מתוך 4 מיליון ילדים לפחות שלומדים בחינוך ביתי בארה"ב, יותר ממיליון ילדים (28%) מבקרים בין יום אחד לארבעה ימים בשבוע בבית ספר "רגיל". למידה משולבת היא שילוב מיטבי בין למידה בכל מקום (כולל למידה מקוונת) ובין למידה פנים מול פנים בכיתה. שילוב זה מאפשר למידה עצמאית ומותאמת אישית בהיבטי זמן, מקום, אופן, ונתיב הלמידה ותומך בפעלנות (agency) הלומד.

מרצי מכללות ואוניברסיטאות משלבים באופן גובר והולך כלים מקוונים בגישות הוראה פנים אל פנים, כך שההוראה המשולבת (blended instruction) צפויה להפוך ל"מודל המסורתי החדש" (Ross & Gage, 2006 , p. 168; Norberg, Dziuban, & Moskal, 2011; Watson, 2008). עם זאת, פחות מ-5% מהספרות אודות שילוב בהשכלה הגבוהה חוקרת פרקטיקה אקדמית (כגון הוראה, תכנון קוריקולרי, התפתחות מקצועית והכשרה להוראה; Torrisi-Steele & Drew, 2013). דיון זה מדווח על התוצאות של סקירה שיטתית של הספרות אודות אימוץ ושימוש של חברי סגל בכלים מקוונים עבור הוראה פנים אל פנים (Brown, Michael Geoffrey, 2016).

קיימים מחקרים איכותניים ודוחות אנקדוטליים רבים לגבי למידה משולבת וקורסים של למידה משולבת. אף על פי כן, מחקרים מעטים מתמקדים במה שקורה ברמת הכיתה. מחקר זה מבקש להתייחס לסביבה ההקשרית (contextual) הגבוהה של קורסי למידה משולבת אפקטיביים על ידי זיהוי האסטרטגיות שמרצים משתמשים בהן כדי לאחד את רכיבי הפנים אל פנים והרכיבים המקוונים של הקורסים שלהם כדי לתמוך בהצלחתם של סטודנטים. תוך שימוש בחקר מקרה, נערכו ראיונות עם שלושה מרצי קולג'ים קהילתיים שזוהו כמורים למופת של קורסי למידה משולבת במוסדות שלהם (Futch, Linda S.; deNoyelles, Aimee; Thompson, Kelvin; Howard, Wendy, 2016).

במחקר קודם, המחברים הציעו מסגרת לאימוץ למידה משולבת בצורה מוסדית, תוך זיהוי של שלושה שלבים: (1) מודעות/חקירה, (2) אימוץ/יישום מוקדם, (3) יישום מפותח/צמיחה. המסגרת זיהתה גם סוגיות מפתח של אסטרטגיה, של מבנה ושל תמיכה אשר אוניברסיטאות עשויות לעסוק בהן בכל שלב. המחקר הנוכחי מיישם מסגרת זו כמו גם את תיאורית דיפוזיית החידושים של רוג'רס כדי לקבוע את הדרגה שבה אסטרטגיה, מבנה והחלטות לגבי תמיכה מוסדיים מסייעים או מונעים אימוץ למידה משולבת בקרב חברי סגל בהשכלה הגבוהה. המחברים גם חוקרים באם לקטגוריית אימוץ החידושים של חברי הסגל (החדשניים, המאמצים המוקדמים, הרוב המקדים, הרוב המאחר או המאחרים באימוץ) השפעה על אילו החלטות יסייעו או ימנעו אימוץ של למידה משולבת ( Porter, Wendy W.; Graham, Charles R.. , 2016).

מאמר זה סוקר מספר ניסויים עכשוויים בהקשר של המגמות הנוכחיות בקורסי ה-MOOC על ידי בחינה של המתודולוגיות שבהן השתמשו בקורסי MOOC אשר נערכה בהם למידה מעורבת בסביבת למידה של פנים מול פנים. מאמר זה דן בממצאים הראשוניים הקשורים לאפקטיביות לגבי תוצאות הלמידה ולהשפעת פורמט קורסי ה-MOOC אשר כללו למידה מעורבת על הסטודנטים ועל המנחים (Maria Joseph Israel, 2015).

במהלך העשור האחרון הופיע החינוך המקוון כדרך אשר באמצעותה סטודנטים ואנשי סגל משתפים פעולה בצורה חופשית יותר, משיגים גמישות גדולה יותר, ומשתמשים במדיה חדשה כדי ללמוד. הוויכוח הבוער נעוץ בשאלה באם אפשרויות החינוך המקוון מזיקות לחינוך המסורתי או מציעות תועלות אינסופיות הנחוצות לצורך התאמת הלומד למאה ה-21. על סביבה מקוונת מאוזנת לספק שילוב של הזדמנויות א-סינכרוניות יחד עם הזדמנויות סינכרוניות, המקדם תקשורת ושיתוף פעולה בקרב חברים לכיתה ומדריכים (Reese, Sasha, 2015).

מאמר זה מציג התנסויות; בעיות שיש להתגבר עליהן ואתגרים מזוהים מראש בחינוך הדיגיטלי. המאמר מבסס עצמו על ניסיון של יותר מ-15 שנים בלמידה מקוונת ברמת החינוך המקצועי, החינוך התיכוני והחינוך האקדמי. המחברים משתמשים בדוגמאות מהחיים האמיתיים כדי לדון ביישומים הנבחרים הנוגעים לשימוש בטקסט, בתמונות ובסרטוני וידאו בסביבת למידה מקוונת, בדרך התומכת בצורה הטובה ביותר את סביבת ההוראה. המחברים מציגים דרך המאמר את הפרספקטיבה של המרצה הן לגבי סביבות ההוראה והן לגבי הטכנולוגיה (Drange, Tom; Roarson, Frode, 2015).

מחברי המאמר מציגים במחקר זה עיצוב של רכיב חדש עבור קהילות למידה מקוונות, המשלב בין טוויטר (Twitter) לבין לוח דיונים מקוון. המחברים הכניסו את העיצוב שלהם לשתי יחידות של קורסים במערכות מידע באוניברסיטה הממוקמת בארה"ב. מונחים בידי מודל תיאורטי לגבי האופן שבו אנשים לומדים ויוצרים אינטראקציה בתוך קהילות למידה מקוונות, המחברים אמדו את תפיסות הסטודנטים לגבי למידה, אינטראקציה חברתית וקהילת הקורס לפני התערבותם ואחריה. הממצאים הראשוניים היו חיוביים ברובם והסטודנטים בשתי היחידות של הקורס חוו רמות גבוהות של למידה, אינטראקציה וקהילה (Thoms, Brian; Eryilmaz, Evren, 2015).

במחקר זה, השתמשו המחברים במחקר אורך כדי למדוד את מעורבות הסטודנט בקורס משולב של טכנולוגיה חינוכית, תוך איסוף נתונים הן מדיווח עצמי והן מתצפיות. המחברים חקרו כיצד המעורבות השתנתה על פני הזמן, הן ברמת הקורס והן בין הסטודנטים, כדי לזהות דפוסים והשפעות של מעורבות הסטודנט בקורס משולב. המחברים מצאו כי בהירות ההוראה והרלבנטיות של הפעילויות השפיעו על שביעות הרצון של הסטודנט יותר מאשר אמצעי ההוראה. דפוסי המעורבות של הסטודנט אשר נצפו ברישומי היומן חשפו כי חקירה של כלי למידה וצפייה מראש במטלות ובפעילויות הלמידה הקרובות עשויים להוות אינדיקטורים שימושיים להתנסות בלמידה מוצלחת (Curtis R Henrie, Robert Bodily, Kristine C Manwaring, Charles R Graham, 2015).

במחקר זה, המחברים מנתחים כיצד ליישם טכנולוגיות מודרניות בהוראת דיסציפלינות פדגוגיות של "יסודות הפדגוגיה" ו"תיאוריה ומתודולוגיה של תכנית הלימודים" בחינוך הקדם יסודי ובחינוך היסודי בשיתוף עם גורמים שמשפיעים מבחינה פדגוגית על הקבלה ועל השימוש בלמידה מקוונת (Tudor, Sofia Loredana; Stan, Maria Magdalena; Paisi-Lazarescu, Mihaela, 2015).

המחבר ערך מחקר ניסויי למחצה כדי לחקור את ההשפעות של שילובים שונים של למידה שיתופית המתווכת על ידי הרשת עם/ללא ייזום של וויסות עצמי בלמידה עם/ללא משוב לגבי שילוב הסטודנטים וחיזוק המחשבות שלהם לגבי קורס משולב זה (Tsai, Chia-Wen, 2014).

מאמר זה מציג את תוצאותיו של מחקר בן שלוש שנים לגבי רמת שביעות הרצון של סטודנטים לתארים מתקדמים ולתואר ראשון מהוראה מקוונת באוניברסיטה אחת. סה"כ, הסטודנטים דירגו את ההוראה המקוונת שלהם כמשביעת רצון באופן מתון, כאשר למידה בקורסים משולבים או מקוונים באופן חלקי דורגה כמשביעת רצון במעט יותר מאשר למידה בקורסים מקוונים באופן מלא (Cole, Michele T.; Shelley, Daniel J.; Swartz, Louis B., 2014).

עמית מירז מדווח בבלוג שלו על קהוט (Kahoot), כלי מקוון וידידותי למכשירים ניידים ולטאבלטים, המאפשר הוראה ולמידה בעזרת פדגוגיה מבוססת משחק."המשחק קהוט הוא דוגמא נפלאה למשחק שבבסיסו יש חשיבה פדגוגית עמוקה. מעבר להיותו פלטפורמה נפלאה לחידונים, המשחק משמש ככלי עזר שתומך בתלמיד בזמן בצוע המשימה ומאפשר לתלמיד להפוך למנהיג".

המטרה של מחקר זה היא לבחון כיצד למידה משולבת משפיעה על תוצאות הלמידה של סטודנטים לתואר ראשון, על שביעות הרצון שלהם ועל תחושת הקהילה שלהם. המטרה הנוספת של מחקר זה היא לבחון את הקשר בין סגנון הלמידה של הסטודנטים לבין תנאי הלמידה שלהם בקורסים המשלבים למידה מקוונת ולמידה פנים אל פנים. התוצאות הראו שלסטודנטים שלמדו בקורס המשולב היו ציונים גבוהים יותר באופן ניכר ושביעות רצונם הייתה רבה יותר לעומת סטודנטים שלמדו בקורסים פנים אל פנים. התוצאות ציינו גם שהסטודנטים בכיתות של למידה משולבת חשו תחושת קהילה חזקה יותר מאשר הסטודנטים שלמדו במסגרת הכיתה המסורתית (Chen, Bryan H.; Chiou, Hua-Huei, 2014).