למידה
מיון:
נמצאו 121 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    מרכזו של ספר זה הקביעה כי קיימת אובייקטיביות, זאת בניגוד לרוח 'הפוסטמודרנית' הרווחת שלפיה אין ולא תיתכן אובייקטיביות, שהרי 'הכול בעיני המתבונן' ולכל אחד 'הנרטיב שלו'. באמצעות 'תרגיל החפץ', השווה לכל נפש, מוכיח הספר כי כל אחד מאתנו תלוי בעצם קיומו החומרי-כלכלי בזולת באופן מוחלט. אף שאין מדובר בדעה או בנרטיב, אלא בתיאור אובייקטיבי של המציאות, עובדת התלות ההדדית איננה תופסת מקום בשיח הציבורי והחינוכי, הרווי בתודעת אינדיבידואליזם. אין רע באינדיבידואליזם כמובן, אך הספר מבקש לטעון כי תפיסת האינדיבידואליזם הרווחת בימינו היא, לאמיתו של דבר, חלקית בלשון המעטה. בהתאם מנסה הספר להציע לה תיקון באמצעות הצגת נושאים שעל סדר היום מתוך הקשרים היסטוריים. בספר מוצגת השקפת עולם ובה התייחסות לנושאים מרכזיים כמו הפערים החברתיים, הזהות היהודית והסכסוך היהודי-ערבי. זהו למעשה ספר היסטוריה לאנשים שהיסטוריה איננה מקצועם. הוא מיועד לפיכך לציבור הרחב ולכל מי שהחינוך יקר ללבו (אודי מנור).

  • מאמר מלא

    ד"ר צבי בקרמן, חוקר ומרצה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, סבור שהמושג "זהות", כמו מושגים רבים אחרים הנוגעים לעולמו הפנימי של האדם, הוא בדיה לא מועילה ולא צודקת: "האליטות בודות ישויות נסתרות, לוקחות עליהן בעלות וזוכות ביתרון חברתי-מעמדי" (יורם הרפז).

  • תקציר

    המחקר מתכוון לנתח בלוגים כמרחבי למידה המסייעים לתהליך המשוב על ידי הצעת האמצעים של שימוש במשוב לגבי הערכה כמכשיר עבור רפלקציה גדולה יותר של הסטודנט. במהלך השיעורים המורים סיפקו משוב מתמשך לגבי עבודת הסטודנטים הן משוב בכתב באמצעות בלוגים והן משוב בעל פה באמצעות פגישות שבועיות. המחברים מסכמים שבאמצעות משוב טוב (מהיר, ממוקד בהתקדמות של הסטודנטים, קבוע ומגיע ממקורות שונים) הסטודנטים יכולים לשפר את האיכות של המשימות שלהם ובכך לתרום להתקדמות ולהבנה עמוקה יותר של הסטודנטים(Ion, Georgeta; Stingu, Mihaela, 2014).

  • תקציר

    המטרה העיקרית של מחקר זה היא לחקור את היעילות של שימוש בתוכן וידאו משלים בהוראת מולטימדיה. שילוב של קטעי וידאו במצגות של הרצאה במולטימדיה עשוי להגביר את התפיסה של הסטודנטים לגבי המידע החשוב ואת המוטיבציה שלהם ללמידה. מחקר זה הראה שסגמנטציה של חומרי הוראה עם קטעי וידאו משלימים עשויה לשפר את ההצגה ואת הארגון של ההרצאה כדי להשיג הוראה ולמידה אפקטיביות (Milos Ljubojevic, Vojkan Vaskovic, Srecko Stankovic, and Jelena Vaskovic, 2014).

  • מאמר מלא

    ככל שגובר השימוש בטלפונים חכמים – גם באזורים עניים ובלתי מפותחים – עולה גם השימוש בהם לקריאה וללימוד קרוא וכתוב. במחקר שערך ארגון אונסק"ו בשבע מדינות מתפתחות – אתיופיה, גאנה, הודו, ניגריה, פקיסטן, אוגנדה וזימבבואה – נמצא כי שיעור גבוה מתושביהן משתמש בטלפונים ניידים לקריאה (רן שפירא).

  • לינק

    מה, את כל התאריכים האלו לזכור?, "כל כך הרבה עמודים?", "את כל החומר?" נשמע לכם מוכר? אם כך, הגעתם אל הספר הנכון. אפשר ללמוד איך להצליח במבחן בקלות! בספר הזה תמצאו מגוון של שיטות ודרכים, טכניקות, טיפים ועצות יעילות איך לזכור יותר חומר בפחות זמן ומאמץ. מומלץ לכל מי שמבחן הוא עבורו מילה קצת מפחידה, וגם למי שלא. חוויה בכל למידה! מיועד לכיתות ג'-ו' (יעל רוטנברג).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן האם קטעי הוידאו טובים יותר מאשר שימוש בסיכומי הרצאות ובמצגות בקורס מבוא מקוון במדע המדינה.הממצאים מראים שקטעי הוידאו הכוללים הרצאות אינם בהכרח הכלי הטוב ביותר להוראה עבור סטודנטים הלומדים בקורס מבוא (Evans, Heather, 2014).

  • מאמר מלא

    בית המדרש היהודי המקורי מציע מודל נועז ללמידה משמעותית. בית המדרש מכוון לחידוש, ולא למסירה של ידע ישן. בית המדרש מכוון לשותפות עם הלומדים. בית המדרש מכוון למחלוקת, ולא להסכמה. בית המדרש מכוון להנעה פנימית ללמידה, ולא להנעה חיצונית. בית המדרש מכוון לחופש, ולא לכפייה. בית המדרש מכוון לחשיבה עמוקה, ולא לשינון. מסקנה: יש לשקם את הלמידה המדרשית (משה מאיר).

  • לינק

    נכון, קיימות שיטות למידה עדכניות וחדשניות, למשל הלמידה ההיברידית שפרופ' אורן קפלן מתאר , וטכנולוגיות הלמידה שהולכות ומשתכללות (להרצאה בנושא טכנולוגיות למידה) ועדיין, אני לא ממהרת להספיד את הלמידה הפרונטאלית… יחד עם זאת, אני חושבת שכמה "ויטמינים" יכולים לשפר את איכותה ( עומרית אבנשטיין) .

  • לינק

    מאמר זה מצודד ומעודד חינוך מבוסס-מקום להנחיית מחקר ותכנון שילוב מחשבים ניידים בסביבות למידה לא פורמליות, כמו, חצרות אחוריות, מרכזי טבע גנים ופארקים. על ידי מיזוג של למידה מבוססת-מקום עם מחקר על מודעות סביבתית, החוקרות פיתחו שלושה קווים מנחים לתמיכה בלמידה לצורך פיתוח הבנה בסיסית מקיפה המתייחסת למדעים, בקהילות מקומיות ( Zimmerman, Heather Toomey. Land, Susan M).

  • לינק

    הכישורים הנדרשים מלומד בעל הכוונה עצמית הם: ארגון הזמן והסביבה הלימודית, יכולת שימוש בכלי מחקר, יכולת חיפוש מקורות וסיוע ושיתוף בידע וביזורו. פיתוח תקשורת עם הסביבה, ניהול שיח או דיון, דיאלוג, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, ניסוח משוב, קבלת משוב, וניסוח ביקורת – כל אלה הם חלק מטיפוח הכשירות החברתית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).

  • לינק

    מחקר שנערך לאחרונה בבית ספר יסודי בארה"ב במטרה לבדוק את השילוב בין סביבה לימודית מתוקשבת באינטרנט ולמידה חווייתית ( או למידת גילוי או למידה בסביבה הרפתקנית, המינוח באנגלית הוא adventure learning-AL). ממצאי המחקר מוכיחים כי השילוב הפדגוגי בין למידה חווייתית וסביבות מתוקשבת מגביר בצורה משמעותית את ההנעה של התלמידים ללמידה , המעורבות החיובית בתהליכי הלמידה והסקרנות. במסגרת המחקר נלקחו בחשבון גם אפשרויות השילוב של הערכה מעצבת בתהליך הלמידה. חלק מהלמידה המקוונת היה למידה סינכרונית באינטרנט וחלק באמצעות מכשירים ניידים

  • תקציר

    ריבוי פרויקטים בביה"ס ובכיתה אין פירושו של דבר כי מדובר בתהליך אותנטי של למידה מבוססת-פרויקטים ,סבורה ד"ר Jackie Gerstein, מומחית לפדגוגיה ושיטות למידה בארה"ב. למידה מבוססת פרויקטים היא גישה פדגוגית שמנחה את הלומד באמצעות שאלות מעוררות ויוצרות עניין כדי להוביל ללמידת חקר של התלמיד. התלמיד צריך לאתר את המידע הנחוץ על מנת לענות על השאלות המעוררות וליצור משהו חדש או אינטגרטיבי במקרים רבים המורים בבתי הספר אינם מודעים לכך שמדובר בתהליך חקר ונוטים להטיל על התלמידים פרויקטים שאינם בהכרח מובילים ללמידת חקר (Jackie Gerstein ).

