למידה פעילה
מיון:
נמצאו 274 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    המאמר מפרט את מודל הכיתה ההפוכה, שיטת לימוד המאפשרת למורים להגביר את חוויית הכיתה באמצעות הקצאת פחות זמן שניתן להרצאה פרונטלית והקצאה יותר זמן המוקדש לפעילות בכיתה (Bergmann, Jon and Sams, Aaron, 2014).

  • לינק

    נכון, קיימות שיטות למידה עדכניות וחדשניות, למשל הלמידה ההיברידית שפרופ' אורן קפלן מתאר , וטכנולוגיות הלמידה שהולכות ומשתכללות (להרצאה בנושא טכנולוגיות למידה) ועדיין, אני לא ממהרת להספיד את הלמידה הפרונטאלית… יחד עם זאת, אני חושבת שכמה "ויטמינים" יכולים לשפר את איכותה ( עומרית אבנשטיין) .

  • לינק

    הכישורים הנדרשים מלומד בעל הכוונה עצמית הם: ארגון הזמן והסביבה הלימודית, יכולת שימוש בכלי מחקר, יכולת חיפוש מקורות וסיוע ושיתוף בידע וביזורו. פיתוח תקשורת עם הסביבה, ניהול שיח או דיון, דיאלוג, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, ניסוח משוב, קבלת משוב, וניסוח ביקורת – כל אלה הם חלק מטיפוח הכשירות החברתית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).

  • לינק

    יש יתרונות רבים למורה האנגלית בבית הספר. הראשון – היוקרה היחסית לה זוכה המקצוע. לצד המתמטיקה נתפסת האנגלית כמקצוע נחוץ וחיוני. מכאן גם שבאופן יחסי המוטיבציה של התלמידים להצליח בתחום זה גבוהה. השני – האפשרויות לשלב טכנולוגיה בכיתה הן רבות, שכן אתרי אינטרנט רבים, חלקם אטרקטיביים במיוחד למורה, פועלים בשפה האנגלית. הכותב מביא דוגמה טובה ליתרון אחרון זה מבחינת ההפעלה הפעילה והקונסרקטיביסיטית של התלמידים בכיתתו ( דרור אלנר) .

  • לינק

    פרקטיקות הוראה חדשניות כגון: למידה מבוססת חקירה (inquiry-based learning (IBL) מהוות זמן רב נושא לדיון בקרב מתמטיקאים ומורים למדעים.יש לשקול כיצד לקדם הבנה של למידה מבוססת חקירה בהוראה היומיומית. כדי להבטיח הבנה כזו של למידה מבוססת חקירה במגוון של הקשרים שונים, יש לתכנן מודל הכולל אסטרטגיות של הפצה ושל יישום. במאמר זה, המחברים מציגים את התכנון של מודל ממוקד וגמיש כפי שפותח בתוך הפרויקט הבינלאומי PRIMAS, במימון האיחוד האירופאי (Maa?, Katja; Doorman, Michiel, 2013).

  • לינק

    בעקבות השתלמות במרכז למצוינות בהוראה, פרופ' ג'ייסון פרמן כותב על למידה פעילה, הרצאות פרונטאליות וטכנולוגיה בשיעורים במסגרות שונות. טכנולוגיה בכיתה או באולם ההרצאות אינה בהכרח מכשול ללמידה פעילה , צריך לרתום אותה לטובת תהליכי העניין והלמידה הקשורים להרצאה/נושא הלימוד. יש למצוא דרכים ליצור אינטראקציה בין הלומדים במהלך ההרצאה האקדמאית ( Jason Farman) .

