המאמר מתאר פיתוח כלי מדידה בשם "הערכת ניבוי" המבוסס על סרטוני וידיאו. כלי זה נועד למדוד את יכולותיהם של מורים עתידיים לנבא הבנה מדעית של תלמידים בבתי ספר יסודיים. הכלי מבוסס על צרכי המורים לפתח תוכן ידע פדגוגי להוראת מדעים ומבוסס בעיקרו על ראיונות עם תלמידים אודות הבנתם מהו מדע.

מחקר זה מתמקד ביישום טכניקה פדגוגית ככלי לשיפור למידתם של סטודנטים. כאשר סטודנטים אינם עונים על כל השאלות שניתנו במבחן, למידתם תשתפר במידה רבה יותר אם תינתן להם הזדמנות שניה לענות על השאלות שהם החמיצו מאשר אם התשובות תאמרנה ישירות מפי המורה. המאמר הנוכחי בחן את השפעת מתן הזדמנות שניה לענות על שאלות מבחן על ביצועי הסטודנטים בהמשך הקורס. נמצא שכאשר הסטודנטים הינם רפלקטיביים ביחס לחומרי הקורס שלא הובנו היטב וכאשר הם מקבלים משוב מיידי מטעם המורה, הבנתם את החומר הנלמד משתפרת ועימה גם ציוניהם בהמשך הקורס.

שיפור הישגי תלמידים וחיזוק הלמידה תלויים בעיקר בשיפור ההוראה, ושיפור זה תלוי במידה רבה בתצפיות הוראה ובשיח בלתי אמצעי על השיעור הנצפה. ואולם תהליכי הערכת מורים המתבצעים מאז שנת 2010 באמצעות הכלי להערכת מורים אינם תורמים לקידום ההוראה ומשמשים יותר ככלי להערכה מסכמת ולא כתהליך מעצב ומשפיע על השבחת ההוראה, בבחינת מדחום שאינו מוריד חום, אלא רק מודד אותו (קובי גוטרמן).

כמרצה בקורס סמסטריאלי בנושר "חלופות בהערכה" במכללה להכשרת סטודנטים להוראת מתמטיקה התלבטה מחברת המאמר בנוגע לדרך ההערכה של הישגי הסטודנטים בקורס. היא הרגישה צורך אמיתי לבנות מודל להערכה בקורס שיקיף היבטים שונים הנוגעים למהות ההערכה (בירנבוים, 1998) ושיאפשר לתת מענה לפחות לחלק מהגורמים המעכבים שילוב חלופות בהערכה. על רקע זה בנתה מחברת המאמר משימת הערכה מסכמת, שנשאה אופי של מבחן ובחנה בשלביה השונים היבטים שונים של חלופות בהערכה בהקשר להוראת מתמטיקה ( אורלי גוטליב ).

מחקר זה בדק את תפיסתם של המורים המתמחים בכל הנוגע לכלי החדש להערכת מורים 2010 . כלי זה, שנבנה בשיתוף משרד החינוך וראמ"ה, בנוי כמחוון וכולל תיאורים התנהגותיים בארבעה מדדי – על: תפיסת תפקיד ואתיקה מקצועית, תחום הדעת, תהליכים לימודיים וחינוכיים ושותפות בקהילה. הערכתו של המורה נקבעת על פי רמת ביצועו בכל אחד מארבעת ממדי – העל הנ"ל, לפי שלוש רמות ביצוע שונות ( סוזי לויאן . שרה זמיר) .

הגישה של תכנית המתוארת במאמר דורשת מהמורים בגרמניה לשפר את ההוראה שלהם, בדרך של שיתוף פעולה ובהתייחסות לתחומים של בעיות חינוכיות בכיתה. פותחה תפיסה של יומן עבודה צוותי כדי לכוון את שיטת יומן העבודה כשיטה ואמצעי לתמיכה בהערכת ההתפתחות המקצועית של מורים. קבלת השיטה על ידי המורים, הינה, תנאי מקדים ומרכזי לשימוש מוצלח ביומן העבודה. לכן השיטה העיקרית שנחקרה במאמר זה, הייתה, איך המורים העריכו את יומן העבודה הצוותי ( Friedrich, A., Ostermeier, C., Diercks, U., Krebs, I., & Stadler, M).