מאמר זה מציע בחינה רב-ממדית של נשירת מורים מתוך פרספקטיבה אישית, בית ספרית, ארגונית, סביבתית ותרבותית. לצד תנאי העסקה ושכר, התרבות האקולוגית הבית ספרית מושפעת מנורמות העבודה הניהוליות, מאיכות התקשורת בין עמיתים, ממאפיינים אישיים ומתחושת הקהילתיות. מכאן, שסביבתו הקרובה של המורה המתחיל משפיעה מאוד על רצונו לדבוק במשרה, לעזוב את בית הספר או לנשור מהמקצוע. למעשה, המורה המתחיל הסביר נמצא בשנותיו הראשונות בעמדה שברירית ובמצב של "הישרדות", והוא משווע לביטחון, תמיכה ויציבות. לשם כך, הוא יזדקק לתמיכה מקצועית, הכלה רגשית וקבלה חברתי.

שאלון עליו השיבו 264 תלמידי תיכון בארה"ב הצביע על תפיסות דו-משמעיות לגבי מקצוע ההוראה. מחד, התלמידים העריכו את תחושת השליחות של המורים וסיפרו כי הם יודעים להטות אוזן קשבת, להעניק פידבק חיובי, להנהיג את הכיתה ולתרום לזולת. מאידך, הם טענו שהחברה אינה מכבדת מורים, שיחס התלמידים למורים אדיש או מזלזל, שמורים נאלצים להתמודד עם בעיות משמעת ולהסתפק בשכר נמוך.

מאמר זה מתמקד בסטודנטים להוראה באוסטרליה, שהתקבלו לתוכנית להכשרת מורים עם ציונים במבחן קבלה ארצי, הנמוכים מהמקובל בתוכניות כאלה. המאמר מתאר את סיפורי החיים שלהם, השופכים אור על תכונות האופי הנחוצות להוראה אפקטיבית וללמידה בבתי ספר. הטענה המובאת במאמר כי שימוש יחיד במבחני קבלה ארציים ובמבחן ידע שפתי וכמותי של מתכשרים להוראה המהווים הסללה של המועמדים לעיסוק בהוראה הם אמצעים שלא מצליחים לעמוד על המורכבות הטמונה במקצוע ההוראה ובהוראה איכותית.

מטרת התכנית "מצוינים להוראה" במכללות האקדמיות לחינוך היא לגייס לתחום ההוראה כוח אדם איכותי ולהכשירו באמצעות תכנית ייחודית, כזו אשר בוגריה יהוו את חוד החנית של מערכת החינוך בישראל. המחקר המתואר במאמר זה התמקד באחד-עשר סטודנטים שלמדו בתכנית המצוינים במכללה ע"ש דוד ילין, כמו גם בבחינת עשרה בוגרים של תכנית זו בשנתיים הראשונות לעבודתם. במחקר נבחנו המוטיבציות של הסטודנטים והבוגרים לבחור במקצוע ההוראה, הציפיות שלהם מעצמם בהקשר המקצועי והאופק המקצועי שהם חותרים אליו. ראיונות העומק שנערכו עִמם משקפים את שלבי ההתפתחות של זהותם המקצועית, והודות לכך מתקבלת תמונה קוהרנטית של עולמם המקצועי ושל התמורות בתפיסותיהם (ברוריה שישון, אריאלה פופר-גבעון).

מקומה המרכזי של ההתנסות בהתכשרות להוראה מקבלת ביטוי רחב בין היתר במגמות גלובליות ובהן: שימת דגש על התנסויות בית-ספריות, הרחבת הדרישות מהמתכשרים בהתנסות, והקריאה האחרונה בארה"ב להכשרת מורים מבוססת התנסות. כיוונים אלה מלווים בשינוי תיאורטי ביחס לדרך שבה מורים מתכשרים להוראה. המסגרות המדוברות: (1) התנסויות שדה ראשוניות; (2) התנסות מעשית אקסטנסיבית; (3) שנת הכניסה להוראה. כל אחת משלוש המסגרות מאופיינת ברמה שונה של הזדמנויות למידה בשלבים שונים של ההתפתחות מקצועית. מטרת המחקר היתה לחקור הבדלים פוטנציאליים בציפיות של החונכים מהצמיחה המקצועית של המונחים. במחקר השתתפו 18מאמנים/חונכים בעלי ניסיון קודם בתפקיד בכל המסגרות. הם רואיינו בראיונות חצי מובנים (Gut, D. M., Beam, P. C., Henning, J. E., Cochran, D. C., & Knight, R. T.).

מחקר זה בחן הנעות ראשוניות שונות ודומות ללמד בין 257 פרחי הוראה אמריקניים ו-542 פרחי הוראה סיניים תוך שימוש בסקאלת FIT-Choice. בשתי המדינות, המשתתפים הונעו להיכנס להוראה בשל ערכי התועלת החברתית שלהם. פרחי ההוראה האמריקנים דיווחו על הנעות גבוהות באופן ניכר מערכי התועלת החברתית, יכולות להוראה, ערכים פנימיים וחוויות קודמות של הוראה ולמידה, והנעות לגבי קריירה בנסיגה נמוכה יותר(Lin, Emily, Shi, Qingmin, Wang, Jian, Zhang, Shaoan, Hui, Liu, 2012).