  • לינק

    מטרתו של מחקר זה הייתה להשוות בין קורס מקוון לקורס פנים אל פנים לפי מספר הסטודנטים שסיימו את הקורס והישגיהם האקדמיים (Atchley, Wayne, Wingenbach, Gary and Akers, Cindy, 2013).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מתייחס במאמרון שלו למחקר חדש שנערך בארה"ב לגבי למידה של סטודנטים עם מחשבים ניידים לעומת עט ומחברת. "המסקנה של עורכות המחקר די ברורה – סטודנטים העסוקים במחשבים הניידים שלהם בשעת הרצאה קולטים/זוכרים הרבה פחות מאשר אלה שיושבים בשיעור עם עט ומחברת. זאת ועוד: מתברר אפילו שהריכוז של סטודנטים שנמצאים בקרבת מקום של סטודנטים שהם עסוקים במחשבים ניידים נפגע".

  • לינק

    רשימת מקורות מידע נבחרים בנושא למידה והוראה בדרך החקר. הרשימה של מקורות המידע מאורגנת בדרך מעניינת : לוח מידע מסווג ומאורגן בצורה בהירה המציג ביריעה אחת את הקישורים למקורות המידע הנבחרים . מאגר המידע המתוקשב באינטרנט נבנה ואורגן ע"י צוות אתר מחוננט במשרד החינוך ומט"ח .

  • לינק

    מאמר זה מתאר מחקר בראשית דרכו. מטרת המחקר לזהות כיוונים אפשריים לפיתוח תהליכי למידה הנשענים על משחקי מחשב, באמצעות זיהוי נטיות חשיבה ואופי המשחק. יחודו של המחקר בניסיון למצוא מתאם בין נטיות חשיבה לאופי המשחק במשחקי מחשב. הצגת המחקר בשלב ראשוני זה, מטרתה לגייס חשיבה ורעיונות לקראת ניתוח הממצאים ופיתוח תהליכי למידה הנשענים עליהם ( אלה פלג ,צביה אלגלי ) .

  • לינק

    המאמר מתייחס לדו"ח של National Foundation for Education Research, הבוחן את ההוכחה לגבי למידה המבוססת על משחק ולגבי ההשפעה הפוטנציאלית שלה על למידה והוראה (Emma Drury, 2013 ).

  • סיכום

    בשנתיים האחרונות אנו עדים להתפתחות של מיומנות דיגיטאלית חדשה בשם אוצרות דיגיטאלית , שעיקרה איסוף ומיון מושכל של מקורות מידע טקסטואליים או חזותיים וארגונם לאוסף או מאגר בעל משמעות. הכישורים של אוצרות דיגיטאלית מיושמים בחינוך על פי העקרונות החינוכיים של עבודת אוצר/ת התערוכות והאוספים במוזיאונים . טענת כותבי המאמר היא , שאוצרות דיגיטאלית היכולה לתמוך בלמידה אינה רק איסוף ומיון פריטי מידע לשמם , אלא גם עבודת חקר ותחקיר מעמיקים. פעולת החקר , משמעותה העמקת הרצף הנרטיבי של האוסף אותו מציג הלומד באינטרנט . מדובר על פעולת שכתוב מחדש של חלקי הסיפור המוצג וגיבושו מחדש בעקבות תחקיר ע"י הלומד ( Wolff, Annika and Mulholland, Paul ).

  • לינק

    מדינות משתמשות יותר ויותר בטווח של טכניקות כדי להעריך את התלמיד, את המורה, את בית הספר, את המנהל ואת מערכת החינוך. דו"ח חדש זה של OECD מספק ניתוח השוואתי בינלאומי וייעוץ לגבי מדיניות למדינות לגבי כיצד ניתן לשבץ את הסדרי ההערכה במסגרת עבודה עקבית כדי לשפר את האיכות, את ההגינות ואת היעילות של בית הספר.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין