יורם אורעד , העורך הפדגוגי של הרשת החינוכית-מקצועית "שלובים" כותב וממליץ על המאמר המרתק חדש של פרופ' יזהר אופלטקה . במאמר בשם דמות הבוגר הרצוי כדמות החברה שבה הוא חי: הרהורים ותובנות, בכתב העת עיונים בחברה , בטכנולוגיה ובמדע ( אורט ישראל) , גיליון 14 , אוקטובר 2012, מתייחס פרופ' יזהר אופלטקה לאי הבהירות של דמות הבוגר הרצוי במערכת החינוך, אי בהירות הנגרמת עקב גודלה העצום של מערכת החינוך המודרנית ועקב היותה מורכבת מקהלים שונים ומגוונים. בהקשר לכך, מציג אופלטקה ארבע השקפות חינוכיות על דמות הבוגר הרצוי כפי שהן מופיעות בספרו של פרופ' צבי אדר משנות החמישים.

הרשת – החברתית: הפייסבוק, יועדה בראשית דרכה לסטודנטים בוגרים ולא לילדים ובני נוער, אך הפלא ופלא, גם על מרחב זה השתלטו בני הגיל הצעיר כאילו כמובן מאליו והפער בין הצעירים והמבוגרים שוב נפער. ישנה תחושה שכולם נמצאים במרחב זה, אך באותה הנשימה נראה כי מדובר בזירה עצומה שלא לגמרי מובן מה נעשה בה, מה מקור המשיכה אליה ומה פועלם של בני הגיל הצעיר בתוכה ( מירן בוניאל ניסים ומיכל דולב כהן ).

מי הן הנשים החוקרות במכללות להכשרת מורים? מה הם מאפייני הזהות שלהן: מרצות? חוקרות? או אולי מכשירות מורים? באילו תהליכים מקצועיים-אקדמיים הן התנסו? כיצד הן מגדירות את עצמן? וכיצד הן מגדירות את המושג מחקר? הספר מציג מחקר שמספק תשובות לשאלות אלה. המחקר שם את הנשים החוקרות תחת העדשה המחקרית, על רקע ריכוזן הגבוה של נשים בתפקידי הוראה ומחקר ועל רקע תהליכי האקדמיזציה המואצים שעוברות המכללות לחינוך ( חנה עזר) .

הספר מציג ניתוח של יחסי הגומלין והאינטראקציות שבין דמוקרטיה וחינוך ברמות המקרו והמיקרו. הניתוח מראה שדמוקרטיה ומוסדות חינוך מושפעים על ידי ממדים טבעיים, דמוגרפיים, מוסדיים ותרבותיים של החברה שלהם, ושיש להתמודד עם הקשר ביניהם תחת התנאים האותנטיים של החברה ועם נקודת מבט פנימית. הספר מספק בסיס איתן עבור דיונים על דמוקרטיה בכל הרמות. לפיכך הוא תורם לדיונים פונקציונליים אודות הפילוסופיה מאחורי החינוך והדמוקרטיה, על ידי כך שהוא מסייע למוסדות חינוך, מורים, מנהלים וכל האזרחים האחראיים לתהות על תפקידם בחברה בתוך מסגרת מובנת ופשוטה ודרך תהליך הדמוקרטיזציה ( Demirbolat, A. O).

פרופ' מייקל אפל הוא אחד מהוגי החינוך הידועים ביותר בעולם. הוא מסופח, בניגוד לרצונו, לזרם המכונה "פדגוגיה ביקורתית", שצמח מספרו של פאולו פריירה "פדגוגיה של מדוכאים". הפדגוגיה הביקורתית חושפת את מנגנוני הכוח והדיכוי שעומדים ביסוד תופעות חברתיות, בכללן החינוך, ומעצבת השקפת עולם חינוכית שמטרתה להקנות לתלמידים יכולת לחשוב באופן ביקורתי, כלומר יכולת לזהות את מנגנוני הכוח והדיכוי שפועלים עליהם ( אסף משולם) .