כלי עזר ממוחשבים
מיון:
נמצאו 257 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    Timeglobe הוא מנוע חיפוש ייעודי להיסטוריה בצורת גלובוס אינטראקטיבי. אפשר להזין טווח תאריכים מסוים כדי לקבל מאורעות בולטים במקומות שונים בעולם שהתרחשו בטווח זה של תאריכים. האירועים מוצגים בצורה ויזואלית – נקודות צבעוניות על פני הגלובוס. לחיצה על נקודה מסוימת מציגה בסרגל השמאלי תיאור של אותו אירוע (יפה אהרוני).

  • לינק

    חיפוש מידע הפך בעשור האחרון לפשוט הרבה יותר מאשר במילניום הקודם, בעיקר בזכות מנוע החיפוש של גוגל. אתם יכולים לבחור כל נושא שתרצו, ובמספר הקלקלות לקבל הרים של מידע רלוונטי. אולם, עדיין יש בעיה אחת מרכזית שפוגמת ביעילותו של מנוע החיפוש של גוגל והיא העדר האפשרות לחזור לעמוד/כתבה/סרטון שראינו בעבר בכל רגע שנבחר. חברה ישראלית בשם "42" (רפרנס מהספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה") פיתחה תוסף לדפדפן (זמין לכרום ולפיירפוקס) שאמור לפתור בדיוק את הבעיה הזו. התוסף שנקרא Kifi יוצר עבורכם ארכיון מסודר ונוח לשימוש של כל דף שבו ביקרתם ואתם מעוניינים לשמור לשימוש עתידי. כל הדפים השונים יופיעו לכם תחת תגיות שונות שיעזרו לכם להגיע בקלות לדף אותו אתם מחפשים (עמי סלנט).

  • לינק

    בימים האחרונים (3 בפברואר 2016) התפרסמה סקירה שיטתית וחשובה העורכת השוואה בין שני יישומי ניהול המידע האישיים, OneNote מול Evernote. בנוסף לתקציר הבהיר של הסקירה, ניתן למצוא כמה וכמה חומרי רקע וחומרי הדרכה חינוכיים על שני כלי מידע מועילים אלו (עמי סלנט).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את השפעת הכתיבה תוך שימוש במחשבים לעומת כתיבה מסורתית בעט ונייר בהתבסס על מדגם של 366 סטודנטים לתואר ראשון בסינגפור. הוא מנתח את תהליכי החשיבה של הסטודנטים, את איכות עבודתם הכתובה, ואת התפיסות שלהם לגבי עבודה עם מחשבים. התוצאות מציינות שהסטודנטים הפגינו עמדה חיובית כלפי עבודה עם מחשבים. יתר על כן, לאופן הכתיבה באמצעות מחשב יש השפעה חיובית על איכות הכתיבה שלהם הן בהיבטים טכניים (תוכן, ארגון, אוצר מלים, שימוש בשפה ומכניקה) והן בהיבטים גלובליים (קביעת מטרה מקרו-רטורית והזמנת מידע להשגת המטרה המאקרו-רטורית). מצד שני, התוצאות מראות שלא נמצא הבדל משמעותי בין אופני הכתיבה בנייר לבין המחשב מבחינת השפעתם במהלך שלב התכנון של כתיבת רפלקציות בכיתה (Cheung, Yin, 2016).

  • תקציר

    עבודה זו מציגה פלטפורמה של אינטראקציה בין עט דיגיטלי לבין נייר המורכבת מרמה של למידת תלמיד, רמה של ניהול קורס, ורמה של הנחיית מורה, שבהן טכנולוגיות העט דיגיטלי משולבות עם ספרי לימוד מודפסים ומערכת מוּדֶל (Moodle) לניהול קורס כדי לתמוך באסטרטגיית הקריאה החוזרת לצורך קידום שטף קריאה בעל-פה בשפה האנגלית, הנעה ללמידה ושביעות רצון מהלמידה. עבודה זו בחנה גם האם הפלטפורמה המוצעת של אינטראקציה בין עט דיגיטלי לבין נייר מספקת תועלות שונות במונחים של קידום שטף הקריאה בעל-פה לתלמידים בעלי סגנונות קוגניטיביים תלויי-שדה ובלתי-תלויים בשדה (Chen, Chih-Ming; Tan, Chia-Chen; Lo, Bey-Jane, 2016).

  • לינק

    רותי סלומון ואסף עמית ממכון מופ"ת היו השנה בכנס BETT ומובאים פה רשמיהם. סלומון כותבת בבלוג שלה כך: "גם השנה נסעתי ל-Bett Show בלונדון, יריד הטכנולוגיה החינוכית הגדול בעולם. אני לא בטוחה כמה אנשים היו שם, אבל קראתי שתי גרסאות שונות 34,000 ו-45,000 ומ-128 ומדינות שונות בעולם!! כך שבכל מקרה מדובר במסות גדולות…היה ענק, מרשים, מבלבל.. וכרגיל קצת מאכזב. כי בסופו של דבר, מלבד כמה רעיונות מרעננים וחדשניים, רוב הטכנולוגיה פותחה לשרת את מבנה הכיתה המסורתית" (רותי סלומון, אסף עמית).

  • לינק

    שחר עוז מסכם בבלוג שלו את רשמיו מתערוכת הטכנולוגיה למערכות החינוך BETT 2016 בלונדון. "הכנס ארך ארבעה ימים והתארחו בו מאות דוברים, עשרות דוכנים, יזמים, סטארטאפים, חברות גדולות וכאלה צעירות, מנהלי בית ספר ומורים", כותב עוז. הדיווח כולל מידע מעניין על הרצאות, מערכות ניהול למידה, לימוד תכנות, משחקים וצעצועים לימודיים, ופיתוחים טכנולוגיים אשר הוצגו בתערוכה (שחר עוז).

  • לינק

    עמי סלנט מביא לידיעתנו אינדקס שימושי ביותר של כלים למציאת תכנים רבי-ערך: "כלי גילוי מתוקשבים הידועים כיום בשם Content Discovery Tools נועדו לסייע לנו לאסוף מידע במרחבי האינטרנט העצומים ולעתים גם לגלות מידע בצורה שיטתית ותבניתית עוד לפני שמנועי החיפוש מצליחים לאנדקס את האתרים. רובין גוד [Robin Good], אחד המומחים המובילים בעולם לאוצרות תוכן, השלים בימים אלו את האינדקס המקצועי לכלים מתוקשבים לגילוי ואיתור תכנים. מדובר בספקטרום נרחב של כלי גילוי, החל מכלי RSS וכלה בכלים מתוקשבים לגילוי ואיתור סרטי וידאו חדשים. ברשימה ניתן למצוא גם חברות סטראט-אפ שעובדות על כלי גילוי שונים" (עמי סלנט).

  • לינק

    יורם אורעד מפרסם מאמרון שבו הוא מדגיש את היתרונות לשימוש בכלים דיגיטליים בהקשר של הערכה מעצבת: "אחד מהם הוא האפשרות לשפר את מתן המשוב המיידי. עוד יתרון הוא האפשרות של המורה, התלמיד ומשתתפים אחרים, להציג מידע באופן פשוט ונוח. הכלים הדיגיטליים מאפשרים את קידום האפשרות לקבל מגוון נקודות ראיה של תלמידים. אפשר להשתמש בהם כדי לשתף גורמים אחרים (כגון הורים ומורים אחרים) בקלות ובנוחות. הם עשויים גם להוות כלי חשוב בהתמודדות עם החשש של תלמידים מעשיית טעויות. הכלים הדיגיטליים מאפשרים תיעוד נוח. אחד מיתרונות השימוש בהם הוא ששפת התקשורת שלהם מוכרת מאד לתלמידים. יחד עם זאת, קיימות גם בעיות כגון הסחת דעת אפשרית וסכנה של התמקדות מצד המורים, בצד הטכני של לימוד הכלים על חשבון השימוש הפדגוגי בהם" (יורם אורעד).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על ClassBadges, כלי מועיל ליצירת תגים דיגיטליים: "מורה יכול ליצור תגים עבור תלמידיו, לעצב ולספק תיאור לכל תג. תג לפי נושא (הצטיינות לימודית, חברתית, מוסיקאלית ועוד…), תג לפי רמה ועוד. לאחר שהמורה יצר כיתה ושייך אליה את תלמידיו, הוא יוכל לשייך לכל אחד מהם תגים. התלמיד יוכל לעקוב אחר קבלת התגים באמצעות האתר או הדוא"ל" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    אפרת מעטוף מפרסמת בבלוג שלה סקירה אודות Zeetings: "כלי המאפשר להוסיף תוכן אינטראקטיבי לקבצי PPT ,PDF או תמונות, באמצעות הוספת סרטוני יוטיוב, קישור לאתרים, הטמעת תכנים והוספת סקרים. את הקבצים ניתן להעלות מהמחשב האישי או משרותי הענן השונים. הצופים יכולים להגיב במהלך או אחרי ההרצאה, באמצעות השתתפות בסקרים, כתיבה בצ'ט ועוד. הכלי מאפשר ליוצר התוכן לקבל מידע על מידת המעורבות של צופיו – כמה השתתפו בסקר, כמה הגיבו, כמה לחצו אהבתי, כמה זמן צפו במצגת ועוד" (אפרת מעטוף).

  • תקציר

    מאמר זה העריך באיזה אופן אקדמאים באוניברסיטה בגודל בינוני בבריטניה השתמשו במכשירי האייפד שלהם לצורך הוראה. האקדמאים התייחסו לתמיכה פדגוגית פורמלית ולנגישות של תלמידים למכשירי אייפד כחשובים עבור שימוש אפקטיבי במכשירי האייפד שלהם לצורך הוראה (Aiyegbayo, Olaojo, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בחן תפיסות של סטודנטים ללימודי תואר ראשון ולתארים מתקדמים לגבי ההשפעה של פעילויות למידה בכיתה, פעילויות למידה מחוץ לכיתה, וחומרים לימודיים על הלמידה שלהם. תוך שימוש במתודולגיית סקר, הסטודנטים העריכו באופן אנונימי את התפיסות שלהם לגבי פעילויות בכיתה, פעילויות מחוץ לכיתה וחומרים לימודיים כמשפיעות, מסייעות, ומהנות ביותר ללמידה שלהם (Lumpkin, Angela; Achen, Rebecca; Dodd, Regan, 2015).

  • לינק

    עמי סלנט מפרסם בבלוג שלו מערך שיעור לקורס מידענות מתוקשבת בנושא ה-RSS, טכנולוגיה מבוססת רשת המאפשרת לכל אדם להפיץ את תכניו ברשת ולאפשר לגולשים להתעדכן בהם באמצעות תוכנה מיוחדת הקרויה "קורא חדשות" (News Reader). הסקירה מספקת הסבר מאיר עיניים לגבי השימוש בטכנולוגיה, דוגמאות של ערוצי RSS, ומגוון של קוראי RSS מומלצים (עמי סלנט).

  • לינק

    עמי סלנט מייחד סקירה חדשה ומעניינת לניוזלטר (newsletter) האינטרנטי. הסקירה כוללת כלים שימושיים לעריכת ניוזלטרים ולהפצתם, הן פלטפורמות חינמיות כגון TinyLetter ,MailChimp ו-Wix ShoutOut, והן פלטפורמות בתשלום כגון רב-מסר ואקטיב טרייל. בסיום הסקירה מוצגות גם המלצות מועילות ביותר על יסוד התנסותו של עמי סלנט עם הפלטפורמות הנסקרות (עמי סלנט).

  • תקציר

    במאמר זה המחברים מציגים את SCHOM (ראשי תיבות של SCHOlar Messaging – שליחת הודעות אלקטרוניות בין אנשי הסגל). הם פיתחו כלי זה לצורך תקשורת ולמידה מקוונת שיתופית בסביבות אלקטרוניות ואלחוטיות. המכשיר SCHOM, שהוא תוכנה המשמשת כשירות, נמצא על ענן ומאפשר העברת מידע בין החברים בדומיין הפנים-אקדמי ו/או בין-אקדמי (Berjon, Roberto; Beato, Encarnacion; Mateos, Montserrat; Fermoso, Ana Maria, 2015).

  • לינק

    עמי סלנט מדווח בבלוג המועיל שלו על הכלי המתוקשב GIMME BAR. מדובר בכלי המאפשר לצבור בקלות פריטי מידע ויזואליים לתוך לוח השראה או לוח אוספים שאתם יוצרים. השמירה היא בענן באינטרנט ולא אצלכם במחשב. הוא פועל בדומה ל-Pinterest אבל בשליטה מלאה שלכם. עשוי להתאים בעיקר למורים המעוניינים ליצור לעצמם אוסף מצטבר בענן וגם ככלי עזר שניתן להפעיל באמצעותו תלמידים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, במשימות של ניהול מידע ומידענות (עמי סלנט).

  • לינק

    עמי סלנט עוקב בהתמדה אחר יתרונות מערכת ניהול ותיוג פריטי המידע Google Keep. ראו לדוגמה: כלים מתוקשבים לניהול מידע אישי: Google keep אחרי שנה; חידושים ביישום לניהול המידע: Google Keep. עתה ,בספטמבר 2015, יצאה גרסה מס' 32 של היישום המועיל הזה והיא כוללת התאמה מלאה למכשירי אנדרואיד לסוגיהם (עמי סלנט).

  • לינק

    עמי סלנט מדווח בבלוג שלו החשוב שלו על כלי מועיל ביותר לתיאום עבודת צוות: "Trello הוא סטארט-אפ מעניין בניו יורק, שמציע כלי לשיתוף פעולה המאפשר לארגן ולנהל את כל המטלות והפרוייקטים שלנו ב"בורדים", ולשתף בהם את כולם במהירות ובקלות" (עמי סלנט).

  • לינק

    בשנתיים האחרונות נוספו כמה וכמה יישומים מועילים לגוגל דרייב/גוגל דוקס שהופכים את היישום לאטרקטיבי יותר למשתמשים בכלל ולמשתמשים חינוכיים בפרט. בסקירה זו ריכזנו את עיקרי השיפורים בגוגל דרייב לרבות רשימת התוספים (עמי סלנט).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין