מילת מפתח: כלי הערכה
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
  • סיכום

    אחת הסוגיות המרכזיות בחינוך המודרני סובבת סביב השאלה מדוע ילדים מסוימים מצליחים ואחרים נכשלים. בשנים האחרונות הוצעו תשובות החורגות מהתחום הקוגניטיבי, כלומר כאלה שאינן קשורות באופן מסורתי למנת משכל (IQ) ולמבחני השגיות. בעוד שבעבר יכולות מסוימות נתפסו כקבועות ובלתי ניתנות לשינוי, הרי שהיום יותר ויותר פסיכולוגים טוענים שניתן להצמיח ולפתח יכולות פנימיות (Dweck, 2006). המחקרים העוסקים ביכולות אלה, לצד עלייתה של הפסיכולוגיה החיובית מבקשים לעמוד על אותן "איכויות אישיות" (Duckworth & Yeager, 2015), על מנת שניתן יהיה להצביע בבירור על הקשר בינן לבין הישגים חיוביים ולעודדן בכיתות.

  • סיכום

    המאמר מתאר פיתוח כלי מדידה בשם "הערכת ניבוי" המבוסס על סרטוני וידיאו. כלי זה נועד למדוד את יכולותיהם של מורים עתידיים לנבא הבנה מדעית של תלמידים בבתי ספר יסודיים. הכלי מבוסס על צרכי המורים לפתח תוכן ידע פדגוגי להוראת מדעים ומבוסס בעיקרו על ראיונות עם תלמידים אודות הבנתם מהו מדע.

  • סיכום

    מחקר זה מתמקד ביישום טכניקה פדגוגית ככלי לשיפור למידתם של סטודנטים. כאשר סטודנטים אינם עונים על כל השאלות שניתנו במבחן, למידתם תשתפר במידה רבה יותר אם תינתן להם הזדמנות שניה לענות על השאלות שהם החמיצו מאשר אם התשובות תאמרנה ישירות מפי המורה. המאמר הנוכחי בחן את השפעת מתן הזדמנות שניה לענות על שאלות מבחן על ביצועי הסטודנטים בהמשך הקורס. נמצא שכאשר הסטודנטים הינם רפלקטיביים ביחס לחומרי הקורס שלא הובנו היטב וכאשר הם מקבלים משוב מיידי מטעם המורה, הבנתם את החומר הנלמד משתפרת ועימה גם ציוניהם בהמשך הקורס.

  • סיכום

    מאמר זה מציג חקר מקרה לגבי הערכת אינטרנציונליזציה. נבחנים הממדים הבין-לאומיים, הבין-תרבותיים והגלובליים ברמת בית הספר, תוך התמקדות במקרה של בית ספר תיכון מסוים בישראל. לפי ההערכה שבוצעה, נמצא שתהליכי האינטרנציונליזציה מתרחשים בכל אחד מהתחומים שנבחנו, אף על פי שנמצאה שונות גדולה בהופעה ובעוצמה. חקר מקרה זה של בית ספר תיכון בישראל עשוי לשמש כנקודת מוצא לחקירת אינטרנציונליזציה במערכת החינוך העל-יסודית באמצעות הכלי המקיף, המהימן והקל לשימוש המוצע להערכת אתר אינטרנט בית-ספרי (Yemini, Miri; Cohen, Anat, 2016).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר לקדם הבנה אמפירית של דיספוזיציות מחקריות של מורי מורים, כחלק מבירור המשמעות של תהליכי התפתחות מקצועית של מורי מורים. בשלב הראשון פותח כלי להערכה עצמית (בן 20 פריטים) של מורי מורים את הדיספוזיציות המחקריות שלהם שהועבר ל-472 מורי מורים (בפלנדריה, בלגיה). בשלב השני נחקרה הדיספוזיציה המחקרית תוך שימוש בכלי שפותח במטרה לבחון הבדלים בין תת-קבוצות בעלות רקע התנסותי שונה (ותק בהוראה בחינוך חובה, התנסות במחקר, משך העבודה כמורה מורים) והקשרי העבודה (סוג מוסד ההכשרה) (Tack, H., & Vanderlinde, R).

  • סיכום

    לאור שפע הנתונים העולים מתוצאות מבחני הערכה, עולה החשש כי חוקרים וקובעי מדיניות בתחום החינוך יתמקדו באופן בלעדי במדידת תוצאות קוגניטיביות של תחומי לימוד כגון מתמטיקה ואוריינות, ולעומתם יזניחו את התוצאות הלא קוגניטיביות, החשובות לא פחות. המחקר הנוכחי מבקש להעריך מיומנויות לא קוגניטיביות של 174 תלמידי תיכון בני 18-16 מבית ספר בארקנסו, ארצות הברית, בכלים התנהגותיים הבוחנים מצפוניות, התמדה ודחיית סיפוקים, כמו גם באמצעות דיווח עצמי של התלמיד על מידת הגריט שלו (המוגדר בספרות כשילוב של כמה יכולות ותכונות כגון מוטיבציה, השקעה והתלהבות לאורך זמן).

  • סיכום

    לימוד מתמטיקה דורש הבנה ותרגול מעשי, שהופך אותו לאתגר לסטודנטים רבים. מפגשי פנים-אל-פנים מסורתיים עם "גיר-ולוח" עדיין נדרשים עבור סטודנטים רבים, הזקוקים להדרכה נוספת מדורגת ואיטית כדי להבין את הנושא הנלמד. עם זאת, התקדמות בטכנולוגיה דיגיטלית כיום מאפשרת להוראה ולמידה במתמטיקה להתבצע דרך האינטרנט עם פחות הגבלה בזמן ובמרחב. במחקר זה, סטודנטים מתנדבים התבקשו לקחת חלק בפעילויות למידה מקוונות במתמטיקה (Voon, Betty Wan Niu. Wong, Ling Shing. Razali, Siti Marhana binti).

  • סיכום

    שיפור הישגי תלמידים וחיזוק הלמידה תלויים בעיקר בשיפור ההוראה, ושיפור זה תלוי במידה רבה בתצפיות הוראה ובשיח בלתי אמצעי על השיעור הנצפה. ואולם תהליכי הערכת מורים המתבצעים מאז שנת 2010 באמצעות הכלי להערכת מורים אינם תורמים לקידום ההוראה ומשמשים יותר ככלי להערכה מסכמת ולא כתהליך מעצב ומשפיע על השבחת ההוראה, בבחינת מדחום שאינו מוריד חום, אלא רק מודד אותו (קובי גוטרמן).

  • סיכום

    כמרצה בקורס סמסטריאלי בנושר "חלופות בהערכה" במכללה להכשרת סטודנטים להוראת מתמטיקה התלבטה מחברת המאמר בנוגע לדרך ההערכה של הישגי הסטודנטים בקורס. היא הרגישה צורך אמיתי לבנות מודל להערכה בקורס שיקיף היבטים שונים הנוגעים למהות ההערכה (בירנבוים, 1998) ושיאפשר לתת מענה לפחות לחלק מהגורמים המעכבים שילוב חלופות בהערכה. על רקע זה בנתה מחברת המאמר משימת הערכה מסכמת, שנשאה אופי של מבחן ובחנה בשלביה השונים היבטים שונים של חלופות בהערכה בהקשר להוראת מתמטיקה ( אורלי גוטליב ).

  • סיכום

    מחקר זה בדק את תפיסתם של המורים המתמחים בכל הנוגע לכלי החדש להערכת מורים 2010 . כלי זה, שנבנה בשיתוף משרד החינוך וראמ"ה, בנוי כמחוון וכולל תיאורים התנהגותיים בארבעה מדדי – על: תפיסת תפקיד ואתיקה מקצועית, תחום הדעת, תהליכים לימודיים וחינוכיים ושותפות בקהילה. הערכתו של המורה נקבעת על פי רמת ביצועו בכל אחד מארבעת ממדי – העל הנ"ל, לפי שלוש רמות ביצוע שונות ( סוזי לויאן . שרה זמיר) .

  • סיכום

    מאמר זה מציג כלי לניתוח תצפית – CLI-O ) Class Learning Interactions Observation tool ), שפותח במטרה לבחון ולאפיין את אופי האינטראקציות המתרחשות בין המורה לתלמידים בכיתה הלומדת בסביבה מתוקשבת .מודגם השימוש בכלי ומובאות כמה דוגמאות לממצאים שניתן להפיק מהשימוש בו. CLI-O פותח בכדי לתת מענה לשאלה – האם למידה בסביבה מתוקשבת יכולה להתאפיין בפדגוגיה ייחודית המתבטאת למשל בכך שהתלמיד נמצא במוקד השיעור והמורה משמש כמנחה למידה כאשר הלמידה מתווכת בכלים טכנולוגיים מגוונים. CLI-O מספק תיאור שיטתי של ההתרחשות בשיעור ומאפשר למורים, למורי מורים ולחוקרים לבחון את הטמעת התקשוב בהוראה כתהליך הדרגתי ומתמשך של בניית פדגוגיה חדשה המותאמת לדרישות המאהה 21- ( עידית מני-איקן , טל ברגר-טיקוצ'ינסקי , ציפי בשן ).

  • סיכום

    הרשות הארצית למדידה והערכה -ראמ"ה- בשיתוף עם "אבני ראשה" – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית – פיתחו כלי מפורט להערכת מנהלים. הכלי נבנה על בסיס תפיסת תפקיד המנהל החדשה שפותחה במכון. באתר משה"ח מופיעה טיוטה של מבנה ההערכה, שפורסמה בחודש נובמבר 2011 , תחת הכותרת "הערכת מנהלי בתי"ס". ההערכה מתבססת על ארבעה מדדי-על: עיצוב חזון ותכנון אסטרטגי; שיפור ההוראה, הלמידה והחינוך; הנהגת צוות ביה"ס ופיתוחו המקצועי וניהול קשרי גומלין עם הקהילה. בכתבה מרואיינים כמה אנשי מפתח המביעים ספקות לגבי יכולות המפקחים ליישם בפועל את כלי ההערכה שפותח .

  • סיכום

    הגישה של תכנית המתוארת במאמר דורשת מהמורים בגרמניה לשפר את ההוראה שלהם, בדרך של שיתוף פעולה ובהתייחסות לתחומים של בעיות חינוכיות בכיתה. פותחה תפיסה של יומן עבודה צוותי כדי לכוון את שיטת יומן העבודה כשיטה ואמצעי לתמיכה בהערכת ההתפתחות המקצועית של מורים. קבלת השיטה על ידי המורים, הינה, תנאי מקדים ומרכזי לשימוש מוצלח ביומן העבודה. לכן השיטה העיקרית שנחקרה במאמר זה, הייתה, איך המורים העריכו את יומן העבודה הצוותי ( Friedrich, A., Ostermeier, C., Diercks, U., Krebs, I., & Stadler, M).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין