-
תקציר
מאמר זה חוקר את המאפיינים ואת התנהגות הלומדים בתשעה קורסי מוּק בפלטפורמת ה-FutureLearn בשנים 2014 ו-2015. הגישה הקונסטרוקטיביסטית חברתית של הפלטפורמה, המדגישה למידה דרך אינטראקציה חברתית, הופכת את המיקוד על פרסום בפורומים בתוך קורסי המוּק הללו למתאים במיוחד. מחקר זה תורם באופן ניכר לספרות המחקר אודות קורסי מוּק, ראשית על ידי חקירת ההיקף שבו לומדים בקורסי מוּק בפלטפורמת ה-FutureLearn מעלים תגובות; שנית, בחקירה באם לקבוצות לומדים, המעלים תגובות במידה קטנה או במידה רבה יותר, יש מאפיינים דמוגרפיים שונים; ושלישית, בחקירה באם פעילות העלאת התגובות מקושרת לסיום קורסי המוּק (Swinnerton, B.; Hotchkiss, S.; Morris, N.P.. , 2017).
-
תקציר
קורסי המוּק (Massive Open Online Course – MOOC) קודמו כמנגנון להגברת הנגישות להשכלה הגבוהה עבור אוכלוסיות מוחלשות (underserved populations). אולם, אנו עדיין יודעים מעט על הנתונים הסוציו-דמוגרפיים של המשתתפים בקורסי המוּק באופן כללי ועוד פחות מכך על המשתתפים מאוכלוסיות מוחלשות בקורסי המוּק בפרט. כדי להרחיב את הבנתנו לגבי המשתתפים בקורסי המוּק, כולל אלה העומדים להפיק את המירב מקורסים בחינם בקולג', מחקר זה מסתמך על מדגם של 2,634 משתמשים בקורסי מוּק בארצות הברית שהשתתפו לפחות ב-398 קורסי מוּק שונים שהוצעו על ידי 129 אוניברסיטאות שונות ועל ידי 22 ספקים שונים (Stich, Amy E.; Reeves, Todd D.., 2017)
-
לינק
מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מוצא שבשנים האחרונות עלה קצב הגידול של החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, וקצב הצמיחה של החינוך החרדי והחינוך הערבי הואט. למרות זאת, החינוך החרדי עדיין צומח בקצב המהיר ביותר. הסיבה המרכזית לכך היא שינויים בשיעורי הפריון בחלקיה השונים של החברה הישראלית. הסבר אפשרי נוסף הוא שתלמידים נוטים לעבור ממסגרות דתיות יותר לדתיות פחות, אולם היקף המעברים מצומצם ולכן הם מסבירים רק חלק קטן מהשינוי (נחום בלס וחיים בלייך).
-
לינק
מאמר זה מציג את התוצאות של סקר שיטתי אשר נערך בקרב יותר מ-3,000 משתמשים במשאבים הלימודיים הפתוחים (Open Educational Resources). הנתונים נאספו בין השנים 2013 ל-2014 לגבי מאפיינים דמוגרפיים, עמדות והתנהגויות של משתמשים בשלושה מאגרים. השאלות כללו התמקדות מיוחדת לגבי ההתנהגויות של משתמשים לא פורמליים והקשר בין למידה פורמלית לבין למידה בלתי פורמלית. ניתוח תדירויות הראה שקיימים הבדלים מובחנים לגבי דפוסי השימוש, הפרופילים של המשתמשים, העמדות כלפי המשאבים הלימודיים הפתוחים, סוגי החומרים שבהם השתמשו והפופולריות של תחומי הדעת השונים (Robert Farrow, Beatriz de los Arcos, Rebecca Pitt, Martin Weller, 2015).
-
סיכום
עם צאתו לאור בעברית של הספר "לומדים מפינלנד" בוחנת פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, את השיעור הפיני וקובעת: מי שחושב שאפשר ללמוד מפינלנד איך לחזק את מערכת החינוך הישראלית מבלי לשנות באורח ניכר את אורח החיים הישראלי טועה; השיעור הפיני החשוב ביותר הוא שמערכות חינוך נטועות בעולם הערכים הסובב אותן ובתנאים הכלכליים והחברתיים שהן מתמודדות עמם (יולי תמיר).
-
לינק
-
לינק
נשירה של מורים ממערכת החינוך היא תופעה חברתית אשר מתרחבת בהתמדה בעשורים האחרונים במדינות רבות בעולם המערבי. מורים נוטים לעזוב את תחום ההוראה, בעיקר בתחילת דרכם, לרבות שיעור לא מבוטל של מורים מוכשרים. לתופעה זו יש השפעות שליליות על דרך ההתנהלות של תהליכי למידה. בישראל לא נערך בעשור האחרון מחקר מקיף על אודות ממדי התופעה, וזאת למרות שינויים שהתרחשו בתהליך הכשרת המורים בתקופה זו. המחקר המוצג במאמר זה מבקש לתאר את תופעת הנשירה בקרב מורים בישראל, וזאת על מנת לעמוד על הגורמים אשר מניעים את התהליך ומובילים מורים רבים להחלטה לעזוב את התחום (רינת ארביב-אלישיב, ורדה צימרמן).
-
תקציר
יוזמות לאומיות להרחיב את כוח האדם בצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (science, technology, engineering, and math – STEM) משקפות את מטרותיה של אמריקה להגברת תחרותיות גלובלית. עם זאת, בעלי העניין של צֶבֶר ה-STEM עשויים לגרום לפעפוע (דיפוזיה) של אחריות מפני שאנשים מניחים שאחרים כבר פועלים. במאמר זה, מתארים החוקרים חקר מקרה ארוך טווח של מורי כימיה בבתי ספר ציבוריים בארה"ב, כדי להמחיש פעפוע של אחריות בקרב קהילת ה-STEM בנוגע למי שאחראי לכוח העבודה של המורים (Rushton, Gregory T.; Ray, Herman E.; Criswell, Brett A.; Polizzi, Samuel J.; Bearss, Clyde J.; Levelsmier, Nicholas; Chhita, Himanshu; Kirchhoff, Mary).
-
לינק
חינוך ביתי באמריקה" נותן תובנות לתנועה שהיא אולי המרתקת והחריגה ביותר של מחצית המאה האחרונה בהיסטוריה החינוכית של ארה"ב. הפרק הראשון של ג'וזף מרפי (Joseph Murphy) מיידע ומושך גם את המתחיל וגם את הוותיק ביחס למידע מבוסס מחקר אודות תנועת החינוך הביתי המודרנית. הוא נותן באופן נאות הגדרות של חינוך ביתי, מספק נתונים סטטיסטיים אודות גידול אוכלוסיית החינוך הביתי ומעיר הערות מקדימות על המצב הכללי של הידע אודות חינוך ביתי ( Joseph F. Murphy ).
-
תקציר
מחקר זה עוסק בנכונותן של רשויות מקומיות בישראל להיות מעורבות בחינוך בתחומן ובקשר בין נכונות זו לבין תפיסתן את החינוך כשירות ציבורי. הרקע לעיסוק בנושא הוא התפתחות שתי תופעות בתחום מדיניות החינוך בשלושת העשורים האחרונים: 1. הגברת מעורבותן של רשויות מקומיות בחינוך, כבשירותים ציבוריים אחרים, לעומת מעורבות הממשלה המרכזית; 2. התגברותן של גישות אינדיווידואליות בדיון אודות מדיניות חינוך, הדורשות לתת משקל להעדפותיו של הפרט בעת עיצוב המדיניות הציבורית. שתי התופעות מוכרות מן הספרות, כמופעים של הניאו ליבראליזם במדיניות ציבורית בתחומים שונים. המחקר בוחן את הקשר בין שתי התופעות דרך אבחנה בין שתי תפיסות אפשריות של מושג השירות הציבורי, בעיני קובעי מדיניות: תפיסת שירות כציבורי כאשר הוא מסופק לכלל הציבור, ממומן מכספיו וחוזר אליו כתועלת כוללת, כדוגמת שידור ציבורי; לעומת תפיסת שירות כציבורי שעה שהוא מסופק לכל אחד ואחד מן הפרטים בציבור, אם וכאשר הוא נזקק לו, כדוגמת רפואה ציבורית. המחקר בוחן את הדברים בסביבה הישראלית, דרך מערכת החינוך (ניבי גל-אריאלי).
-
לינק
המורים בישראל מזדקנים ונושרים ממערכת החינוך, ואם המגמה לא תשתנה – בעוד כמה שנים יחסרו למערכת אלפים מהם. כך עולה ממסמך חדש שחובר על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אחד מממצאי המסמך מבוסס על תחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיה ב־2018 צפוי במערכת החינוך מחסור של 7,669 מורים. עוד עולה מהנתונים כי גילם הממוצע של המורים למדעים בחטיבה העליונה עלה בכלל המגזרים.
-
סיכום
כאחת משופטות תחרות הסיפורים, קראה המחברת את כל הסיפורים בשמונה השנים האחרונות. לאחר קריאת כל הסיפורים שהתקבלו לתחרות מהמגזר הערבי, נחשפה בפני המחברת תופעה חברתית-חינוכית שהייתה ייחודית, שחזרה על עצמה בכמה וכמה סיפורים. מורים וגננות בני המגזר הערבי, כתבו על מצבם בשנת ההוראה כאשר ירדו דרומה לחבל ארץ רחוק שהווית החיים בו התבררה כשונה מהווית חייהם. מתוך כ-15 סיפורים שעסקו בתופעה, היא בחרה שמונה סיפורים, המשמשים בסיס למאמר זה ( שץ אופנהיימר, אורנה) .
-
לינק
פרקי הספר, שכל אחד מהם מתייחס למדינה אחרת, מאורגנים על פי מידת המיתאם בין רמת הישגי תלמידים במדינה כפי שנמדדו במבחני PISA ובמבחנים בינלאומיים אחרים לבין הארגון והתמיכה בהוראה כמקצוע מועדף/חזק בה. הפרקים מתפתחים ממדינות שבהן הקשר בין מדיניות לבין מעשה בהכשרת מורים הוא ברמת שילוב גבוהה אל מדינות שבהן קשר כזה חלש יותר ובצד הרטוריקה הקוראת לחיזוק איכות המורה נתיבי ההכשרה שפותחו אין בהם עקביות או שהם לא מסורתיים ( Darling-Hammond, L., & Lieberman, A ) .
-
לינק
בעידן של תחרות גלובלית משוות מדינות ה־OECD את מערכות החינוך שלהן למערכות חינוך אחרות. ההשוואות שמגיעות לתקשורת ומשפיעות על מדיניות החינוך הן השוואות שטחיות, מוטות ובעלות השפעה מזיקה. השוואות מעמיקות יותר, הבוחנות מערכות חינוך בהקשר התרבותי והחברתי שלהן, אינן מגיעות לתקשורת ואינן משפיעות. מערכות חינוך טובות יודעות להשוות ויודעות כיצד להתייחס להשוואות . בסוף מאי האחרון היה במכון ון ליר בירושלים כנס בשם "מרגולציה לאמון: חינוך במאה ה־21". את הכנס נעל פרופ' רובין אלכסנדר מאוניברסיטת קיימברידג', מגדולי החוקרים ההשוואתיים של החינוך. הד החינוך מביא את דבריו במלואם ( רובין אלכסנדר) .
-
לינק
מה הם המאפיינים של מדינות שהצליחו במבחני PISA הבינלאומיים? נייר העמדה, שהתפרסם בפברואר 2012 , ע"י צוות מומחי OECD מוכיח כי מדינות הנחשבות מדינות מצליחות בחינוך אינן משקיעות מאמצים לצמצום היקף התלמידים בכיתות , אלא מעדיפות להשקיע את התקציב הנדרש בהעלאת שכר המורים. בכל מקרה , לא מדובר במדינות שאחוז ההוצאה על חינוך הוא בראש הרשימה אצלן , והם גם אינן המדינות העשירות ביותר. אבל מדובר על מדינות להן יש מחויבות עמוקה להעניק חינוך איכותי ואמונה כי התלמידים יכולים להשיג הישגים לימודיים בכל הרמות.
-
לינק
הכפפת החינוך לשיקולים כלכליים (מופרכים) מזיקה לחינוך – ולכלכלה. החינוך חייב להשתחרר מהפניקה שמפיצה תעשיית המבחנים הבין-לאומיים. הקשר בין מיקום המדינה במבחנים הבין־לאומיים ובין צמיחה כלכלית הרבה פחות לינארי ממה שמלמדים הגרפים של רשויות המדידה הבין־לאומיות. אי־אפשר שלא לתהות שמא הקשר בין חינוך לכלכלה שונה ממה שמוצג בדרך כלל: כלכלות מבוססות וכלכלות צומחות משקיעות יותר בחינוך והתוצאה היא שהן משיגות תוצאות גבוהות יותר במבחנים הבין־לאומיים; החץ הנסיבתי הוא מצמיחה כלכלית לשיפור החינוך ולא להפך, או לכל הפחות – התהליך הוא דו־כיווני (. מבחנים בהקשר זה הם כלי חשוב ללמידה, והם מעוותים את החינוך ומאפילים על יעדיו האמיתיים כאשר הם הופכים לכלי מדידה תחרותי שתגמולים בצדו. הערכה בחינוך מטרתה לסייע לאנשי החינוך להבין תהליכים פרטיים ומערכתיים, ולא כלי פוליטי להתהדר בו. (יולי תמיר ) .
-
לינק
הכותב (George Siemens )מתייחס לדו"ח של ארגון OECD שהתפרסם בשנת 2011 ונקרא Education at a glance. הכותב טוען שזהו מקור מידע בינלאומי יעיל ומקיף לגבי שכר המורים, ההשפעה שיש לרקע של התלמיד על הביצוע שלו בלימודים, ההישגים החינוכיים והתעסוקה, נגישות לחינוך ועוד. כותב הבלוג מצרף טבלה מתוך הדו"ח של ארגון ה-OECD, שממנה עולה כי הזמן המוקדש ישירות להוראה (teaching time) ירד למעשה במדינות המפותחות, כגון: פינלנד.
-
לינק
נתונים מעודכנים באתר משרד החינוך מחודש ספטמבר 2011 : הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב במגזר החינוך הממלכתי : 0.35- , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב במגזר ממלכתי דתי: 0.90 , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב בחינוך עצמאי, מעיין ומוכר אחר : 3.76 , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב תלמודי תורה: 1.41 .משמעויות : מבחינת תכנון הכשרת המורים לשנים הקרובות נראה שיהיה צורך להרחיב את הכשרת המורים לחינוך החרדי . אם מדברים על מעבר המכללות לו"תת בשנים הקרובות , הרי הכשרת המורים החרדיים ( או נכון יותר המורות החרדיות ) תלך ותתרחב ובוודאי לא תעבור לות"ת .
-
לינק
מדינת ישראל מתאפיינת במרקם חברתי-תרבותי ייחודי ביותר. ההטרוגניות החברתית והתרבותית הביאה ליצירתם של חמישה שסעים מרכזיים בחברה הישראלית, שסעים אשר משפיעים על בני הנוער בישראל: השסע הלאומי, השסע האתני, השסע הדתי, השסע המעמדי והשסע הפוליטי. מבין כל אלו, שסע הלאומי הוא השסע המרכזי בחברה הישראלית. שסע זה מעצב את מערכת היחסים בין האוכלוסייה הערבית לבין האוכלוסייה היהודית בישראל. מאמר זה יכול אפוא להיחשב למחקר חלוצי. מטרתו היא לתאר ולהבין את דרך תפיסתם של תלמידי כיתות י"ב ערבים בישראל – מוסלמים, נוצרים ודרוזים – את זהותם, את מידת הזדהותם עם המדינה, את התרבות היהודית ואת מידת השתלבותם בחברה הישראלית. שאלות המחקר: שאלת המחקר המרכזית הייתה כדלקמן: איך התלמידים הערבים תופסים את השתלבותם בחברה הישראלית ובתרבות היהודית?(אבו-עסבה, חאלד, ג'יוסי וורוד ונעמה צבר-בן יהושע ).
-
לינק
סדרת סקרים על הרגלי הקריאה של הישראלים מגלים תגובה מעודדת: האינטרנט אינו בהכרח אויב הקריאה. במובנים מסוימים, ההיפך הוא הנכוןממחקרי הקריאה שנערכו במשך יותר מארבעים שנה עולה שקריאת ספרים ממשיכה להיות התנהגות תרבותית מרכזית והיא לא תוחלף בכל פעילות אחרת בעתיד הנראה לעין. על סף העשור השני של המאה הנוכחית, ציבור הקוראים ספר מדי פעם כולל כ-90% מהאוכלוסייהרוב רובם של הקוראים מדווחים על קריאה בספרים מודפסים, אך כבר היום, כאשר הטכנולוגיה עוד בחיתוליה, מדווחים 2% על קריאה לעיתים קרובות מספרים אלקטרוניים. המסורת הארוכה של אוריינות וקריאה בהיסטוריה היהודית העניקה לישראלים תשתית איתנה של אוריינות מסורתית. נראה כי קיים קשר בין השליטה באוריינות המסורתית לבין רכישת האוריינות הדיגיטאלית. כן נמצא כי הגלישה באינטרנט מעוררת ומעודדת סקרנות לקריאה בספרים. תופעות אלה יכולות להסביר את הקשר החיובי שבין שימוש כבד באינטרנט לקריאה פעילה בספרים ( הלל נוסק וחנה אדוני ).
- 1
- 2