-
לינק
מרכזי המשאבים לאנגלית הוקמו בבתי הספר עקב השינויים שחלו בתפיסה החינוכית . משאבי למידה מגוונים מעודדים ומאפשרים לימוד מתוך עניין , ביטחון , מוטיבציה ויצירתיות. בשנים האחרונות הולכים ומוקמים בבתי ספר שונים מרכזי למידה וחדרי מקצוע אשר אחד מהם הוא מרכז המשאבים לאנגלית ( להלן חדר אנגלית) הכולל משאבים מגוונים כגון : ספרי קריאה , כתב עת , משחקים , קלטות אודיו ווידאו, מחשבים, תוכנות ואינטרנט. הגיוון של המשאבים השונים מאפשר לתלמידים למצוא פעילויות לפי רמתם ותחומי התעניינותם ולכן עולה ביטחונם העצמי. הרגשת הביטחון והעניין עוזרים לתלמידים להתמקד בחומר הנלמד בצורה עניינית המונעת תחרותיות וכך נוצר הרקע המתאים לשיתוף פעולה בין התלמידים ובין התלמידים והמורה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את תרומתו , חשיבותו ויעילותו של חדר האנגלית במסגרת הכללית של הוראת ה שפה בכיתות הטרוגניות בתחומים של : עניין בחומר, הנלמד, מוטיבציה , אווירת ביטחון, שיתוף פעולה בין התלמידים, בין התלמידים והמורה , פיתוח יוזמה, הכנת פרויקטים יצירתיים והתקדמות ברכישת מיומנויות השפה ( גולדמן , טובה ).
-
תקציר
המחקר הנוכחי ביקש להשוות את רמת המעורבות של סטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב בהשוואה לרמת המעורבות של עמיתיהם בקורסים רגילים בקמפוס. כמו כן, ביקש המחקר לבדוק את רמת המעורבות של סטודנטים בוגרים בהשוואה לסטודנטים צעירים יותר המשתתפים בקורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר מלמדים כי סטודנטים בקורס מתוקשב מגלים רמת מעורבות פעילה שאינה נופלת מסטודנטים בקורס רגיל, למעט למידה שיתופית פעילה בה סטודנטים בקורסים פנים-אל-פנים נוטים להיות יותר מעורבים. סטודנטים בוגרים יותר נשכרים יותר מקורסים מתוקשבים בהשוואה לסטודנטים צעירים והם נוטים יותר לנקוט בהליכי חשיבה קוגניטיביים גבוהים כגון ניתוח וסינתזה (Pu-Shih Chen, Robert Gonyea, and George Kuh)
-
סיכום
ספרו החדש של פרופסור דיוויד אולסון (David Olson) מסכם בצורה יעילה ומעמיקה את תפיסות החינוך של ג'רום ברונר, אחד מהוגי הדעות המובילים שעיצב את מחשבת החינוך בעשורים האחרונים באמצעות מושגים כמו "מבנה הידע", "תכנית הלימודים הספירלית", "למידת גילוי" ו"תרבות החינוך". ג'רום ברונר, הוא חוקר בעל שם עולמי במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת ניו יורק. הוא ממובילי החוקרים והוגי הדעות המתמחים בתהליכים פסיכולוגים של עיבוד מידע ובהשתמעותם ללמידה והוראה. פרופסור דיוויד אולסון, תלמידו לשעבר של ג' ברונר וממשיך דרכו מצליח להעביר בצורה משכנעת ושיטתית את עיקרי התפיסות של ברונר כמסכת אחת רציפה ומשמעותית.
-
סיכום
מטרות המחקר הם בניית כלי למיפוי פעולות עריכה במשימת ויקי, ובאמצעותו בחינת פעולות העריכה שהתבצעו במשימת ויקי בקורס טכנולוגיות ולמידה באו"פ. המחקר התבצע ע"ע מיון פעולות העריכה לפי קריטריונים שנקבעו בטקסונומיה, בחינת התפלגות הפעולות בסה"כ, וביצוע חיתוכים לפי משתמש ולפי מונח. המחקר סוקר את הבסיס התיאורטי לטכנולוגית הויקי, את שימושיו השונים, יתרונותיו והקשיים הקיימים בעקבות העריכה השיתופית המתרחשת בויקי. מסקנותיו העיקריות של המחקר הן: קטגורית "הוספת משפט" היא הנפוצה ביותר בפעולות העריכה והתבצעה על ידי מגוון גדול של משתמש ובאחוז הכי גבוה של מונחים. פחות נפוצה היא קטגורית "שכתוב", אף שנערכה על ידי מגוון גדול יחסי של משתמשים ובמספר מונחים רב יחסית. בשאר הקטגוריות רק משתמשים בודדים נטלו חלק נכבד בפעולות העריכה. עוד ניכר, כי הקטגוריות הכי פחות שימושיות הן "מחיקת משפט" והעברת משפט" (אורית ברגר, פול גורסקי, חגית מישר-טל)
-
תקציר
משוב ללומדים הוא חיוני ללמידה אפקטיבית, אבל יש מעט עדויות מחקריות על איזה סוג משוב יש להקנות במהלך הלמידה. המחקר הנוכחי ערך השוואה בין תגובות של סטודנטים באוניברסיטה שנחשפו לשני סוגי משובים, משוב ענייני בתהליך הלמידה המבוסס על תשובות מדגימות ומשוב המבוסס על התייחסות פרטנית. אוכלוסיית המחקר כללה 183 סטודנטים שלמדו לתואר ראשון בקורסי ביולוגיה באנגליה. הסטודנטים נחשפו לשני סוגי המשובים הנ"ל. ממצאי המחקרים הראו כי הסטודנטים מעוניינים בשני סוגי המשובים, אך מרביתם העדיפו משוב התייחסות אישי על פני משוב הדגמה. עם זאת, בניתוח תוצאות הבחינות והעבודות של הסטודנטים נתגלו הבדלים משמעותיים לגבי הישגים של שתי הקבוצות הנחקרות. הסטודנטים שנחשפו לתשובות מדגימות אכן הצליחו יותר בבחינות שנערכו בשנים 2004-2005. הגישה המומלצת למתן משובים בלמידה צריך להיות משולבת, גם משוב ענייני המבוסס על תשובות מדגימות וגם התייחסות אישית-פרטנית לסטודנט (Mark Huxham)
-
לינק
בתי ספר מתקדמים בעולם נוטים כיום לאמץ את המודל הקנדי של למידת שפות בתנועה. כך לדוגמא, ביפאן, קנדה ובארה"ב ישנם בתי ספר משובחים רבים בהם נוהגים ללמוד לשון ושפות זרות בתנועה בכיתה, כלומר, התלמידים אינם יושבים מרותקים לכיסא אלא מרותקים למורה המפעילה אותם באופן דינאמי בקבוצות הנעות בכיתה ותלמידים הנעים בכיתה עפ"י קצב השיעור, שירי השיעור והמטלות המפעילות בתנועה של המורה. השיטה הזו אפקטיבית מאד להוראת שפות ובמדינות רבות בעולם מתעניינים ביישום השיטה הריתמית הזו גם אצלם. בתמונות המוצגות כאן לא מדובר בגן ילדים אלא בכיתות ד'-ה' בבית ספר יסודי ביפאן. הסקירה כוללת גם אסופת מקורות מידע וקישורים על למידה בתנועה.
-
לינק
מחברי המאמר מציעים תיאוריה פדגוגית מעניינת הנקראת תיאורית הידע האקולוגי הנותנת עדיפות למעורבות פעילה של הלומד על פני רכישת ידע. האתגר בשיטה המוצעת היא לקשר את הלומדים לסביבות למידה הנקראות רשתות מספקות (Affordance networks). המחברים רואים את סביבת הלמידה כסביבה פעילה המספקת אירועי חיים ומצבים מתפתחים מנקודת המבט של הלומד. רשתות מספקות כוללות מצבים קוגניטיביים ותפיסתיים המשולבים עם כלים, התנסויות, עובדות ואתגרים שכולם מכוונים להשיג יעד מסוים. הלמידה בסביבה מתפתחת של מצבי חיים ורשתות מספקות חייבת להציב את הלומד בפעולה כל הזמן אותה הוא מסוגל לבטא באינטראקציה עם הרשתות המספקות ובמהלכה הוא מעמיק את המחויבות האישית שלו לנושא (Sasha A. Barab, Wolff-Michael Roth)
-
לינק
האתגר הבא שניצב בפני מחנכים ואנשי חינוך הנעזרים בסביבות ממוחשבות בכיתה הוא שינוי תפיסה של אופי המטלות מתרגול להבנה. מורים כאלו חייבים לראות את עצמם כמורים המובילים להוראה המעודדת חקר. המורים חייבים להשתתף באופן פעיל בסביבת הוראה המשלבת בלוגים כמנחים פעילים המכוונים במפורש לכיוון חקר. המורה המציב אתגרים חייב ליצור אינטראקציה בין התנסויות שלו ובין התנסויות של תלמידיו. המורה חייב להוביל לפעילות חקר של גילוי עולמות ע"י התלמידים הפעילים בבלוגים או בפורומים ולא להסתפק במטלות מקוונות סטנדרטיות כפי שמקובל כיום. לדעת Konrad Glogowski יש לשאוף שמורים מאתגרים יעשו שימוש בכיתות הגבוהות ובמכללות במתכונת של מחקר פעולה כפרדיגמה – כתפיסת עולם.
-
לינק
ריכוז מועיל של מקורות מידע בנושאי למידת חקר בגני ילדים מתוך ויקי של הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, קורס למידת חקר בקהילה מתוקשבת בהנחיית ד"ר דני בן צבי. מאגר הויקי כולל את המצגות והנושאים הבאים: למידת חקר בגן ילדים – מצגת, מאפיינים התפתחותיים, פסיכולוגים וקוגניטיביים של ילדי הגן. דמות הגננת, מאפייני הלמידה של ילדים בגיל הרך, דרכי הוראה בגן הילדים, מדוע למידת חקר בגן הילדים, מדע בגן הילדים כחלק מפעילות היומיום, תפקיד הגננת כמעודדת למידת חקר.
-
סיכום
פרופסור ג'ון סוולר, פרופסור לפסיכולוגיה וחינוך באוסטרליה הנחשב כאחד ממגבשי תפיסת תיאורית העומס הקוגניטיבית (Cognitive Load Theory) סבור כי במרבית המקרים ההוראה של המורים אינה לוקחת בחשבון את הדרך בה אנו חושבים ומעבדים מידע ולכן היא נכשלת. התיאוריה של Cognitive Load Theory מתייחסת לזיכרון פעיל של הלומד במהלך הלמידה. פעולת העיבוד של המוח במהלך שלבי הזיכרון הפעיל מאפשרת פעולות עיבוד חיוניות למטלות קוגניטיביות מורכבות כגון למידה, הבנה וחשיבה סיבתית. פתרון בעיות מורכבות במהלך הלמידה דורש ניצול מרבי של הזיכרון הפעיל והוא שונה מבחינה קוגניטיבית מתהליכי למידה רגילים. כל תהליכי הלמידה בכיתה עוברים דרך הזיכרון הפעיל של התלמיד בכיתה שהוא מוגבל לעיבוד בו-זמני של 3-4 פריטי מידע ללא חזרה על החומר. לכן כל המידע שנקלט במוחו של התלמיד נעלם תוך 20 שניות אלא אם כן נעשית פעולת חזרה ותרגול.
-
לינק
המחקר מתאר תהליך למידה של שישה מורי יסודי שהשתתפו בתוכנית התפתחות מקצועית לאורך שישה חודשים בהוראת המדעים. התוכנית נבנתה כמסגרת של התפתחות מקצועית שמטרתה לעזור למורים ללמוד על דרכים חדשות להוראת התחום. הנחה הייתה השתלמות המסתפקת בהצגת תוכנית לימודים או מקורות שונים אינה מספיקה לכדי שנות את ההוראה של המורים, במיוחד בנושא שיש בו הרבה חוסר ביטחון. היבט מרכזי במחקר עצמי הוא החשיבות של תמיכה חברתית להכנסת שינוי והוא מופיע בשני דגמי הלמידה שיצרו המורות שבמחקר. המודל המשותף שלהן מחזק את הצירוף של גורמים המעורבים בלמידת מורים ובהם רפלקציה אישית, משוב של תלמידים, עמיתים להוראה, קבוצות של מורים, שותף אקדמי, מקורות מחוזיים וידע אישי קודם. מחקר עצמי עשוי לעזור למורים להבין טוב יותר את עצמם כלומדים וכך להבין ולנהל את התהליכים הדינמיים של למידתם כדי להתפתח מקצועית, לשפר את איכות ההוראה ואת איכות הלמידה של תלמידיהם Austin, T., & Senese, J. C. (2004).
-
תקציר
לאור יתרונותיה המוכרים של הלמידה הפעילה לצורך שימור ידע, הבנתו והפעלתו, תוכננה סדנה שנועדה להדריך את המורים להוראה ברוח זו. המאמר מתאר את מבנה הסדנה ואת התוצאות ארוכות הטווח שלה, שנמדדו בתצפית בשיעוריהם של בוגריה לאורך שנתיים אקדמיות. התוצאות מצביעות על עלייה ניכרת במידת הפעלתם של הלומדים, הן בכיתה הגדולה והן בקבוצות קטנות, תוך העלאת הרמה הקוגניטיבית של השיח בשיעור. יתר על כן, הקצב הפנימי של השיעור בגל גודל קבוצה השתנה כך שפעילות הלומדים היתה מירבית דווקא בתחילת השיעור. (דן בנור, צופיה מלר)
-
תקציר
המאמר מציג את הקליקרים (שלטים תומכי למידה) – חלק ממערכת תקשורת כיתתית מבוססת-מחשב לקידום אינטראקציה של המרצה עם הסטודנטים ללמידה פעילה בכיתה. המערכת עוזרת למרצה להפעיל את הסטודנטים במהלך השיעור ולקדם את ריכוזם ואת למידתם. המאמר מציג את הטכנולוגיה, המטרות, היישומים האפשריים, בעיות פוטנציאליות ותגובות הסטודנטים לשימוש במערכת. (עמרם אשל ונירה חטיבה)
-
לינק
עבודת מחקר מעניינת שהוגשה לאחרונה באוניברסיטת ברגן בנורווגיה בנושא של שימוש בבלוגים חינוכיים באוניברסיטאות בעולם. עבודת התזה מדגימה כיצד חוקרים ומרצים מנצלים בלוגים בקמפוסים כחלק ממערך פדגוגי-קונסרוקטביסטי שנועד להפעיל סטודנטים ללמידה עצמית מכוונת ופעילה. התיזה בוחנת שורה של מקרים בהם שולבו בלוגים בקורסים במדעי הרוח, החברה והטכנולוגיה באוניברסיטאות שונות. בסקירה נבחנו שבעה עשר מקרים של הפעלת סטודנטים ללמידה פעילה באמצעות בלוגים ונערכה השוואה מתודית ביניהם. הממצאים מלמדים כי שילוב פלטפורמה ממוחשבת של בלוגים בקורסים אקדמאיים הביא לתוצאות חיוביות מבחינה הלמידה העצמית המכוונת בקורסים וללמידה פעילה יותר חקרנית באותם קורסים (Toril Salen)
-
לינק
הונג קונג היא אחת מהמדינות המתקדמות בעולם מבחינת יישומי המחשב בחינוך. לאחר התלבטות לגבי דרכי למידה באינטרנט הוחלט שם להתחיל ביישום שיטת הוראה מידענית הנקראת Issue-enquiry Approach המפעילה תלמידים וסטודנטים בדרך פעילה. בשיטת למידה זו מוצגת בפני הלומדים סוגיה נתונה או בעיה אמיתית כלשהי והם נדרשים להיעזר במנועי חיפוש ובמאגרי מידע על מנת לאתר ממצאים שיובילו לפתרון הבעיה. הלומדים נדרשים לאסוף מידע ולמקד את החיפוש שלהם בתחומי הבעיה הנתונה. הם נדרשים לגבש את הממצאים שאספו לידי הצעת פתרון. הלומדים נדרשים לנקוט עמדה בדיון ולהגן בויכוח שמתעורר על הצעת הפתרון שלהם. הלומדים אינם חייבים להגיע לקונסנזוס בדיון, אך הם צריכים בצורה שיטתית למקד את הצעת הפתרון שלהם על סמך הממצאים שאיתרו וסיננו במנועי החיפוש. בתהליך האיסוף והסינון נדרשים הלומדים להבחין בין עובדות ודעות ולמצוא גם גישות אלטרנטיבות לסוגיה שהוצגה בפניהם ולהעריך אותן.
-
לינק
המאמר מתאר בקצרה שורה של אפיונים ותכונות נדרשות מסביבות למידה מתוקשבות שבהן אנו רוצים לקיים ולטפח למידה עצמית מכוונת וליצור תנאים של למידה עצמית מתוקשבת. בנוסף מתאר המאמר בקצרה כלי הערכה בשם PRET שפותח באירופה לצורך אבחון הפוטנציאל של למידה עצמית מכוונת בסביבות למידה מתוקשבות. מדובר על אוסף שאלונים שנועדו לסייע למורים ולפרחי הוראה לבדוק מה הפוטנציאל של למידה עצמית מכוונת באותה סביבה מתוקשבת שבחרו. שאלוני ה-PRET פותחו במקור בביה"ס לחינוך באוניברסיטת גנואה באיטליה על ידי היחידה להכשרת מורים לחינוך העל יסודי שם (G. Dettori, T. Giannetti & D. Persico)
-
סיכום
בניו-זילנד מחפשים דרכים חדשות להכשיר מורים כרכזי מחשבים ליישומי מחשב בביה"ס. אחת השיטות שנוסתה שם בהצלחה היא הדרכת מורים באמצעות למידה פעילה מבוססת אירועים (Scenario-Based Learning). נקודת המוצא של עורכי הניסוי היא שלמידה והוראה הם ביסודם תהליכים מורכבים למדי ומורי המורים חייבים לקחת זאת בחשבון בעת העברת הידע למורים ובעת תכנון ההתנסויות. על מורי המורים לדמות כמה שיותר את התנאים המורכבים השוררים בביה"ס והמשפיעים על התהליכים. כמענה לצורך זה מציעים המחברים לפתח את שיטת ההדרכה המבוססת על שילוב בין ניתוח-אירועים ׁScenario- Based Learning ובין משחק תפקידים. מאגר ההדרכה מבוסס חקר המקרים כולל כ- שמונה אירועים שונים הלקוחים מחיי ביה"ס ברמות מורכבות שונות (Mark Brown)
-
לינק
במציאות הנוכחית כאשר מקצועות משתנים במהירות והידע מתחדש כל הזמן אי אפשר להסתפק בשיטת הקניית הלמידה המסורתית. יש צורך באסטרטגיות אחרות לחלוטין להכשרה חינוכית וללמידה המאפשרות ללומדים להתנסות במקביל בזרימת הפעילויות וצבירת הידע המקצועי תוך כדי התנסות מעשית. מחבר המאמר הנודע, פרופסור John Seely Brown לשעבר המדען הראשי של חברת Xerox ומנהל המו"פ של מרכז החקר הידוע שלה Palo Alto Research Center (PARC). מתאר במאמר מרתק את שיטות ההוראה החדישות הנדרשות כיום להוראה במכללות ובאוניברסיטאות. המאמר, המבוסס על מצגת שהוצגה בכמה כנסי חינוך השנה, מתאר כמה וכמה מודלים מוכחים להוראה מקצועית חדשנית באוניברסיטאות האמריקאיות המובילות. (John Seely Brown)
-
סיכום
בשנים האחרונות הולך וגדלה החשיבות של תיאורית ה- Distributed cognition לביסוס עבודת הצוות המתוקשבת והקהילות המקוונות בחינוך. התיאוריה של Distributed cognition גובשה בשנות ה-90 ע"י Edwin Hutchins כשהיא שואבת את נדבכי היסוד שלה מתחומי הסוציולוגיה, המדעים הקוגניטיביים ועקרונות למידת העמיתים של Vygotsky. עם ההתפתחות של קהילות מתוקשבות ופעילות מתוקשבת שיתופית באינטרנט העניקה תיאורית ה- Distributed cognition יסודות לתכנון של סביבות למידה ממוחשבות אשר יש בהן מרכיב בולט של עבודת צוות ושל שיתופיות בעיבוד מידע ופתרונות משותפים. האינטראקציה בין הלומד לבין לומדים אחרים – עומדת במוקד למידת העמיתים, והרשת מעניקה תמיכה ללמידה מסוג זה. הסקירה כוללת אוסף מקורות מידע ותקצירים שנאספו במאגרי מידע ממוחשבים בינלאומיים בתחומי החינוך והפדגוגיה.
-
לינק
סקירה של מחקרים אודות יעילות הלמידה הפעילה. המחקרים מבאים עדויות משכנעות אודות יעילות הלמידה הפעילה בכיתה ומחוץ לה. המחקרים הוכיחו כי כיתות לימוד שנחשפו ללמידה פעילה במהלך הכנה לבחינות הצליחו יותר בבחינות בהשוואה לכיתות שלמדו בשיטה הרגילה של העברת התכנים בהרצאה או בקריאת חומרים עצמאית. כל כתבי העת שנבדקו ע"י פרופסור Mark Morton הם שפיטים מבחינה מדעית והם מכסים את תחומי הפסיכולוגיה החינוכית, הטכנולוגיה החינוכית, הפדגוגיה והוראת המדעים. המחבר מדגיש כי הממצאים שאסף נועדו במקור לשכנע את הסטודנטים הספקניים הלומדים אצלו בדבר חשיבות שיטת הלמידה הפעילה בקורסים האקדמאיים השונים שהוא ועמיתיו מעבירים בתחומי הניהול (Mark Morton)
למידה פעילה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין