אם עד כה הכרנו בארה"ב את התפתחות בתי הספר התיכוניים הוירטואליים (אשר היקפם גדל כל הזמן) , לאחרונה החלו גם בתי הספר התיכונים הרגילים בארה"ב להציע קורסים מקוונים לתלמידים במקום מפגשי פנים-אל-פנים בבתי הספר. התומכים של מהלך זה מצביעים על יתרונות ממשיים של שילוב למידה מקוונת בתוך מערך ביה"ס מסורתי. המורים בביה"ס המלמדים פנים-אל-פנים מכירים את התלמידים ויכולים לסייע להם בתמיכה במהלך הלמידה המתוקשבת מהבית או ממעבדות המחשב בביה"ס. המדיניות החדשה של מחוזות החינוך בארה"ב היא ליצור דרישה למכסה של שעות למידה שבוגר תיכון יידרש ללמוד בקורס מקוון כחלק מלימודיו בביה"ס התיכון הרגיל. הכוונה היא שעד שנת 2015 כל בוגרי התיכון בארה"ב יידרשו ללמוד כמה קורסים בתיכון באופן מתוקשב בלמידה מרחוק. ממקורות מידע אחרים דווח כי ממשל אובמה תומך בכיוון התפתחות מתוקשב זה ורואה בו חלק מתוכניות העתיד שלו לחינוך.

בסינגפור מופעלת מאז שנת 2007 תכנית תקשוב חדשה, שנקראת FutureSchools@Singapore. תוכנית זו היא שלב פעולה המהווה חלק מתכנית רב-שנתית גדולה יותר לתקשוב החינוך הנקראת MasterPlan for IT in Education (MPITE). בתכנית זו מושקעים מאות מיליוני דולר בבתי הספר, בפלטפורמות ממוחשבת לניהול הלמידה (LMS), בחיבור לאינטרנט מהיר, בהקמת פורטלים בית ספריים ובהצטיידות מחשבים, אך נעדר ממנה יסוד של חדשנות פדגוגית או חזון ברור. במסגרת התוכנית מופעלים הרבה פרויקטים מתוקשבים לניהול למידה מתוקשבת באמצעות האינטרנט, אך מתגובות ההורים וגורמי חינוך אחרים נמצא כי התכנית איננה מלהיבה מבחינה פדגוגית או מבחינת הפיתוח המקצועי של המורים.

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצאו כי יש חשיבות להעצמת השליטה של הלומדים בתהליכי הלמידה ולכן תנועת התקשוב Web-2.0 יכולה למצוא אוזן קשבת בקרב מורים ומחנכים השואפים להרחיב את מעורבות הלומדים בתהליך. יש חשיבות ליצירת שיח בלתי פורמאלי בין הלומדים כחלק מהדיאלוג החינוכי אותו רוצים לטפח. עם זאת , טוען המחקר הנוכחי כי כדי לקדם את הלמידה המכוונת העצמית של הלומד בתהליך המתוקשב, אין די בכלים מתוקשבים להתאמת תכנים ובחירת תכנים ( בהתאם לתפיסת Web-2.0 ) אלא יש בראש ובראשונה לשלב מבחינה דידקטית מערכות תמיכה מתוקשבות והנחייה מתוקשבת פדגוגית . עם זאת , חשיבות פריצת הדרך של תנועת התקשוב Web-2.0 בחינוך ובהוראה מחייבת גם פיתוח פדגוגיות חדשניות שהן יותר אישיות מחד אך משלבות את הלומד בצורה נכונה ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט מסוג Web-2.0.

המחקר הנוכחי השווה בין תפיסת הלמידה של מורים שנערכה בשתי סביבות למידה פורמאליות ואַ-פורמאליות ובאמצעות שני סוגי תקשורת: מקוונת ופנים אל פנים ,פא"פ ובדק כיצד משפיעה האינטראקציה בין סביבת הלמידה וסוג הלמידה על תפיסת הלמידה. מורים המלמדים בבית ספר יסודיים העריכו את תפיסת הלמידה שלהם בסביבה מקוונת (השתלמות מורים מקוונת, פורום מורים) ובסביבת פנים אל פנים (השתלמות מורים או חדר מורים) באמצעות שאלון מקוון או שאלון" נייר ועיפרון" . נמצא אפקט עיקרי לפורמאליות: תפיסת הלמידה בסביבת הלמידה הפורמאלית, בהיבט הקוגניטיבי ובהיבט החברתי גבוהה יותר מאשר בסביבת הלמידה האַ-פורמאלית . כמו כן, נמצא אפקט עיקרי לסוג התקשורת: תקשורת מקוונת הביאה לתפיסת למידה קוגניטיבית גבוהה יותר והביאה לרגשות חיוביים יותר מאשר תקשורת פא"פ . נמצאה השפעה משולבת של שני המשתנים על מרכיבי תפיסת הלמידה במרכיבים הקוגניטיביים, הרגשיים- חיוביים והרגשיים שליליים. בנוסף, נמצאו מתאמים חיוביים גם בין מידת ההשתתפות לבין מרכיבים הקוגניטיביים, הרגשיים- חיוביים והחברתיים של תפיסת הלמידה . בעקבות זאת מציעים המחברים מודל המסביר את אפקט ההשתתפות כמשתנה מתווך מדכא. לפי מודל זה, מעבר להשפעה ישירה של סביבת למידה (פורמאלית לעומת אַ –פורמאלית) וסוג התקשורת (מקוונת לעומת פא"פ ) על תפיסת הלמידה, הן משפיעות גם על מידת ההשתתפות אשר אף היא בתורה משפיעה על תפיסת למידה ( אבנר כספיאריאלה לונברג).

מטרת המחקר הינה להשוות בין מאפיינים של למידה מתוקשבת – בבית לעומת בכיתה. לצורך מטרה זו, כל פעולות התלמידים אשר למדו בסביבה מתוקשבת במדעים תועדו בקובצי יומן, ונותחו באמצעות שיטות של כריית נתונים ברשת. תוצאות המחקר מצביעות על כך שהלמידה המתוקשבת מתרחשת הן בכיתה והן בבית, ומכאן ניתן להסיק כי הרחבה של גבולות הזמן והמקום של הלמידה וכן יצירת רצף של למידה כיתה-בית ניתנות להשגה. אף-על-פי-כן, הממצאים מצביעים גם על הבדלים בין הלמידה בכיתה לעומת הלמידה בבית: התלמידים נוטים להקדיש זמן רב יותר ללמידה בבית, 30% יותר מאשר ללמידה בכיתה. כמו כן, קצב הלמידה שלהם בבית איטי יותר והביצועים שלהם טובים יותר (יש להם פחות תשובות שגויות). עוד נמצאו במחקר הבדלים בהתנהגויות למידה בין גילאים שונים, בכיתה ובבית, בהיבטים של משך זמן הלמידה, כמות המשימות שבוצעו וכמות התשובות השגויות ( רחל מינץ ,רפי נחמיאס, משה לייבה, גלית בן-צדוק).

כבר כתבנו בעבר על העבודה המתוקשבת הנפלאה של צוות המורים בביה"ס אמיר בפתח תקווה , אשר קידמו בזמנו את הפורומים המקוונים בכל כיתה וכיתה בביה"ס. עתה , ראינו כי הם לא יושבים על זרי הדפנה , וממשיכים לפתח סביבות למידה מקוונות נוספות באמצעות מערכת ה-MOODLE שבתי הספר בפ"ת עובדים איתה. תוך ניצול התכונות המועילות של ניהול תכנים דיגיטאליים במערכת MOODLE , הם הקימו שורה של מרחבי למידה מתוקשבים לשכבות גיל. במרחב כיתתי מתוקשב כזה ניתן למצוא חלוקה ברורה של תת-סיווגים עפ"י שכבות לימוד ( שכבה א' , שכבה ב' , שכבה ג' , שכבה ד' וכדומה ). משאבי תכנים דיגיטאליים ( קבצים, קישורים , סרטוני וידאו וכדומה) המוצגים בחלוקה ברורה לכל שכבה ושכבה ( לדוגמא, היסטוריה- מלכים הלנסטיים שולטים בישראל , חלון למדינות הים התיכון – כיתה ו' ) , שילוב כלי Web 2.0 במרחב הלמידה המתוקשב , ועוד .

הפעלת חשיבה ביקורתית לאורך כל שלבי הטיפול במידע: כלי חיפוש, הערכת האתרים, הערכת המידע, כלים לארגון מידע, אמצעים להצגה ופרסום של מידע . חשיבה ביקורתית בתהליכי כתיבה: טיוטה, שכתוב, טיוב הכתיבה, הערכת עמיתים. בחירה מושכלת של היישום בו נשתמש על פי הצורך ונסיבות הלמידה. שימוש מושכל בפונקציות השונות במחשב (ייצוג בטבלה לעומת רשימה) . ברשימת הקישורים המוצעים : כיצד תלמידי תיכון מעריכים מידע במהלך החיפוש באינטרנט.

שונים שפורסמו לאחרונה מציינים את עליית משקלם של רשתות חינוכיות בדור הבא של מערכות למידה מרחוק. אחת הפלטפורמות המתוקשבות המצליחות בתחום זה היא הפלטפורמה הפתוחה הידועה בשם Elgg. היא מאפשרת יצירת קהילת ידע שיתופית לצד העלאת תכנית לאתרי משנה באינטרנט. היא מאפשרת יצירת רשת קשרים חברתית , שיתוף תכנים, שיתוף מידע, פרסום בלוגים וגם מערכת הודעות ועדכונים הדומה לטויטר. זו מערכת שקופה, אינטואיטיבית מאד והרבה פחות היררכית מפלפטפורמות אחרות ולכן נראה שיש לה סיכוי להחליף את מערכות הלמידה המתוקשבות כגון Moodle Blackboard . היא לא תוכננה במקור למטרות למידה מתוקשבת , אך הפוטנציאל שלה והעדר המורכבות מושכים , גורמי חינוך שונים להפוך אותה בפועל לפלטפורמה מסייעת ללמידה מתוקשבת. גם התגובות של סטודנטים שהתנסו במערכת ELGG היו נלהבות. עובדה, זה מה שקרה באוניברסיטת ברייטון באנגליה בשנה האחרונה. אוניברסיטת ברייטון באנגליה משלבת בצורה רצינית את הפלטפורמה של ELGG על מנת לצמצם את תלותה בפלטפורמת הלמידה המתוקשבת של Blackboard.

ניתוח מתודי של מחקרי למידה מרחוק ( 690 מחקרים) שהתפרסמו בין השנים 200-2008 . הממצאים מלמדים כי יש אמנם מעבר ללמידה מרחוק בהרבה מגזרים ותחומים בחינוך , אך המעבר אינו כרוך בהכרח בחדשנות חינוכית , אלא מייצג קו שמרני של הדגשת ההיבטים הקשורים לפרדיגמה של לומדים –מרצים ופחות להיבטים של חדשנות בשיטות הלמידה או לפלטפורמות של למידה חברתית ושיתופית . ניתוח המחקרים מצביע על מגמות של התקדמות הדרגתית אבל בקו שמרני למדי של העתקת שיטות ההוראה המסורתיות לאינטרנט ( Olaf Zawacki-Richter, Eva Maria Bcker, and Sebastian Vogt ).

רפלקציה מעניינת של מרצה באוניברסיטה אמריקאית המתמודד עם שינוי בדרכי הלמידה המקוונת בקורס היסטוריה שהוא מעביר שם. אחת התובנות אליהם הגיע במהלך הקורס להיסטוריה סינית היה ההכרה כי הפלטפורמות הקיימות ללמידה מתוקשבות (כגון בלקבורד או מודל) מאפשרות אמנם ארגון יעיל של חומרי הלמידה אך האינטראקציה והקשר בין הסטודנטים לבין עצמם ובין המרצה לבין הסטודנטים הופכת להיות ירודה. על מנת לשנות מציאות זו, הגיע המרצה למסקנה שעדיף לו לעבור ללמד לעבור ללמד באמצעות פלטפורמה של רשת חברתית (NING ) שהיא אמנם פחות היררכית אך בהיותה שקופה מאפשרת אינטראקציה טובה יותר. עוד תובנה של המרצה הייתה למנוע עומס מידע שיוטל על הסטודנטים על מנת להגביר את העניין שלהם בנושא ולשלב במהלך הלמידה המתוקשבת כמה וכמה כלים פתוחים מיוזמתו המאפשרים עבודה שיתופית של הסטודנטים באינטרנט ללא זיקה ישירה לפלטפורמה הטכנולוגית העיקרית. אחד הכלים האלו היה כלי פתוח בשם Diigo. המסקנה מרפלקציה זו היא שעדיף לפעמים להשאיר למרצים את שיקול הדעת בבחירת הכלים הפתוחים להוראה וללמידה מתוקשבת ולא לכפות על כולם שימוש בכלי אחיד והיררכי להוראה מתוקשבת ( Clay Burell).

אחת הסוגיות שגורמות מחלוקת בתחומי הפיתוח של תקשוב החינוכי היא האפקטיביות של משחקי וידאו ומשחקי מחשב חינוכיים על למידה. בשנתיים האחרונות נשמעים יותר ויותר טיעונים של מומחי תקשוב כי משחקי מחשב חינוכיים יש בהם כדי להעמיק את התהליכים הקוגניטיביים בלמידה , אך דעות אלו מתקבלות לעתים בהסתייגות ע"י מורים ואנשי חינוך הטוענים כי עידן משחקי המחשב החינוכיים לא שייך לגבולות ביה"ס. לאחרונה פורסם ב Massachusetts Institute of Technology (MIT) דו"ח מחקר חדש אשר מחזק את עמדתם של המצדדים בפיתוח משחקי מחשב חינוכיים ללמידה פעילה בביה"ס. עפ"י הדו"ח , כאשר מפתחים בצורה נכונה את המשחקים הלימודיים המתוקשבים ובזיקה לתוכנית הלימודים יכולים התלמידים להבין טוב יותר תהליכים ותכנים הנרכשים במסגרת תוכנית הלימודים. משחקים חינוכיים בהם הושקעה חשיבה פדגוגית יכולים לסייע רבות ביצירת עניין ומוטיבציה של תלמידים בלמידה וגם בהעמקת ההבנה של הילדים לגבי נושאים מורכבים בתכנית הלימודים.

מאמר זה מסכם מספר גישות פדגוגיות המהוות עקרונת בסיסיים ללמידה מרחוק ברשתות חברתיות, למול מאפייני הרשת החברתית וגולשיה. במאמר נבחנת ההיתכנות של הוראה נתמכת רשתות חברתיות, תוך שימוש בנתונים מתוך מחקר שנעשה על אופי השימוש ומאפייני המשתמשים ברשתות במאי 2008 . משתמשי הרשתות הם צעירים בעלי השכלה תיכונית, בעוד שחלק גדול מהמורים בבתי ספר על יסודיים גילם מעל 50 , והן נשים – אוכלוסייה שגולשת פחות ומשתמשת פחות ברשתות חברתיות. נתון נוסף התומך הלמידה ברשתות הינו הקשר המגשר המטופח בהן, בין משתתפים המכירים זה את זה מחוץ לרשת . מהפן הפדגוגי נשקלים גורמים כמו אופיו של בית הספר, סוג המשימה ומאפייני הרשת החברתית לצורך בחינת השימוש ברשת חברתית ללמידה.

רבים שעוסקים בתקשוב בחינוך קובלים על כך שהכלים שבהם אנחנו משתמשים לא נבנו לצרכי חינוך אלא לצרכי עסקים ומסחר. יוצא שכאשר אנחנו מאמצים את הכלים האלה לתוך הסביבה החינוכית אנחנו מאלצים את החינוך ליישר קו עם סגנונות עבודה שאינם תואמים את המטרות של החינוך. "אם יש כלים שמקבעים אותנו בסגנון עבודה מסוים, נראה לי שאלה דווקא כלים שפותחו עבור הלמידה, או ליתר דיוק, עבור הוראה. רוב המערכות לניהול הלמידה (learning management systems) מבקשות להעתיק לסביבה המתוקשבת את הכיתה הפרונטאלית ואת הקורס המסורתי בו יש מרצה שאחרי ההרצאה שלו נותן מטלות לסטודנט שהוא חייב להגיש. התסיסה של השנים האחרונות סביב הפוטנציאל החינוכי של Web 2.0 מצביע על כך שדווקא כלים שלא נועדו מלכתחילה לחינוך הם אלה שגורמים לאנשי חינוך לחשוב שאפשר אחרת, ולבחון את דרכי ההוראה של עצמם." …

המאמר הנוכחי סוקר את ההתקדמות שחלה בתחום חקר המוטיבציה של לומדים בלמידה מרחוק. המאמר סוקר כמה וכמה תיאוריות של הנעת לומדים בלמידה מרחוק מזווית של ענף הפסיכולוגיה הנקרא פסיכולוגיה חיובית (Positive Psychology). כותבי המאמר סבורים שיש מקום לגיבוש תיאוריה חדשה להנעת לומדים בלמידה מרחוק השואבת את חוזקה גם מהבסיס של ענף הפסיכולוגיה החיובית. בחלקו השני מציג המאמר ממצאים של ניסויים בלמידה מרחוק שנערכו באוניברסיטה הפתוחה באנגליה המבוססים על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית. הממצאים מלמדים כי התמיכה בלומדים בלמידה מרחוק תוך השענות על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית מביאה לנשירה קטנה יותר מהקורסים המתוקשבים ( Ormond Simpson).

נכון כי יש התרחבות מתמדת ונרחבת בתחומי הקורסים המתוקשבים המוצעים היום באופן מקוון באינטרנט , אך מתברר כי יש גם נטייה של מרצים ואנשי חינוך להימנע מלהעלות לאינטרנט תכנים דיגיטאליים מורכבים או חומרי לימוד בעלי דרגות קושי גבוהות. נוכח אילוצים אלו המונעים לעתים מהמרצים או המורים מלהעביר קורסים מתוקשבים חשובים בתחומי דעת שונים מציע המאמר הנוכחי גישה אחרת לתכנון קורסים מתוקשבים עם חומרי למידה מורכבים. הגישה המוצעת שמה דגש על אינטראקציה משמעותית יותר בין הלומדים לבין תכני הלימוד באינטרנט וגם על אינטראקציה רבה יותר בין הלומדים לבין המרצה/מדריך. כאשר יש בקורס המסוים יותר אינטראקציות בין לומדים ותכנים ובין לומדים ומרצים ניתן להתגבר על מרבית האילוצים המונעים יצירת קורסים מתוקשבים של תחומי דעת מורכבים. נוצרת אז התאמה אישית ממוחשבת טובה יותר של הלומדים למערכת הלמידה באינטרנט . ניתן גם במערך התקשוב המוצע לבדוק באופן שוטף ומתוקשב את מידת ההבנה של הלומדים לגבי תכני הלימוד ולאתר את פערי הידע . הכותבים מסכמים שורה של אסטרטגיות הוראה ולמידה מתוקשבות אשר יכולות להועיל רבות להעברה יעילה יותר באינטרנט של תחומי דעת מורכבים (Sobel, Donna M.; Sands, Deanna Iceman; Dunlap, Joanna C ) .

ככל שנושא שילוב רשתות חברתיות בלמידה מתוקשבת הופך להיות רלבנטי ואקטואלי במכללות ובאוניברסיטאות , כך נדרשים תבחינים מחקריים ברורים יותר לגבי מרכיבי הנוכחות החברתית וביטוייה השונים בלמידה המתוקשבת. המחקר הנוכחי, שהיה אחד המשמעותיים ביותר בכינוס הבינלאומי ללמידה מתוקשבת בקנדה ב2009, מנסה לענות על סוגיה זו. במחקר מוצגים כמה כלי מחקר תקפים לביסוס מדידת הנוכחות החברתית של לומדים בלמידה מתוקשבת. ממצאי המחקר מלמדים כי נוכחות חברתית בלמידה מתוקשבת מורכבת מ-4 מדדים: קשב הדדי, תמיכה הדדית, קשר נמשך , תחושת שייכות לקהילת הלומדים ותקשורת פתוחה ביניהם. במחקר מוצגת ההתפלגות של תכונות חברתיות אלו והדרך למדידתם והערכתם בלמידה מתוקשבת (JungJoo Kim ).

בעיית התמיכה הרגשית בCMC : שיחה פנים אל פנים מאפשרת תחושת קירבה. מחוות גופניות וקשרי ראייה נתפסים כתומכים בקשר ביו אישי. באמצעים הדיגיטאליים, הקשר הבין אישי מתבצע ללא מגע או קשר עין. קיים קושי לבטא רגש בטכנולוגיה הדיגיטאלית. שאלת המחקר: האם המחשה פיזית של תהליכים חברתיים מופשטים עוזרת לניהול רגשות? האם המחשה זו עוזרת ללמידה מתוקשבת? המחקר נעשה עם מתלמדים בקורס שמטרתו חוויה ולמידה של תהליכי התמודדותו של מנהל/מנחה בצוות עבודה "וירטואלי". בתחילת הקורס ובהמשכו חווים המתלמדים בצורה מתוכננת , התמודדות עם אי-וודאות , בניית צוות , ניהול צוות. תהליכים אלו מלווים בתחושות רגשיות ברמה אישית ובדינאמיקה ברמה קבוצתית ( אלון הסגל, אורית צייכנר) .

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק אילו ייצוגי מולטימדיה הם האפקטיביים ביותר בלמידה מתוקשבת ( קורסים מתוקשבים באוניברסיטה ). נבדקו ייצוגי מולטימדיה הבאים: תמונות סטטיות , אנימציות ממוחשבות ואנימציות עם קריינות מלווה . ממצאי המחקר מצאו שלומדים בסביבת למידה מתוקשבת עם חומרי למידה סטטיים ברמת מולטימדיה השקיעו פחות זמן בלמידה בהשוואה לאלו שנחשפו לאנימציות. נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת מבחינת הבנת הידע שצברו. הלומדים בקורסים המתוקשבים באוניברסיטה שנחשפו לחומרי למידה משולבים גרפיקה סטטית גילו יכולות קוגניטיביות נמוכות יותר בהשוואה ללומדים שנחשפו לחומרי למידה עם אנימציות. לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמת הבנת הידע בין הקבוצות שנחשפו לאנימציות מלוות קריינות לבין אנימציות מלוות טקסים מקוונים. (מחקרים אחרים מצאו כי לא בכל תחומי הדעת יש לייצוגי המולטימדיה השפעה כה מובהקת על ההבנה . בתחומי הרפואה והמדעים/הנדסה יש לייצוגי המולטימדיה השפעה גבוהה למדי אך בתחומי מדעי החברה והרוח ( כולל חינוך ) ההשפעה של ייצוגי המולטימדיה על ההבנה אינה מובהקת. ).

המחקר הנוכחי חקר את האפקטיביות של העברת יחידת לימוד בנושא הוראת שברים לפרחי הוראה באמצעות מערכת מתוקשבת ללמידה מרחוק באינטרנט לעומת מערכת מסורתית המעביר יחידת לימוד זו בקורס מסורתי פנים-אל-פנים במכללה. אוכלוסיית המחקר כללה 42 פרחי הוראה במכללה אמריקאית. קבוצה אחת של פרחי הוראה למדה את ההיבטים הדידקטיים והתכנים של הוראת שברים (דידקטיקה של נושאים אריתמטיים) באמצעות מערכת מקוונת באינטרנט וקבוצת בקרה למדה זאת בקורס מסורתי רגיל. ניתוח שונות של הממצאים משתי הקבוצות מעיד על עדיפות מסוימת לטובת קבוצת הניסוי שלמדה את הנושא בקורס מתוקשב באינטרנט. הידע של פרחי ההוראה בשתי הקבוצות נמדד ע"י כלי מדידה תקף בשם Fraction Knowledge Test.