  • לינק

    חממה חינוכית, "מפרש" שמה, מאפשרת למנהלי בתי ספר לייצר תכניות חינוכיות יוצאות דופן ולהטמיע אותן בבתי הספר שבניהולם. אחת היוזמות פועלת השנה בחטיבת הביניים יהלו"ם שבשהם. היוזמה הלימודית החדשה הופכת את התלמיד לשותף פעיל בלמידה ובהערכה. התכנית כוללת מסגרת לימודים של 90 דקות לכל שיעור, במקום 45 דקות. מסגרת זו אמורה לאפשר יותר תהליכי למידה גבוהים – כמו למידת חקר, דיונים, פיתוח פרויקטי גמר, הערכה מעצבת במקום הערכה מסכמת, למידה קבוצתית ועוד. שנת הלימודים תהיה בת שני סמסטרים במקום שלושה שלישים, כדי לאפשר רצף והעמקה בנושאים נבחרים ( סיגל בן-ארצי).

  • לינק

    אחד ממיזמי הלמידה והוראה הקונסטרוקטיביסטיים המשמעותיים בישראל נערך זו השנה השלישית במכללת סמינר הקיבוצים. מדובר במיזם של ד"ר שרון גבע המכשירה האת הסטודנטיות להוראה להיסטוריה ללמידה פעילה באמצעות כתיבת ערכים לויקיפדיה . במאמר הנוכחי המורה רוני מנט חולקת אתנו את ניסיונה המצטבר במיזם בו בפרויקט היא משתתפת בתור עוזרת הוראה, "תפקיד שעזר לי ללמוד עוד יותר על הקשיים בשינוי ערכן של נשים. במסגרת תפקידי אני עוזרת לסטודנטיות ולסטודנטים לחפש מידע אודות הנשים עליהן בחרו לכתוב ובהתמודדות עם עולם ויקיפדיה, אתגר לא פשוט כשלעצמו ( רוני מנט).

  • לינק

    מאמר שהוצג בכנס ICPE-EPEC 2013 Proceedings באירופה. נוכח הירידה בהתעניינות של פרחי הוראה במסלולים להכשרת מורים לפיזיקה ולמדעים החלו לפתח באיטליה תכניות לימודים חדשניות להכשרת מורים למדעים המבוססות על למידה פעילה במעבדת מדעים. במהלך מחקר המעקב אחר שיטת הלמידה הפעילה נערכה השוואה בין שתי קבוצות של פרחי הוראה , כאלו שכבר יש להם תואר ראשון במתמטיקה או בפיזיקה וקבוצה אחרת של פרחי הוראה שבאה מתחומי מדעים כללים יותר כגון ביולוגיה ומקצועות ההנדסה ( Vera Montalbano, Roberto Benedett).

  • לינק

    בעולם הדיגיטאלי ההולך ומשתנה כל הזמן , מכירים עתה בצורך לפתח שיטות הוראה חדשניות המתאימות למציאות חדשה ולכן יוזמות פדגוגיות חדשניות בתחום מעוררות עניין בקרב הלומדים וגם בקרב אנשי חינוך המנסים לאמץ שיטות חדשניות . לאחרונה דווח בכתב העת Journal of learning design על ניסיון ליישם למידת חקר לסטודנטים במכללות תוך התאמה לסביבות הלמידה הדיגיטאליות והעושר התוכני המצוי באינטרנט . שיטת הלימוד נקראת Process-Oriented Guided Inquiry Learning-POGIL) והיא מיושמת , כאמור , בכמה מכללות אקדמיות באוסטרליה ( Jarrod Trevathan, Trina Myers).

  • מאמר מלא

    קרל ברייטר ומרלן סקרדמליה, שני חוקרי חינוך ידועים מקנדה, מחליפים "להבין ידע" ב"לבנות ידע" ומשנים תוך כדי כך את חוקי הסביבה החינוכית. "בניגוד לכיתה רגילה", הם אומרים בריאיון להד החינוך, "כאן תפקיד המורים הוא לפתוח את הדיון ולא לנעול אותו עם 'התשובה הנכונה'" יעל דקל , יורם הרפז) .

  • לינק

    על אף שמודל ארבע המיומנויות של אוריינות המידע אינו מהווה ציר מרכזי העומד בבסיס תוכנית הלימודים בתקשורת בישראל, דרכי ההוראה נוסחו ברוח מודל הלמידה הפעילה (למיש, 2002). עם זאת, מיפוין והערכת ישומן בכיתות הלימוד טרם נבחנה. לפיכך, מטרת המחקר היא לבחון כיצד מיושמת הוראת אוריינות המדיה בהנחיות להוראת תוכנית הלימודים בתקשורת ובכיתות הלימוד בבית-הספר העל יסודי בישראל ולהדגים את יישומה (דורית אלט ).

  • לינק

    התאוריה הקונסטרוקטיביסטית היא תאוריה של ידע ולמידה, ידע ולמידה נבנים על ידי יחידים בהקשר חברתי , גם הבנה נבנית על ידי יחידים בהקשר חברתי , תלמידים אינם מבינים את מה שהם לומדים בבית הספר כי בית הספר אינו מצפה מהם להבין .מסקנה: יש לפתח סביבות חינוכיות שבהן תלמידים בונים הבנות ( ציפי ליבמן ).

  • לינק

    כדי לבחון את יעילותה של סביבת הלמידה השיתופית, מחברי המאמר עיצבו והשתמשו בשלוש סביבות למידה שונות בקורס מסוים לאורך שלושה סמסטרים שונים. בכל סמסטר עוקב נוצרה סביבת כיתה שיתופית יותר עבור קורס נבחר. סביבת הכיתה של הסמסטר הראשון הייתה במתכונת ההרצאה המסורתית. בסמסטר הבא, נעשה שימוש בסביבת כיתה שונה. זו תוכננה להיות סביבה אינטראקטיבית יותר עם דגש על פתרון בעיות ותוספת זמן עבור דיוני כיתה. הודגשה האינטראקציה שבין מרצה-לסטודנט ותוכן-לסטודנט. אינטראקציית סטודנט-לסטודנט הודגשה גם כן ( Zapatero, E. G., Maheshwari, S. K., & Chen, J ) .

  • לינק

    צילום הרצאה מרתקת ,שנתן המורה והמחנך אביב צמח ,בכנס הפיס לחינוך 2013 בחולון על ההתנסות הדינאמית והחדשנית שלו עם מודל הכיתה ההפוכה: דגם ללמידה פעילה של תלמידים הלומדים בעצמם את התכנים ע"י יצירת סרטוני וידאו ( אביב צמח) .

  • לינק

    לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת, במסגרת תהליך חקר עם תלמידים ולאחר לימוד מוקדם של נושא "הגבלת השלטון בישראל", הגיע המורה והמחנך אביב צמח לשלב גיבוש שאלת המחקר כותב אביב בבלוג שלו : " במסגרת השיעור יצרנו על הלוח תיאור באמצעות תרשים של נושא הלימוד (נושא מרכזי ונושאי משנה), וחילקתי לתלמידים פתקיות צהובות עליהן ביקשתי שירשמו שאלות שמעניינות אותם בנושא.הכלל היחיד לניסוח השאלה היה: "כתבו שאלה שמעניינת אתכם בנושא – ושהתשובה לה לא קיימת בבדיקה פשוטה בויקיפדיה". עודדתי אותם להשתמש בויקיפדיה מהסמרטפונים, על מנת לוודא שלא מדובר במידע קיים ונגיש. בשלב זה אספתי את הפתקים מן התלמידים, הקראנו כל פתקית, דנו בשאלה שהוצגה ואף שיפרנו אותה יחד (ואפילו הזכרנו את הכללים לסיעור מוחות איכותי). הפתקיות הודבקו על הלוח לפי המיקום המתאים ביחס לתרשים שהופיע עליו ( אביב צמח) .

  • לינק

    בשנתיים האחרונות פועלת בחטיבות הביניים ובתיכונים בעיר חולון תוכנית שמטרתה הטמעה של תפיסה פדגוגית בהשראת בתי ספר היי-טק היי (High Tech High, HTH) בסן דייגו. תוכנית הטמעה זו נערכת בהנחיית המכון לחינוך דמוקרטי, מחלקת החינוך של עריית חולון ומשרד החינוך, והיא מיועדת להוביל לשינוי בתהליכים פדגוגיים בבתי הספר בעיר. בשנה האחרונה לוותה העשייה בבתי הספר בתהליך הערכה מעצבת שהתמקד בתהליכי ההטמעה של השינוי הפדגוגי בקרב מנהלים ומורים, וכן הערכה מסכמת של התוכנית בסוף שנת הפעילות, שכללה גם את אוכלוסיית התלמידים. תוכנית ההערכה שליוותה את תהליך ההטמעה נגעה לכלל האוכלוסיות שהיו מעורבות במחקר: הצוות החינוכי המוביל, מנהלי בתי הספר, מנחי המכון לחינוך דמוקרטי, המורים והתלמידים. מסמך זה מתמקד בעמדותיהם של התלמידים בלבד בנוגע לתוכנית ולחוויות הלמידה כלמידה משמעותית ( יעל שטימברג, חגית ששון).

  • סיכום

    טיעון מדעי הוא תהליך שבו מדענים מעורבים בשיח שמטרתו פיתוח ידע משותף על עולם הטבע. היבט מפתח בטיעון דורש מהמדענים להשתמש בראיות כתמיכה בטיעונים שלהם. השתתפות של תלמידים בפעילויות טיעון עוזרת להם לרכוש הבנה עמוקה של התכן המדעי, דבר ששעורי מדעים מסורתיים אינם יכולים לספק. סוג שעור זה כולל בכל שלב, חקר מבוסס על נסיון ומקורות המפנים לתכנית הלימודים K-12. היעד והתכלית של שעור זה הם, שהתלמידים ילמדו על מינים בטבע הנתונים בסכנת הכחדה באזור מגוריהם, לנתח ולפרש נתונים ניסיוניים, לבנות הסבר המנמק מדוע המינים שהם בחרו, הם החשובים ביותר לבריאות הכוללת של הסביבה האקולוגית ואז לתקשר עם עמיתים ולהעביר להם את הטיעונים שלהם ( Horton, Jessica, Golden, Barry Parmly, Jilynn ).

  • סיכום

    טענת מחברת המאמר היא כי המורה להיסטוריה מתמודד עם דילמות אפיסטמולוגיות ופדגוגיות-דידקטיות מורכבות ביותר, וכדי שיוכל לטפל בהן ביעילות הוא מחויב להבינן לעומק; וכן כי תלמידים ימצאו עניין בלימוד היסטוריה אם השיעור יצליח לגבש אצלם תודעה היסטורית פעילה. לשם כך נחוץ מודל הוראה שיצליח ליצור התאמה מסוימת בין החשיבה הקוריקולרית של המורה לחשיבותו של ההיסטוריון. פדגוגיה של הוראת היסטוריה במתווה הקונסטרוקטיביסטי עשויה לתת תשובה חלקית לבעיה זו ( אסתר יוגב).

  • לינק

    ביישום הגישה הקונסטרוקטיביסטית לשם פיתוחן של דרכי ההוראה שנוסו במחקר זה ננקטה גישה של קונסטרוקטיביזם "מתון". שתי דרכי הוראה נבחרו והוטמעו בסביבת הלמידה. דרך ההוראה הראשונה התמקדה בחיזוק גורם ההקשר (קונטקסט) של הלמידה. סטודנטים שלמדו בדרך זו תרגלו את נושאי הקורס בסטטיסטיקה תיאורית באמצעות חקירת נתונים שהם עצמם אספו לפי בחירתם. בדרך ההוראה השנייה הושם דגש על שילוב תהליכי רפלקציה של הלומד. סטודנטים שלמדו בדרך זו התבקשו במהלך הכנת שיעורי הבית בסטטיסטיקה להרהר ולחשוב מחדש על הבנותיהם ועל אופן הלימוד שלהם את נושאי הקורס ( ציפי ליבמן) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין