כמעט מדי יום מופיעים בארצות הברית, ובוודאי גם במקומות אחרים בעולם, כמה פרסומים בנושא קורסי המוק. מספר הפרסומים רב כל כך, עד כי נוצרת הרגשה של צונאמי – מונח המוזכר לעיתים קרובות בהקשר לנושא זה. המספר העצום של פרסומים ומגוון הדעות והנתונים המופיעים בהם, שרבים מהם חוזרים האחד על דברי האחר ואחרים חלוקים בדעותיהם, גורמים לא אחת לאי-נוחות בקריאתם ומקשים על אנשים ללמוד מהם על היבטים שמעניינים אותם ולהסיק מסקנות – מרוב עצים… סקירה זו מבוססת על אינטגרציה של תוכן של יותר מ-200 פרסומים כאלה, בעיקר של השנה האחרונה מארצות הברית, ובאה למלא את הצורך במידע מסודר ומקיף, מאורגן ותמציתי, על ההיבטים המרכזיים של קורסי המוק. כמובן שהסקירה מבוססת גם על הידע האישי של מחברת הסקירה, על עמדותיה ועל נקודות המבט שלה בנושאים הנידונים. הסקירה מעודכנת לסוף דצמבר 2013, ויש לשער שעד למועד קריאתכם את הסקירה חלו שינויים וחידושים ( נירה חטיבה) .

מקובל בין בעלי העניין שפיתוח והפעלה של קורסי מוק על ידי מוסד אקדמי מקדמים את מעמדו בעולם: הם מהווים מקדם תדמית משמעותי למיתוג המוסד כמוביל חדשנות ומאפשרים לו לקיים נוכחות עולמית. הפעלת קורסי מוק בנושאים שהם ייחודיים למוסד אקדמי או כאלה שהוא ידוע כמומחה בהם, מאדירים את שמו ומושכים אליו סטודנטים. מסיבות אלו, אוניברסיטת תל-אביב רואה בפיתוח ובהפעלה של קורסי מוק בנושאי מומחיות שלה פלטפורמה לקדום מטרות בקנה מידה עולמי. פיתוח והפעלה של קורסי מוק משתלבים גם עם מטרות פנימיות של האוניברסיטה, כאלה של קידום ההוראה והלמידה ( דינה פריאלניק, דניאל חיימוביץ, עודד ליפשיץ).

בשנים האחרונות עוסקים מוסדות אחדים להשכלה גבוהה בפיתוח של קורסים ללמידה מרחוק בסיוע פלטפורמות אינטרנטיות. המגמה כיום היא לפתח קורסי "מוק" המאפשרים השתתפות חופשית בקורסים אקדמיים ללא תשלום או דרישות קדם. המאמר הנוכחי מתאר את השלבים שהובילו לתכנון ולפיתוח של קורס מוק בטכניון בנושא ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים, הן באנגלית והן בערבית ( מירי ברק, עביר ותד, מיטל שגב, חוסאם חאיק ).

מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך פיתח לאחרונה מרכז משאבים חינוכי מועיל למורים המבקשים לשלב פעילויות מתוקשבות בלמידה ובהוראה . המאגר הנקרא "כלי עזר למורה בנוי היטב מבחינת החלוקה לקטגוריות נושאים . חלוקה זו לנושאים יש בה כדי לעזור רבות למורים . בין הנושאים במאגר : מפות מילים/מושגים/חשיבה, פתקים שיתופיים, פוסטרים , עבודה עם טקסטים , ציר זמן , מצגות שיתופיות. נקווה כי בהמשך יתווספו למאגר גם המלצות לחומרי הדרכה לכלים המתוקשבים השונים .

מחקר זה חקר את ההשפעות של פעילויות אמון ותרגול מקוונות תוך שימוש בשאלות שהועלו על ידי סטודנטים על הביצוע האקדמי והמוטיבציה בהשוואה לשאלות אמון ותרגול מקוונות, שהועלו על ידי מורים ולשאלות אחרות, שלא לצורך אימון ותרגול , בהקשר של למידה משאלות סטודנטיםstudent question- generation (SQG) . מתן תשובות לשאלות שנשאלו על ידי תלמידים, בתוספת לשאלות של התלמידים, לא הביא לכל יתרון בלמידה בהשוואה עם קבוצת ה- סטודנטים (student question- generation (SQG .

ההתפתחות המהירה של שילוב "וויבנרים" (webinars ) בחינוך הגבוה , במכללות ובאוניברסיטאות באירופה ובארה"ב לא לוותה עד כה במחקרי מעקב בתחומי הפדגוגיה , ומכאן חשיבותו של המחקר הנוכחי המנסה להעריך את התועלות הפדגוגיות של העברת נושאי לימוד באמצעות webinars , כאשר חקר המקרה הוא בתחומי מדעי החברה באירופה.

מדריכים ותוכנות שונים תורמים לפיתוח כישורים ולחיזוק ביטחון עצמי הנדרשים להוראה בכיתות וירטואלית תוך שימוש בתוכנות של דיון/שיח מקוון. עם זאת, משאבים אלה אינם מגלים תמיד את הדיוק והעידון הנדרשים בסביבות כאלה – מה מרגישים, אילו נושאים עשויים לצוץ ואלו אתגרים אישיים כרוכים בכך. המאמר מדווח על ממצאים של מחקר פנומנולוגי שהונחו ע"י שאלת המחקר הבאה: כיצד מתארים ומבינים מורים מנוסים את התנסויותיהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות? המטרה הייתה להבין מה המשמעות של הוראה בסביבות כאלה. נעשו ראיונות חצי מובנים עם ארבעה מורים מנוסים בהוראה ובשיח מקוונים. הראיונות נותחו בניתוח פנומנולוגי פרשני ( Cornelius, S).

מיזם מתוקשב חדש ופתוח בישראל לפיתוח קורסים מקוונים . עמית מירז, פיתח הפלטפורמה המתוקשבת החדשה באינטרנט , העוסק גם בהוראת היסטוריה ( בשיטות הוראה מתוקשבות) וגם ביזמות טכנולוגית מתקדמת הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ותואר שני במינהל עסקים (New York Polytechnic) התמחות מסחר אלקטרוני. עמית הוא מומחה במערכות קוד פתוח ופועל על מנת לקדמם בישראל. המערכת המתוקשבת החדשנית שהקים עמית מירז במערכת קוד פתוח מאפשרת לכל אדם שמעוניין לחלוק את הידע שלו בכל תחום שהוא עם אנשים נוספים, לפתוח קורס מקוון וללמד תחומי דעת שונים.

בשתיים מהכיתות בהם מלמד המורה אביב צמח מלמד הוא החליט לבדוק עם התלמידים אפשרות של ניהול "מחברת כיתתית מקוונת", " כלומר: התלמידים לא נדרשים להחזיק מחברת אישית, אלא שבכל שיעור מוטל על אחד מן התלמידים לסכם, לשלוח אלי במייל את הסיכום (מוקלד) ואני מעלה אותו לאתר משותף. לתלמיד המסכם ניתנת גם האפשרות שלא לכתוב כלל במהלך השיעור אלא לאתר סיכום איכותי ברשת, לוודא שהוא הולם את שלמדנו בכיתה – ולהשתמש בו" ( אביב צמח) .

ג'יי הורוויץ מציין שההתלהבות הגדולה מיכולתם של קורסי MOOC לחולל שינוי בהשכלה הגבוהה דעכה אך עדיין יש רבים הסבורים שהם מהווים פתרון זול וזמין לאוכלוסיות שאינן יכולות לשלם את המחירים הגבוהים של ההשכלה היום. ג'יי גם מסתייג מהמשמעות החדשה שניתנת לאחרונה לקורסי MOOC על ידי אוניברסיטת הרווארד המתכוונת לפתוח עבור בוגריה קורסי MOOC אקסקלוסיביים. דבר זה, על פי דבריו, מנוגד לעצם הגדרתם של קורסי MOOC שפירושם הוא קורסים מקוונים פתוחים וגדולים. זמינות הקורסים לכולם הוא אחד העקרונות המרכזיים של רעיון ה-MOOC, אבל הרעיון הולך לאיבוד כאשר מציעים קורסים רק לבוגרים.

עם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות תקשוב חינוכיות באינטרנט , מתפתחים במקביל גם כלים מתוקשבים חדשניים לניהול כיתה וירטואלית ולהעברת שיעורים סינכרוניים ( בזמן אמיתי) .ריכזנו כאן ברשימה כמה המלצות של אפרת מעטוף , עורכת הבלוג "כלים גדולים קטנים" ועוד המלצות מאנשי האוניברסיטה הפתוחה. עם זאת, הוראה פעילה באמצעות כלים סינכרוניים מחייבת היכרות מוקדמת עם יתרונות וחסרונות ההעברה בכל אחד מן הכלים ברשימה. מורים בבתי ספר תיכוניים יעדיפו להשתמש במערכת AnyMeeting , בעוד מרצים במכללות ובאוניברסיטאות יעדיפו לעשות שימוש בתוכנת Blackboard Collaborate .

