האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך פרסם גיליון נוסף של הירחון 4 הממ"ים העוסק הפעם בתרומה של הטכנולוגיה הדיגיטלית והמקוונת ללמידה משמעותית ובדרכים לממש את האפשרויות שבסביבה זו. מושאי הלמידה בבית הספר רבים ומגוונים וכוללים: ערכים, מושגים, מיומנויות, עקרונות, תהליכים, רעיונות. למידה משמעותית מושתתת על שלושה מרכיבים מרכזיים המתקיימים בו זמנית: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד ורלוונטיות ללומד. הגיליון הנוכחי בוחן את הערך הייחודי של הרשת ללמידה משמעותית תוך התמקדות בשלושה צירים: ערך הרשת ותרומתה הייחודית ללמידה, מעורבות ורלוונטיות. בנוסף, מוצגת סקירה בנושא פיתוח ששת תפקודי הלומד בסביבה הדיגיטלית והמקוונת. תפקודי לומד עיקריים החיוניים במאה ה-21 הם בתחומים הבאים: שכלי (קוגניטיבי ומטה קוגניטיבי), בין אישי, תוך אישי, ניהולי וחושי תנועתי (האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך).

מערכת החינוך נוטה כיום, למרבה השמחה, לשים דגש סוף כל סוף על הלמידה המשמעותית, שהיא אכן המטרה המרכזית, המהותית והחשובה ביותר של מערכת החינוך (ואולי בעצם האחת והיחידה). יחד עם זאת, ברבות מן הסיטואציות הלימודיות וברבים מבתי הספר, אחד מן הגורמים המגבילים את קידומה של למידה משמעותית הינו גורם שלעתים קרובות מתביישים ונבוכים מלעסוק בו – משמעת לקויה של תלמידים. במקרים ה"רגילים" או ה"רכים", חוסר המשמעת בא לביטוי בחוסר שקט רב בכיתות הלימוד (העמוסות בתלמידים בדרך כלל) המפריע ללמידה. במקרים הקשים יותר הוא מתבטא בהתנסחויות גסות של תלמידים (וגם הורים) כלפי מורים, ובמקרים הקשים ביותר גם בהפעלת אלימות פיזית. וכך, למרות שלמידה משמעותית היא ליבתו, מהותו ומטרתו של החינוך הרי שהרגלי משמעת לקויים מקשים מאד לקיימה. זאת, מעבר לכך שהם משפיעים גם על נטישתם של מורים רבים את מקצוע ההוראה (יורם אורעד).

אריק שינינגר (Eric Sheninger) מסביר כיצד ניתן לגרום ללמידה לעבוד עבור התלמידים בהרצאתו ב-TEDxBurnsvilleED. לעיתים קרובות מדי, בית הספר מתמקד במה שעובד עבור המבוגרים – ולא במה שעובד עבור התלמידים. אך כשהלמידה הופכת לדיגיטלית יותר, ישנם מנהיגים חינוכיים האומרים שהגיעה השעה לעצב למידה למען צורכי הילדים, כך שהם יוכלו ללמוד עם כלים בחללים המתאימים לשם כך (Tanya Roscorla).

המאמר דן ביישום המוצלח של למידה מבוססת פרויקטים (PBL) בבית הספר התיכון וויליאם סמית (William Smith High School) בעיר אורורה שבקולורדו.הנושאים שכוסו כוללים את האופן שבו למידה מבוססת פרויקטים גורמת לתלמידים להיות מעורבים במחקרי עומק נרחבים של נושאים אותנטיים, פרויקט השיא שנמשך לאורך השנה ונקרא "מסע הבוגרים", ושיקולים של התפתחות מקצועית (Mack, Michelle; Westenskow, Jackson, 2014).

מטרת הסקירה היא להציג את תמונת הידע הפדגוגי והמעשי שנצבר בישראל ובעולם לגבי הקניית אוריינות מידע בלמידה מתוקשבת ובסביבות למידה פעילות ומפעילות בבתי הספר. תמונת הידע המצטבר בנושא אוריינות מידע , כפי שעולה מהסקירה, נועדה לסייע לגורמים הפדגוגיים במערכת החינוך ולמובילי התקשוב במחוזות החינוך ובבתי הספר לפתח התנסויות מועילות למורים ולתלמידים ולהטמיע בגישה שיטתית ומעמיקה את אוריינות המידע בלמידה מתוקשבת ( יעל שרצר ) .