שיטת רביב" היא תוכנית נוירו-קוגניטיבית מתקדמת לפיתוח כישור למידה וקשב. לדברי נילי רביב, ליקויי הלמידה נובעים מהתפתחות לקויה בקשרים הנוירולוגיים המסייעים לשבע מיומנויות (אינטליגנציות) בסיסיות: מיומנות תנועתית, חושית, ויזואלית, לשונית, תקשורת בין אישית, הגיונית ותוך אישית. רביב, שבעבר עסקה באדריכלות, הבינה כי בנה הצליח להשתקם באורך פלא (לקרוא ספר!) תוך זמן קצר בעקבות גלישת גלים, מצאה כי בעזרת סדרת תרגילים ניתן לגרות את המוח ליצירת מבנים/מסלולים נוירולוגים מפצים. השיטה מבוססת על שליטה בפעילות גלי המוח, באימון בתפיסה דו ממדית, במודעות פונולוגית (חיבור סמלים לצלילים) ובלימוד אסטרטגיות למידה. השיטה כוללת טיפול ממוצע של בין ארבעה לששה חודשים והיא "יוצאה" גם לחו"ל.

במשך שנים השתייך המחקר של לקויות למידה למדעי החינוך והפסיכולוגיה ועסק בעיקר בהיבטים התנהגותיים וחינוכיים שלהן, אך לא סיפק ידע על מקורן הבסיסי של הלקויות. כך, הבנת הלקויות נשארה מוגבלת ולא סיפקה בסיס לאבחון ולטיפול יעילים. עם התפתחותם של מדעי המוח ומחקרים של לקויות למידה מנקודת מבט מוחית חלה תפנית שהובילה ליצירת תחום מדעי ייחודי – תחום חקר המוח ולקויות למידה. כדי שנוכל להבין את מקור הכשל של אוכלוסיית לקויי הלמידה עלינו להבין אילו אזורים במוחותיהם פועלים בזמן התהליכים הקוגניטיביים הרלוונטיים ולהשוותם לתהליכים הפועלים במוחותיהם של יחידים באוכלוסייה תקינה. באמצעות השוואה זו אנו מבינים אילו אזורים במוחותיהם של יחידים בעלי לקויות למידה אינם פועלים בצורה תקינה ( שלי שאול)

מאמר זה מציג פרספקטיבות של 12 מורים עם ליקויי למידה ( מאובחנים או מזוהים באופן אישי ) , 10 נשים ו-2 גברים, בגילאים 28-56, עם וותק של 2-26 שנים בהוראה. כלי המחקר היה ריאיון מובנה הכולל שאלות פתוחות ושאלות סגורות. בניתוח תוכן איכותי זוהו שלוש תמות מרכזיות המרכיבות את הסיפור של מורים אלו: התייחסות לתפיסת תפקודם העכשווי כמורים , המבטאת תחושת מסוגלות לצד זיכרונות עבר על אודות הלקות, חשיפת הלקות , עיתויה והקשרה, השפעת הלקות על עבודתם המקצועית ועל תפיסתם החינוכית (גיה ווגל , ורדה שרוני ).

במחקר זה נבדקה השפעתו של קורס, השואף לתת מענה על הצרכים החיוניים של מורים בחינוך הרגיל – בהתמודדותם עם קשייהם של תלמידים לקויי-למידה בכיתתם. המטרה המרכזית של בניית הקורס הייתה לחולל שינוי מהותי בהתייחסותם של מורים לתלמידים אלה הן ברמה המקצועית והן ברמה הבין-אישית באמצעות עיצוב עמדות חיוביות יותר כלפי התלמידים וחיזוק תחושת המסוגלות של המורים לשלב תלמידים אלה בכיתות רגילות באופן מושכל ומצמיח. שילובם של תלמידים לקויי-למידה בכיתות רגילות – העמיד את המורים בפני קשיים והתמודדויות, שלא היו מוכרים להם, ובעיקר – בשל חוסר ידע ובשל העדר כלים מתאימים. במחקר זה התברר, שפיתוח ידע, אך, לא פחות, סגנון הנחיה אפקטיבי – גורמים לשינוי בעמדות-המורים ביחס לתפיסת תפקידם כאחראים לקידומם של תלמידים לקויי-למידה. מן המחקר עולה, שפיתוח הידע המקצועי – מביא גם לשינויים ברמה האישית אצל מורות, שהן אימהות לילדים לקויי-למידה (אורלי קריספל, חוה סימון,יחיאל פריש).

ד"ר אילנה מודלינגר מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית השלימה לאחרונה ( דצמבר 2008 ) את השידרוג והעדכון של אתר האינטרנט תומך הלמידה שלה. מלבד שדרוג ועיצוב מחדש של האתר המעולה היא השלימה את הפרק על לקויי הלמידה של המבוגרים והוסיפה פרק על ההתמחות ההמיספירות. האתר המעודכן של ד"ר אילנה מודלינגר מציג את ההגדרות ואת התסמונות של ליקויי למידה. פרק מקיף סוקר את כישורי הרקע של הלמידה ואחר דן בקשיים החברתיים שסובלים הלומדים ליקויי הלמידה, דרכי הטיפול החינוכי בילדים אלה וסוגיית שילובם בכיתה הרגילה .

ד"ר מל לוין הוא פרופסור לרפואת ילדים מאוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב, והמייסד של מכון ציבורי להבנת ליקויי למידה. ד"ר לוין כתב כמה ספרים מתוכם תורגם לעברית הספר "כל ילד חושב אחרת", שהיה מספר אחד ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. במהלך חייו המקצועיים ד"ר לוין מתמקד בפיתוח תהליכי אבחון ותוכניות הכשרה המשלבים ידע נוירולוגי, התנהגותי, קוגניטיבי ורפואי . לאחרונה ( נובמבר 2008 ) ד"ר מל לוין ביקר בישראל ולהלן תקציר הרצאתו ברעננה . ד"ר מל לוין הוא רופא התפתחותי מארה"ב אשר הגישה שלו נקראת "כל סוגי המוחות". הרעיון שעומד בבסיס גישתו, הוא שצריך להבין את החשיבה של הילד, את נקודות החוזק שלה ואת הפונקציות הפגומות כדי להביא לילד את הטיפול האופטימאלי.

במסגרת מחקרים שנעשו בעזרת סורק תהודה מגנטי תפקודי הדגימו מצב הנקרא דיסקלקוליה – תסמונת דומה לדיסלקציה הגורמת לקשיים בהבנת המתמטיקה. סריקות FMRI של מוחם של ילדים עם דיסקלקוליה התפתחותית הראו דפוסי פעילות אופייניים בחלק של המוח הנקרא קליפת הדופן. החוקרים מדגישים כי הורים ומורים לעתים קרובות אינם מודעים לכך שדיסקלקוליה היא שעומדת מאחורי המאבקים של הילד בשיעורי המתמתיקה. המחקר הנוכחי הוא אולי הבטחה עבורם, כמו גם עבור אנשים שפשוט נכנעו לעובדה כי אינם טובים במתמטיקה. דיסקלקוליה התפתחותית (Developmental Dyscalculia ) היא לקות קוגניטיבית משלב הילדות, הפוגעת ביכולת הנורמלית של הילד לרכוש מיומנויות אריתמטיות (DSM-III). דיסקלקוליה התפתחותית פוגעת בכ- 6% מאוכלוסיית הילדים הנורמליים.

יום עיון של מרכז שניידר בשיתוף גף ליקויי למידה במשרד החינוך ( שפ"י ) 25.5.08. תקצירי הרצאות יום העיון. מארגני יום העיון בחרו להאיר את צידה הפחות מוכר של לקות הלמידה ולהתמודד עם שאלות הקשורות בהבנת המימדים הייחודיים הקשורים ללקות למידה לא מילולית. במהלך יום עיון חשוב זה נעשה ניסיון להתמודד עם השאלות ע"י התבוננות במישורים שונים: שאלות הקשורות בהיבטים התוך-אישיים כגון יכולת לעבד רמזים לא מילוליים , יכולת ויסות , טמפרמנט בסיסי , כישורי שפה וכיו"ב. שאלות הקשורות בקשר הורה-ילד ושאלות הקשורות בהשפעה ההדדית של הסביבה הלימודית והחברתית של הילד על התפתחותו הרגשית והחברתית. בשאלה כיצד מתפתחת הבנה חברתית –רגשית , עסקה הרצאתה של פרופסור עדנה כצנלסון . ד"ר רעיה אריאל עסקה בלקות למידה לא מילולית NLD – מהי לקות זו ? מהם המאפיינים הנוירו-פסיכולוגיים? מהו הדיון המחקרי העדכני כיום בתופעה. הרצאותיהם של יעל ברוקנר וד"ר עופר גולן עסקו בשיטות הטיפול בקשיים אלו.

מחקר חדש טוען שמימדי הדיסלקציה, וצורותיה, שונים בשפות שונות. הממצאים מראים ששיעורי הדיסלקציה גבוהים יותר בשפות שבהן הכתיב שלהן פחות פונטי. המחקר המקורי חקר את דפוסי הדיסלקציה של תלמידים בארה"ב הלומדים באנגלית ותלמידים בסין הלומדים וקוראים סינית. ממצאי המחקר מצביעים על כך שמימדי הדיסלקציה באנגלית הם הרבה יותר משמעותיים בהשוואה לסין . ההשלכות של המחקר מצביעות על כך שהמומחים התרפיסטים לטיפול בדיסלקציה צריכים להתאים את שיטות הטיפול שלהם לתרבות המקומית של הילד והשיטות הטיפוליות האוניברסאליות אינן בהכרח תקפות בכל העולם.

מחקר חדש בבריטניה מצא כי אחד מתוך עשרה תלמידים סובל מליקוי קוגניטיבי בניהול זיכרון ("working memory") הפוגע בהישגי הלמידה שלו. המחקר שנערך ע"י צוות חוקרים בביה"ס לחינוך באוניברסיטת דרהם כי לתלמידים רבים יש בעיות מהותיות בזיכרון הקוגניטיבי שלהם המקשה עליהם לזכור הנחיות מילוליות, שמות ומספרים. המורים מזהים בטעות תלמידים אלו כתלמידים תת-הישגיים בעלי מוטיבציה נמוכה, אך למעשה סובלים תלמידים אלו מחסכים בניהול הזיכרון הקוגניטיבי שלהם. במקום לתייג תלמידים אלו כתת-הישגיים, צריכים המורים כבר בשלבים מוקדמים להקנות להם אסטרטגיות למידה לזכירת עובדות ושמות תוך התמודדות עם קשיי הזיכרון שלהם. קשיי הזיכרון אינם קשורים להבנה אלא ליכולת לאחסן עובדות, מילים ומספרים בגלל מבנה קוגניטיבי לקוי של מערכת הזיכרון הפעילה אצל תלמידי בתי הספר היסודיים. בשלבים מאוחרים יותר של למידה בבתי ספר תיכוניים או באוניברסיטה לומדים התלמידים להתמודד עם בעיות אלו, אך בבתי הספר היסודיים הם זקוקים להנחיה של המורים ולהקניית אסטרטגיות למידה מתאימות.

מצגת שיטתית ומאירת עיניים של דליה פילוסוף. רכישת חשבון תלויה בבניה עקבית של מבני חשיבה . התנאים ההכרחיים לרכישת מיומנות החשבון הם אבני יסוד שפתיים מספיקים ( כלים מילוליים) ומושגי מרחב וזמן. במתמטיקה נדרשת יכולת שימוש בכלים מילוליים בכל שלבי החשיבה: בקלט, בעיבוד ובפלט. השפה המילולית מאפשרת תקשורת ויכולת אחסון ושליפה של הידע באופן יעיל. שימוש מדויק בשפה הוא שיביא לדיוק מחשבתי . המצגת מציגה ומנתחת היבטים מתודולוגיים של מתמטיקה וקריאה : תהליכים לשוניים. במצגת מוצגים זו מול זו מיומנויות הנדרשות בקריאה ומיומנויות הנדרשות בחשבון והקשר ביניהן( דליה פילוסוף).

במהלך שלוש שנות המחקר, רואיינו התלמידים עם לקויות למידה ריאיון עומק בשלוש תקופות: בכיתה י', י"א וי"ב. הממצאים מעלים סגנונות התמודדות שונים: משלים, נחוש, נמנע ומתמרד היכולים לאפיין את התלמיד או את השלב בקבלת הלקות. תלמיד שמשלים עם הלקות, לומד לקבלה כחלק מתפיסתו העצמית ויש בכוחו להתמודד אתה. באשר להשלכות היישומיות של המחקר, עולה הצורך באיתור מוקדם ומדויק כבר בראשית הדרך. לכן יש להעצים את המורים ולהכשירם להיות המאתרים הראשונים והתומכים בתלמידים עם לקויות הלמידה. לצורך כך דרוש למורים ידע באיתור לקויות למידה והוראה מותאמת לתלמידים אלה. יש לדאוג שהשירותים יינתנו במסגרת בית הספר ע"י המורים ולא יהיו תלויים ביכולתם הכלכלית של ההורים (שרה גבעון, אריה כהן)

במאמר זה שני חלקים. בחלק הראשון מתוארת פרקטיקת האבחנה של לקויות קריאה והרציונל התיאורטי העומד ביסודה. בחלקו השני של המאמר מוצג ניתוח סוציולוגי המאיר אתדינמיקת התפשטותה ותפוצתה חסר התקדים של הפרקטיקה האבחונית ומקורות משוערים להצלחתה. נוהגים להאשים באנכרוניזם את המחנכות של הדורות הקודמים בתיוגם חסר הרגישות של הילדים שהתקשו פעם בקריאה כ"עצלנים" או דלי מוטיבציה. היום, גורס הכותב שבמובן אחד "הדודה הזקנה" אכן צדקה: הילדים הללו צריכים להתאמץ יותר, לקחת "מאמן" מוצלח יותר או שניהם יחד (ארטמן, לביא).

בשנה האחרונה יצאו לאור שני ספרים חשובים בתחומי החינוך המיוחד בארה"ב. הראשון, מדריך דיאגנוסטי לאיתור ליקויי למידה ובעיות למידה כולל הגדרות, זיהוי תבחינים, סיווג תבחינים של ליקויי למידה ומידע נוסף המהותי לזיהוי קשיי למידה וליקוי למידה. מדריך זה יצא בהוצאת Jossey-Bass בשנת 2007. המדריך השני יצא בהוצאת SAGE נועד לסכם ולגבש את הידע המעודכן בתחומי החינוך המיוחד מבחינה מחקרית ומבחינת החידושים המחקריים וההתנסויות המועילות בתחום. ניתן לראות את תוכן העניינים של הספרים החדשים בקובץ המצ"ב מצד ימין או בקישור בסקירה.

מטח העלה לאחרונה לאינטרנט אתר חדש בשם "תלתן", המציע מאגר פעילויות לתלמידים לקויי למידה בביה"ס היסודי. מטרות האתר היא לסייע לתלמידים עם ליקויי למידה, להורים ולמורים, להתמודד עם חומרי הלימוד, ולהקנות לתלמידים שיטות עבודה, דרכי חשיבה וכלים ומיומנויות נוספים שיסייעו להם בקריאת טקסטים בתחומים שונים. הפעילויות באתר מבוססות על ספרי הלימוד הקיימים. בשלב זה כולל האתר חומרים ופעילויות במקצועות; מתמטיקה לכיתה א', גיאוגרפיה והיסטוריה לכיתות ה' ו-ו'. למורה ניתנת האפשרות להדפיס את דפי הפעילות ולחלק אותם לעבודה בכיתה או בבית, או לתת לתלמידים לעבוד ישירות במחשב. האתר פתוח לכל הגולשים ומתעדכן באופן שוטף.

המחקרים מדגישים את חשיבות הזיהוי והאיתור המוקדם של יכולות הקריאה של ילדים בסיכון כבר בכיתות היסוד ובגני הילדים. המאמר הנוכחי מנסה לתכנן להעריך את מידת היעילות של כלי לאיתור מוקדם של ליקויי קריאה של ילדים בסיכון כבר בגני ילדים. מחקר האורך כלל 499 ילדים מגני ילדים ועד כיתה ג'. תהליך האיתור והזיהוי המוקדם של ליקויי קריאה התבסס על הערכת המודעות הפונולוגית והצליל של האותיות על ידי הילדים. ממצאי המחקר מוכיחים ניתן להתבסס על יכולת הבנת צליל האותיות כמנבא עיקרי לאיתור קשיי למידה בכיתות היסוד. גם בגני ילדים התקפות של מדד זה הגיעה ל80% דיוק והוכיחה יכולת איתור מוקדם של קשיי קריאה (Sherri-Leigh Vervaeke, John McNamara, Mary Scissons)

המחקר בדק אם התאמות שניתנות לנבחנים עם לקויות למידה במבחן הסף שיפרו את הישגיהם בהשוואה לנבחנים ללא לקויות למידה. כמו כן נבדקו ההתייחסויות של הנבחנים להתאמות שניתנו להם במובן של שביעות רצונם מתהליך קבלת ההתאמות, מעצם הפעלתן וממידת הסיוע שנתנו להם ההתאמות. בנוסף לכך בדק המחקר את הישגיהם של נבחנים עם לקויות למידה במבחן הסף ובמבחני הבגרות בהשוואה להישגיהם של נבחנים ללא לקויות למידה ואת דפוסי קליטתם במוסדות להכשת מורים. ממצאי המחקר מראים שככל שיעלה ציון הכניסה למוסדות, יהיו פחות סטודנטים עם לקויות למידה אשר יתקבלו ללימודים. מדיניות של הסתמכות אך ורק על ציוני המבחן הפסיכומטרי עשויה לחבל במאמץ לפתוח את המוסדות להשכלה גבוהה בכלל ואת המכללות להכשרת מורים בפרט בפני סטודנטים עם לקויות למידה. (ורדה שורני, גילה ווגל)