה שיטתית בין השקעת זמן בהוראה פנים-אל-פנים מול הוראה מקוונת. ממצאי המחקר מוכיחים את השערת המחקר של המחברים כי בהוראה מקוונת נדרשת השקעת זמן רבה יותר בהשוואה להוראה פנים-אל-פנים. המחקר שנערך במשך שני סמסטרים הוכיח כי המרצים המלמדים בקורס מקוון משקיעים 20% יותר מאמץ מבחינת הזמן בהשוואה להוראה פנים-אל-פנים. ההבדלים שנמצאו בין הזמן המושקע בהוראה מקוונת לעומת הוראה פנים-אל-פנים היו מובהקים (W L Worley, L S Tesdell).

מודעות למאפיינים של שלבי התפתחות מקצועית של המורה המקוון, כמו גם התפתחות המודעות הטכנולוגית של המוסד החינוכי בו הוא עובד, הינה אמצעי משמעותי למימוש חזון חינוכי של שילוב טכנולוגיות תקשוב ומידע בהוראה –למידה כאורח חיים. במסגרת הצורך לאחידות בטרמינולוגיה של מושגי היסוד, התפיסות והציפיות עליהם מושתת שילוב הטכנולוגיה בהוראה-למידה, וכמענה רלוונטי ואוטנטי לצרכי המורים בשטח, מובא בזאת תאור 5 שלבי התפתחות מורה מקוון: (1) היכרות וכניסה, (2) אשליית הידע, (3) מעורבות, (4) התמודדות ו- (5) בשלות. בתיאור זה נמצא אפיון תפקודים שונים של מורה מקוון בהוראה-למידה כמורה בכתה ובסביבה מקוונת בכל אחד משלבי התפתחותו המקצועית-אישית המתוארים כאן בממדים הבאים: תפיסת המורה את עצמו בשלב התפתחותו והסיפור האישי של המורה המבטא שלב זה. בהמשך מתואר אופן פעילות המורה בסביבה המקוונת בכל שלב בהתפתחותו על פי הממדים הבאים: תאור הסביבה המקוונת המופעלת בכל שלב, התכנים והחומרים בהם הוא משתמש במהלך הוראתו, ותהליך ההוראה עצמו ( אברום, רותם. אבני , עידית) .

השאילתא הממוחשבת על מאפייני המורה העתידי הורצה בכל מאגרי המידע האקדמאיים הבינלאומיים העוסקים בחינוך וכן בפורטל מס"ע של מכון מופ"ת. נבדקו כל המחקרים במאגר ERIC , מאגר PROQUEST , SAGE וכן מאגר Wilson education full text . כמו כן, נבדקו מנועי החיפוש המובילים כגון Google scholar (הגרסה האקדמאית המלאה של גוגל). הממצאים כוללים גם עיקרי דברים בכנסים (הקלטות) של מומחי חינוך באקדמיה באנגליה ,בארה"ב (מרצים בכירים לחינוך וחוקרים מובילים) על ההוראה העתידית ומאפייניה. עיקרי הממצאים מוצגים בהמשך הסקירה . קובץ מלא של הממצאים מצורף .

במהלך עשר השנים האחרונות התרחב והתעמק המחקר על זהות מקצועית בהוראה והחל לתפוס מקום מרכזי בשיח המחקרי. אחד המרחבים הבולטים להבניית הזהות המקצועית בהוראה הוא מרחב ההתפתחות. כשבסביבה המקצועית האתגר רב מדי ואין בה תמיכה מתאימה, לא תתרחש התפתחות, אלא ייווצרו הגנתיות והיצרות. במקביל, סביבה הכוללת תמיכה רבה מדי, ללא אתגר הולם, תהיה סביבה משעממת וחסרת חיוּת. תמיכה ואתגר הם אפיונים סובייקטיביים, אך חוסר איזון מכל סוג יוביל להתרחקות, ואילו איזון יוביל למעורבות המקצועית. עלינו לחתור אפוא למסגרות להתפתחות מקצועית בהוראה, המאפשרות את קיומו של איזון אופטימאלי בין תמיכה לבין אתגר ומובילות לצמיחה. לדיון מתמשך בסוגיות של זהות מקצועית לקראת התפתחות של קריירה בהוראה. שינויים בתפיסות ההכשרה להוראה וההתפתחות המקצועית מקדמים את הגדרתושל המורה כ"מומחה מסתגל". שינויים אלה בונים תפיסה חדשנית לזהות המקצועית בהוראה, שלפיה המורה נתפס בעיני עצמו ובעיני אחרים כמורה יודע ("מומחה") , אך גם כמורה הממשיך ללמוד "ולהסתגל" לידע ולמצבי הוראה משתנים. המומחה המסתגל הוא בעל היכולת לאזן בין ממדים של פרקטיקה יעילה ורהוטה לבין חדשנות בהוראה, שבה הפרקטיקה נבנית ומשתנה לפי הקשרי ההוראה ועל פי צורכיהם של לומדים שונים. (Darling-Hammond & Bransford, 2005) למידה מתמשכת של המורה היא אפוא רכיב מרכזי בתהליך המשא ומתן להבניית זהותו המקצועית (לאה קוזמינסקי).

במחקר, מסוג ריבוי-חקרי-מקרה, השתתפו שתי גננות, שתי מורות כיתה א' ושתי מורות כיתה ב', כולן עובדות הוראה מתחילות. מטרתו הייתה לעקוב לאורך שנה אחר עבודת המורות, שהונחו ע"י חונכים בבית הספר, ושלוש מהן קבלו חונכות נוספת מחונכים שהם מורים מצטיינים בתוכנית שנבנתה ע"י החוקרים. המטרה המרכזית הייתה לזהות גורמים שעשויים להשפיע על היכולת והרצון של מורים מתחילים לבצע דרכי הוראה יעילות יותר בהצלחה. כדי שמורים מתחלים ינצלו וייבנו מתוכניות חונכות עליהם להיות פתוחים לביקורות ולהצעות ובעלי כשירויות מספיקות לרפלקציה-עצמית. יש קשר בין הכשירויות של מורים מתחילים בפתיחות ומטה-קוגניטיביות לבין היכולת של החונכים שלהם. השיעור והתוכן של תקשורת חונך-מורה מתחיל חשובים, כמו גם יכולות ההוראה והדגמתה ע"י החונכים ( Roehring, A.D., Bohn, C.M., Turner, J.E., & Pressley, M).

המאמר מציע סיפור מקרה לשימוש לעבודה עם סטודנטים בנושאי נשירה והתמדה בהוראה. שמירה retention) ( על המורים במערכת או נשירת מורים מהמערכת הפכו למשבר ברמה לאומית. המאמר הוא חקר מקרה המתאר מאמצים של מנהל לתמוך במורים מתחילים ולצמצם את שיעור הנשירה בבית הספר, ותוצאותיהם הבלתי-צפויות – המשך התופעה ואף חיזוקה. המאמר מתאר את הצעדים בהם נקטה המנהלת למניעת נשירת מורים חדשים ( Brown, K.M., & Schainker, S.A).

המאמר הנשען על שיטת המחקר האפיסטמולוגית קונסטרוקטיביסטית (Constructivist epistemology) בוחן בצורה מעמיקה את שאלות המחקר הבאות : א. כיצד מורה בכיתה מארגן את דפוסי המעורבות של הלומדים באופן שונה מדפוסי ההוראה הפאסיביים המקובלים בביה"ס ב. מה הן התוצאות המעשיות משינוי דרכי האצלת הסמכויות בכיתה בין המורה לתלמידים והאם הן תורמות להבניית הידע של הלומדים. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את הדרכים בהן הסמכות בכיתה הואצלה בצורה מושכלת בין מורה לתלמידים ואלו הזדמנויות למידה משופרות מאפשר שינוי זה בדרך ההוראה. המסקנות של המחקר הן שניתן לגבש שינוי בהבניית הידע של התלמידים בכיתה ע"י חלוקה אחרת של סמכויות בניהול הכיתה רק כאשר שומרים על עקביות לאורך זמן , כלומר ע"י רצף חינוכי ופדגוגי בפעולה זו לאורך זמן ( Teresa Crawford ).

אחד המאפיינים העיקריים של מורים מומחים הוא הייצוגים המעמיקים שלהם בנוגע להוראה וללמידה. אין הבדל בין מורים מומחים ומורים מנוסים מבחינת 'כמות' הידע שלהם בנושאי הלימוד או בנוגע לאסטרטגיות הוראה. אך המורים המומחים שונים מהמנוסים באופן שבו הם מארגנים ומייצגים את ידע התוכן ובאופן שבו הם משתמשים בו. מורים מומחים משלבים חומר חדש הקשור לידע התוכן שלהם עם ידע קודם; הם מסוגלים לקשר בין נושא השיעור הנוכחי ונושאים אחרים בתכנית הלימודים; והם יוצרים שיעורים מקוריים משלהם על ידי שינוי, שילוב ותוספות לתכנית המקורית בהתאם לצרכים של תלמידיהם וליעדים שהם מציבים לעצמם ( John Hattie ).