הכנס הבין-לאומי הרביעי לכתיבה אקדמית ייערך ב-7-6 ביולי 2020 במכון מופ"ת בתל אביב, ויעסוק בנושא העיצוב מחדש של תהליכי הכתיבה וההוראה בתחומים כטכנולוגיה, הערכה, שיווק המחקר וההיבט האישי בכתיבה אקדמית. להגשת הצעות יש ללחוץ על הפריט המלא

בפוסט שפורסם בקבוצת הפייסבוק קהילת חדשנות טכנולוגית בחינוך פרסמה המורה לחינוך לשוני וסגנית מנהלת בית הספר אלה שגיא המלצה על ויקיקידס: אנציקלופדיה שמכילה ערכים רבים המנוסחים בשפה המתאימה לילדים ומעניקה להם עצמאות בחיפוש מידע באינטרנט, כבר מכיתה ב.

סקירה זו מתארת את השינויים בהוצאות הספרים האקדמיות בעקבות תמורות רבות שחלו בתחום בשנים האחרונות. עיקרן של תמורות אלה הן הפרסום הדיגיטלי, הנגישות הפתוחה למקורות מידע, יכולת הוצאה עצמית של ספרים, ירידה במכירות הספרים המודפסים והשינויים הכלליים יותר שהתרחשו בחברה הנוגעים לאופני הלמידה, לתקשורת בין-אישית ולכתיבה. בייחוד הסקירה מבקשת לבחון אם השתנו גם ההיבטים האלה: הקפדה על סגנון הכתיבה האקדמית ועל כללי השימוש בהפניות.

פייסבוק ודומותיה הגדילו מאוד את מספרם של המשתתפים בשיח הציבורי, אך פעמים רבות גם דרדרו את רמתו. על מערכת החינוך להתמודד עם ההזדמנויות והסכנות במצב החדש

אף על פי שאתרי ויקי אומצו בהיקף נרחב כדי לתמוך בכתיבה שיתופית בכיתות סטודנטים לתואר ראשון, המרצים עדיין מודאגים לגבי רמת ההשתתפות של הסטודנטים. המחברים השתמשו בתיאוריות של ויסות כדי לתכנן התערבויות בצורת פעילויות, ובחנו את השפעותיהן על כתיבה שיתופית בוויקי. התוצאות מראות שעם ההתערבויות, ביטחון הסטודנטים לשימוש באסטרטגיות כתיבה עלה בצורה משמעותית וחרדה מפני כתיבה ירדה בצורה משמעותית (Cho, Moon-Heum; Lim, Seongmi, 2017).

מתי בפעם האחרונה כתבתם מכתב או מסמך של מאות מילים בכתב יד? סביר להניח שעברו מאז שנים. ובכל זאת, תלמידי כיתה א' עדיין מתרגלים מיומנויות כתיבה בעיפרון במחברת שורה. האם הגיע הזמן ליישר קו עם הטכנולוגיה? (תמירה גלילי).

עמי סלנט ליקט וסיכם מחקרים מעודכנים בחינוך ובפסיכולוגיה המוכיחים כי הכתיבה בכתב יד חשובה לאין ערוך להתפתחות קוגניטיבית של ילדים ולומדים מאשר כתיבה דיגיטלית. כתיבה בכתב יד אינה מיומנות מוטורית אלא מיומנות קוגניטיבית. ילדים בביה"ס וסטודנטים הכותבים בכתב יד מעוררים את האזורים הקוגניטיביים במוח המטפחים תכנון וחשיבה והתוצאה היא התפתחות טובה של השפה והחשיבה של הלומדים, אם בביה"ס או באוניברסיטה (עמי סלנט).

מחקר זה בוחן את השפעת הכתיבה תוך שימוש במחשבים לעומת כתיבה מסורתית בעט ונייר בהתבסס על מדגם של 366 סטודנטים לתואר ראשון בסינגפור. הוא מנתח את תהליכי החשיבה של הסטודנטים, את איכות עבודתם הכתובה, ואת התפיסות שלהם לגבי עבודה עם מחשבים. התוצאות מציינות שהסטודנטים הפגינו עמדה חיובית כלפי עבודה עם מחשבים. יתר על כן, לאופן הכתיבה באמצעות מחשב יש השפעה חיובית על איכות הכתיבה שלהם הן בהיבטים טכניים (תוכן, ארגון, אוצר מלים, שימוש בשפה ומכניקה) והן בהיבטים גלובליים (קביעת מטרה מקרו-רטורית והזמנת מידע להשגת המטרה המאקרו-רטורית). מצד שני, התוצאות מראות שלא נמצא הבדל משמעותי בין אופני הכתיבה בנייר לבין המחשב מבחינת השפעתם במהלך שלב התכנון של כתיבת רפלקציות בכיתה (Cheung, Yin, 2016).

הצעירים וגם אלה שלא, משתמשים היום הרבה פחות בכתב יד מאשר היה נהוג בעבר, ומשתמשים במידה רבה יותר ויותר בהקלדה, על חשבון הכתיבה הידנית. מסגרות העבודה, המשפחה, הלימודים, הזמן הפנוי ומסגרות אחרות כמעט ואינן דורשות עוד היום את מיומנות הכתיבה ביד. במציאות זו, מה עתידו של כתב היד והאם עוד יהיה בו צורך בעתיד? ושאלה לא פחות חשובה – האם במערכת החינוך יש לעשות לקידומו או להיפך – לזנוח אותו במכוון ולפנות את המקום להקלדה (יורם אורעד).

מאמר זה מתאר שתי התנסויות חדשניות עם טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) בהכשרת מורים באמצעים של פיתוח שני בלוגים אודות ספרות ילדים ובוגרים צעירים. המחקר של שתי הפעילויות מראה את השימושיות של הבלוגים בהשכלה הגבוהה ואת תרומתם להכשרה הלשונית והספרותית של המורים לעתיד (Neira-Pineiro, Maria del Rosario, 2015).

שורה של מרצים החלו לאסור לאחרונה על כניסת מחשבים ניידים לשיעורים שלהם. במקור הדבר נבע מחשש להסחת דעת כתוצאה מיישומים נוספים במחשב כגון רשתות חברתיות, אך בעקבות זאת בוצעו מספר מחקרים המעידים על היתרון של סיכום שיעור בכתב יד ולא בהקלדה. על פי המחקרים, אלו שמקלידים סיכומי שיעור, למעשה מתמללים את השיעור ולכן לא מפעילים שום חשיבה לגביו. אלו שמסכמים בכתב יד לעומת זאת, לא יכולים לעמוד בקצב הדיבור של המרצה ולכן מחויבים לבצע סינון וזיקוק של החומר ולרשום לעצמם רק את מה שחשוב. המחקר שהשווה בין 2 הקבוצות הראה שהבנת התפיסות המרכזיות של ההרצאה היתה חזקה יותר בקרב המסכמים בכתב יד, זאת אפילו דקות לאחר ההרצאה. בדיקת הזיכרון של כל העובדות שנאמרו בהרצאה, שבוע לאחריה, הראו שוב יתרון ברור לאלו שסיכומו בכתב יד. המתמללים במקלדת אולי מספיקים לכתוב הכל, אבל לא בטוח שהם מקשיבים למה שנאמר בכיתה (אתר חברת מתודיקה).