הנחיות דידקטיות לתכנון והפעלת חקר רשת. טיפים לבניית משימת אינטרנט. ההנחיות נכתבו במקור ע"י לימור אלהרר ומציעות שיטה לארגון משימת חקר – רשת.

עורכי המחקר, אשר נערך באוניברסיטה הפתוחה בישראל, ביקשו לבדוק את ההשפעה של גודל הקבוצה בלמידה מרחוק על דפוסי האינטראקציה במערכת קבוצות דיון נלוות לקורסים מתוקשבים (הכוונה היא בעיקר לקבוצות דיון אשר ההשתתפות בהן היא בלתי מחייבת). לא נמצא קשר לגודל הקבוצה, כלומר, הגידול במספר הסטודנטים בפורום המתוקשב אינו מתבטא בהכרח בגידול במספר ההודעות פֶר משתתף. (Avner Caspi, Paul Gorsky, Eran Chajut )

עניינו של מחקר זה הוא לא רק בזיהוי התמורות והרווחים של הסטודנטים מחוויית הלמידה הוירטואלית אלא בעיקר ניסיון להעריך את תחושותיהם וחוויותיהם של סטודנטים שלמדו בקורס הוירטואלי, מתהליך הלמידה מרחוק. מממצאי המחקר נראה שאלמנט "החוויה" של למידה מבוססת אינטרנט, מהווה חלק משמעותי המתווסף ללמידה בקורס וירטואלי. ממכלול נתוני המחקר ניתן לזהות תרומות ורווחים מהלמידה בקורס הווירטואלי, והם: קידום מיומנויות אוריינות המידע, חשיפה למגוון מידע מקוונים, נגישות והתמודדות עם טכנולוגיות חדשות והתמודדות עם טכנולוגיות חדשות, חשיפה לאינטראקציות וירטואליות בין אישית חדשות והגברת תחושת ההעצמה וקידום מקצועי (רפי גלברט, עפרה ניר-גל).

דפי עבודה והנחיה מתוקשבים מיועדים בד"כ לעורר ולהניע פעילות למידה יחידנית מחוץ למסגרות הזמן והמקום של ביה"ס. ככאלה על דפי עבודה אלו לכלול מספר מאפיינים ומרכיבים חיוניים: • על דף העבודה להיות גורם גירוי, שיניע את הלומד לבצע את המשימה מרצון ובמידה רבה של היענות • בראש וראשונה על משימה להיות מעניינת, מאתגרת, רלוונטית וכתובה בצורה נעימה ומגרה (אם אפשר גם חביבה ומשעשעת) • רצוי שלדף העבודה יהיה עיצוב מעניין, אך לא על חשבון בהירות והבנה • במשימה "תהליכית" (עם מספר שלבים עוקבים), רצוי כי ישולבו לאורך הדרך (תהליך הביצוע) מפגשים מעניינים / גירויים / הפתעות (ושיהיה ברור מתוך דף העבודה שאלה יבואו). • חשוב לשלב בדף העבודה הבטחה לסיוע במקרה של "תקלה"/"מעצור" ושאכן סיוע כזה יהיה זמין, באמצעות דואר אלקטרוני, פורום מתוקשב, טלפון וכו'… • כדאי להוסיף למשימה העיקרית של דף העבודה גם משימת רשות (שתזכה את מבצעיה בבונוס, מעל ומעבר למלוא ההערכה, לה יזכו עם ביצוע משימת החובה). (אלישע בביוף)

כיצד מתמודד הסטודנט בקורס למידה מרחוק עם סגנון למידה הדורש ממנו לרכוש כישורים ומיומנויות חדשות? האם למידה בסביבה מתוקשבת מבוססת טקסטים לא – לינאריים דורשת מיומנויות חדשות מצד הלומד? במקביל לקשיי הלומד בכיתה הוירטואלית, נתקל מנחה הקורס באתגרים חדשים הן בתהליך פיתוח הקורס והן לאורך תקופת הוראתו. מנחה זה נדרש לפתח מיומנויות ודרכי חשיבה שונות כדי שיוכל להתמודד בהצלחה עם הוראה ולמידה מרחוק. מאמר זה עוסק בשתי סוגיות אלו. בחלקו הראשון של המאמר מושם דגש על האתגרים והקשיים הניצבים בלמידת היפרטקסטים מרובי קישורים, ואילו חלקו השני של המאמר מתאר את האתגרים, הקשיים והתובנות של מרצה/מנחה חדש בקורס וירטואלי המבוסס על סביבה עתירת טכנולוגיה זו. (רפי גלברט, פנינה אלבין-איגנפלד)

ד"ר רפי דודזון. "אסטרטגיות ליצירת סביבה מעודדת למידה שיתופית מקוונת", הרצאה מלווה מצגת בכנס השנתי הראשון של מיט"ל: תקשוב בהוראה אקדמית 12.2.2002, הטכניון, חיפה. אסטרטגיות ללמידה שיתופית באינטרנט באמצעות פורומים, יצירת מצבורי ידע שיתופיים, סביבות למידה אינטראקטיביות תומכות שיתופיות.

המחקר הנוכחי בוחן את דרך שילובה של מערכת לבדיקת שעורי בית באמצעות האינטרנט – WebAssign, בקורסים ללימודי הנדסה במכללת אורט בראודה. המחקר הקיף 14 קורסים שבהם למדו 676 סטודנטים, ובחן קשיים והצלחות בשילוב המערכת מנקודת ראותם של סטודנטים וחברי סגל. תוצאות המחקר מעידות על כך שבקורסים בהם הופעלה המערכת ברצף ובשיטתיות היו הסטודנטים מעורבים יותר במהלך הלימודים, הגיעו להבנה גבוהה יותר של החומר הנלמד והיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר במהלך הקורס (דוד פונדק, שמריהו רוזנר)

חשיבות רכיבים של תקשורת סינכרונית בקורסים מתוקשבים.תקשורת א-סינכרונית מקטינה את כמות האינטראקציות הנוגעות לחומרי והליכי הקורס, כמו גם את עומקן, הינה איטית ומגבילה את סוג התקשורת בין המרצה לסטודנט; יתירה מזו, היא נוטה להסיר כל תחושה של קשר בין המרצה לסטודנט. החוקרים (Wang & Newlin, 2001) ממליצים, אפוא, להוסיף רכיבים של תקשורת סינכרונית, כגון שיחות צ'אט במועדים קבועים, כהשלמה לתקשורת הא-סינכרונית, במסגרתן ניתן להעביר הרצאות (חומרי ההרצאות ניתנים להורדה ולצפייה טרם מועד העברתן), לשאול שאלות ולהיענות מידית, לערוך דיונים, לעבור על המטלות, ולאפשר למרצה להתעניין אם התכנים מובנים לסטודנטים. עוד הם מוסיפים, כי מענה על שאלות במליאה הסינכרונית נועד להפחית את מספר הפניות בדוא"ל, ולהקל בכך על המרצה והסטודנטים כאחד.

המאמר המעניין דן בסוגיית המרתו של המורה למורה עדכני ברוח הקדמה הטכנולוגית ובהשלכות הדמוגרפיות על המרה זו. המאמר מתאר 3 טיפוסי מורים : מורה שאינו מקוון , מורה מקוון 1.0 ומורה מקוון 2.0 – זאת במקביל ל-3 דורות מורים: דור הבייבי-בום , דור ה-X , ודור IY , עם הפילוג המספרי שלהם באוכלוסיית המורים הישראלית . לצד זה מתואר הצורך הדחוף בשינוי משמעותי במערכת החינוך בכל הקשור בשיטות ההוראה ההולמות את העדן הפוסט-מודרני ויישומן האפשרי באמצעות טכנולוגיה עדכנית עם כלי הדור השני של האינטרנט. המחברים של המאמר הנוכחי מציעים לבנות מערך ציפיות דיפרנציאלי מהמורים בהתאם לדורותיהם , ובהתאמה לכך להוביל/להטמיע מערך הכשרה דיפרנציאלי , תוך התמקדות בראשי חץ, ובקהל יעד ממגזרי ציבור המורים המאופיינים ומסומנים במאמר הנוכחי ( רותם, אברום , עידית אבני ) .