המאמר סוקר את תמונת הידע המחקרי לגבי למידה מבוססת סרטי וידאו. למרות התפתחות השילוב של וידאו בלמידה מתוקשבת עדיין ההבנה שלנו לגבי יעילות התחום היא מצומצמת. לכן , המאמר מבקש להעמיק את הידע בתחומי התכנון , השילוב הפדגוגי והפיתוח של סרטי וידאו בקורסים מקוונים ובהוראה מתוקשבת. המאמר מבקש להאיר במיוחד את חשיבות תחום ניתוח נתוני השימוש של סרטי הוידאו (analytics ) וחשיבותו לניתוח האינטראקציות של הלומדים בקורסים מקוונים מבוססי וידאו ( Michail Giannakos, Konstantinos Chorianopoulos, Marco Ronchetti, Peter Szegedi, Stephanie Teasley ).

מאמר זה מכוון להבהרת האופי וחשיבות הזרימה של תהליכים התנהגותיים אצל תלמידים בסביבות לימוד וירטואליות/מקוונות. עד עכשיו, הוצע ונבחן, מודל זרימה אינטגרלי בסביבות למידה מקוונות. החלק הנסיוני של המחקר, מתבסס על טכניקות מדידה איכותיות וכמותיות. בראשונות מבוסס על שבעה ראיונות עומק שנערכו על ידי מומחים מתחום סביבות למידה מקוונות, בשתי קבוצות נפרדות ( Esteban-Millat, Irene Mart?nez-L?pez, Francisco J. Huertas-Garc?a, Rub?n ).

סקירה יעילה אודות תרומתם של קורסים מקוונים מסוג MOCC בהתבסס על כמה וכמה מחקרים שנערכו לאחרונה . לאור העובדה כי 95% מהנרשמים לקורסים מקוונים מסוג MOOC אינם מסיימים את הקורסים נראה כי הפוטנציאל של קורסי MOOC אינו בהכרח לסטודנטים הנדרשים ללמוד באופן פורמאלי באוניברסיטאות ובמכללות אלא יותר ללומדים מבוגרים סקרניים שיש להם כבר תואר ראשון או שני . הקורסים המתוקשבים המסורתיים באוניברסיטאות ובמכללות מצליחים יותר ביצירת מעורבות ומחויבות אצל הסטודנטים בהשוואה לקורסי ה MOOC עתירי התהילה . נראה כי ההישג העיקרי של קורסי הMOOC הוא בהרחבה של ההשכלה הגבוהה לציבור מחוץ לקמפוסים (Gail Krovitz).

במאמר זה, המחברים חוקרים את הרעיון של הקשר הדיאלקטי בין המקום המסורתי של מסגרות ההוראה/למידה לבין האתגרים לתפיסות שלנו שנוצרו על ידי המרחבים החדשים של האינטרנט. המחברים בוחנים נושא זה בהקשר של התפתחות תלת-שלבית של הקשרים של אנשים עם הטכנולוגיות החדשות:(1) החשש מהאופן שבו הטכנולוגיות החדשות ישנו את הפעולות היומיומיות שלנו,(2) הכרה בטכנולוגיות החדשות ככלים המסוגלים להציע אפשרויות חדשות לפעילויות שלנו,ו-(3) שילוב של טכנולוגיות חדשות בפעילויות יומיומיות יצרניות (Glassman, Michael and Burbidge, Jonathan, 2014).

התחזיות לגבי התפתחויות בתחומי הלמידה המקוונת בעולם בארגונים , תאגידים ותחומי ההדרכה. בין התחזיות האפשריות : שיפור התאמת הלמידה הניידת ( מכשירים ניידים) ללמידה מקוונת , התפתחות טכנולוגית מהירה יותר של תחומי המישחוק (Game-based Learning ) בלמידה המקוונת, התפתחות משמעותית של תחומי ניתוח נתוני למידה , Learning Analytics ושילוב וידאו אינטראקטיבי בלמידה מקוונת.

הרבה סטודנטים המשתתפים בקורסים מקוונים, מתנסים ומרגישים תסכול וכישלון בגלל שהם אינם מוכנים למה שנדרש מהם והתנסות בלמידה מבודדת. תיאורית לימוד מסורתית המוכרת בשם self-directed learning (SDL) ( למידה עצמית מכוונת) מהווה בסיס שיכול לעזור לבנות תצורות של מערכת עצמית העוזרת לסטודנטים לשפר את היכולות שלהם לנהל את כל הפעילויות הלימודיות שלהם ולמדוד את רמת הביצועים שלהם. בנוסף לכך המערכת מאפשרת שיתוף פעולה, אינטראקציה, משוב והדרישה הרבה לתמיכה מהמורה ומהתלמידים העמיתים ( Kim, Rosemary Olfman, Lorne, Ryan, Terry, Eryilmaz, Evren,) .